20-02-2010, 04:50
|
|
|
חבר מתאריך: 08.11.04
הודעות: 21,076
|
|
ציטוט:
במקור נכתב על ידי minimax
יש לי חיים מאושרים ומלאים לגמרי, גם בלי ילדים. את הכסף שהייתי אמורה להוציא היום על טיפולי פוריות (6000 אירו לניסיון), ועל גידול ילד (מיליון שקלים בממוצע עד גיל 18) אני שומרת לפיליפינית שתסעד אותי בבוא זמני.
|
אין לך מושג כמה עגום זה נשמע מהצד...
נכון אין ערובות בחיים, אבל ילדים הם מה שהופך את הזיקנה לפחות קשה,
ילדים שמביאים לך נכדים, נכדים שבאים אליך לחגים, ואתה מחביא להם אפיקומן בליל סדר,
אבל לא יותר מדי קשה, כי ממילא האופניים שקנית להם כבר מחכים להם מתחת למיטה.
חשבת פעם מה תעשי עם עצמך בגיל 70 בתקופות החגים?
האם תשלמי כפול לפיליפינית שלה את חוסכת כדי שתעביר איתך את החג שזר לה?
האם תהיי מאלה שהולכים לחגוג בבתי מלון או מרכזים קהילתיים, כי אין להם עם מי?
ציטוט:
אין הורים, אחים, אחיינים, חברים, מקום עבודה? זוגיות?
|
הורים כבר לא יהיו, אחים (במיוחד כאלה עם משפחות משלהם) יהיו באופן טבעי עסוקים
מדי בחיי צאצייהם יותר מאשר בחייך שלך, חברים בגילאים האלה? כבר לא נשארים כאלה.
זה לא שאני עובר דרך שילב עם עיניים מזוגגות, אבל לפחות אני לא משלה את עצמי,
שלהיות בגיל השלישי בלי גב של ילדים ונכדים, יכול להיות דבר אכזרי מאוד.
ראיתי את זה מספיק כשהתנדבתי עם קשישים לפני הצבא, כדי לדעת שאין כמעט גורל גרוע מזה,
ואם נוח לך לחיות באשליה שאת לא צריכה אף אחד כדי להיות מאושרת, הרשי לי להבטיח לך כי מדובר בנוחות זמנית בלבד,
מיזנטרופיות היא רק מגניבה כשאתה צעיר מספיק כדי לא להזדקק להמשכיות,
אבל בעוד כמה עשרות שנים, זה יכה בך יום אחד, כשישאלו אותך בקופת חולים
אם יש לך קרוב משפחה שיכול להסיע אותך לבדיקה, או שאת תראי את כל הנכדים
שמנשקים ומחבקים את המכרות שלך, וזה יצבוט אותך, גם אם לא תראי לאף אחד.
הכסף שתאגרי בערבות השנים יהיה חסר טעם וערך, וכשתלכי לעולמך הוא יתפזר לו בין משרדי הממשלה השונים.
ככה שאם מישהי מוכנה לסכן את חייה עבור ילד, כבדי אותה על כך,
אל תתנשאי בביטול יד על הצורך הכל כך אנושי הזה לייצר חיים משלנו ולהקים שורש בעולם הקר הזה,
כי מעטים הדברים שעצובים יותר מקשישה ערירית שיושבת על ספסל קטן,
ומביטה בסבים וסבתות בני גילה חולפים על פניה עם נכדיהם הקטנים שנתלים עליהם באהבה ללא תנאי.
|