http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/072/110.html

מפלגת מרצ בוחנת את האפשרות לוותר על המותג "מרצ" ולהתמזג עם אחת משלוש המפלגות - העבודה, קדימה או חד"ש. במסמך שהגיע לידי nrg מעריב מציגה הוועדה שהוקמה לבדיקת מצבה של מרצ שורה של אפשרויות שהיא ממליצה לתנועה לשקול, נוכח התרסקותה בבחירות האחרונות לכנסת. מלבד האפשרויות לשרוד תחת השם "מרצ", מציגה הוועדה את האפשרות שהמפלגה תקים מפלגה חדשה עם פורשים מהעבודה, קדימה או חד"ש. כמו כן, ממליצה הוועדה לשקול להתמזג עם מפלגות אלו.



הוועדה התבקשה לבחון את מצבה של מרצ, על רקע התרסקותה של המפלגה בבחירות לכנסת ה-18, ולהמליץ על דרכי פעולה. מקורות המידע העיקריים של הוועדה היו ראיונות עם בעלי תפקידים וחברים במפלגה, שיחות והתייעצויות עם מומחים למערכת הפוליטית הישראלית ועם עיתונאים המכסים את התחומים הרלוונטיים.

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

יהיה מצחיק, מפלגת מר"צ עם פורשי העבודה ושניהן מפלגות גוססות אחת יותר מהשנייה והן עדיין יעלמו מהמפה הפוליטית אז קדימה תתאחדו עם פורשי העבודה ותעלמו מהמפה הפוליטית עם מפלגת העבודה יחדיו.

will you marry me nesli barda? Operating system: Linux The day Microsoft & apple makes a product that does not suck will be the day they start making vacuum cleaners. say no to Apple&Facebook&MS&Samsung IL&Nokia&Hot&Yes,but say yes to Google

נשמע לי מוכר הרעיון הזה
אה, כן, הנה
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...%F6#post3241604

חסרונות החבירה עם חד"ש, מתוך המסמך שפורסם בכתבה:

ציטוט:

-קשיים להגיע למצע מוסכם -קשיים להגיע להסכמות על מיקומים בצמרת הרשימה המאוחדת ועל הנהגתה -סיכוי גבוה לפרישת אחדים ממנהיגי מרצ בהווה על רקע רעיוני -פגיעה ביחסים עם הציבור היהודי בגין החבירה עם גוף לא ציוני, וכתוצאה מכך אבדן מצביעי מרכז-שמאל ושמאל ציוני. -"היבלעות" והיעלמות/אבדן הייחודיות הרעיונית של מרצ

[חבל שלא הכריזו זאת במצע קודם לבחירות]

אבל זה שהיא מאשימה גם את קדימה והעבודה בנטישת דרך הציונית ובהתמסרות לתעמולת האויב, ךמציאות פקטיבית ולאהבה עצמית - זה כבר ממש ראוי לתביעת דיבה מצד ברק ולבני

http://www.youtube.com/watch?v=RTf09_AuwrE&noembed

בסיכום הדו"ח הועדה מציגה שני פתרונות שונים לגמרי, האחד כאמור הוא התאחדות עם מפלגה/פורשים ממפלגה שכנה, אך השני, והמועדף על ידי הועדה שהכינה את הדו"ח, הוא שימור המסגרת המפלגתית הקיימת תוך שינויים משמעותיים, בין היתר גם בהיבט הרעיוני.מעניין שדווקא הפתרון שפחות מועדף על הועדה הובלט בכותרת הידיעה.

שים לב שגם אני הרחבתי את הכותרת המקורית.

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

השמאל הציוני תמיד סבל מבעיות של סתירות פנימיות, ובייחוד איבד ממשמעותו עם היעלמות הסוציאליזם ושרידיו ממרכז המפה הפוליטית. נראה כי רובם של אנשי השמאל הציוני (אנשים מסוגם של רן כהן ווסי שריד) יתמזגו במפלגות המרכז (כגון העבודה) ואולי יצמיחו בהן קצת רוח חיים ודינאמיות או שהם (אנשים כמו שולמית אלוני) יגלשו לעבר השמאל האנטי-ציוני.

