שלום לכל החברים וקיץ בריא לכולכם!
פגשתי יהודי מעניין שסיפר לי כי ביום השואה והגבורה לפני שנים רבות התראיין בקול ישראל אחד מן האנשים ששוחחו עם אייכמן קודם תלייתו- לצרכי זיהוי למען הפרוטוקול. אייכמן, כך סיפר, נפנה לעברו ואמר לו "אתם עוד תראו שהאל שלי ינצח את האל שלכם". אותו אדם חש מיד ליד ושם ושוחח שם עם צעיר גרמני שהתנדב ביד ושם וזה סיפר לו כי אין זה חידוש, ובגרמניה הדבר ידוע שלבכירי המפלגה הנאצית היתה משנה "דתית" סדורה.
מישהו יודע על הנושא? אני יודע שקיימות המוני תיאוריות וקונספירציות הזויות אבל האם מישהו מכיר חומר מבוסס?
אודה מאוד לכל מי שיאיר את עיני בנושא.

"אם אתה מאמין שיכולין לקלקל תאמין שיכולין לתקן"(רבי נחמן מברסלב)

אין זו קונספירציה.

הנאציזם אכן הייתה "דת" חילונית בדומה לקומניזם. דת, עם מערכת אמונות ודעות ואקסיומות שבמרכזן הגזע וה"פולק".
ה"דת הזו" הייתה האנטי תיזה לתפיסתם ל"דת" היהודית נוצרית" כפי שראו הם את המימסד הדתי של הדתות המונותיאיסטיות.


בדיוק כמו שבהוויה הקומוניסטית עמד במרכז נושא מלחמת המעמדות והחתירה לימי המשיח של שלטון הפרולטריון, כך גם בתפיסת העולם הנאצית עמד במרכז "מאבק הגזעים". לצורך כך, ניתן פירוש גס ופשטני לתיאוריות ביולוגיות כביכול של "דרוויניזם חברתי", ולתיאוריות פילוסופיות דוגמת זו של פרידריך ניטשה על ה"אדם העליון".
לדת הזו, היו טקסים, וחגים, ואיסורי "לא תעשה" ומצוות עשה כמו בכל דת.

"מסדר האבירים" של הדת הזו, האס . אס נשא על גבי מדיו את הסיסמא "אלוהים עמנו".

ספרו של אוריאל טל "תיאולוגיה פוליטית ברייך השלישי" (ספריית הפועלים) וספרו המבריק של בועז נוימן "ראיית העולם הנאצית" (הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה) כמו גם ספרה של התחקרינית הקנדית הת'ר פרינגל "גזע הפורענות", שופכים אור על הליכי האמונה, החשיבה והפרקטיקה של ה"דת" הזו.

צריך להיזהר מלמהר להסיק מסקנות לגבי מידת "דתיותו" של אייכמן בזמן שהוא היה חבר המפלגה הנאצית על סמך הצהרה משנת 1962.

ולעניינו אכן רבים מדברים על הנאציזם כ"תיאולוגיה פוליטית" כלומר רליגיוזיה של הפוליטיקה.

אם אתה מתכוון לדת במובן המוכר לנו אכן היה ניסיון לנאציפיקציה של הנצרות הפרוטסטנטית ("הנוצרים הגרמנים" שכינו את עצמם "ה-SA של ישו") שלא ממש הצליח.

את כוחם הפוליטי של הקתוליות הנאצים פירקו ע"י ההסכם עם האפיפיור (שהיה הרבה יותר נדיב ממה שהקנצלרים של ווימאר היו מוכנים להציע לוותיקאן).

כמובן משני הקבוצות הנוצריות הללו קמו מתנגדים לנאצים.

להרבה מהנאצים עצמם היה נטיות אנטי-קלריקליות ואף אנטי-נוצריות למרות שהם רוסנו ע"י המפלגה כדי למנוע פגיעה בתמיכה הציבורית.

Alas, poor Yorick! I knew him, Horatio: a fellow of infinite jest, of most excellent fancy

ועובר תהליכים "אבולוציוניים", היה מגיע לדרגה שניתן להשוותה ל"דת" ולא לכל היותר ל"כת".

היו בקרב המפלגה והתנועה הנאצית אישים, וזרמים, שייצגו עולם מושגים ואידאולוגיה די שלם שניתן להשוותו לדת: היינריך הימלר וה-SS (גם אם לא בתצורתו המאוחרת, אז הפך צבא לכל דבר), או אלפרד רוזנברג - "אידאולוג המפלגה" וספרו "המיתוס של המאה ה-20".

ישנה, כמובן, בעיה: בעוד שהדבקות בנאציזם הזכירה אמונה דתית משיחית יוקדת (לדעתי יותר מאשר האמונה בקומוניזם בתחומי הפאשיזם האדום) אצל חלק מההמונים, שרדו בידינו יומנים, או תמלולי "דיבורים כמשיח על פי תומו" של לא מעט נאצים מהבכירים ביותר: יוזף גבלס (שיש, כמו דיויד אירווינג, שרואים בו את המוח האמיתי מאחורי היטלר) היה כתבן כפייתי של המחשבות שלו, דיבורי מאחורי הקלעים של היטלר ידועים ממספיק מקורות כדי לדעת איך התפתחו מחשבותיו, שלא לדבר על "אנשי הביצוע" הראשיים כמו היידריך, או גסטפו מולר, שיש הרבה עדויות על מה שאמרו "מאחורי הקלעים").

כל הנ"ל גילו נטיות די ברורות של דחיה, או בוז, של ההיבטים ה"ססגוניים" של הנאציזם, וראו בהם לא יותר מאשר דרך לנתב ולשלוט בהמון. הימלר "נסבל" כאיש ביצוע טוב ששווה לסבול את ה"שטויות שלו", ורוזנברג זכה לבוז וביטול מוחלטים.

ה"מוחות" האמיתיים ששלטו בכנופיה הנאצית בדרגות הראשונות, שניות ושלישיות: אנשים כמו גבלס, היידריך, גסטפו מולר, אלברט פורסטר, ארתור גרייסר או מרטין בורמן היו לחלוטין סותרים את הדעה שמדובר על פסאודו אמונה משיחית, גם אם למאמיניהם זה היה נראה כך.

את האמונה בנאציזם יש לראות קודם כל על רקע העולם שבו התקיימה, ולא במבט דר המשקפיים של 1962, או 2010.

.

שמעתי פעם שבכירים נאצים נסעו למצרים כדי למצוא עדויות שאבותיהם בנו את הפירמידות ולא המצרים..

זה ידוע שהימר בעיקר התעסק עם מיסטיות ופאגניות ושלח אנשים להודו לבדוק הוכחות לכך שהעם הארי ההודי קשור גנטית לעם הגרמני הארי .