11-04-2012, 09:13
|
|
|
|
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,326
|
|
על הברברת של התקשורת אני מסכים, מנגד אני דווקא חושב ששיפור הכשירות המוטסת\ מוצנחת של עוצבות חי"ר המיועדות לכך הוא דבר חיובי וכך גם שיפור המוכנות והיכולת לכך ביחידות מיוחדות וביחידות האחראיות על שיתוף הפעולה בין צבא היבשה וחיל האוויר. אני לא בטוח שהדבר לא החל כבר בימיו של רא"ל אשכנזי (החי"רניק חום הכומתה אבל בעל הכנפ"ץ) אבל טוב שהרמטכ"ל גנץ ממשיך בתנופת העשייה בנושא (ולא מן הנמנע שצבע הכומתה שלו, וכך גם הרקע ביחידות חי"ר מוטסות ופיקוד על יחידת עלית קשור לכך). באשר לחשיפה התקשורתית בעניין הזה אני מסכים שהחשיפה מיותרת, אבל צריך גם להבין שלא הכל יוצא מלשכתו של הרמטכ"ל.
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)
|