לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה ●●● ברוכים הבאים אל פורום צבא וביטחון ●●● לפני הכתיבה בפורום חובה לקרוא את דבר המנהל ●●● עקבו אחרינו! ●●● חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חיילים, צבא וביטחון > צבא ובטחון
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 18-04-2010, 18:53
צלמית המשתמש של יוסיפון
  יוסיפון מנהל יוסיפון אינו מחובר  
מנהל פורומי צבא ובטחון, מילואים והלוחות
 
חבר מתאריך: 07.04.02
הודעות: 23,839
Facebook profile Follow me...
יום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות איבה התש"ע

היום חל יום הזכרון לחללי מערכות ישראל, כוחות הבטחון ונפגעי פעולות איבה.
באשכול זה אתם מוזמנים לספר סיפורים אישיים, על מכרים שנפלו במערכות ישראל ולהדליק נר לזיכרם.


תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

אנו מבקשים מכל גולשי הפורום לכבד את היום הזה ולהתנהג בהתאם.



עצור ופרוש הוא אחי יעקב, אבל בהתבקעו, על מררתו נשפכת: "זה שהם לא סיפרו לי איך הוא נהרג, זה שהייתי צריך לחקור ולבדוק ולגלות בעצמי, זה עוד מילא. אבל הניסוח הזה, ה'נפל במילוי תפקידו' הזה, זה מה שמשגע אותי."
יד ביד עמדנו אצל המצבה וגדם אצבעו של אחי בוער בידי. "נפל במילוי תפקידו," אמר בבוז מר. "כמו פקיד שהתחלק על שלולית של תה במשרד. גם הוא נפל במילוי תפקידו, לא?"
ואחר-כך, בקול נמוך יותר, הוסיף: "ולא במילוי תפקידו הוא נפל. הוא נפל במילוי תפקידם. בגלל כמה קצינים מטומטמים שלא ידעו איך להוציא חוליות לשטח, ובגלל כמה חיילים היסטריים שקודם ירו בו ואחר-כך לא הצליחו למצא אותו עד שנגמר לו כל הדם.
אז עכשיו הם אומרים לי שזה לא משנה, שכל מי שנהרג הוא חלל. לא משנה אם בקרב או באימונים או בתאונה. אני לא צריך אותם ואת החגיגות שלהם! אני לא בעסק שלהם ואני לא מתכוון לשחק את המשחקים שלהם. לא רוצה את האנדרטות שלהם ואני לא אתן לאף אחד להשתלט לי על החיים!

"אתה יודע כמה ימי זיכרון יש למשפחה כזאת בשנה? יום הזיכרון של המדינה, ויום הזיכרון של החטיבה, ויום הזיכרון של היחידה, ושל הפיקוד ושל בית הספר ושל הכפר, שלא נשתעמם אפילו רגע. והימי זיכרון שלי, מה איתם? היום שהוא נולד, והיום שהוא נפל, והיום שראיתי אותו בפעם האחרונה? ומה עם רגע זיכרון כשאתה עובר על יד עץ שהוא נפל ממנו כשהיה בן שש? והדקה דומייה כשאתה רואה ברחוב מישהו שלמד איתו בכתה אחת, ושניית זיכרון בגלל מישהו בלונדיני כמוהו? והמקומות? כמה שזה נדוש וכמה שזה נורא. זה לא רק הקבר, זה גם האנדרטה של הכפר, והאנדרטה של החטיבה, והאנדרטה של הפיקוד, וגלעד פה, וגלעד שם והלוח זיכרון בבית הספר. וחוץ מזה יש את המקום ששם הוא נהרג, שבארץ הזאת זה אף פעם לא רחוק יותר מדי מהבית, והמקום שלו ליד השולחן, וכשעורכים את השולחן אתה תמיד חושב אם לשים גם את הצלחת שלו. וכששואלים אותך במשרד ממשלתי כמה ילדים יש לך? מה לענות? שניים או שלושה?"

