כל עוד אני לא פוגע בביטחון שדה וכל עוד אני לא פוגע ברגשותיהם של אחרים, אני רשאי להביא מעל במה זו את דעתי בנושא, ולהלן דעתי:

אני אישית בעד ריבוי אותות ועיטוריםלחיילי צה"ל בניגוד למצב שקיים היום. אני חושב שיש מקרים שבהם היה צריך לייצר אות/עיטור ולחלק לזכאים ולהלן דוגמאות:

1. להחליף את הפזגז באות. כל חייל ששירת ביחידה קרבית וכו' במשך כך וכך ימים צריך לקבל אות ולא סיכת פזגז.
2. כל חייל ששירת כך וכך ימים בקו לבנון מאז סיום מלחמת לבנון השניה ועד היציאה הסופית ב1996 צריך לקבל אות "שירות קו לבנון"
3. כנ"ל בעזה: כל חייל שירת כך כך ימים בקו בחבל עזה בתקופה הרלוונטית צריך להיות זכאי לאות "שירות קו עזה"
4. אות פציעה: כל חיילשנפצע בעת קרב אמור לקבל אות מיוחדת שתיקרא "אות פציעה" בדומה ללב הארגמן האמריקאי. (בלי לסתור את סיכת הנכות שמקבלים רק אם הנפצע קיבל 25% נכות קבועה, סיכה שכבר קיימת בצה"ל.
5. להחליף את אות מצטיין הנשיא באות, ולהוסיף מדרג שבו מקבלים אות מיוחדת על הצטיינות לא רק מהנשיא אלא גם מאישים רלוונטיים אחרים כדוגמת רה"מ, יו"ר הכנסת וכו'.
6. חיילים שהשתתפו בקרבות במבצעים שלא נחשבו למערכות/מלחמות כגון עופרת יצוקה, חומת מגן ודומיהם (ואני בטוח שהיו עוד הרבה כדוגמתם) גם צריכים לקבל אות. כדי לחסוף בעיצובים שונים אפשר לעשות "אות הקרב" לכל חייל שהשתתף בקרב או משהו כזה...

אלה רק דוגמאות ואני בטוח שלאחרים יהיו עוד רעיונות. אם יש מישהו שיכול להשפיע על מקבלי ההחלטות אשמח.

והערה אחרונה למגיבים הפונטציאלים: נא לא להגיב בציניות עם תגובות מסגנון של "צריך אות על הצלת חתול מעץ" או אות "שרדתי שבועיים על מנות קרב" וכו'. תודה.

לא מבין למה צריך עוד אותות וסיכות מעבר למה שכבר יש היום (ויש יותר מידי). בשביל מה צריך להראות כמו וטרן רוסי? טפיחה עצמית על השכם?
מה עם סיכה על התקלויות? מבצע בודד? חיילים יסתובבו עם עשרות סיכות ואיתורים על החזה. זה יראה כמו בדיחה.
אני לא חושב שעל כל דבר צריך לקבל פרס. מספיק לדעת שעשית את העבודה.

מי יהיה הכוכב של החתימה הבאה??

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ekek לא מבין למה צריך עוד אותות וסיכות מעבר למה שכבר יש היום (ויש יותר מידי). בשביל מה צריך להראות כמו וטרן רוסי? טפיחה עצמית על השכם? מה עם סיכה על התקלויות? מבצע בודד? חיילים יסתובבו עם עשרות סיכות ואיתורים על החזה. זה יראה כמו בדיחה. אני לא חושב שעל כל דבר צריך לקבל פרס. מספיק לדעת שעשית את העבודה.

להיפך, אני חושב שיש יותר מידי סיכות ופחות ידי אותות. אני חושב שסיכה של "התקלות" זה דווקא רעיון טוב. צריך מדרג. לדוג: התקלות ראשונה מקבלים אות אבל התקלות שניה ושלישית וכו' מקבלים סמל קטנצ'יק על האות וכו. כנ"ל קרב. אני לא מדבר על עשרות אותות אבל בהחלט אפשר להגיע ליותר משורת אותות אחת בשירות של 3 שנים.

