שאלה ברוח החורף:
ידוע לי שמדובר באוסף של טיפות מים שהתאדו ונמצאות בין שכבות האטמוספירה (לרוב די נמוך)
השאלה שלי היא כזו:
אם מים כשהם מתקררים הופכים שוב למצב צבירה נוזל,
איך אם הטמפ' בגובה ההוא נמצאת הרבה מתחת לזה - הם עדיין נשארים למעלה?

וגם אם אפשר על הדרך (כמו אלה שתמיד נדחפים בתור ורוצים לשאול רק שאלה אחת ובסוף מתעכבים חצי שעה)
אז הנה עוד כמה:
למה דווקא בצבע לבן?
איך נגרם המטען החשמלי היוצר את הרקים?
האם אם עוברים בתוך ענן בכדור פורח (בלי להפעיל באותו זמן את המבער) יוצאים רטובים?

תודה רבה למסבירים,
marin

לגבי שאלתך האחרונה - חשוב מה קורה כשאתה הולך בתוך ערפל. זה בדיוק אותו דבר....
ערפל הוא ענן ש"נח" על פני הקרקע....

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

ציטוט:

במקור נכתב על ידי marin שאלה ברוח החורף: ידוע לי שמדובר באוסף של טיפות מים שהתאדו ונמצאות בין שכבות האטמוספירה (לרוב די נמוך) השאלה שלי היא כזו: אם מים כשהם מתקררים הופכים שוב למצב צבירה נוזל,

בעקרון, כשיש מולקולות מים בטמפ' שמתחת ל-100 מעלות אז חלקם לפחות חייבים יהיו להפוך לנוזל. ככל שהטמפרטורה תרד אז יעלה ה"לחץ" שלהם להפוך לנוזל. ברגע שהאדים הללו פוגשים בחלקיקים קטנים (אבק, עפר, או כל דבר מוצק קטן שעף) הם יכולים להתעבות עליו (חפש חלקיקי התעבות או נוקליאציה אם תרצה לקרוא יותר, חפש גם "יודיד הכסף"...). ברגע שאדי המים מתעבים על החלקיק ומעלים את משקלו מעל סף מסויים אז החלקיק יתחיל ליפול מטה (=גשם).

בהצלחה

הבנתי איך בעצם חלקיקי המים מתעבים.
אבל למה רק אז הם מתחילים "ליפול" למטה, כח המשיכה לא אמור לקחת אותם ברגע שהם מתעבים קצת?
מה בעצם משאיר אותם למעלה?

ועוד שאלה -
מה גורם להם להתקבץ ב"עננים" () ולא להיות מפוזרים =על פני כל השכבה באטמוספירה?

למה הטיפות לא נופלות מיד? שני סיבות:
כדי שהטיפות יפלו הן חייבות לעבור סף מסויים של משקל מכיוון שיש רוח ששומרת עליהם באוויר (כמו שמטוס בתנועה שומר על הגובה שלו, וכמו שבלון רגיל גם יכול להיסחף דקות ארוכות ברוח בלי ליפול). הרוח אינה רק לכיוון מז', מע', צ' ודרום, אלה גם רוח עילית של אויר חם.

גם כשיש טיפות שנופלות ביום רגיל (לפחות פה בארץ) הן נוטות להתאדות תוך כדי הנפילה (סביבת הענן תמיד יותר קרה ולחה מהסביבה החיצונית, ולכן טיפה שיצאה מן הענן מיד מגיעה לסביבה שונה שמעדיפה אידוי מאשר התעבות). ועכשיו מגיע התשובה לשאלה השניה (למה יש ענן וזה לא פשוט מתפזר), ברגע שטיפה התאדתה שוב היא עולה מעלה ומגיעה שוב לענן שסופח אותה חזרה - זה מן מנגנון של משוב חיובי, ברגע שמספיק מולקולות מים התרכזו ויצרו ענן קטן, הוא יהיה "חממה" לאדי מים נוספים והענן יגדל (השימוש במילה חממה כאן הוא counterintuitive - שכן החממה היא בעצם אזור קריר ). ענן נראה לעין רק כשהוא מכיל המון אדי מים ויוצר שכבה עבה שמשנה את קרני השמש שעוברים דרכו (ולכן יש לו צבע), בסביבת הענן כמובן, יש המון אדי מים נוספים שאינם ניראים והם עלולים גם להיספח אל הענן ולתרום לגודל שלו.

מקווה שזה יצא מובן,

קבל ח"ח על השאלה השנייה, חשיבה של מדען...

בהצלחה

תודה על התשובה המפורטת.

עוד חידוד ברשותכם:

ציטוט:

גם כשיש טיפות שנופלות ביום רגיל (לפחות פה בארץ) הן נוטות להתאדות תוך כדי הנפילה (סביבת הענן תמיד יותר קרה ולחה מהסביבה החיצונית, ולכן טיפה שיצאה מן הענן מיד מגיעה לסביבה שונה שמעדיפה אידוי מאשר התעבות).

למה זה קורה?
כלומר למה הסביבה בסמיכות לענן מעדיפה אידוי ע"פ התעבות?
הייתי מבין למה אם זה היה קורה בסביבה הרבה יותר נמוכה באטמוספירה (יותר חם וכו')
אבל עדיין מדובר כאן על מקום גבוה ולחץ נמוך יותר.
האם הטיפה כשתצא מהענן לא אמורה להמשיך במסעה לכדור הארץ?

את היתר הבנתי - אחלה הסבר!

הסביבה בתוך הענן היא קרה יותר ובעלת לחות גבוהה יותר (היית פעם בערפל אמיתי? לא סתם, אלא אחד שיש בהרים כשיש ענן "נמוך") ומאחר והטמפ' נמוכה יותר הסיכוי להתאבות יותר גבוהה (הוא קטן ככל שהטמפ' עולה).