מתוך הספר עשיו של מאיר שלו, תודה לזיו פרי (fat fish) על ההקלדה


תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

אשכול ריכוז מידע על טקסי יום הזיכרון והאזכרות ברחבי הארץ
_____________________________________
אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #2  
ישן 18-04-2010, 19:22
  אומי 5 אומי 5 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 11.09.05
הודעות: 990
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי יוסיפון שמתחילה ב "יום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות איבה התש"ע"

שני נרות אדליק כאן :
אביעד דותן ז"ל, נהרג ליד ציר כיסופים כנהג טנק מרכבה ב5/9/2002 כשעלו על מטען ענק .
בחור שתמיד השרה אווירה טובה סביבו, צחק המון והצחיק בלי סוף (וצחוק טוב לא טיפשי), פשוט בן אדם שהיא אפשר לזכור אותו בלי לצחוק קצת,כי חוץ מהקבר שלו כל זיכרון איתו פשוט מצחיק .
אלירז פרץ ז"ל, כולכם ודאי מכירים את השם מהתקשורת,הכרתי אותו מעט מאוד אבל המון, נקשרנו בשבעה של תינוק שהיה אחיין לשנינו, לכאורה קרוב רחוק,גיס של גיס,אבל אדם כזה הוא קרוב קרוב לכל מי שפוגש אותו אפילו פעם אחת, איש משפחה ובאותו זמן מפקד מעולה .

ניזכור .

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
_____________________________________
לפעמים חרבון זה כמו קרב , אתה חוזר עם חוויות שאף אחד לא רוצה לשמוע .

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #3  
ישן 18-04-2010, 20:17
  משתמש זכר Soloavia Soloavia אינו מחובר  
צחי בן עמי לתחום התעופה הצבאית, חיל האויר ותולדותיו
 
חבר מתאריך: 17.10.04
הודעות: 8,704
יותר מידי נרות...
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי יוסיפון שמתחילה ב "יום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות איבה התש"ע"

גדלתי על רקע השכול של סבא שלי - יצחק חימו (על שמו אני נקרא), איש ה'הגנה' בתל-אביב, שנורה בשנת 1947 על-ידי צלף שעמד על צריח מסגד חסן בק, בעת שחילץ קשישים וספרי קודש מדירה בוערת בתל אביב

הדוד שלי - ירוחם אורון, איש סיירת שיריון שנפל בסמוך למחנה בלוזה בסיני במלחמת יום הכיפורים. היה גם המפגש הראשון והאישי שלי עם השכול... בכיתה א'... אחיו של ירוחם הפיל למחרת מטוס סוחוי סורי מעל רמת הגולן.

שלוש שנים לפני כן, אחותם, שכלה את בעלה, דוביק פלג, טייס ח"א, בעת שביצע גיחה מבצעית מעל מפרץ סואץ...

בכיתה ב' נפגשנו שוב. הפעם נהרג שבתאי, תלמיד כיתה ג' בבית הספר שלנו, בפיגוע מקרר התופת בכיכר ציון

בכיתה י', כשחזרנו מהטיול השנתי באכזיב - נתבשרנו על מותו של אברהם בן-שמואל, בעלה של המחנכת שלנו, איש שב"כ, שנהרג באסון צור

שנה לאחר מכן, החליפה את המחנכת שלנו מחנכת אחרת. בנה השתתף בכל אירועי הכיתה, בטיולים, במסיבות הכיתה, ובכלל - קראו לו גילי.... ומעט יותר מעשר שנים לאחר מכן - נהרג באסון היסעורים...

קצת אחרי שהתגייסנו, נודע לנו על כך שבן המחזור שלנו, בני בראשי, שם קץ לחייו עם נשקו האישי. היה זה ביום השנה למותו של אביו...

במהלך השרות הצבאי הכרתי את י.נ, טייס תובלה בח"א ששימש כמדר"ט אחד מקורסי הקיץ של גדנ"ע אוויר. התידדנו, חלקנו בעול אובדן כפפת צ"א, ומצאנו אחת אחרת כאשר ניגשנו להישפט (ואז השיפוט הפך למיותר). י' הזמין אותי לטיסה בקוקפיט בקרנף ביום שחרורי.... שנה לאחר מכן נפגשנו שוב... אחיו נהרג בתאונת הצסנה...

זמן קצר לאחר מכן, זיהיתי כבר את צילומי צוות מסוקי היסעור שהתרסקו במעלה אפרים... הם ביקרו אצלינו במהלך אחד הקורסי שהעברנו בתל נוף... אלו היו פנים עבורי. לא שמות.

בשנת 2002 היכה בנו השכול שוב. בנה של בת דודתה של רעייתי ואשתו - גדי וציפי שמש נרצחו על ידי מחבל בפיגוע התופת ברח' המלך ג'ורג' מול מסעדת פינתי. הם בדיוק חזרו מבדיקת אולטראסאונד ונתבשרו על כך שצפויים להיוולד להם תאומים.... לו נולדו - היו בגילו של בני...

