לא מעט פעמים, אנו נדהמים מול פועלם של שונאי ישראל החיים בינינו או בגולה, מנהלים כאן או בין הגוים את חייהם, מכירים את האיומים על מדינת ישראל ולמרות זאת בוחרים לצדד באויביה. אנחנו לא מבינים כיצד זה ניתן להגדיר את עצמך כמי שפועל למען זכויות האדם ולמרות זאת לשתף פעולה עם המשטרים החשוכים ביותר, הפרימטיבים ביותר, הרצחניים ביותר עלי אדמות. סעודיה, איראן, סוריה, לוב , סודאן ועוד ועוד. כיצד ניתן להיות פעיל זכויות אדם ולא לומר דבר על מצבן של נשים במדינות האסלאם? על תליית הומוסקסואלים, על פגיעה במתנגדי משטר, על הניסיונות למנוע לחלוטין את חופש הביטוי ואת הזכויות האזרחיות של האוכלוסייה.

בניסיון להבין את המנגנון המניע את האנשים האלה ולהכריע בסוגייה האם הם מבצעים את מעשיהם מתוך טפשות או זדון, נזכרתי במעשייה הבאה.

יהודי מורשה התארח אצל קרוביו בחלם בלילה חשוך בלי ירח. אם משום דאגות הדרך ואם בגלל טרדות הפרנסה ומצוקות החיים באופן כללי - נדדה שנתו של היהודי והיה מהלך ברחובה הראשי של העיירה חלם להפיג את הזמן ואת השעמום.

לאחר זמן מה, התקרב לבית הכנסת הראשי, שם ראה יהודי חלמאי רוכן מתחת לפנס בית הכנסת ומחפש דבר מה בקדחתנות. "מה קרה ר' יהודי, שאל הורשאי, איבדת משהו? אפשר לעזור לך?". "איבדתי את הרובל שלי בכיכר העיר". אבל כיכר העיר נמצאת בצידה השני של העיירה, אמר הורשאי, מדוע שלא תחפש שם את המטבע שלך?!" . אל תהיה טיפש, השיב החלמאי בכיכר העיר אין פנס ואיך יחפש שם יהודי מטבע קטן באמצע לילה שכזה, חשוך ובלי ירח?!". גירד הורשאי בפדחתו, ומיד החליט שכל בעיותיו בחיים מתגמדות אל מול בעיית הטפשות של החלמאי, מיד שב אל בית קרוביו, עלה על יצועו ונרדם מיד בשלווה שאין דומה לה.

כמו היהודי מחלם שמחפש את המטבע דווקא באורו של פנס בית הכנסת, גם שונאי ישראל הכאילו-ליברלים שמשתפים פעולה עם אויבינו אינם יכולים לחפש *הפרות של זכויות אדם במדינות חשוכות - סוריה לא מאפשרת להכנס לתחומה ולתעד, למשל, אי חלוקת מים לאוכלוסייה כפרית, אי אפשר להשמיע קול זעקה בעד זכותן של נשים להראות בציבור בסעודיה, אי אפשר לצעוק ברחובה של מצרים שתפסיק לרדוף מתנגדי משטר. המקום היחיד בו אנשים אלה יכולים לחפש הפרות של זכויות אדם, הוא המקום המואר או ליתר דיוק המדינה הנאורה ששמה ישראל.

אצלינו בישראל יש חופש ביטוי כמעט בלתי מוגבל, אצלנו אפשר לומר כל דבר הסתה והבל העולה על רוחך ואף לגבות אותו בשקרים מהאקדמיה. אצלינו מותר הכל. ומכיוון שמותר הכל - מחפשים הכל. כשמחפשים כל הזמן הפרות של זכויות אדם - מוצאים. אף מדינה ולו הנאורה ביותר אינה יכולה להתקיים, בלי הפרה כזו או אחרת של זכויות אדם. סטטיסטיקה. שבעתיים נכונים הדברים בשעת מלחמה. ייתכן שגם החלמאי מהסיפור היה מוצא מטבע של רובל מתחת לפנס. זו בוודאי לא הייתה המטבע שהוא איבד בכיכר העיר , אבל הוא עצמו היה מרוצה. בניגוד לחלמאי שהוא בעיקר טיפש, הרדיקלים הכאילו-ליברלים הם בעיקר מרושעים, "זכויות האדם" הן רק תרוץ עבורם לכניעה לאידאולוגיה ערבית ומוסלמית רצחנית. עילה שבאמצעותה ניתן להראות תמימים כאשר מחפשים את המטבע מתחת לפנס.

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

קטע יפה מאוד שמראה את חזות השמאל הרדיקלי, סוריה באמת מייבשת תושבים שלה ולא נותנת להם מים? באמת שאף פעם לא ראיתי בתקשורת את הציבור הסורי הרגיל