|
22-02-2010, 21:55
|
|
|
חבר מתאריך: 12.07.03
הודעות: 3,424
|
|
אני נמצא במשבר ואני לא רואה את הדרך החוצה ממנו
אולי אני קצת מגזים,אבל בתקופה האחרונה אני מרגיש שהכל נאחס.
אין לי עניין כבר בכלום והרבה פעמים לא טוב לי.
יש אנשים בודדים ורגעים בודדים שגורמים לי להרגיש טוב.
אני חייל,עוד מעט בן 20 אבל לא הצבא הוא הבעיה שלי.דווקא הבסיס והמסגרת היומיומית הזו מכניסה לי עוד איפה שהוא עניין בחיים.
אני בזמן האחרון מרגיש שבא לי להעלם לכולם,שאני לא רוצה יותר שום קשר עם אף אחד מהמעגל החברתי שאני נמצא בו היום.
לא עם החברים,לא עם החברה,ממש כלום.
אני מרגיש כאילו אני נותן מעצמי למי שסובב אותי את כל העולם לפעמים ומה שאני מקבל בחזרה זה זין בעין(סלייה על הביטוי).
זה יכול להתבטא בהמון דברים שבגדול זה נראה כאילו אכפת לי מאחרים יותר ממה שאכפת לי מעצמי.
לא יודע אם זה ספציפי הסביבה שלי או שאולי כל העולם ככה,אבל אני מרגיש הרבה פעמים דפוק ופראיר שאני בכלל מזיז את התחת שלי בשביל אנשים אחרים.
בחיים לא קרה שמישהו נתקע בגללי באיזה מקום.
תמיד כולם יודעים לקרוא לי שיש להם בעיה,תמיד יודעים להתקשר אלי שצרכים טרמפ,תמיד יודעים להלוות ממני כסף אבל כשאני צריך משהו,לך תחפש.חבל על הכאב ראש,סביר להניח שלא יצא מזה כלום.
מליון פעם שיצאתי עם חברים שלי הייתי יכול להיות מסודר באוטו של מישהו,בלי דאגות של מי ינהג,מי ישתה,מי עייף מדי לנהוג,אבל כשפתאום קורה שלאחד אין מקום אף אחד לא יטרח להוציא אוטו או לנהוג.
איך שהוא תמיד היה קורה שכשחסר אוטו אני זה שמוציא\נוהג למעט מקרים בודדים שאמרתי על הזין שלי,מצידי שכל הערב ידפק,היום אני לא נוהג.
מליון פעם קרה שהייתי צריך להגיע לחברים שלי הביתה בשביל לזרוק אותם מהמיטה החוצה לפני שיוצאים כי הם נרדמו ולא הצלחתי להעיר אותם בטלפון.
מליון פעם קרה שאם אני לא הייתי מארגן את הנסיעה לכנרת/על האש ביומולדת של מישהו/סתם נסיעה לאיזה מקום,אף אחד אחר לא היה מארגן אותה,וגם אם היה מארגן הוא היה עושה את זה כמו הצרות שלי.
כולם תמיד יודעים לקטר,כולם יודעים לבלבל ת'מוח,אף אחד לא יבוא ויתן איזה פידבק,הכל כאילו מובן מאליו,כאילו אני חייב משהו למישהו.
אז החלטתי שלאט לאט אני מפסיק לדאוג לכל העולם ומי שנדפק שידפק,שיסתדר בעצמו.
עכשיו נגיע למקרה ששבר את גב הגמל.
ביום שבת החברים הנחמדים שלי החליטו שהם הולכים לים.
אני בן אלף אם מישהו מהם יצא מהמיטה לפני 12 בצהריים.
להודיע לי?אף אחד לא טרח.
אחרי הצהריים שאחד מהם התקשר אלי סתם לספר לי איזה משהו,שאלתי אותו איפה הוא.
הוא אומר לי בים,אני שואל מה עם מי מתי למה כמה.
מסתבר שכל החמולה שם,אמרתי לו בסדר אין בעיה דבר איתי אחר כך(הייתי עם כל המשפחה ולא ממש התחשק לי לריב בטלפון ליד כולם).
אחרי זמן מסויים שלחתי לו הודעה"היה קשה להודיע שאתם הולכים לים?"
ישר כמובן האחריות נזרקה למישהו אחר"X אמר שהוא התקשר אליך ולא ענית"
זובי,אף אחד שם לא קם לפני 12 ואני הייתי זמין בטלפון יחסית ממוקדם.
אף אחד לא התקשר,אף אחד לא הודיע,כנראה ככה היה נוח למישהו.
אותו אחד שאמרו לי שניסה להתקשר אלי,אישית אני עליתי אליו הביתה לפחות 4 פעמים להוציא אותו מהמיטה כי הוא נרדם.אז מתוך 6 אנשים אם נורא היו רוצים ובאמת לא עניתי בטלפון היה יכול להגיע מישהו לפה.
ניסו לבלבל לי עוד קצת את השכל עם איזה סיפור,לא ממש נתתי לזה להמשיך.
אף אחד שם לא מגדיל ראש,אף אחד שם לא חושב בכלל,אני מרגיש לפעמים כאילו אני מתעסק עם ילדים בגן שכל אחד עונה איזה תשובה מפגרת.
מאז לא ממש התחשק לי לדבר עם מישהו שם,כבר 3 ימים שמתקשרים ואני מסנן בכוונה,פשוט לא בא לי לשמוע מאף אחד,אם היה לי טלפון אחר בכלל את זה הייתי מכבה ושיתפוצץ כל העולם.
אין לי כוח לשום דבר כבר,אני מרגיש שאני מבזבז את החיים שלי,מבזבז את הזמן שלי,כל מה שאני עושה אני לא רואה מזה שום דבר טוב,בעיקר זין בעין.
עם החברה גם כן רבתי ביומים האחרונים בפעם המי יודע כמה כבר.
כל פעם על שטויות אחרות,למראת שלכאורה פתרנו את הבעיות,אין לי חשק לדבר איתה,אין לי חשק לראות אותה,בא לי לסגור גם כן את הטלפון ולהעלם מהבית שלא תבוא לפה לחפש אותי.
אין לי כוח לשום דבר,שביזות מהתחת,מצידי שאלוהים יקח אותי עכשיו.
זהו בעקרון,אני חושב שהוצאתי הכל,הייתי צריך את הפריקה הזאת.
אשמח לשמוע תגובות ועצות איך ולאן אני ממשיך את החיים שלי מכאן.
תודה מראש
_____________________________________
חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.
|
|