מזה מספר שבועות שאני נמצא במאבק פנימי בין הצורך שלי לצבירת ידע לבין יצר העצלנות שלי. כשאני אומר צורך אני מתכוון לכך שאני סטודנט הנמצא בתקופת מבחנים ונאלץ להעביר חלק נכבד מזמני בקריאת מאמרים. עכשיו אם נהיה ריאליים לרגע, מרבית הידע הנצבר ימחק מזכרוני כחצי שעה לאחר הבחינה כולל הנושאים שהכי מעניינים אותי. מחשבה זו מטרידה אותי שכן אם אני משקיע כל כך הרבה מאמצים בצבירת ידע מדוע הוא לא נצרב בזכרוני? (ולא אני לא מעשן סמים קלים)

הירהורים רבים אודות השאלה הזו הובילו אותי לשאלה האם עצלנות היא תכונה מולדת או נצרכת? אני שואל זאת משום שבעבר הייתי מגדיר את עצמי כבנאדם מאוד סקרן אך כיום אני מתקשה מאוד למצוא עניין בדברים. כעת כל ההקדמה הזאת היתה טובה ויפה אך שאלתי המרכזית בעצם היא היתכן שההתפתחות המודרנית היא שהפכה אותנו לאנשים יותר שטחיים ועצלנים מבעבר? הרי למה לנו להשקיע מאמצים בצבירת ידע בעידן שבו כל המידע שאנו חפצים בו נמצא במרחק של לחיצת עכבר?

יש שיגידו "משום שרק עם רמת ידע מסויימת תוכל למצוא מקום עבודה נורמלי" ותשובתי אליהם היא שזה לא נראה לכם עצוב שהמוטיבציה היחידה לצבירת ידע היא מעמד סוציו-אקונומי? האקדמיה הרי הוקמה על מנת להרחיב את הידע האנושי ולהפיץ אותו ולא במטרה להשגת מעמדות.

יש שיגידו "משום שידע הוא כוח" ותשובתי אליהם היא שאני לא מזלזל באמירה זו אך אם הידע המדובר נגיש לכולם בכל מקום בכל זמן, אז איזה יתרון יחסי יש למי שצובר אות מראש? על אחת כמה וכמה אם רובו גם ככה אינו נשאר בזכרון.

עכשיו ששרפתי מספיק זמן אני יכול לחזור ללימודים
אשמח מאוד לשמוע מה דעתכם בנושא...

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן.

אני לא מסכים איתך. יש ידע שאתה צובר מעניין, ויש ידע כי אתה צובר כדי לתת לך נקודת פתיחה טובה יותר בחיים. אני אוהב מאוד לקרוא על צבא והיסטוריה צבאית, לכן נרשמתי לפורום צו"ב בפרש. מצד שני, אני יודע שעם זה אין לי מה לעשות בחיים. הידע אותו אני לומד לא היה מעניין אותי לפני הלימודים (מנע"ס), לא ידעתי בכלל מה קורה לי בחשבון וגלובס היה העיתון המשעמם ביותר שראיתי מימי. היום אני קורא אותו ומביע דעה, שואל את המרצים ועובד בתחום.

ומה קרה אח"כ? התחלתי להתעניין בזה. באתי ללמוד את התואר הזה כדי לעשות כסף כמה שיותר מהר, והסתבר לי שאני אוהב את התחום מאוד. אני מקווה שזה יקרה גם לך (פרט יותר על מה אתה לומד וכו').

אני בטוח שחלק מהידע שקיבלתי בתואר לא יישמר שניה לאחר המבחן (כמו הקורסים שלי בשיווק למשל) אבל אני יודע שהמוח מסנן מראש חומר שלמדתי כי הוא חלק מהתואר לעומת חומר שאני באמת אוהב. וזה מה שיקרה לך. את הדברים שאתה אוהב אתה תזכור.

אלא אם אתה רומז שכל התואר שלמדת משעמם ואין לך עניין בו. אז זה באמת חבל.


בנוסף, יש עוד הרבה הבדל בין מי שנכנס לוויקי וקורא ערך כלשהו לבין זה שבאמת מבין את הנושא. אותם אלו שקוראים טורים פשטנים ופופולריים חושבים שהם יכולים לנהל את כספם לבד (אני בתחילת התואר למשל, הפסדתי כסף על אופציות) ומפסידים, אלו שבאמת לומדים ומבינים יגיעו רחוק יותר.

בהצלחה.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

ואצלי זה עוד יותר גרוע- אני עוד לא הצלחתי להחליט מה מעניין אותי...
אני לא מוצאת עניין בשום תחום שאליו יש לי את הפוטנציאל לגשת ואפילו בשום תחום בכלל...

