שלום, אני אספר בקצרה את מה שמפריע לי בחיים שלי..

אז נתחיל בזה שהדבר שהכי הכי מפריע לי הוא שאני בן 20 וקצת, ומעולם לא הייתה לי מישהי, מעבר לזה, מעולם לא נישקתי מישהי, אף פעם לא הייתי קרוב לזה, עד לא מזמן גם לא היו לי חברים באמת, מה שקצת השתנה בזמן האחרון, דבר שקרה אחרי שקניתי סוני 3, ופתאום אנשים מתקופת הבית ספר רצו לשחק איתי ויצא שחזרנו להיות חברים, אבל גם זה לא הכי אמיתי כי זה לא ממש חברים כמו שהם אחד עם השני, וגם הם מתרחקים כשאין להם חשק לשחק בסוני ובחודש האחרון ראיתי אותם רק פעם וזה כי הם רצו לשחק רק פעם אחת..
כשאנחנו כן נפגשנו בתדירות יותר גבוהה הייתי מתבאס מזה שהם כולם עם חברות ורק אני לא, אני כל כך רוצה מישהי, אבל אני לא יודע איך, אני ממש ממש ממש ביישן, ברמות שאתם אפילו לא מתארים, העצות של "תצא עם חברים, תכיר מישהי" לא עוזרות לי בכלל, אין לי אומץ לדבר עם אף בחורה סתם ככה, וגם כשהייתי מישהי בבסיס שלי שהיה לי משהו כלפיה, לא היה לי את האומץ להגיד לה משהו בקשר לזה..

זה כל כך מבאס אותי, זה יוצר מצב שאני אפילו חולם הרבה פעמים על זה שיש לי חברה, ומתעורר מלא רגשות פספוס ועצבות..
אותה בחורה מהבסיס השתחררה, ודווקא כם נשארנו בקשר, נפגשים מדי פעם, בתור ידידם כמובן, והיא הידידה היחידה שהייתה לי, לא יודע אם זה קשור למצב..

עוד משהו הוא שאני שונא לצאת, אני ממש שונא לצאת למסיבות ולדברים כאלה, והבעייה שאפילו למקומות שעיף לי ללכת אליהם, כמו לים אני לא רוצה ללכת, למרות שפעם אחרונה שהלכתי היה לי כיף, אני שומע על שאולי חברים הולכים לים, אני אוטומטית חושב על תירוץ למה אני לא יכול לבוא איתם, וזה דבר שמשגע אותי..

שלא נדבר על הצבא שיש לי שם בעיות, אני משתחרר עוד 8 חודשים, אבל עכשיו בתחל כל הבלאגן בבסיס שלי, ואני כל יום נלחץ לקראת היום הבא בבסיס..

תודה למי שקרא הכל ואם יש רעיונות לעזרה..

אתה לא מסוגל לדבר עם בחורות בכלל או שאתה לא מסוגל לדבר עם בחורות שאתה מעוניין בהן?
אלו שני דברים שונים בתכלית.
מנסיון אישי, מאד קשה לי להתחיל עם בחורות, אבל אני יכול לפתח שיחה בקלות, עם כל אחת, כולל כאלו שמרתיע אנשים
לדבר איתן כי הן "יפות מדי" ועוד שלל קלישאות. אבל מה, להתחיל שיחה עם מישהי, סתם ככה, זה חלק מהעניין.

אני יכול להגיד לך, שוב מנסיון, שבעבר המצב היה יותר גרוע. לא רק שלא התחלתי עם אף אחת, גם היה מאד קשה לי
לתקשר עם בנות המין השני (והיפה), אבל המצב השתפר פלאים. זה קרה בהדרגה, מתקופה לתקופה.
אני חושב שאיפשהו בשירות הצבאי, כמו שאמרת, נפתחתי פתאום לאנשים בכלל ונשים בפרט. והתקופה הטובה עוד יותר
הייתה הטיול הגדול לחו"ל (דרא"מ), שם פשוט קשה מאד להסתגר. אתה נמצא ממילא בסביבה שלא נוחה ומוכרת לך
ו"נאלץ" להתאים את עצמך לסביבה. יוצאים יותר, מדברים יותר. זו התחלה חשובה ואם כבר להתקדם, אפשר גם בצעדים
קטנים ולא בקפיצות עצומות.

בכל מקרה, אני מציע לך להתנסות בפתיחת שיחה עם בנות. לא כדי להתחיל איתן, לא כדי שייצא מזה משהו, סתם להתחיל שיחה.
נניח בנסיעות רכבת או אוטובוס, בקניון או כל מקום אחר. "מה את קוראת?", "זה טוב כמו הספר הראשון?" וכן הלאה.
אפשר לפתח נושא שיחה סביב כל דבר, ולומדים את זה עם הנסיון. ככל שהדבר יבוא לך יותר בקלות תוכל להתקדם גם הלאה.
אני לא חושב שאתה צריך לחשוש ממעמדך יחסית לגילך. אין בזה שום דבר רע ואתה צריך לקחת דברים בקצב שלך
ולא לקחת דוגמה מהסביבה ומסיפורים של אנשים.
(גם ככה יש לי הרגשה שהגיל האמיתי לאיבוד הבתולין הוא איזה שנתיים אחרי מה שאנשים עונים כשהם נשאלים).

