14-01-2010, 19:39
|
|
|
|
חבר מתאריך: 12.07.03
הודעות: 3,424
|
|
|
קצת בהלם ממקרה שהיה לי בלילה-צריך לפרוק קצת
שלום לכולם.
אתמול נסעתי ברכב של אחותי בלילה(סביבות השעה 2 בלילה).
הייתי באזור השומרון וסמוך לישוב תפוח גיליתי שיש לי פנצ'ר באחד הגלגלים.
עצרתי בצד,הוצאתי גלגל רזרבי,התחלתי להרכיב,וכשאני מוריד את האוטו מהג'ק אני מגלה שהרזרבי ריק לגמרי.
ברוב טיפשותי החלטנו אני והחברים שהיו איתי שנחזיר את הגלגל המפונצ'ר וננסה להגיע עד לתחנת דלק הקרובה כדי לנפח את הרזרבי.
התחנה הקרובה שהייתה לנו היא במרחק של 9 קילומטר בכניסה לאריאל.
אמרתי לעצמי ניסע לאט לאט,כנראה שאת הצמיג הזה אני אגמור כבר אבל לפחות אני יגיע לתחנת דלק ואנפח את הרזרבי.
אנחנו נוסעים לאט לאט על כביש 505 לכיוון אריאל,תוך כדי נסיעה איטית אנחנו מתחילים להריח ריח של שרוף והאוטו מתחיל לרעוד יותר מדי.
עצרתי בצד,הצמיג כבר נקרע לגמרי ואני במרחק של 6 קילומר מאריאל.
כביש חשוך,כביש שנוסעים עליו גם ישראלים וגם פלשתינאים ככה שאין לדעת מה יכול להיות.
ניסינו לקרוא לחברים שיבואו לעזור,חלק לא הצלחנו לתפוס ולשאר לא היה איך להגיע אלינו.
המצב באותו רגע הוא כזה.
רכב אחד עם 3 גלגלים תקוע בין צומת תפוח לאריאל.
3 גברים וM16 אחד.
החלטנו שהחבר עם הM16 יחכה עם האוטו ואני והחבר השני ניקח את הגלגל ברגל לאריאל,ננפח ונחזור(הליכה של שעה ורבע לפחות כל כיוון).
למזלנו,למזלנו הרב יותר נכון,אזרחים שנסעו על הכביש ראו משהו חשוד והתקשרו למשטרה.
הגיע ניידת לאזור,עברה אותנו,רק אחרי 400 מטר אחרינו היא שמה לב שאנחנו הולכים ברגל.
עשתה פרסה לכיוון שלנו(ללא צ'קלקות,סירנה ללא כלום שזה מבהיל עוד יותר).
רק שהיא הייתה 100 מטר מאיתנו היא הדליקה צ'קלקה והבנו שמדובר בניידת.
השוטר עצר לידנו,מיהרנו להזדהות כדי למנוע אי נעימות ולחסוך בזמן.
השוטר העלה אותנו לניידת,החזיר את החבר שלי לרכב(כדי שיהיו שם ביחד ולא מישהו לבד).
אחרי זה הוא לקח אותי לתחנת דלק בכניסה לאריאל,ניפחנו את הגלגל והחזיר אותי לאוטו.
הרכבנו את הגלגל והתחלנו לחזור לכיוון הבית תוך כדי שבדרך פעמיים אני בודק אוויר בגלגל החדש.
הגעתי הביתה ב5 לפנות בוקר אחרי שהחזרתי לאחותי את האוטו לבית שלה וראיתי שברח קצת אוויר.
מיהרתי לשלוח לה SMS שברגע שהיא מתעוררת בבוקר,שתבדוק אוויר ואם יש בעיה היא מעירה אותי בכל שעה שלא תהיה.
ידעתי שהיא עובדת בערב היום אז היא לא צריכה את האוטו בבוקר,אז זה משאיר לי מרווח זמן לסדר את הבעיה במקרה הצורך.
ברבע ל10 בבוקר היא שולחת לי הודעה שאין הרבה אוויר.
זרקתי את עצמי מהמיטה,הלכתי אליה הביתה עם קומפרסור שהיה לי בבית במקרה,שרק אחר כך גיליתי שהוא בכלל לא עובד.
הצלחתי להשיג חבר שבדיוק חזר הביתה מהצבא,היא בא עם האוטו ולקח אותי עם הצמיג לפנצ'ריה לסדר אותו,בשעה 12 וחצי בצהריים הרכב כבר עמד על הכביש כמו שצריך.
אני לא יודע אם היום אני יכול לצחוק על הסיפור הזה,חברים שלי אמרו "מה זאת חוויה".
אחד מהם אפילו לא התרגש יותר מדי ממה שקרה.
לי כל הזמן רצות בראש מחשבות של "מה היה קורה אם".
הגב שלי דיי כואב מכל ההרמות שעשיתי,עד שהגיע אלינו הניידת הלכתי עם גלגל על הגב איזה 2 קילומטר לכיוון איראל ובקושי ישנתי ב24 שעות האחרונות.
זהו בעקרון,סוף טוב הכל טוב.
מהיום פעם בשבוע אני בודק אוויר בכל הגלגלים של האוטו.
אני לא יודע אם אני צריך להכניס לעצמי איזה בוקס על השרשור של הטעויות שהיו אתמול ויכלו להגמר קצת אחרת או לצחוק מהם ולזכור את זה כסוג של חוויה.
_____________________________________
חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