אבל בשביל מה זה טוב? יש כל כך הרבה דברים אחרים בצבא שצריך להשקיע בהם כסף מאשר באותות וסיכות.
כבר היום תראה הרבה חיילים שמסתובבים עם ערימה של סיכות על המדים. עכשיו תתאר לעצמך את אותם חיילים עם פי 3 כמות אותות. פשוט אין בכך צורך. מספיק אם תסתובב 5 דקות בעזריאלי ותראה שכבר מה שיש היום זה יותר מידי. סיכה או אות או מדליה זה משהו שאמור להיות מיוחד. תתחיל לחלק אותות על כל דבר ואיבדת את הייחודיות שבדבר.
מה שאנשים שוכחים הוא שהשירות בצבא זה לא תחרות. צריך לשמור על הצניעות האישית ולא להתעסק בסממנים חיצוניים שאין להם שום ערך.

מי יהיה הכוכב של החתימה הבאה??

לא צריך סיכות כי מטרת צה"ל היא להגן על ישראל לא לכבל אותות זו דעתי

אתה מעונין בעוד אותות שיהיה לך מה לאסוף?

אני אוסף כובעים. כדאי שלכל גדוד תהיה כומתה משלו, בגוונים שלו.

אֲהוּבָתִי לֹא הָיְתָה בַּמִּלְחָמָה.
הִיא לוֹמֶדֶת הִיסְטוֹרְיָה וְאַהֲבָה
מִגוּפִי, שֶׁהָיָה בִּשְׁתַּים, שָׁלשׁ.

אני חושב שקיים אות בצה"ל שמקביל ל"לב הארגמן" פשוט לא מחלקים אותו בפועל או שהוא לא נענד.

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

יש סיכה בצה"ל שנקרא אות נכה צה"ל. מקבל אותו רק מי שנפצע וקיבל 20% (יכול להיות ש25%?) אחוז נכות קבועה. סתם ככה להיפצע בקרב זה לא מספיק. עוד לא ראיתי מישהו שעונד את הסיכה. אני מדגיש- סיכה1 לא אות.
זה נראה כך:

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://imgs.inkfrog.com/pix/zit05/1a_zah_invalid-1.jpg]

ואני חושב שחיילים רוסים עם 7200 איתורים מדליות ואותות נראים מגוכחים.

אבל אני גם הצעתי באשכול אחר להעיף את הכותפות והכומתה ולשים דרגות כתף על הצווארון...

אל תזלזל בותיקים הרוסים. מה שהם עונדים הם הרויחו ביושר. רק על סטלינגרד מגיע להם 750 גר' מדליות בחייך..

מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000

אני לא מזלזל, חס וחלילה. אבל אני חושב שזה מגוכח קצת.
סיכה זה לא פיצוי הולם או תמלוג על השתתפות בפעילות מבצעית, זה סתם משהו יצוגי.

מה ההבדל בין סיכה (שאתה שולל) ואות?

אם כבר, מפריע לי:
א. כנפי צניחה גדולות ובולטות מדי ביחס לקורס הקצר שמקנה אותן ול-% הגבוה של בעליהן שאינם לוחמים. מסתובבים יותר מדי נגדי אפסנאות, קצינים טכניים וכו' "מוצנחים" שלא היו לוחמים מימיהם. אין לי מושג מה הגודל המקובל בעולם- אני מציע שיהיה גודל קטן למסיימי קורס צניחה, והגודל הקיים יישמר למסיימי קורס צניחה ששירתו/ משרתים ביחידות עם כשירות צניחה.
ב. כומתה: צריכה להיות אחידה יותר. ריבוי צבעי הכומתות בבסיסים עורפיים, של אנשים שהיו כמה חודשים ביחידת צנחנים/תותחנים/נח"ל וכו', או סתם חושבים שהצבע מגניב, פשוט צורם. עדיף לצמצם למי שקיבל כומתה כלוחם, ולהעביר את היתר לצבע הכומתא שאליו ישויך הבסיס.
ג. אכיפת נהלים: בזמני, לפני כמה שנים, חיילים הסתובבו בקריה עם המון סיכות לא רלוונטיות עד תמוהות- מסיכת מסע לפולין, גדודון של גדוד קודם, עדסיכת גנד"ע-אוויר. הבנתי שהיום זה נאכף יותר בקפדנות.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Eli173 5. להחליף את אות מצטיין הנשיא באות, ולהוסיף מדרג שבו מקבלים אות מיוחדת על הצטיינות לא רק מהנשיא אלא גם מאישים רלוונטיים אחרים כדוגמת רה"מ, יו"ר הכנסת וכו'.

