בית המשפט אילץ את האם החרדית להעביר את בנה החרדי, שלמד והתחנך במשך 7 שנים במסגרת חינוך חרדית, לבית ספר חילוני. זאת, למרות שהילד שוהה בחזקת האם, בפסיקתו לטובת האב.



הוריו של הילד נקלעו להליכי גירושין כשהיה בגיל 5. הילד, שבעקבות הגירושין ניתן למשמורת האם, שחזרה בתשובה תקופה קצרה קודם לכן, למד במסגרת חינוך חרדית.



בהגיעו לגיל 12 טען האב שהילד מעוניין לעבור ללמוד בחטיבת הביניים באזור השרון. בהתאם לכך, ביקש לרושמו לתיכון הנ"ל. אולם, בשל היותו בן להורים גרושים נזקק הילד להסכמתם של שני הוריו על מנת להירשם לבית ספר חדש.



האם, שבמשך שבע השנים שקדמו לכך, גידלה את בנה כחרדי, סירבה להצעה בכל תוקף. האב מצידו, התעקש על כך. בין הצדדים עמד גם הוויכוח אודות רצונו של הילד, שמבחינה משפטית, בדרך כלל, אין לו משמעות מעשית בשל היותו קטין.

כתוצאה מכך, החלה שנת הלימודים, ומהילד, השוהה ברשות האם, נמנעה האפשרות לרישום מסודר למוסד לימודים כלשהו.




http://www.tog.co.il/he/new.aspx?id=3172

בית המשפט לא העדיף במקרה זה 'את החינוך החילוני' אלא את 'טובת הילד' בהתאם למה שהשתקף מהרצון שהביע בפני בית המשפט ולאחר שחודשים לא הצליחה האם שהייתה בעלת המשמורת לגרום לבחור לשוב למערכת החינוך החרדית בה למד עד לאחרונה בהסכמת האב/בית המשפט.

זוג לא חרדי שנפרד בשל חזרה בתשובה. האם זכתה במשמורת למרות שמשמעות הדבר הייתה יכולה להיות בכל המקרים אובדן הקשר והכבוד בין הילד לאביו.

האב צלח את כל המכשולים ובמעט הזמן שהיה לו עם הילד - הציג לפניו גם עולם אחר. עולם שונה אך שאינו פחות במאומה מעולמה של האם.

לאחר שבע שנות לימוד - סרב הילד לשוב למוסד חינוכי חרדי. האם העדיפה כי ישאר בבית תחת כי ילמד במקום בו הוא והחצי השני של האפוטרופוסים רוצה שילמד. על כשלונה וכשלון הת"ת לגרום לילד לאהוב את הלימוד החרדי היא צריכה לבוא חשבון עם עצמה. היא העדיפה לוותר על משמורת ובלבד ולא תפגע תדמיתה כנאמנה למחנה בצבור אליו הסתפחה.

בית המשפט פסק בתוקף הנסיבות אליהם הוליכה האם.

אז תנסה לפתוח באתר שאתה מייצג דיון מעמיק על למה 'ילד של גרושה חוזרת בתשובה' צריך לחוש 'סוג ב' ' בזרם חינוך החרדי בו שהה וכיצד הגיע לתחושת חוסר שייכות כה גדולה. קצת בקורת עצמית לא תזיק במקום כל הזמן להאשים את החילוניים בעזרת פשקוויל הסתה עם חצאי שקרים וחצאי אמיתות.

ולמרות היותי חילוני הרי שהכעס שלי הוא לא כלפיך או כלפי העולם החרדי בכללותו אלא כלפי נקודה מסויימת זו של חוסר יכולת להכיל את השונה גם אם קיבל על עצמו את מלוא כללי העולם החרדי.

http://www.youtube.com/watch?v=RTf09_AuwrE&noembed

אתם יודעים מה יקרה לאמא שתנסה לכפות על ילד בן 12 בית ספר שהוא לא מעוניין בו? הילד יגדל עם הרגשה קשה מאד של "אמא הרסה לי את החיים". הרגשה כזאת לא חולפת גם לא בגיל 36. כשאני הייתי בגיל 12, ההורים שלי קיבלו עבורי החלטה, שבידעבד היתה המשמעותית ביותר בחיים שלי. ולא רק שלא שאלו את דעתי, אפילו לא הסבירו לי דבר בנושא, אפילו עד עצם היום הזה. אז תאמינו לי שאני יודעת על מה אני מדברת במקרה הזה.

ובאותה הזדמנות ובמגבלות הפרטיות: האם ההחלטה שאת מדברת עליה שקיבלו בעבורך קשורה לבי"ס/דת?

http://www.youtube.com/watch?v=RTf09_AuwrE&noembed

יותר קשור לטיפול הרפואי שקיבלתי.