19-01-2010, 18:02
|
|
|
חבר מתאריך: 11.11.09
הודעות: 8
|
|
אני מפורק
הודעה זו נכתבה באופן חד פעמי למשתמש זה בשם אנונימי בן 20 .
להלן הבעיה שהתבקשנו להעלות:
אני מפורק.
חברה שלי (היינו יחד כ4 חודשים) ואני נפרדנו אתמול.
קצת רקע, ביני ובין חברה שלי מפרידים כ3 שנים לטובתה(אני בן 20), הצלחנו להתגבר על ההפרש כי אני יותר בוגר לגילי.
באמת שטוב לנו ביחד, אני אוהב אותה ואני משוכנע ויודע שהיא אוהבת אותי,חלקנו כל כך הרבה ביחד.
עכשיו הסיבה בגללה נפרדנו...
בעיקרון, היא יזמה את הפרידה בגלל שהיא אומרת שכרגע יש עלייה יותר מדי עומס (מבחנים וסבא שלא מרגיש בטוב) והיא לא מרגישה שהיא יכולה לתת לי את מה שמגיע לי בקשר.
עוד סיבה זה שהיא אמרה שהפער בינינו גדול מדי, בלי קשר ל-3 שנים.
היא אמרה שכל אחד נמצא במקום אחר ויש לי עוד כל כך הרבה לחוות ולעשות, ולא משנה זה שאמרתי שאין שום בעיה שנחווה הכל ביחד..
אני יודע שהיא אוהבת אותי,ישבנו אתמול ודיברנו ובמשך שעה היא לא הפסיקה לבכות ולבכות,אני גם בכיתי רק לא מולה.
אני מרגיש כל כך רע, אני כבר עובד עיצות...
יצא והיום הייתי אצל הקב"ן ובגלל הנ"ל ועוד כמה סיבות נתן לי 3 ימי ג..
יש לי עוד הרבה לכתוב, כמו השיחות שהיו לנו שאני "חונק" ודורש הרבה צומי, אבל אני באמת מנסה ומצליח לעבוד על עצמי אבל פשוט היא תמיד חיפשה סיבה אחרת.
היא חושבת שמה שיקל עלייה את התקופה הזאת זה אם היא תוציא מהראש את ההתלבטות לגבינו כי בזמן האחרון עלו לה הרבה מחשבות שניות...
אני יודע שטוב לה איתי, כייף לנו ביחד, ומעולם היא לא קיבלה את ההרגשה שאני קטן ממנה.
אני מצטער אם הפוסט שלי לא מחובר לעצמו יותר מדי, אני לא ממש מצליח להתרכז אני פורק על אוטומט כל מה שיש בי..
אתמול מה שהחלטנו זה שאני נותן לה זמן לבד, שהיא תעבור את המבחנים כי היא לא רוצה להפיל עליי את המצבי רוח שלה..
ועכשיו אני פה מול המחשב, נקרע,מרוסק, מת...
אני מת להתקשר אליה, כל צלצול של הטלפון, כל הודעה אני מתפלל שזו היא..
אני באמת אוהב אותה, למרות הזמן הקצר שהיה לנו ביחד, זה היה משהו מיוחד, ואני כל כך יודע שזה הדדי והיא פשוט מפחדת כנראה מהגיל שלי..
אז חברי היקרים, מה לעשות?
אני יודע שאני חייב לתת לה זמן לבד, להיסגר על עצמה,להבשיל.
אבל בתוכי אני רק רוצה שהיא תתקשר אליי ותגיד לי שהיא רוצה שנחזור..
תודה לכולם על העזרה, באמת.
|