|
23-03-2010, 21:31
|
|
|
חבר מתאריך: 23.03.10
הודעות: 1
|
|
בעיה עם "חברה"...
אני כבר באמת לא יודעת מה לעשות...
חשבתי שאולי הדעות שלכם יעזרו לי קצת...
זה הולך להיות טיפה ארוך,אז תודה מראש למי שבאמת מוכן לקרוא הכל ולעזור לי.
כל הסיפור קרה עוד לפני החופש.
יום חמישי באתי לבית ספר,לא היה לי כל כך מצב רוח ולא התחשק לי בדיוק לדבר עם אף אחד,אז לא באתי לאנשים בבוקר ואמרתי להם שלום.היה לנו ספורט על הבוקר וגם ככה איחרתי,אז פשוט השתלבתי וזהו.
חברה שלי הבינה מזה שאני לא רוצה לדבר איתה והיא החליטה פשוט להתעלם.לא דיברה איתי,לא הגיבה.יום אחרי זה הייתה אזכרה לסבתא שלי,11 חודש יותר נכון והיא ידעה את זה.היא ידעה כמה קשה לי.לא הרבה ידעו על האזכרה ולא רציתי שהרבה ידעו,מי שהיה צריך לדעת ידע.מאוד קשה לי עם זה,מאוד,והכי הייתי צריכה תמיכה בעולם.כמו שאומרים,במצבים כאלה מגלים מי החברים שלך.אבל לא משנה זה לא העניין.אפילו טלפון לא קיבלתי ממנה.שום התייחסות,כלום.לא היה אכפת לה אפילו.
ושלא תבינו,אני תמיד נמצאת שם בשבילה,תמיד,כל מה שהיא צריכה.
אם זה ללוות אותה הביתה כשהיא לא מרגישה טוב,אם זה לתת לה תשובות של מבחנים שלמים(שלמים!!כבר שנתיים!היא פשוט מעתיקה הכל,היא נכנסת ללחץ מטורף במבחנים והיא גם ככה לא לומדת,היא די מסתמכת עליי בקטע הזה).
כל מה שהיא הייתה צריכה,תמיד הייתי פה בשבילה.
יום ראשון בבוקר אני באה,מוצאת חברה אחרת שלה יושבת במקום שלי.מה אני אמורה להבין מזה,מה?!
לא מספיק שהיא לא טרחה להתקשר אליי ולראות מה איתי,אני פשוט באה בבוקר וזהו.אז אני התיישבתי במקום אחר.היא לא טרחה לקרוא לי,לשאול אותי מה קורה,כלום.אפילו לא בוקר טוב.אין התייחסות-אוויר.
במשך שבוע,פאקינג שבוע בבית ספר היא פשוט מתעלמת ממני.לא מדברת איתי,לא כלום.
אתם יודעים איזה חרא של הרגשה זאת?
אפילו לא עניין אותה מה קרה.במינימום של המינימום היא הייתה צריכה לשאול אותי למה אני לא מדברת איתה ,אתם לא חושבים?
יום לפני לא דיברתי איתה במיוחד,לא דיברתי עם אף אחד,וגם השתחררתי מוקדם.פשוט מטומטמת שלא שמה לב לזה.אחרי זה באמת כעסתי עליה.זלזול,התעלמות.לא מתחשבת בכלום.
עכשיו בלי קשר לאזכרה,אם מישהו לא היה מדבר איתכם, לא הייתם בודקים מה קרה?
אני לא מצליחה להבין ,באמת שלא.
קיבלתי מייל ממנה אתמול.סוף סוף נזכרה הגברת.היא באמת רוצה להבין מה היא עשתה שגרם לי לא לדבר איתה.
במשך השבוע כשילדים שאלו אותה למה אנחנו לא מדברות,היא אמרה שאין לה מושג מה היא עשתה.
היא הילדה הטובה התמימה שלא עשתה כלום ולא טורחת לבדוק מה היא עשתה.
הסברתי לה שאני תמיד הייתי לצידה,וכשאני הייתי צריכה אותה היא לא הייתה פה בשבילי.כל ההודעות שלה מתנשאות,רק מנסה להגן על עצמה.
היא אמרה בסופו של דבר שהיא לא יודעת מה אני רוצה שהיא תעשה,לקח לה זמן להבין שהיא צריכה לדבר איתי.וגם זה לא היה רעיון שלה,חברה שלה אמרה לה לעשות ככה.
בכל הסיפור המעצבן הזה,לא קיבלתי התנצלות אפילו.
אני טרחתי לספר לה מה קרה,אמרתי לה הכל.
היא אמרה רק -"את רצינית?:O את לא מדברת איתי ואת מצפה שאני אחייג אלייך?"
"לקח לי זמן להבין שאני צריכה להתקשר אלייך,אבל מה לעשות את מחוננת ואני לא"
מה לעזאזל הקשר?
חברות אמורות לתמוך בך תמיד,גם אם "הן חושבות שאת לא מדברת איתן"
אז שואלים ובודקים,ומציעים תמיכה אם צריך.והיה צריך המון.וטלפון זה המינימום,תאמינו לי.
אמרתי לה,אם את היית צריכה אותי ויום אחד חשבתי שלא דיברת איתי,הייתי מתקשרת אלייך.
התשובה היפה היחידה שהייתה לה הייתה:"אני לא חושבת שאת היית מחייגת.אבל את מכירה את עצמך יותר טוב משאני מכירה אותך"
תשובות כאלו מעצבנות,כאלו מתנשאות.
לא קיבלתי אפילו סליחה.
בסוף כבר לא עניתי לה.היא שלחה את ההודעה האחרונה ומאז לא דיברנו.
היא כתבה:כבר ניסיתי לעשות הכל,אני באמת לא מבינה מה את מצפה שאני אעשה.
אני לא יודעת מה היא בדיוק ניסתה,אבל לבוא אליי בגישה של.:סליחה,באמת טעיתי,הייתי צריכה לעזור לך ולא הייתי שם,או משהו בסגנון,היה יכול לעזור.
מה אני אמורה לעשות.?לענות לה?לחזור לדבר איתה רגיל?
היא פגעה בי כ"כ שאני פשוט לא יודעת איך להמשיך מפה.
אני ממש אשמח אם מישהו יעזור לי,באמת שכן.בזמן האחרון אני פשוט מרגישה אבודה ,ולבד.
מי שהגיע עד הסוף אני מצטערת על האורך,אבל לא יכלתי לקצר את זה עוד.
תודה מראש.
|
|