|
שנה אחרי: ההפקרות חוגגת • חשיפה
ביום שישי האחרון פירסם האתר 'בחדרי חרדים', הפורטל החרדי הגדול בעולם, כתבה אותה הוא מגדיר כחשיפה על ההפקרות בבסיסי צה"ל בדרום, זאת שנה לאחר מבצע 'עופרת יצוקה'. הכתבה, הוידאו והתמונות לשיפוטכם:
דוד קורן, בחדרי חרדים
תאריך: 15/01/2010 10:35:00
שנה אחרי 'עופרת יצוקה' יצאנו לבסיסים בדרום. זה מה שמצאנו: חומר מסווג על הרצפה • משדרים עם הוראות הפעלה • וגישה ישירה לאימוני השטח • לצפיה: הסרט שעבר את הצנזורה, אך יגרום טלטלה
עברנו את השלטים המאיימים, ונכנסנו פנימה אל הבסיס. כשנכנסו, מצאנו מפות, תדריכים וקודים צבאיים סודיים. על המפות צוינו גם מקומות המסתור של המחבלים בעזה. אך החמור מכל: מכשירי קשר עם הוראות הפעלה, כשעל הריצפה פזורים כדורי תחמושת, היו שם כאבן שאין לה הופכין. או כאבן שיש לה הופכין, באם יכנס גורם עוין למקום.
זה היה רק כשל ביטחוני חמור אחד מתוך כשלים רבים אחרים להם נחשפנו במהלך הסיור בבסיס.
צוות תחקירני 'בחדרי חרדים' יצא לדרום, וחזר עם תחושה של פחד בלב. הצוות תיעד את הכשלים ואת הפרצות, והחליט להביא את שראו עיניו, לידיעת הציבור.
לא כל מה שהם ראו שם ותיעדו תוכלו לראות בתמונות ובצילומי הווידאו המוצגים בכתבה. הצנזורה הצבאית השמיטה חלקים מהם. אבל, גם במה שנותר יש כדי לטלטל.
שנה חלפה מאז מבצע 'עופרת יצוקה'. הציבור בישראל זוכר היטב את מטחי הגראדים, הקסאמים והפצמ"רים שספגו יישובי הדרום. איך אפשר לשכוח את האימה שאחזה בתושבים, בילדים, ובקשישים.
שנה עברה, ו'בחדרי חרדים' יצא לחוש מקרוב כיצד מרגישים התושבים שנה אחרי. הצוות ביקש לבדוק האם השתפרה תחושת הביטחון, והאם התושבים רגועים יותר ואינם מתעוררים מסויטים בלילות.
בעקבות התחקיר חזר צוות 'בחדרי חרדים' עם הרגשה קשה. הרגשה של "אם ה' לא ישמור עיר, שווא שקד שומר".
הנתונים אותם נציג בפניכם היום, צריכים לזעזע את המערכת הביטחונית ולהביא לשינוי ההיערכות בבסיסים. אנו מקווים שכתבה זו תגיע לעיניים הנכונות, והליקויים החמורים, אותם תראו בסרט הווידאו ותמונות הסטילס, יתוקנו במהרה.
את העצירה הראשונה בדרום הארץ, ביצענו ביישוב פסטוראלי, ירוק, מלא חיים. בשולי השדות, ממוקמות תצפיות צה"ליות, ששימשו את הצבא, בימי 'עופרת יצוקה', כמוקד תצפית קריטי. מכאן ניתן לראות בצורה ברורה את כל מחנות הפליטים בהם התנהלה המלחמה.
בימים האחרונים פורסם בכלי התקשורת, כי באיזור זה ימוקמו סוללות ההגנה של מערכת 'כיפת הברזל'. זו הייתה סיבה נוספת לעצירתנו דווקא בשטח זה.
כשהגענו למקום, נתקלנו בשערי ברזל. שלט שקידם את פנינו בישר: "הכניסה לעמדת תצפית, באישור ובתיאום החטיבה בלבד". שלט נוסף, מאיים לא פחות, בישר לנו: "זהירות, כאן יורים".
אך אנחנו לא ראינו מאום מלבד השלטים, שכידוע מתקשים קצת לירות. המקום כולו היה נטוש ועזוב.
והכניסה? - חופשי חופשי.
המשכנו הלאה, הגענו למקום התצפית הצה"לית. המקום היה מלא בבטונדות, מהסוג שמוכר לנו מגדר ההפרדה. נכנסנו פנימה, ולהפתעתנו מצאנו שקי חול מונחים זה לצד זה, כשלידם, כאבן שאין לה הופכין, מפות צבאיות, תדריכים, ושמות קוד כאלה ואחרים.
על המפות צוינו מקומות בהם מסתתרים המחבלים בעזה, אך החמור מכל: מכשירי קשר ולצידם הוראות הפעלה, לצד כדורי תחמושת הפזורים על האדמה.
לאחר שערכנו תצפית על מקומות המוכרים לנו ממהדורות החדשות, כמו בית חנון, בית לאהיה, וג'בליה, ממרחק של 150 מטר בלבד, ולאחר שתיעדנו את העזובה הרבה, המחדל הנוראי והפרצה הביטחונית החמורה, פנינו לבסיס הבא.
במרכזו של בסיס זה ניצב כדור פורח, הנושא את מיטב מצלמות הריגול, המשדרות בזמן אמת את המתרחש בשטח האויב. להפתעתנו, שוב, הבסיס היה פתוח לרווחה, ואת הכדור הפורח צילמנו מכל צדדיו.
משם המשכנו לבסיס הבא: בסיס אימונים של יחידה מובחרת.
בסרט הווידאו המצורף לכתבה תוכלו לראות את אימוני החיילים, המתאמנים בשליפת אקדחים, ירי כדורים חיים, ועוד פעילויות שהצנזורה יפה להם.
נכנסנו לבסיס ללא תעודת עיתונאי, ללא שהתבקשנו להזדהות בשום שלב. צילמנו בחופשיות - והזדעזענו.
היעד השלישי היה בסיס צבאי בו עסקו החיילים באריזת תחמושת. גם לכאן נכנסנו ללא הפרעה. כששאלנו את החיילים איזה נשק הם אורזים, ענו: זה מסווג. לאחר דקה, אמר חייל, כנראה הליצן שבחבורה: זו תחמושת להכנת פופקורן.
מהסיור בבסיסי הצבא יצאתנו בתחושה קשה. אם ככה נראים בסיסי הצבא שאמורים להיות המוגנים ביותר, אם ככה מופקרים תדריכים, מכשירי קשר ונשק חי - מה נגיד אנחנו האזרחים?
"אם ה' לא ישמור עיר, שווא שקד שומר".
נערך לאחרונה ע"י FiReBall בתאריך 17-01-2010 בשעה 14:15.
|
ראשי
צ'אט
17-01-2010, 02:53
מצב כלאיים
