03-02-2010, 14:20
|
|
|
חבר מתאריך: 24.09.06
הודעות: 2,222
|
|
אני לא מסכים איתך לוקלוק.
ראשית ההנחה שנשמעת הגיונית על פניה שבכל כמה שנים נאלץ להחליף מילים פשוט אינה עומדת במבחן במציאות. הדוגמה המובהקת ביותר היא המילה ״כושי״ שהתחליפים המקובלים לה: שחור או אפרו-אמריקאי נימצאים בשימוש כבר למעלה משלושים שנים ומעולם לא הפכו לכינויי גנאי.
שנית, למה בדיוק צריך מר עמנואל גס הרוח לקרוא לנציגי ארגון כזה או אחר ״מפגרים״? האם זו אבחנה רפואית? האם חסרות מילים להביע אי הסכמה? ומעבר לנימוס, ובהקשר של הפוליטיקלי קורקט, הואיל וברור שהשימוש במילה ״מפגרים״ היה כגידוף האם אנשים שסובלים למשל מתסמונת דאון צריכים להרגיש שהם, בהגדרה, גידוף?
דווקא ליהודים צריך להיות קל להבין את זה. איך היית מרגיש לו מישהו בזמן נפילת אנרון למשל היה אומר שהחברה ומנהליה התנהגו כיהודים (ג׳פרי סקילינג אינו יהודי) כשברור היה שהשימוש במילה ״יהודי״ הוא לגנאי? (אני יודע שהפסקה האחרונה היא מניפולציה נדושה אבל למרות זאת אני חושב שהדוגמה נכונה ולכן אני ממשיך להשתמש בה).
אבל הנקודה החשובה ביותר שצריך להבין היא השונות של החברה האמריקאית לעומת חברות אחרות. בעוד לצרפתים או לאיטלקים יש מכנה משוטף מלידה בדמות מסורת, הסטוריה, שפה, תרבות וכו׳ משותפים החברה האמריקנית מורכבת מהמון קבוצות שלא רק שהן חסרות את השיתוף הזה, גרוע מכך, הרבה פעמים הן עוינות האחת את השניה. יש המון ״דם רע״ בין קוריאנים ליפאנים למשל או בין פולנים לגרמנים ובכל זאת מצופה מהקהילות הללו לתפקד ביחד.*
אם בעבר נטתה החברה האמריקאית לשורשיה הבריטיים והציפיה ממהגרים היתה להשאיר את העולם הישן מאחוריהם לאמץ לחלוטין את הזהות הדומיננטית של ארצם החדשה הרי שבעידן בו יש לך לא רק אפרו-אמריקאים או אמריקאים-סינים אלא גם איטלקים-אמריקאים, אירים-אמריקאים וגרמנים-אמריקאים ההגדרה העצמית של המוני אמריקאים נובעת לא רק מזהותם הלאומית הנוכחית אלא גם מהשורשים שלהם ובמצב כזה רצוי להיזהר ולהפגין הרבה יותר רגישות בכבוד מוצאו של אדם.
ידידה אמריקאית (עם שורשים איריים, סקוטיים וקוריאנים) מצפון קרולינה, דרומית למהדרין (אם גם לא ״דרום עמוק״ שעבדה כחצי שנה בספרד חזרה מזועזעת למדי מהגזענות בה ניתקלה (לא כל כך כלפיה למעט הטרוניות האירופאיות הרגילות כלפי אמריקאים, היא שהתה באירופה בימי ממשל בוש...). אותי זה הצחיק כשהיא סיפרה לי על כך... רק מי שלא מכיר את הארופאים מאמין להטפות שלהם, כשאימי שבורכה באף סולד עשתה כשנה בצרפת בתחילת שנות השישים (בשיא ירח הדבש הישראלי-צרפתי) שאלו אותה בפנים איך היא יכולה להיות יהודיה עם אף כזה. ספק אם יהיה כיום ארופאי מטומטם מספיק לשאול שאלה כזו בפנים אבל הסנטימנטים קיימים ולא כל כך מתחת לפני השטח. בסופו של דבר ניקלטים מהגרים טוב בהרבה בארה״ב מאשר באירופה (ואני יודע שאתה לא תאהב את הדוגמה הזו אבל הגירה מוסלמית היא הדוגמה העדכנית ביותר ליתרון השיטה האמריקאית, למרות מדיניות שאתה בוודאי תיקרא לה הרבה פחות מתרפסת כלפי העולם המוסלמי שמונה שנות ממשל בוש ייצאו הרבה פחות טרור מוסלמי תוצרת בית בארה״ב מאשר באירופה וזאת כשהאמריקאים נאלצו להקצות פחות משאבי בטחון פנים כלפי האוכלוסיות הרלונטיות בהשוואה לאירופאים ויש קהיליות מוסלמיות גדולות מאוד בארה״ב).
לסיכום, הפוליטקלי קורקט הוא במידה רבה הזיגוג שעל העוגה, דרכה של חברה לתקשר ולשמור על ערכים מסוימים שחשובים לה. הפוליטקלי קורקט האמריקאי הן נובע מהמבנה והערכים של החברה האמריקאית והן משמש לשימורם. אגב, האמריקאים עצמם לא מפסיקים להתלונן על ה״שטות הזאת״, מתלוננים וממשיכים.*
_____________________________________
Reality is that which, when you don't believe in it, doesn't go away.
Peter Viereck, 1916-2006
|