אני מאמינה שלאחר הבחינה, אתה שוכח את רוב החומר (גם אם זה בהדרגה), ואפילו מתחומים שאתה אוהב ומעניינים אותך לא נותר הרבה... ולצורך העניין- אני לא מאמינה שזה קשור לעצלנות כלל, אני פשוט באמת חושבת שאם אתה ניגש ללמוד נושא שלא מעניין אותך או שרק חלק קטן ממנו מעניין אותך רוב הסיכוי שהטמעת החומר במוח תיהיה קשה ואף תיכשל. לעומת זאת, במידה ותלמד נושא שכן מעניין אותך קיים סיכוי יותר גדול שתיהיה קשוב בשיעורים והחומר הנלמד יצרב בזיכרונך ביתר קלות - וגם לא לאורך זמן (אלא אם תעסוק בנושא ויהפוך לשגרת יומך...).
לפחות כך זה אצלי :|

לגבי האימרות "משום שרק עם רמת ידע מסויימת תוכל למצוא מקום עבודה נורמלי" ו"משום שידע הוא כוח" אני מסכימה חלקית.
אני חושבת שאדם צריך לשאוף ללמוד בחייו גם כי זה מעשיר ומחכים וגם משום שבעולם שלנו, כדי לשרוד צריך לעבוד- ובגלל התקדמות העולם, הציפיות כלפי עובדים גדלו וכיום הרבה מאוד מקומות עבודה מכובדים (אולם, לא כולם...) דורשים תואר או איזשהו ניסיון אקדמאי (וכמובן שאני מדברת על עבודה לאורך טווח בשאיפה שתישאר לכל החיים ולא עבודה זמנית לאחר צבא לדוג').
בנוסף, אני מסכימה שזה מאוד עצוב שהגענו למצב בו ילדים גדלים בידיעה ו"פחד" שבמידה ולא ישיגו תעודות בגרות, פסיכומטרי, לימודים אקדמאים... לא יצליחו להשיג עבודה ולא יצליחו בחיים בכלל. אני מאמינה שצורת הגידול הזו פגעה משמעותית ביכולת שלך כילד להחליט בעצמך מה אתה אוהב ובאילו נושאים מתעניין ובכך נפגעה היכולת העתידית להחליט מה לעשות כיוון שהכל סובב כיום סביב הכסף ומטרתך בחיים הפכה להיות ההצלחה (ולא ההנאה)- וכך גם חונכת מראש...
אני גם כמעט בטוחה שעשו על זה מחקר מסוים שלקח ילדים בבתי ספר יסודיים ונתן להם להחליט מה הם רוצים ללמוד (לפחות לפרק זמן מסויים) ללא הלחץ של נושאים נוספים וללא השמטה של נושאים הכרחיים כמו חשבון, אנגלית, עברית וכו', והדבר הוכיח שהילדים השתפרו משמעותית בתחומים שאהבו כיוון שרוב ריכוזם היה כלפי הנושא הספציפי ולא היו "הפרעות מהצד".

ודר"א, יכול להיות שאני טועה, אבל לא נראה לי שאפשר ללמוד הכל באינטרנט, לפחות לא ברמה אקדמאית ובנוסף- זה לא מביא שום תואר...

ואחרי כל זה, הצלחת להלחיץ אותי עוד קצת או שהצלחתי להלחיץ את עצמי... ?!
ובנימה זו, אני אזכיר לעצמי שאני צעירה ויש לי עוד זמן

הייתי כותב לך תגובה מפורטת, אבל אני מתעצל

"פעם שאלו פרופסור באוניברסיטה תוך כמה זמן הוא יוכל ללמוד סינית, הוא הסתכל על היקף החומר והעריך שתוך 3 שנים הוא יגיע לרמה מכובדת. שאלו דוקטור באוניברסיטה והוא העריך את זה בשנתיים. שאלו סטודנט, והוא ענה - רק תגידו לי מתי המבחן"

אני מבין למה אתה מתכוון, בשנה האחרונה אני לומד כמות גדולה של חומר ללא קשר ישיר ללימודים שלי. שנה שעברה ניסיתי להבין איך חישוב של התנגדות נוזל לזרימה בצינור או סוגיות בחשמל, שכוללת העברת מטענים מנקודה א' לנקודה ב' קשורים באיזה שהוא אופן ללימודים שלי.
בנוסף, יש נטיה לרדת לרזולוציה לא סבירה. האם זה באמת חשוב לשנן את המבנה של כל חומצות האמינו, כשהמרצה בעצמה אומרת שהיא יודעת שנשכח את זה מייד אחרי המבחן.
לפעמים המבחנים עצמם מגוכחים. יום שני יש לי מבחן מעבדה בהיסטולוגיה. במסגרת המבחן אני צריך לזהות סליידים במיקרוסקופ. לא נראה לי שכשהכירורג שולח ביופסיה לבדיקה, הוא אומר לפתולוג "אני לא מספר לך מאיזה איבר הגיע הביופסיה, תנחש לבד"

