21-03-2010, 08:55
|
|
|
חבר מתאריך: 01.01.09
הודעות: 5,552
|
|
ככל שאנו מכירים יותר ויותר את האיש ניתן להבין כי לאיש היתה אג'נדה ברורה בטרם נבחר
בתגובה להודעה מספר 11 שנכתבה על ידי ori שמתחילה ב "הוא לא מסלמי. הוא גם לא נוצרי. מי שמחפש אצלו אידיאולוגיה דתית, לא מבין את האיש..."
למרות ההשתעשעות ברעיון שהאיש מוסלמי מבית, האג'נדה שלו היא דווקא נוצרית טהורה, שיש להגיש את הלחי השנייה. כך לפחות ראינו בהתנהגות בשנה האחרונה. אובאמה ספג עלבונות אך הוא בחר להתעלם מהם.
האיש האמין, לפחות במסע הבחירות שלו ובנאומי ההכתרה בדיפלומטיה של מו"מ שאינה מוגשת על חודם של כידונים.
התמימות שלו שמילים תעשנה את מה שלא עושה כוח הנשק התבררה כריקה מתוכן ואין הוכחה טובה יותר מאשר קבלת פרס נובל לשלום שמתבסס על חודם של כידונים.
התחושה שלי לגבי ההתייחסות של הממשל לישראל, אינה מבוססת על התפיסה כי היעלמותנו ממפת העולם תפתור את הבעיות האתניות/דתיות/לאומיות וכו', אלא דווקא שהם מעוניינים שנתקיים, אבל שלא נפריע למהלכים שהם בבסיס האינטרס הלאומי של ארה"ב באזור.
יש להניח שהחלטות הממשל מחוייבות גם לתאגידים שונים המפעילים לחץ עצום על המשטר בקשרים הכלכליים של הממשל עם מדינות ערב. בנושא זה קשה להאמין כי נוכל להתחרות בהם.
לתחושתי, הממשל האמריקאי רואה בנו נכס איסטרטגי, אבל בפרופורציות שהוא יחליט עליהן ועל פי בחינת ההתנהגות שלנו (הייתי אומר בציניות, כמו שאמרו למרלין מונרו "תהיי יפה ותשתקי").
הבעיה שלנו, כמו בשבוע האחרון היא שבכל סיבוב מול הפלסטינים, אנו יוצאים עם ידנו על התחתונה.
למה? , אנחנו נכשלים פעם אחר פעם בקריאת המפה כמו שצריך. אילו ישי ודומיו היו ניחנים במעט תבונה פוליטית, ספק אם היו בוחרים בעיתוי הזה להצהרות שממילא תתממשנה בעוד חמש-שש שנים, עד אז ה' גדול. ייתכן וכל הגל העכור הזה מארה'ב היה עובר ואולי גם היה סוחף עמו את הממשל הזה והיינו יכולים להמשיך ולפתח את ירושלים בירתנו כפי שנעשה עד כה.
|