יגאל סרנה חוזר לגדוד 46

ישבנו לרגע על סלע, לדבר עם המג"ד - עבר טנק מרכבה סימן 4 והעולם השתנה. הוא העלה ענן פודרה מטורף, עשוי מכול הקרקע שנטחנה משך שנים על יד אלף טנקים, הפכה לקמח, לאבק דק פורח באוויר, ומיד מסך אבק חום-אדמדמם והאוויר נעלם, אתה נושם אבק ומתכסה ומשתנה. האבק חדר לכל חור ומאותו רגע הייתי חלק מהשטח. הרגשתי כמו קרדית אבק השטח...

...היינו מתאמנים בתוך המדבר בביר תמדה שלושה חודשים ומאמנים טירוני שריון, צמ"פניקים, ואז יורדים לנוח בקו תעלה. ישבנו בוותיקן, תעוז תת-קרקעי, שבו חיינו כחולדים בחדרים אפלים. הייתה לנו עז שאכלה בדלי סיגריות, מכונת הקרנה עם סרטים שנקרעו ברגע הקריטי, שגרת חיים נוחה יחסית עם סיורים מול הקו המצרי שנראה מנומנם. חשבנו על מלחמת 1967 וחשנו בטוחים. דובר על המצאות מתוחכמות כמו גשר דוברות, כמו מחסום אש, מין פַייֶר ווֹל כזה לפני עידן האינטרנט. מדי פעם היה שטינקר עובר בלילה את הקו ומדווח. לפעמים שאל חייל שאלה חתרנית שתתגלה מדויקת בבוא היום הרע. לפעמים תרגלנו הגעה מהירה לקו המים אל המעוזים. וכהשתחררתי באוגוסט 1973 נראה היה כי אמפירית ישראל תנוח על שפת הסואץ לנצח, כעבור חודשיים נהרגו רבים מחברי שם בסופת המתקפה המצרית. נהרגו גם כל המ"פים שלי לדורותיהם, מיואב ברום דרך נמרוד גאון ועד גדעון ווילר.....

ראו כאן:

http://www.yadlashiryon.com/show_it...2021&itemType=0