ההבדל בנינו שאני לא מתייחס לצבירת הידע כצורך, אלא כרצון. אני מסכים איתך שגישת האקדמיה בעיקר בתחום המדעים, הוא כזאת שעלולה לעקר את הסקרנות הבריאה שלנו. תתעקש שלא לוותר על זה.
אל תתייחס ללימודים רק ככלי לפרנסה עתידית, תהנה מהזכות ללמוד.
אל תתייחס למבחן רק כאל עול, אלא גם כמראה שמוצבת מולך ומשקפת לך מה אתה באמת יודע. ואת הלימוד למבחן כהזדמנות אמיתית להיסגר על החומר.

ואגב, השנה גיליתי שגם הידע שצברתי בפיזיקה וגם הידע בכימיה ובביוכימיה משמש אותי להמון דברים. (שעדיין לא ברור לי למה הם ישמשו אותי בהמשך, אבל אני משתדל להיות אופטימי)
ולגבי העצלנות - פשוט תנתק את האינטרנט כל פעם שאתה מתיישב ללמוד

אגב, למרות שאתה תשכח את חומצות האמינו, אתה תזכור את זה - וכנ"ל לגבי מכניקה, הידרודינמיקה וכדומה.
התפקיד של התואר הראשון הוא ליצור מערכת ידע בסיסית - אתה אולי לא תזכור הכל, אבל דברים יצוצו לך כשתמשיך לעבוד בתחום הלאה, גם דברים שלחלוטין לא חשבת שתזכור.


מעבר לזה, ללימודים שלך ישנם שתי מטרות:
1. לתת לך כמה שיותר אופציות להמשך - בין אם תלך ללמוד נוירופסיכולוגיה או אבולוציה.
2. להבין את המערכת ומה מניע אותה. הרבה ביולוגיים שוכחים שהכל פיזיקה, שהמערכות מצייתות לכמה חוקים בסיסיים - תבין איך ולמה קשרים נוצרים, תבין למה טוקסינים נקשרים לתעלות, תבין למה מערכות עצביות פועלות בצורה זו ולא אחרת ותבין מה יותר לחץ סלקציה.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

חפרת

כל העולם כולו מכבי חיפה!

אפשר לפתוח על זה דיון שלם למשל בשאלה -
האם שיטת החינוך שמבוצעת היום (לאו דווקא בארץ אלא בכלל בעולם) היא נכונה,
במקום לתת לנו את החופש לבחור מה ללמוד ובמה שמעניין אותנו,

או בשיטת המבחנים הנהוגה היום שלא באמת מתאימה לרוב האוכלוסיה ובודקת יותר יכולת שינון מהבנה.

בגדול, אתה צודק, הרבה מהחומר נשכח כי הוא פחות רלוונטי לחיי היום-יום.
מה שמעניין ומה שתשתמש בו באופן מעשי, תזכור ואת השאר אם תרצה תלמד שוב מאוחר יותר.

מה שמעניין אותך אין סיבה שתשכח
תשנה את הגישה שאתה צריך לדעת בשביל לעבור בחינה ואז אין סיבה שתשכח
נ.ב אתה לומד פילוסופיה במקרה?

טוב אז ראשית הרשו לי להודות לכם על התגובות....
רובכם אומנם לא נגעתם בנקודה של השפעת "עידן האינטרנט" על הצורך שלנו בצבירת ידע אבל בהחלט העלתם טיעונים מעניינים.

באשר לשאלות שהועלו כאן אז אני כרגע לומד למבחן ביחסים בינלאומיים אשר כולל המון חומר פילוסופי
לצערי הרב גם לי אין שום כיוון לגבי שאיפותיי לעתיד, ולכן בחירת המסלול האקדמאי שלי נבעה מסיבות פחות ענייניות. ניסיון גרוע לשלב בין הרצוי למצוי ולפרקטי.

בכל מקרה בדיוק נתקלתי בציטוט נחמד באחד המאמרים וברצוני לשתף אותכם בו:

"ההשכלה היא יכולתו של האדם לנטוש את אי בגרותו שהוא עצמו אשם בה. אי בגרות פירושה אי היכולת להשתמש בתבונה ללא עזרת הזולת. אי בגרות כזו - האדם עצמו אשם בה אם היא נגרמת שלא מחוסר שכל אלא מחוסר אומץ והחלטה להשתמש בשכלך שלך מבלי להיעזר בזולת. העז לדעת, היה בעל אומץ להשתמש בשכלך.זהו הרעיון המרכזי של ההשכלה". - (עמנואל קאנט)

עכשיו תחליפו את חוסר אומץ בעצלנות והנה לכם תשובתו של פילוסוף דגול...

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן.