היי כמו שחלק יודעים אני מתאמן בגי'ט קון דו אומנם זמן קצר מאוד{חודשיים אולי קצת יותר}כמובן שאני לא ציפיתי להיות ברוס לי עכשיו בחודשיים אבל לא יודע למה נראה לי שאני ממש לא מתקדם..ואצלנו האימונים לא כאלה אגרסיבים כמו איגרוף תאילנדי למשל. וזה מבוסס על מהירות ופחות כוח לא יודע זה יותר הגנות כאלה..לא נראה לי שזה יעזור לי אפילו בעוד שנתיים אולי אני טועה אני ישמע לעצתכם תודה לעוזרים

אתה מסתכל על דברים בצורה לא נכונה.
השאלה לפי מה אתה שופט את ההתקדמות שלך.
אם אתה משווה את עצמך לאנשים אחרים בקבוצה, יהיה לך קשה לקבל אמת מידה בזמן כ"כ קצר. אם אתה מרגיש שאתה לא שולט בקרבות שאתם עורכים ומזה מסיק שאתה לא מתקדם זאת טעות. אל תשכח שהאנשים שאתה מתאמן איתם מכירים וותיקים יותר ממך, מכירים את כל הדברים שאתה מכיר וגם עוד כמה דברים שאתה לא מכיר. וזה עוד מבלי לדבר על טכניקות שהם למדו ואתה לא.

האימונים שלכם לא אגרסיבים מסיבה מסוימת. אני זוכר מהאימונים של ב- jkd שאת האימונים והקרבות היינו עושים בעצימות יחסית נמוכה, כל זמן שלא היה מיגון. הטכניקות שאתה לומד מסוכנות וממש לא משחק, ככה שאם תתרגלו אותם עם יותר מדי כח אתם תיפגעו. תחשוב מה יקרה לך ברגע שתתאמנו בצורה קצת אגרסיבית מדי ותקבל פתאום איזה מרפק לגרורגת. את התרגולים בעוצמה הגבוהה סביר להניח שתעשו או על שקים וכדומה או עם אמצעי מיגון (כפפות, שיניים, רגליים, מסכות וכך הלאה).

ד"א, סביר להניח שבפרק זמן שאתה מתאמן אתה עדיין לא שולט לגמרי בטכניקות. הסיכוי שלך, לדוגמא, לתת אגרוף בצורה לא נכונה הרבה יותר גבוהה מאשר של אדם שתאמן שנתיים. אם נמשיך אם הדוגמא הזאת, אגרוף לא נכון יכול להזיק מאוד לשורש כף היד ולאצבעות. לכן הגיוני מאוד שהאימונים שאתה עושה יהיו "עצורים" קצת והדגש יהיה יותר על טכניקה ופחות על כח. עם הזמן הקצב והעוצמה יעלו. חוץ מזה, ברגע שיש לך ספקות ואתה לא בטוח בלמה אתה עושה את מה שאתה עושה, אתה יכול לשאול את המאמן שלך. תאמין לי שהוא לא יכעס ולא יפגע אם תבוא אליו ותגיד לו:" אני מרגיש שבאימונים אנחנו עובדים בעצימות מאוד נמוכה וזה נותן לי תחושת חוסר ביטחון בנוגע לאיך זה יעבוד במצב של הגנה עצמית ברחוב". כמובן שאתה יכול לשחק עם הנוסח.

תתעזר בסבלנות. יצא לי להתאמן בjkd עם הרבה אנשים. עם חלקם אתה עוצר את עצמך בגלל שהם ברמה נמוכה יותר ועם חלקם אתה שמח שהם עוצרים את עצמם. מעבר לזה, תמיד טוב לעבוד עם מישהו ברמה גבוהה יותר ממך בגלל שאתה על דרך גם צריך להתמודד עם מצבי לחץ. מעבר לזה שסביר להניח שזה יעזור לך לשפר את יכולת ההתגוננות שלך.

אז אתה אומר שכדאי להישאר?פשוט ראיתי אימון של איגרוף תאילנדי וזה מטורף הם הורגים אחד את השני שם אצלנו זה מהירות כזה אני לא צריך להסביר לך אתה מספיק מנוסה בישביל להבין על מה אני מדבר. בתוך שנתיים שלוש אני כבר יוכל להיתמודד ברחוב?
תודה

האמת, אני הייתי אצל מאמן אחר. אבל סביר להניח שיש יותר מנקודת דמיון אחת או שתיים. לפי דעתי, מואי טאי יותר "קלה" ללימוד. אני פחות מתחבר אליה בגלל שזה מרגיש לי שהיא יותר מדי תלוי בכח פיזי.
תחשוב אם נופל עליך איזה קרנף ברחוב שגבוה ממך בראש וחצי ורחב ממך בגוף וחצי. יהיה לך קשה עד בלתי אפשרי להתמודד איתו באמצעות כח פיזי. פה נכנסת החשיבות של הזריזות. קח בחשבון שאתה, כנראה, תצטרך יותר ממכה אחת בשביל להפיל אותו (לא תמיד כ"כ פשוט לפגוע בנקדות תורפה) והוא לעומת זאת יכול לרסק לך את הלסת במכה אחת. יכול להיות שגם עם תחסום מכה שלו הזעזוע עדיין יגרום לך לאבד שיווי משקל או אפילו יזיק לאיבר שאיתו חסמת. לדוגמא, פרנק שמרוק שבר יד בקרב עם צ'אנג לי בזמן שהוא חסם בעיטה שלו. גם אם תהיה לך מסת שריר מטורפת תמיד יהיה מישהו גדול יותר וחזק יותר.

מעבר לזה, בכל פעם שראיתי אימונים של אגרוף תאילנדי (וגם השתתפתי בכמה) זה הרגיש לי כאומנות שמתאימה יותר לזירה מאשר להגנה עצמית ברחוב. במיוחד במצבים של נשק ו/ או מספר תוקפים. כל הקונספט של הלחימה שונה מאוד בין האומנויות. אני באמת חושב שכדאי לך לדבר עם המאמן שלך ולבקש ממנו לראות איך מה שאתה עושה באימון לאט ובעדינות יעבוד במקרה של הגנה עצמית ברחוב.

חשוב לי לציין שאין לי שום דבר נגד מואי טאי, פשוט אני חושב שהיא מוגבלת יחסית בהתמודדות עם מצבים מסוימים. לפחות ברמה שרואים אותה פה בארץ.

צודק,תודה.אפילו שאני גם גדול בגוף ומתאמן במכון כושר אבל תמיד יש גבוהים יותר וחזקים פיזית יותר ומה שאמרת בקשר לזה שאיגרוף תאילנדי תלוי מדי בכח פיזי זה נכון ב-100% גם זאת הסיבה שרציתי אותה אבל הסברת לי והבנתי!תודה

לכל דבר יש את הזמן ואת המקום שלו.
שיטות זירה הן נדבך מאוד חשוב בכל הנושא של לימוד להגנה עצמית וכלים טובים רק שיש דברים אחרים שצריך לשים לב כי ישנם מצבים שונים ומתאימים לכל סיטואציה.
וגם לכל קהל יעד יש את האיומים והצרכים שלו.

כל אומנות לחימה שאתה לומד על מזרן, הקשר שלה לקרבות רחוב הוא מאוד לא ישיר.... וכל אומנות לחימה מקנה נחישות, זריזות, מהירות וכח. אני לא מכיר JKD אבל אני מכיר קארטה, תאילנדי, וג'ו ג'י טסו בריזלאי, ובנ"ל לטכניקה, יש הרבה יותר משמעות מלכח ואני חושב שטאילנדי, וג'ו ג'י טסו תורמים הכי הרבה ליכולת בקרב אמתי בגלל האגרסיביות שלהם, ביחוד תאילנדי או קיקבוקס.
ובכלל להתאמן עם מגנים זה ליצנות, חוץ מביצים ושיניים....
גם קרבות זירה זה טוב, זה עוזר לאופי בקרב....

כל דבר בזמנו. צריך להכניס בן אדם בצורה הדרגתית לקרבות. קרבות בלי מיגון לאנשים שעדיין לא יודעים איך לשים בלוק נכון, לדעתי לפחות, זה דבר ממש מטומטם. ד"א, גם כפפות נחשבות למיגון. צריך להגיע לרמה די גבוהה בשביל לעשות קרב רציני בלי מגנים. אל תשכח שמגני רגליים מגנים גם על הבועט במקרה שהבעיטה שלו בדיוק נכנסה לבלוק מרפק של היריב וכדומה. בקשר למגן ראש אין צורך להרחיב במילים. כולם משתמשים בזה ברגע שהקרבות באימון ברמות ועוצמות גבוהות. מלוחמי mma ועד יחידות מיוחדות בצבא. אם תחטוף זעזוע מח באימון אז לא השגת כלום. בנוסף, אתה עדיין מרגיש שחטפת מכה בראש ככה שאתה גם על הדרך מקבל תזכורות ומתרגל שמירת פנים כמו שצריך.
בקשר לג'וג'יטסו אני באמת מסכים איתך ששם הדגש הרבה יותר על טכניקה מאשר על כח. אני אישית התאמתי ומתאמן באומנויות הבאות: jkd, ג'יקישין ג'וג'יטסו ואימוני mma שמורכבים ברובם מטכניקות של מואי טאי, bjj, גרקו-רומן וסמבו. בעבר הועלתה בפני האפשרות לעבור לרמה תחרותית של קרבות אבל לא רציתי. אני סטודנט ואין לי את הזמן להשקיע ומעבר לזה ישנה גם הסיבה המצפונית. מנסיוני ראיתי שבאימונים של המואי טאי כל הדגשים ניתנו לקרבות זירה (גם באימונים שלא במסגרת ה- mma) ולא הייתה בכלל התייחסות למקרה של יותר מתוקף אחד ונשקים למיניהם. כבודה של המואי טאי בכבודה מונח והיא אומנות שהוכיחה את יעילותה בזירה אבל ברוב המקרים היום היא ממוקדת יותר מדי לקרבות זירה ופחות מדי להגנה עצמית. לטעמי לפחות.