אני מציע להתחיל את האיחוד במקום אחר: בכלא. הנה מה טוב ומה נעים, שבת הירשזון עם ברגותי.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://i49.tinypic.com/20tkvf6.png]

השמאל הציוני, זה שחושב שאפשר לקדם תוכנית שלום על בסיס שאיפה משותפת של הערבים והיהודים לדו קיום החל קורס עם יישום הסכמי אוסלו. מהומות אוקטובר, כשלונות קמפ דייויד וטאבה היו אבני דרך בקריסה הזו. הנסיגה מעזה סתמה את הגולל על תפישת העולם הזאת, וזה הפן החיובי היחיד בתוכנית העוועים הזו שהגו יועצי שרון. במלחמת לבנון 2 ועופרת יצוקה כבר היה ברור שאין יותר שמאל ציוני משמעותי. אמנם העבודה, קדימה והליכוד אימצו לחלוטין את ה"פתרון" של מחנה השלום ז"ל, אבל מגישה יותר תועלתית ומעשית שאינה מעוגנת בתפישה הרומנטית על טבעו הטוב של האדם. הרטוריקה השלומיסטית שלהם היא רק הרגל או יחסי ציבור. הערבים אינם מעוניינים בשלום משום שהם הבינו שהם יוכלו לקבל את מבוקשם ללא מחיר אם ישכילו לחכות. אלה בשמאל שלא חפצו להפרד מתפישתם הבסיסית, או שנלכדו ברטוריקה הצדקנית של עצמם (אלוני, בורג, אלון ליאל ודומיהם), הפכו לאנטי ציוניים. יש עוד שרידי שמאל ציוני כמו ביילין ועמי איילון, אבל מקומם במוזיאון ולא בפוליטיקה הישראלית.

לימין נטייה ל"שמרנות", מיליטריזם ולאומנות. לשמאל נטייה לרדיקליזם ומרקסיזם, פוסט-לאומיות, וליברליזם במובן הקיצוני של המושג (כמו ב"חירות הכפויה" של המהפכה הצרפתית, ואיסור על לבישת סמלי דת ב"מרחב הציבורי" שעוד יורחב לכל מקום מחוץ לבית הפרטי). השאלה היא פשוט כמה זמן כל צד יכול להימנע מלהגיע לצורה הקיצונית (ויש שיגידו ה"טהורה") שלו.

אין אימון...
http://www.google.co.il/search?hl=i...ved=0CBQQrQIwAQ


היום הוא ליכוד, מחר הוא קדימה, מחרתיים הוא עבודה או מרץ, ואותו דבר גם הפוך...

ובעצם גם חד"ש.

היו כאלו שעברו ממר"ץ לחדש.

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)

זה הרבה פחות משכנע כשאתה לא משתמש בגודל גופן 5.

יהיה להם שם מקום של כבוד...

לשלוח את מרצ לפח האשפה של ההסטוריה בכזו חדווה, עצוב מאד.
אתה חייב לא מעט למרצ, רצ, מפמ, שינוי כמעצבי החיים בישראל.
תוציא לרגע החוצה מהמשוואה את המצע המדיני, אני יודע קשה, אבל לצורך הדיון הזה אפשר גם אפשר.
חברי הכנסת של מרצ והמפלגות שמרכיבות אותה אחראים/אחראיות באופן ישיר ללא מעט (שלא נגיד רב) החוקים החברתיים בישראל, נושאי אישות, עבודה, כלכלה, ועוד.
הימין מצטיין הרבה פחות בחיקוק חוקים חברתיים ודאגתו הכנה לחברה בישראל לא מונפת על דגלי המפלגות כמו שמרצ דאגה לנפנף.
הערבוב בנושאים המדיניים שמפלג את העם בשנים האחרונות קרב את מרצ למצבה היום, שלא נגיד סופה הקרב (מקווה מאד שלא).
זה יהיה כל כך נכון להגיד שהעם פשוט לא ראוי למפלגה מתקדמת כמו מרצ.
העם (הפשוט, העמך, הרוב ועוד כינויים) בישראל מתדרדר משנה לשנה והופך בור, חסר סבלנות, אלים, וגם די טיפש.
מרצ בפח האשפה של ההסטוריה שווה לעם ישראל בדרך לאותו פח בהרבה בחינות מוסריות, חברתיות וכו'

אלו העקרונות שלי, ואם אתה לא אוהב אותם, ובכן, יש לי אחרים.
Groucho Marx

'In the End We Are All Alone, and No One is Coming to Save You''
john reese

מרצ לא הובילה שום נושא חברתי או אזרחי אמיתי ב-15 השנים האחרונות לפחות, ועם כל הכבוד, יש ח"כים ממפלגות אחרות שעושים את זה לא פחות טוב(שלי יחימוביץ', גדעון סער בקדנציה הקודמת, אריה אלדד ואחרים).
"העם לא ראוי", "מפלגה מתקדמת"...
א. כדאי להחליף את העם, ידעתי שתעלה על הבעיה...
ב. לאן מרצ מתקדמת - כפי שעולה מהוועדה שהיא הקימה היא מתקדמת לשום מקום - והיא כ"כ נואשת
שלא משנה לה אם השום מקום הוא חד"ש או קדימה(טוב שלא בוחנים אפשרות להתאחד עם ליברמן).

הפרוייקט החשוב ביותר שנעשה כאן בתחום החברתי, היה פרוייקט שיקום
השכונות, והוא בוצע ע"י ממשלה שכל-כולה ימין. מרצ עוד לא התקיימה, אבל
מרכיביה מהמפלגות רצ (אז סיעת יחיד של שולמית אלוני) ומפ"ם (אז חלק
מהמערך), התנגדו מתוך העקרון שאופוזיציה מתנגדת, נקודה...

הסיפורים היפים כאילו מרצ דואגת לערי הפיתוח ותושביהם בוגדים בה
ומצביעים ליכוד, אמנם זוכים להרבה אינצ'ים בתקשורת (שבה, כאמור, מרצ
היא המפלגה הגדולה ביותר...), אבל אין להם קשר למציאות. כל הסיפורים על
יוסי שריד שכל ראשי ערי הפיתוח סוגדים לו, הם עוד פמפום של תעמולה
מאדם שאכן ידע תמיד לקבל כותרות טובות מחברים בעיתונות, אבל כשל
בהשגת קולות בוחרים...

מרצ הייתה ונותרה מפלגת נישה שהמגזר החברתי היחיד שהיא דאגה לו
באופן עקבי, היה המגזר הקיבוצי, פושט הרגל. מרצ התנהגה בדיוק, אבל
בדיוק כמו ש"ס, בכל מה שנגע לקיבוצים - והקיבוצים קיבלו סכומים שהחרדים בכלל לא יודעים שאפשר להגיע אליהם...

העובדה שמרצ חזקה מאוד בדיוק בקרב המגזרים הכי שבעים בחברה,
לא מלמדת על כך שהבעים הם בעלי רגישות חברתית נדירה, אלא שהם
יודעים שמרצ היא המפלגה הנוחה ביותר עבורם.

חיים אורון הוא סוציאל-דמוקרט בערך כמו ששלי יחימוביץ' היא קפיטליסטית
נלהבת. חיים אורון הוא עסקן מפ"מניק מהסוג שקיים עוד מימי חזן ויערי,
וכמות הקולות שקיבלו, נובעת לא רק מכך שהם מפלגת שמאל קיצוני
לא רלוונטית, אלא בגלל שפשוט אין מספיק אנשים מהמגזר שמרצ מייצגת
(בערים: אנשי שמאל קיצוני מדיני וימין קיצוני כלכלי; ובקיבוצים אין כמעט
אנשים נקודה...).

היעלמותה של מרצ טובה לישראל. לא כמו העלמות של אט"ד, כמובן, אבל
מפלגה שפעם הדגימה מהו שמאל ציוני, וכיום היא קרועה בין מפלגת-כלום
מושחתת כמו אט"ד, לבין מפלגה לאומנית ערבית כמו חד"ש - באמת
איבדה את זכות הקיום שלה.

עם ישראל אכן לא ראוי למפלגה כמרצ - הוא ראוי להרבה יותר מזה,
והצבעתו מעידה על כך שהוא מפנים זאת.

אני שמח שהבאת את שלי יחימוביץ' כדוגמה לעשייה חברתית ועמדות סוציליסטיות.
כבר עסקנו בה בעבר ואני חושב שיש קונצנזוס באשר לפעילותה בכנה והאמיתית, שלא כמו פעולות לצורכי כתבות עיתונות.