ממש לא! הדבר יהפך למכשיר פוליטי.

"החטיבה אינה מטה ואינה פיקוד ואינה מערכת של חוקים ופקודות.
החטיבה היא קודם כל מאות זוגות רגליים. הרגליים הובילו אל הקרב – אף כי מתוך פחד. הרגליים עמדו ולא ברחו, אף כי כמעט אבדה התקווה. והרגליים צעדו וצעדו וצעדו בעייפות, בגשם ובבוץ, כשלו וצעדו.
ולכל זוג רגליים היה לב, לב שחש בכאב, שהרגיש בעייפות, שנאבק עם הפחד. בלב הזה התחולל הקרב האמיתי, הקרב שהכריע. בלבו של הלוחם הבודד ניצחה החטיבה. זה הסוד אשר שמו "גבעתי"."
שמעון אבידן
מפקד חטיבת "גבעתי", תש"ח

1. יש בהחלט מקום לאותות למבצעים גדולים וימי קרב כמו חומת מגן, מבצע ליטני, כחול-חום, קלחת וכו.
2. יש בהחלט מקום לאותות "גיאוגרפיים" עבור שירות ממושך בסדיר או במילואים לבנון, עזה ואיו"ש.
בניגוד לאותות המלחמה, המחולקים לכל אלו שלבשו מדים בעת המלחמה, את האותות האלו יש להעניק רק למי שהשתתף בהם ישירות ו/או תרם להם תרומה ישירה (ובכלל זה צוות אוויר, מודיעין ואנשי מילואים).

אותות כאלו הם הערכה צנועה אך חשובה לתרומתם המבצעית של חיילים גם בעת שלום, מקור לגאווה אישית, אבני יסוד לבניית וחיזוק מסורת יחידתית (חלק לא קטן מהגדודים/טייסות הנושאים בנטל הלחימה ותמיכת הלחימה בצה"ל כלל לא היו קיימים בזמן המלחמות הגדולות!), יוצרים אחוות לוחמים ולא פחות חשוב טומנים בחובם אלמנט חינוכי - צעירים, נוער וילדים ישאלו עליהם והתשובות יעמיקו את הידע שלהם בבטחון ישראל ובשאיפה גם יגבירו את המוטיבציה שלהם להתגייס ולתרום

"אחשלו מה זה הריבוע הצהוב כתום הזה? לא ראיתי את זה מעולם"
"זה עבור 'מסע פילים', מבצע של גדוד שקד בסג'אייה בקיץ 2004, השמדנו 3 חוליות חמאס שאיימו על קיבוץ נחל עוז ולצערי אבדנו לוחם נהדר סמ"ר דן בן דני. תרצה לשמוע יותר על דן ז"ל או על המבצע עצמו או על השירות בגדוד שקד?"

מצד שני, ריבוי אותות בשילוב עם מפקדים ושלישים אדישים יכול להביא למצב הפוך מהרצוי: אנשים שזכאים לאות, אך מתקשים להוכיח זאת (נאמר, כי שליש הגדוד שלהם העדיף להתכונן לביקורת ולא לזרז את הטיפול בעיניינם), מגיעים לבסיס עורפי ופוגשים לפתע עובד רס"ר/מש"ק שקפים עם כומתא וסמל של הגדוד שלהם (היה בחימוש חודשיים, מהם חודש נפקד, ונפלט) עם אות של המבצע (שלא ב-Z$F# של המפקד שלו לריב איתו שיוריד). אני מניח שאחד היתרונות של ה-"פזגז" בעיני הצבא הוא שקל מאוד לקבוע זכאות אליו- הצבה מעל X זמן ביחידה ברמ"פ Y ומעלה. סביב אותות יש הרבה יותר עיסוק מנהלי.

יש לך איזה תסכול מובנה כלפי חיילים עורפיים?

ממש לא- הייתי כזה שש וחצי שנים. יש לי תסכול כלפי מתחזים.

בישביל זה יש רסר.
סיכת גדוד זה לא כמו סיכת יחידה, מורידים כשעוברים?

יש פקודות מאוד ברורות למה אסור ומה מותר לשים...

כל העיטורים האלה, זה חארטה בתכלס וטוב שיש קצת בצבא שלנו.
עיטורים נועדו (בצבאות אחרים בעלום) להוות תמלוג ותמריץ לחיילים.
בצה"ל לא צריך להיות תמריץ כשהעובדה היא שמפציצים לך את הבית ואתה יודע למען מה
אתה נלחם. כן צריך להביא עיטור רק למי שבאמת פעל תוך חירוף נפש ועשה כל מה שביכולתו
להצלחת המשימה.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

איך אתה כ"כ בטוח, כמלש"ב, שאתה מבין את מה שחייל שעבר הכשרה או פעילות מסויימת רוצה וצריך? נראה שאתה מתנדב במד"א- איך היית מתייחס לנער בן 14 שהיה מציע לבטל את החלוקים של המתנדבים ולחייב אותם להופיע למשמרת עם חולצה לבנה חלקה "כי לדעתו זה חרטא בתכלס?"

ציטוט:

במקור נכתב על ידי קרן-אור איך אתה כ"כ בטוח, כמלש"ב, שאתה מבין את מה שחייל שעבר הכשרה או פעילות מסויימת רוצה וצריך? נראה שאתה מתנדב במד"א- איך היית מתייחס לנער בן 14 שהיה מציע לבטל את החלוקים של המתנדבים ולחייב אותם להופיע למשמרת עם חולצה לבנה חלקה "כי לדעתו זה חרטא בתכלס?"

אתה רוצה לדעת את האמת? כשאני מוריד חולה (מהניידת טיפול נמרץ) ושם אותו במיון, דבר ראשון
שאני עושה כשאני יוצא מהמיון זה להוריד את החלוק שאין לי סיכה אחת עליו (והיו אמורות להיות הרבה).
אני מתנדב זוטר ומבחינתי החלוק שלי לא מייצג כמעט כלום לעומת החלוק של העובדים או המתנדבים
בעלי התפקידים הבכירים (חובש, בכיר, פארמדיק).
לדעתי החלוק של מד"א למתנדבי נוער זה הנפצה וחארטה מוחלטת ואני אומר את זה בתור מתנדב בוגר ולא ילד בן 14.
לדעתי חייל בצבא שלנו לא צריך תמלוגים כמו אותות ודברים שיבליטו את היותו מישהו שעבר משהו מסויים, זוהי שחצנות, מילה טובה ממישהו קרוב זה מספיק.
בדיוק כמו שאני לא צריך סיכה על כל החייאה מוצלחת שהייתי שותף בה.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

ובתור מתנדב לשעבר במד"א אני אומר שאין קשר בין החלוק לבין התפקיד כי אחרי הכל אתה נמצא בארגון, למרות שהארגון הזה נותן תחושה של בית %$#@!, ולארגון יש נורמות שכוללות מדים. לצה"ל יש מדים, לכיבוי והצלה יש מדים, למשטרה יש מדים, אפילו לנהגי אוטובוס יש מדים.
החלוק שלך מייצג השתייכות לארגון מסויים, הוא לא עושה אותך גיבור גדול.

ובקשר לאותות והסיכות, החולצה האפורה של אחריי שקיבלתי בחנוכה אחרי מסעון קטן היא המקבילה לאות או סיכה בצה"ל, כמו גם החולצה שבטח הוצאתם בקבוצה(מדים הן בטח לא). אם זו דעתך לגבי סיכות, למה שלא תזרוק את החולצות האלה לפח?
ולמה כל כך חשוב לך להדגיש בחתימה שאתה משתייך למד"א בכללי ולמרחב לכיש בפרט? ועוד כל הצבעים האלה? לא היית אומר שזה דומה לחייל גבעתי עם סיכת לוחם שמסמלת שהוא לוחם בחטיבה וסיכת "שקדון" שמסמלת שהוא מגדוד שקד?
ולמה שתכתוב שאתה חניך באחריי? ומ"צוות מטגל"? בשביל מה הסרטון? מחפש מחיאות כפיים? מילה טובה?
מקווה שהבנת את הרעיון...

ובנימה קצת פחות צינית, רואים שאתה חניך של גל.

למי שלא הבין אותי, אני מסביר שוב: לא מדובר באות לכל התקלות ולכל קרב אלא יהיה מדרג. מי שקיבל אות מלחמה, קיבל. מי שהיה בקרב או בהתקלות שלא בעת מלחמה יקבל אות שייקרא "אות הקרב" (כל מי שלחם בחומת מגן וכל מי שלחם במבצע עופ"י יקבל את אותו האות).

מי שהיה ביותר מקרב אחד לא יקבל אות לכל קרב וקרב אלא יהיה סוג של סיכות לענידה ע"ג האות.
אני אתן דוגמא תיאורתית (ונא לא להתייחס לצבעים ולצורות אלא להבין את הרעיון)



בגדול, זה הרעיון המהפכני שלי. לא מדובר על חייל אחד עם עשרות אותות אבל בהחלט מדובר בדחיפה (boost) לעידוד שירות קרבי.

לדעתי זה יעודד שירות קרבי בערך כמו התעודות מילואים הצבעוניות...

ולכן מעריך שמכלול עיטורים, ומדרגי עיטורים, מהסוג שאתה מציע יתפס כמשהו חיובי.

ההשוואות לצבאות זרים אינן רלוונטיות: ה"פול" של המתגייסים הישראלים שונה לחלוטין מזה של רוב (אם לא כל) המדינות האחרות. כדי לשכנע אפילו חלק נכבד מהישראלים לראות בחיוב מערך עיטורים צריך לשנות הרבה יותר ממש שאתה חושב. ה"בוז" לעיטורים מושרש הרבה יותר חזק ממה שאתה חושב ושני רגליו נטועות בשתי ביצות אידאולוגיה שאתה יכול רק לחלום לצלוח:

1. הגישה היהודית המסורתית השוללת סממנים כאלה (כמו גם ספורט מקצועני, הרמוניה בטכסי דת, אסתטיקה כערך ולא רק פועל יוצא, ועוד) ורואה בהם עניינים של עכו"ם, מתייונים וכו'.

2. הגישה הסוציאליסטית של תחילת המאה העשרים השוללת כל דבר שמאפיין את מי שאינו סוציאליסט (הפלא ופלא היא שוללת הרבה מאוד מהדברים שבסעיף 1... להזכירכם: בצבא האדום של טרם 1942 לא היו הרבה עיטורים, לא מדים דדגוניים ואפילו לא דרגות... רוסיה לא השתתפה באולימפיאדה ואסתטיקה וירידה לפרטים נחשבה מחלה בורגנית).

את ה"בוז" לאותם ערכים שהעיטורים הם רק אלמנט מייצג אחד שלהם אתה יכול למצוא אצל ישראלים מהסוג האיכותי ביותר לפני צבא, ובטח אחרי צבא. אתה יכול לטעון שזה אכן אסון, ויש שיטענו אחרת. להזכירך: היו ימים שהפשטות הספרטנית הזאת - הצבא השוויוני והמרושל (שנתפס כנלחם, ולא עושה מצעדים), הפונקציונליזם הקיצוני באדריכלות ודחיית רוב המסגרות הקשיחות של "העולם הישן" הביאו את ישראל הצעירה למעמד נערץ בקרב מדינות שישראלים מסתכלים עליהן בדיוק באותה צורה, רק הפוך. תצפה פעם במערכונים של מונטי פייתון ותראה כמה ארס נשפך בכל פעם שמדברים על צבא של מדליות, קצינים עם מדים מעומלנים ודיבור מוקפד. זה מייצג קו חשיבה מאוד נפוץ, ולא רק בישראל.

.

הלא לכל ידוע (!) שצה"ל הוא הנוקט בגישה הנכונה כלפי אותות ועיטורים, וכל שאר מדינות העולם רק מתעסקות בשטויות, חרטא (ראה לעיל) ומצעידות יחידות של חיילי שוקולד.

לכל ברור שחיילי מרינס אמריקניים הם סתם דוגמנים מטורזנים, שלא יודעים להילחם; הצבא האדום, מכניע גרמניה הנאצית, סתם חיפש יעוד לעודפי מתכת ובד, והחליט להפכם לאותות ועיטורים. אנשי ה - SAS הבריטיים, בוודאי אינם יודעים לחימה מהי, ולכן, כטוב ליבם בוויסקי במועדון, הם מעניקים זה לזה מדליות.

ובכלל - איזה מן טמטום הוא לתת לחיילים מערכת של מדים נפרדים ליציאה הבייתה, הכוללת גם נעליים שלא נראות כמו ממצא ממערות קומראן - ושומו שמיים - גם מחייבים אותם לחבוש כובע / כומתה על הראש, בניגוד לסחבה הצבעונית התחובה תחת כותפתם של חיילי צבאנו המהולל?

או בקיצור - כל העולם טועה, אנו צודקים, ובא לציון גואל (?).

במצבנו היום אני בעד כל דבר שיעודד את הצעירים לשרת שרות קרבי או מלא לפחות.
ואם אותות חדשים יעשו זאת אז למה לא? זאת לא הוצאה כספית גדולה.

מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000

זה עניין של ניראות, של מסורת ושל מקצוענות. צה"ל הוא לא הצבא היחיד בעולם שנלחם ואין כל הצדקה לכך שהצבא אינו מוקיר מעשי גבורה והשתתפות בלחימה.
לדעתי גם מספר הציונים לשבח בצה"ל וגם מספרם של האותות המוענקים למשתתף בלחימה או באירוע קרבי נמוך מדי.

"!we must go on the ass but put our eyes to the sky"

[איש דגול אחד]

אני רואה את המרמור שזה יגרום בקרב עורפיים...
מה זה אות קו? טייס יקבל והטכנאי שחימש לו את המטוס לא יקבל? לוחם יקבל והחימושניק ששירת מטר מאחוריו לא יקבל?

היתה פעם איזו הצעה יפה של רקע או סימן על האות שיציין את מיקום העונד בעת הלחימה, בהתאם לחלוקה הקלאסית - לוחם, תומכ"ל והיתר. זה הגיוני. אבל כל חלוקה אחרת של "מי השתתף ביותר קרבות" או "מי בילה כמה שיותר ימים מעבר לקו" זה מגוחך בעליל.

אות לכל מי שנפצע בפעילות מלחמתית הוא רעיון יפה (שימו לב למילים - אני מדבר גם על מי שנפצע בבסיס עורפי בזמן הפעילות ובעקבותיה, לא רק בקרב פיזית. החלוקה יכולה להיות, שוב, באמצעות רקע אדום לפציעה כלוחם וכדומה).

ולמי שמזלזל באותות הוטראנים, צר לי לספר לו שבישראל היו אולי שתי מלחמות שניתן להשוות אותן למה שעבר על לוחמי מלחמת העולם השניה - ההתשה והשחרור...

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

שוב, מבחינתי לא מדובר בחזה עטור מדליות. אני מדבר על מדרג. כמו הוספת רקע לאות מלחמה, כמו הפיכת סיכות מסויימות לצורת אות (לדוג: אות השירות המבצעי-פזגז) או הוספת אותות מסויימים כמו אות פציעה, אות נפילה בשבי, ואפילו "אות שירות בגזרה מסויימת" (מי שלחם בלבנון מסוף מלחמת לבנון עד הפינוי של שנות ה2000 זכאי למשהו, לא?)
ובקשר לוטרני מלחמת העולם, הרבה מהאותות שלהם הם בס"ה "מדליה לציון 60 שנה להקמת רשות הדואר הסובייטי" וכדומה.

האם יש צורך בשמיעת כדורים שורקים, או שמספיק שהייה בשטח? האם פטרולים יומיים בסטי"ל בלי לראות איש חיזבאללה אחד זה נקרא "לחם"? האם מי שתמך בבירנית ולא "זכה" לעבור את הקו הוא "לוחם בלבנון"?
האם טייס שהטיל חימוש בלבנון הוא לוחם, אבל חברו לטייסת, מילואימניק, שמסיבות שונות עשה הרבה מילואים מעל לבנון, אבל במקרה לא הטיל חימוש - הוא גם "לוחם"? האם החמש שתלה את הפצצות על המטוס הוא "לוחם"? (שים לב, אני כותב לוחם במרכאות, כי איני מתכוון להגדרה המת"שית ושל הנסיעות באגד של לוחם)

ולשאלתך "האם מי שלחם בלבנון.... זכאי למשהו, לא?".
לא. לדעתי לא.
אם הוא השתתף במלחמה, הוא קיבל את אות המלחמה. זה מספיק.

ככה, סתם, נזכרתי לאחר עריכה - בחיל האוויר מקובל שפעם בשנה מעבירים לציוותי האוויר תעודה אישית ומצוין בה מספר מעברי הקו בשנה החולפת.
אף לא דבר חוץ מזה. גם ללא קשר עם חימוש/בלי חימוש (כמובן, לא מעבר בשוגג, גם דברים כאלה קורים, אבל עליהם מקבלים "רישום לחובה").

אֲהוּבָתִי לֹא הָיְתָה בַּמִּלְחָמָה.
הִיא לוֹמֶדֶת הִיסְטוֹרְיָה וְאַהֲבָה
מִגוּפִי, שֶׁהָיָה בִּשְׁתַּים, שָׁלשׁ.

אתה שואל שאלות לגיטימיות. מי שצריך לענות עליהם הוא לא אני אלא מי שיקבע את הקרטריונים בצורה יבשה אך מדוייקת לכל אות ואות ולכל מדליה ומדליה.

אחד מהדברים שלימדו אותי זה שלא אופים חצי עוגה.
השאלות "הלגיטימיות" האלו מציבות בפניך את כל הסיבות למה לא לעשות את זה.

אם אתה כל כך רוצה עוד אותות, תכין לעצמך.. כבר ראינו כמה כאלה.

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

נעלבתי...

אני ממש לא מסכים איתך נחמיה.

מה ז"א לא אופים חצי עוגה, הוא העלה רעיון מעניין שלא מצא חן בעינייך, מקובל. אבל הוא צודק שהוא אומר שלא הוא זה שצריך להחליט על החוקים היבשים בסופו של דבר.

אגב, אני דווקא בעד רעיון המדרג על היתקלויות וכד', זה נותן ללוחם טפיחה על השכם. לוחמים גאים בסיכות שהם השיגו. בסופו של יום זו בסה"כ סיכה אחת, מכבדת, כהוקרה ללוחם ואין לי ספק שאנשים שיראו אדם שמסתובב איתה יעריכו את האדם אף יותר ואלה שלא ידעו את משמעותה יתעניינו.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Eli173 ובקשר לוטרני מלחמת העולם, הרבה מהאותות שלהם הם בס"ה "מדליה לציון 60 שנה להקמת רשות הדואר הסובייטי" וכדומה.

מה? זה לא נכון? אז הרבה מהאותות והמדליות שלהם הם בזכות קרבות/מערכות אבל אאל"ט הרבה מאוד מהמדליות הם לציון של דברים שאין להם קשר ללחימה וכו'.

נדיר לראות על הבגדים שלהם עיטור כלשהו. מראה מאוד פשוט אבל מסודר.
אני מדבר על "סתם" חיילים ולא על קצינים.

האותות יאבדו מהייחודיות שלהם כסמל לתקופה מסוימת בשירות של החייל בפרט ובמדינה בכלל.

חוץ מזה זה לא צריך לעניין אף אחד בכמה קרבות חייל מסוים השתתף. זה גם לא מידע שנוח לחלק מהלוחמים לשתף סתם כך.

אות שבאמת צריך להנפיק היא אות שירות לחיילים ששרתו בקו מסוים שהיה משמעותי ושוחק כמו לבנון., כי השהות שם היוותה מלחמה בפני עצמה.