קודם כל ברור שכל דבר בזמנו, בישביל קרבות צריך בסיס טכני אייתן...
דבר שני לגבי מיגון, אני חושב שמיגון זה מיותר, וגורם למתאמן לפתח טכניקה לא נכונה. יש מיגון אלמנטרי, שזה בייצים, ובאימונים עם ידיים לפנים, אז גם כפפות ומגן שיניים. ברב האימונים אין שום סיבה למיגון אחר, להפך מי שהתאמן עם מגני רגליים, והתחשל והתרגל "לפוצץ" ויעלה לקרב(זירה) ויפוצץ בלאו קיק ויפגוש ברך, בזה יגמר הקרב שלו, וזה לעומת מתאמן אחר שהתאמן בלי מגנים, התחשל הרבה יותר, רגיל לפגוע עם הרגל במרפקים וברכיים מידיי פעם, אבל הרבה יותר חשוב יודע איך לבעוט לאן, מתי לעצור, ומתי לבעוט חזק. היוצא דופן היחיד זה מיגון ראש שהוא רלוונטי באימונים מסויימים, בד"כ מתאמנים על איגרוף בעצימות נמוכה, ובאיזשהו שלב, כשמגיעים לאימונים יותר אגרסיביים אז צריך להוסיף מיגון ראש לחלק מהאימונים....

תראה אני גם לא מאמין שמה שתלמד מאומנות לחימה יעזור לך להגנה עצמית בקרב אמיתי, לפחות לא ישירות, טכניקות בסיסיות נשארות מותמאות ובאות בריפלקס, ספיריט זה משהו שמשתפר באימונים כאלה, והיכרות עם קרבות זירה, והתחשלות מסויימת של הגוף. אבל זה דברים שהם יותר מישניים, גם אם חשובים. בכל מקרה דגש על קרבות זירה הוא מאוד חשוב, בגלל שהוא עובד על ספיריט במתאמן- התמדה ונחישות בגדול ואגרסיביות, וזה משהו שעוזר...

ד"א גם קיקבוקס ומואי טאי, באים עם דגש מאוד מאוד חזק על טכניקה, טכניקה הרבה יותר צרה מג'וג'יטסו אבל בכל זאת, לא מעט.

בסופו של דבר מה שחשוב זה מה כיף לך ומה מאתגר אותך, כי בתכלס זה ספורט. אני אישית חושב שאומנויות לחימה יותר אגרסיביות, יותר חופשיות, ויותר מציאותיות בזה שהן מעמידות אדם אחד מול אדם אחר בצורה הכי בלתי אמצעית שאפשר הן יותר מאתגרות, יותר קרובות לאיך שמרגיש קרב בזירה, ובאיזשהו מקום גם סיטואציה של הגנה עצמית, וזה לעומת הרבה אומנויות לחימה אחרות שמרגישות סינתטיות.... אבל שוב זה העדפה אישית

ג'יט קון דו ואגרוף תאילנדי זה 2 אומנויות לחימה מצויינות ,שכל אחת מהן עושה הגנה עצמית ושיפור יכולת לחימה מזווית קצת אחרת ,שגם מותאמת לאנשים שונים,הכל טוב מטאי צ'י ועד סמבו ,מטאקוונדו עד גונג פו משאולין וכו'
השאלה מה מתאים לך ...מבחינת יכולת להגשים את עצמך באו"ל הזאתי ,כי אני למשל באייקידו ,לי זה מתאים יותר מאשר קראטה קיוקושין או אגרוף תאילנדי לדוגמא ,כי אני מעדיף את הגישה הזאת ספציפית על השנייה ולא בגלל שאייקידו יותר טוב או פחות טוב מאו"ל אחרות ,הכל טוב אבל בנוסף לכך גם הכל סובייקטיבי
העצה שלי בעקבות שאלתך היא פשוטה מאוד ,תלך למקום שהכי מתאים לך מבחינת סגנון ומבחינת המורה כמובן
תעשה הרבה חקירה ותבדוק עוד דוג'ואים ועוד או"ל לפניי שאתה עושה קביעות נחרצות והכי חשוב תעשה הכל בצורה מחושבת ולא פזיזה ,הכי חשוב תיקח משהו שתידע אתה רוצה להשקיע בו את זמנך לאורך שנים,כי אם כבר מתאמנים עדיפות למשהו שאתה אוהב ולא בגלל אי אילו סיבות\צרכים לא רלוונטיים לרוב ...


בהצלחה