ככתוב, הטיפ הכי מוצלח שאני יכול לתת לך הוא לקחת את החיים בקצב שלך ולא להסתכל על מה אחרים עושים.
זה יפחית ממך לחץ בתור התחלה ויאפשר לך להתקדם ולא להיתקע במקום, בלי שתרגיש מאויים על ידי הסביבה.
אתה תמיד יכול לנסות חלק ממה שהצעתי, כמו להתאמן על להתחיל שיחה עם מישהי סתם ככה. לא לבקש אחר כך טלפון
או לשאול אם יש לה חבר ולא כלום. להתחיל שיחה, לדבר קצת וזהו. כישורים חברתיים זה משהו שכדאי לעבוד עליו
בתור התחלה, וכשתרגיש מספיק בטוח בעצמך גם השלבים הבאים יגיעו.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Au79 אתה לא מסוגל לדבר עם בחורות בכלל או שאתה לא מסוגל לדבר עם בחורות שאתה מעוניין בהן? אלו שני דברים שונים בתכלית. מנסיון אישי, מאד קשה לי להתחיל עם בחורות, אבל אני יכול לפתח שיחה בקלות, עם כל אחת, כולל כאלו שמרתיע אנשים לדבר איתן כי הן "יפות מדי" ועוד שלל קלישאות. אבל מה, להתחיל שיחה עם מישהי, סתם ככה, זה חלק מהעניין. אני יכול להגיד לך, שוב מנסיון, שבעבר המצב היה יותר גרוע. לא רק שלא התחלתי עם אף אחת, גם היה מאד קשה לי לתקשר עם בנות המין השני (והיפה), אבל המצב השתפר פלאים. זה קרה בהדרגה, מתקופה לתקופה. אני חושב שאיפשהו בשירות הצבאי, כמו שאמרת, נפתחתי פתאום לאנשים בכלל ונשים בפרט. והתקופה הטובה עוד יותר הייתה הטיול הגדול לחו"ל (דרא"מ), שם פשוט קשה מאד להסתגר. אתה נמצא ממילא בסביבה שלא נוחה ומוכרת לך ו"נאלץ" להתאים את עצמך לסביבה. יוצאים יותר, מדברים יותר. זו התחלה חשובה ואם כבר להתקדם, אפשר גם בצעדים קטנים ולא בקפיצות עצומות. בכל מקרה, אני מציע לך להתנסות בפתיחת שיחה עם בנות. לא כדי להתחיל איתן, לא כדי שייצא מזה משהו, סתם להתחיל שיחה. נניח בנסיעות רכבת או אוטובוס, בקניון או כל מקום אחר. "מה את קוראת?", "זה טוב כמו הספר הראשון?" וכן הלאה. אפשר לפתח נושא שיחה סביב כל דבר, ולומדים את זה עם הנסיון. ככל שהדבר יבוא לך יותר בקלות תוכל להתקדם גם הלאה. אני לא חושב שאתה צריך לחשוש ממעמדך יחסית לגילך. אין בזה שום דבר רע ואתה צריך לקחת דברים בקצב שלך ולא לקחת דוגמה מהסביבה ומסיפורים של אנשים. (גם ככה יש לי הרגשה שהגיל האמיתי לאיבוד הבתולין הוא איזה שנתיים אחרי מה שאנשים עונים כשהם נשאלים). ככתוב, הטיפ הכי מוצלח שאני יכול לתת לך הוא לקחת את החיים בקצב שלך ולא להסתכל על מה אחרים עושים. זה יפחית ממך לחץ בתור התחלה ויאפשר לך להתקדם ולא להיתקע במקום, בלי שתרגיש מאויים על ידי הסביבה. אתה תמיד יכול לנסות חלק ממה שהצעתי, כמו להתאמן על להתחיל שיחה עם מישהי סתם ככה. לא לבקש אחר כך טלפון או לשאול אם יש לה חבר ולא כלום. להתחיל שיחה, לדבר קצת וזהו. כישורים חברתיים זה משהו שכדאי לעבוד עליו בתור התחלה, וכשתרגיש מספיק בטוח בעצמך גם השלבים הבאים יגיעו.

תראה, גם לי קשה לדבר עם בחורות בכלל, למרות שבבסיס אני כן יוצא לי מדי פעם לדבר עם בחורות, אבל גם זה בקטנה ועל ענייני בסיס, ועדיין זה לא תורם לי כלום..

בקשר ללקחת הכל בקצב שלי, זה מה שעשיתי עד עכשיו, לא התייחסתי לגיל לא לכלום, ותראה לאיפה הגעתי, זה לא עושר..

תמיד תדע, שאתה אף פעם לא לבד.

המלצה שלי בנושא , דבר ראשון עזוב גיל, כל אחד בקצב שלו כמו שנאמר כבר כאן,יש כאלה שמחליפים שיניים עד גיל 15 ויש כאלה שמכירים מישהי בגיל מאוחר, זה שטויות במיץ כל העיניין של הסטופר הזה..
בכל אופן אם אתה מחפש משהו שיתן לך ביטחון לא רק עם נשים גם יתן לך הרגשה טובה מול כל אחד זה חדר כושר, תתאמן ותרגיש טוב עם עצמך זו התרופה לכל!

"הדואג לימים זורע חיטה, הדואג לשנים נוטע עצים והדואג לדורות מחנך אנשים"

ג ו ל נ י 51 !

עוד מישהו אולי ?