לגבי השאלה השנייה, לצורך הפשטות, תחשוב שהתנועה היא תמיד למטה עקב כוח הכבידה... אם תקרא יותר על עננים תראה שלפעמים התמונה היא יותר מסובכת ויש בתוך הענן אזורים שונים שמסבכים את כל התמונה.

אם לא התרצתָ מויקי אז נסה את הגירסה האנגלית, אם היא לא עוזרת אז תגיד לי ואנסה למצוא סיכום טוב מקורס באונ' ת"א...


בהצלחה

תודה רבה על ההכוונה וההשקעה בתגובות.

אני אנסה לעשות סיכום קצר ונראה אם זה מסכם את הסאגה:

• איך זה שהטיפות נשארות למעלה ולא נופלות ישר עפ"י כוח המשיכה? כדי שהטיפות יפלו הן חייבות לעבור סף מסויים של משקל מכיוון שיש רוח ששומרת עליהם באוויר (כמו שמטוס בתנועה שומר על הגובה שלו, וכמו שבלון רגיל גם יכול להיסחף דקות ארוכות ברוח בלי ליפול). הרוח אינה רק לכיוון מז', מע', צ' ודרום, אלה גם רוח עילית של אויר חם.

• למה עננים הם דווקא בצבע לבן? ענן נראה לעין רק כשהוא מכיל המון אדי מים ויוצר שכבה עבה שמשנה את קרני השמש שעוברים דרכו (ולכן יש לו צבע).

• מה גורם לטיפות להתקבץ ב"עננים" ולא להיות מפוזרים על פני כל השכבה באטמוספירה? ברגע שהאדים פוגשים בחלקיקים קטנים (אבק, עפר, או כל דבר מוצק קטן שעף) הם יכולים להתעבות עליו. ברגע שטיפה התאדתה שוב היא עולה מעלה ומגיעה שוב לענן שסופח אותה חזרה - זה מן מנגנון של משוב חיובי, ברגע שמספיק מולקולות מים התרכזו ויצרו ענן קטן, הוא יהיה "חממה" לאדי מים נוספים והענן יגדל. בסביבת הענן כמובן, יש המון אדי מים נוספים והם עלולים גם להיספח אל הענן ולתרום לגודל שלו.

• קראתי באתר הזה, שסילונים לבנים שיוצאים ממנועי מטוסי סילון נוצרים בשיטה דומה (התעבות על חלקיקים).

• גשם יורד לאחר שמספיק טיפות התעבו כתוצאה מהתנגשות בחלקיקים ו/או אחת בשנייה.

שאלות שאני עדיין מחפש עליהן תשובה:
למה הסביבה בסמיכות לענן (ולא בתוכו) מעדיפה אידוי ע"פ התעבות?
איך נגרם המטען החשמלי היוצר את הברקים? (ווויקי לא ממש ברורה בנושא הזה.)

למה הסביבה בסמיכות לענן (ולא בתוכו) מעדיפה אידוי ע"פ התעבות?יחסית לסביבת הענן, הסביבה הסמוכה גורמת לאידוי. תחשוב על זה ככה, בבוורלי הילס - מיליונר הוא לא עשיר, בהאיטי הוא כן עשיר. אז זה לא שבבוורלי הילס הוא באמת עני, הוא פשוט לא כזה עשיר.

כמובן! (נורה נדלקת)
הכל יחסי בחיים

תודה רבה!

אם אני לא טועה הסיבה לאידוי בטמפרטורות הנמוכות של השכבות הגבוהות של האטמוספרה היא לחץ האוויר הנמוך יותר.
כעקרון תהליך של אידוי קורה כאשר לחץ האדים הלכודים בנוזל משתווה ללחץ הפועל על הנוזל.
למשל, בעוד שבלחץ של אטמוספרה אחת (המצב הרגיל על פני השטח) רתיחה של מים קוראת בטמפרטורה של כ-100 מעלות צלסיוס, בהרי ההימלאיה הגבוהים, בגבהים בהם נופל בצורה מורגשת הלחץ האטמוספרי, נופלת טמפרטורת הרתיחה עד לפחות מ-80 מעלות צלסיוס (מה שממש מקשה על בישול והכנת תה\קפה, אגב).
לעומת זאת, מה שעושים בסיר לחץ הוא לסגור את המכסה ולגרום לאדים המשתחררים להגדיל את הלחץ האטמוספרי בתוך הסיר ובכך להגדיל את טמפרטורת הרתיחה עד לכ-115 מעלות צלסיוס (כנראה שונה בין סיר לסיר...)

מה שקורה הוא שבשכבות המאד גבוהות של האטמוספרה - היכן שנמצאים העננים - הלחץ נמוך הרבה יותר מזה על הקרקע - לכן טמפרטורת הרתיחה של המים (הטמפרטורה בה המים מתאדים) יורדת במידה ניכרת. לכן למרות הטמפרטורות הנמוכות יותר, מחוץ לענן נוצרת סביבה שמעדיפה אידוי על פני עיבוי.

בקשר למטען - לא יודע...

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

אם אני מחמם בסיר מים, הסיר יכול להתחמם יותר מ100 מעלות אבל המים לא עוברים את ה100 מעלות.
גם במצב הזה, לא כל המים מתאדים בבת אחת/במהירות אלא מאוד מאוד לאט,
האם זה בגלל שלא באופן מיידי המים משנים מצב צבירה?
יכול להיות שהתופעה הזו(נוזל->גז/אידוי), היא גם הסבר לתוצאה ההפוכה (גז->נוזל/התעבות)?