כנראה שאחד הגורמים הטובים ביותר להנאה מסרט הוא להגיע אליו עם ציפיות נמוכות. כשיצאה הטרילוגיה השניה של מלחמת הכוכבים באתי עם ציפיות גבוהות וקצת התאכזבתי, מצד שני כשראיתי את Screamers לא ידעתי עליו כלום לפני שלחצתי Play ובסוף הסרט נשארתי עם פה פעור.

כששמעתי בפעם הראשונה על הסרט, מישהו טרח לציין שהוא צולם בדרום אפריקה. ובניגוד גמור למנטרה "אל תניח הנחות" שטוחנים לי בעבודה 3 פעמים בשבוע, אמרתי לעצמי שלצלם סרט מד"ב בדרא"פ זה בערך כמו לצלם סרט מד"ב בירוחם. מה כבר הדרום אפריקאים יודעים על מד"ב?

ואז ראיתי את הסרט, וכל ההנחות מהפסקה הנ"ל עפו דרך החלון. קודם כל, מגיעה התנצלות אמיתית לדרום אפריקאים (וגם לתושבי ירוחם) - הם יודעים לעשות מד"ב, ואפילו איכותי. כמה איכותי? טוב, איכותי מספיק בשביל לראות את הסרט עוד כמה פעמים וללקק את האצבעות.

זהירות - ספויילר
ולענייננו - הסרט. היצירה של ניל בלומקמפ היא המרענן הרשמי של 2009, סרט מד"ב Hardcore שמצטיין בחשיבה מחוץ לקופסה הקולנועית הרגילה ופוזל חזק לכיוון של ספרות המד"ב הקלאסית. הסרט נהנה מסוג של אמינות הגיונית שלא תמצא בסרטים הוליוודיים רגילים (החלק הראשון של הסרט בכלל מוצג כמו יומן חדשות טלוויזיוני), ומיד אסביר למה. סיפור הסרט מתחיל בשנת 82, כאשר ספינת חייזרים מגיעה לכדור הארץ ונוחתת (למעשה מרחפת מעל) העיר יוהנסבורג בדרום אפריקה. מי שציפה לאורות מבהיקים וקולות אלוהיים יכול לשכוח מהם - החייזרים אולי יצורים תבוניים אבל הם משהו שנראה כמו ג'וק, מתנהג כמו חתול אשפתות או חזיר בר ומבחינה חברתית תושבי הספינה הם כנראה מהמעמד הנמוך ביותר של אותו גזע חייזרי. השלטונות המקומיים לא ממש יודעים איך להתמודד עם גל העליה החוצני, ומפנים את יושבי הספינה למחנה (פליטים) זמני בפאתי העיר. אחרי 20 שנה "מחוז 9" נראה כמו כל שכונת עוני עולם-שלישית: צריפי עץ מתמוטטים, פשע, עוני ומעל הכל חוסר תקשורת ודחיה אמיתית מצד המקומיים.
וכאן מגיע הרגע שבו מחליטה הממשלה לפנות את החייזרים אל מחנה אוהלים מרוחק מהעיר, הגשמה מעשית של הגישה "רחוק מהעין - רחוק מהלב". מאחר והפינוי חייב להיעשות בהתאם לחוק, נשלחים נציגי מנהלת הטיפול בחייזרים אל המחנה להגיש צווי פינוי. מהר מאוד התוכנית משתבשת, מהסיבה הפשוטה שהחייזרים לא ממש רוצים לעזוב את המקום היחיד שהם מכירים בתור בית. האיש שמופקד על מבצע הפינוי הוא וויקוס - חנון בירוקרט עם שתי ידיים שמאליות, ובערך הבנאדם האחרון ביקום (...) שהיית נותן לו אחריות על מבצע כ"כ רגיש ובעייתי. כאשר וויקוס נתקל בטעות בחפץ מסויים השייך לחייזרים, קורה משהו מאוד לא צפוי שמשפיע על וויקוס בצורה לא צפויה ומאוד בעייתית - את ההמשך תגלו לבד כשתצפו בסרט.

הסרט District 9 מבוסס בחלקו על הסרט הקצר Alive in Joburg, גם הוא של בלומקמפ - הסרט ניתן לצפיה חופשית ב-Youtube.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

מחזק, סרט מבריק, בעיקר בהתחשב במיעוט האמצעים.

המשמעויות שלו הרבה יותר עמוקות מ"סרט מדע-בדיוני", כיאה לסרטי מד"ב.
יש בו ביקורת כלפי הממסד עוד הרבה מאד גורמים.
מומלץ גם לקרוא את הערך על הסרט בוויקיפדיה, רצוי לאחר הצפיה בו, כדי להבין הרבה מהמתרחש בסרט
והרבה מהשמות של הדברים.

ממליץ לראות את Alive in Joburg, ואז לקרוא מה את הערך עליו בוויקיפדיה. עולות שם כמה נקודות מעניינות.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

גם אני חושב שהסרט מעולה.
אבל החלק הראשון שלו, שפשוט עשוי בצורה נהדרת, עולה בהרבה על החלק השני שהוא נטו אקשן הוליוודי רגיל.

מסכים שהחלק השני פחות טוב מהראשון, אבל הוא ממש לא הוליוודי במובן הקלאסי.
אין פה סוף טוב של ממש, הצלחה יתרה או רכיבה לעבר השקיעה, יש פה סוף פתוח ומוטל בספק.
מצד שני, באמת היה יכול להיות יותר "גרוע" ופחות אופטימי.

החלף "חייזר" ב"אפריקאי שחור", החלף יוהנסבורג ביוהנסבורג של תקופת האפרטהייד - וקבלת את דרום אפריקה בכל כיעורה. לא יעזרו הגימיקים החזותיים. זה לא סרט מדע בדיוני אלא אלגוריה על דרום אפריקה.

אתה לא ממש חולק על דעתו, לא משנה איך תגדיר את זה.
מעצם קיומם, רבים מספרי וסרטי המד"ב הם בעצם ביקורת על זמננו, במסווה של סיפור עתידני.
זה נכון לגבי פרנק הרברט, סילברברג ואפילו אסימוב. הרבה יותר קל לבקר את ההווה באמצעות אלגוריות,
וכך אתה חשוף פחות לביקורת מצד הממסד. הרבה יותר קל להמציא יצורים מכל סוג שהוא (חרקים, רובוטים ושלל
חייזרים) מאשר להציג בני אדם נדכאים - שחורים, אינדיאנים או כל דבר אחר. זה יתקבל ביתר הקשבה ופחות
נקיפות מצפון או אנטגוניזם (אם כבר יש לך תחושת אשם).

אני מסכים עם כל מילה וממש מסכים שהסרט הזה מיוחד, אחד הדברים המיוחדים בו, שלא תמצא צבאות של רובוטים עצומים שהולכים ומפוצצים דברים ומציתים מלחמה עם אמריקה, לא, תמצא חליפת רובוט אחת, שככל הנראה "נארזה" עם ספינת הפליטים להגנה עצמית. זה הרבה יותר הגיוני(לסרט מד"ב) והרבה יותר יפה לדעתי.

*.*