ת.נ.צ.ב.ה
_____________________________________
ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק


נערך לאחרונה ע"י Soloavia בתאריך 18-04-2010 בשעה 20:30.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #4  
ישן 18-04-2010, 20:33
צלמית המשתמש של MS_Rogue
  משתמש זכר MS_Rogue MS_Rogue אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 03.03.10
הודעות: 17,061
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי יוסיפון שמתחילה ב "יום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות איבה התש"ע"

שני נרות, ברשותכם

סגן אורן רותם
, בן דודתי, קצין טרי וחדור מוטיבציה, נהרג בתאונת אופנוע במרץ 00. הסיפור עשה אז הרבה רעש בגלל אמא שלו, סא"ל אופירה רותם, אז רע"ן קשר משפחות.
אורן היה גבוה, חייכני, גם ספורטאי וגם צמא לידע (מה עוד אפשר לבקש?), ילד חמד אמיתי.

טוראי עמר ברנד. בן קיבוצי, נפל באפריל 05, ביום סיום הטירונות שלו. הוא ירד משמירה, העיר את זה שבא אחריו, הלך לשירותים ושם, מסיבה לא ברורה, נורה מנשקו האישי. לא ברור עם מדובר בהתאבדות, משחק בנשק או טעות אנוש. אישית, אני מאמין שמדובר באחד מהשניים האחרונים.
ממש לפני הגיוס שלו, עמר ואני עבדנו ביחד ברפת של הקיבוץ. בחור צעיר עם ראש בעננים, לעיתים קצת מפוזר אבל רק בגלל שמחשבותיו עסקו בדברים ברומו של עולם.

ינוחו על משכבם בשלום

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #5  
ישן 18-04-2010, 20:49
צלמית המשתמש של marin
  משתמש זכר marin marin אינו מחובר  
מנהל בפורום מדע, טכנולוגיה וטבע | ☺
 
חבר מתאריך: 29.10.06
הודעות: 9,713
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי יוסיפון שמתחילה ב "יום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות איבה התש"ע"

בהצדעה ל-4 לוחמים שנהרגו במהלך המלחמה מפגיעה הטיל באח"י חנית, שנהרגו בתאריך 14/07/2006 - יום שישי י"ח תמוז תשס"ו:
סמ"ר יניב הרשקוביץ ז"ל, בן 21, מחיפה.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.evelnet.co.il/personal/thumbnail.aspx?sid=51&photoName=main_pic.jpg&width=89&height=89]


שירת כאיש מודיעין בספינת חיל הים אח"י חנית.
הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בחיפה.
סמל שי אטיאס ז"ל, בן 19, מראשון לציון.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://lib.haifa.ac.il/extprojects/memorials/images/stories/images/517357.jpg]


התגייס לחיל הים מספר חודשים לפני הפגיעה, בתום ההכשרה הוצב במערך הספינות והטילים.
הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בחולון.
סמ"ר טל אמגר ז"ל בן 21 מאשדוד.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.iaf.org.il/sip_storage/files/4/28894.jpg]

שימש כטכנאי אוויוניקה בטייסת "מגיני המערב" שנכנס לשירות קבע.
הוא היה ההרוג הראשון שזוהה מבין חללי פגיעת הטיל בסטי"ל.
הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי באשדוד.
רס"ר דב שטרנשוס ז"ל בן 37 מכרמיאל.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.iaf.org.il/sip_storage/files/8/28888.jpg]


שימש כאיש צוות אוויר, מכונאי מוטס בטייסת "מגיני המערב". הוצב על הספינה אח"י חנית כדי לסייע בתפעול המסוק הימי ה"עטלף".

דב הותיר אחריו אישה ושלושה ילדים.
הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בכרמיאל.
----
הייתה לי הזכות למצוא את החוגר של אחד מהם ולהעבירו כדי שיגיע למשפחה..
יהי זכרם ברוך
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה


נערך לאחרונה ע"י marin בתאריך 18-04-2010 בשעה 21:02. סיבה: תוספת
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #6  
ישן 18-04-2010, 20:50
  משתמש זכר shruki shruki אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 23.10.08
הודעות: 25,344
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי יוסיפון שמתחילה ב "יום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות איבה התש"ע"

הוא נהג לשאול את החיילים בסביבתו מה קורה עם משפחה, מה עם חתונה. והם, סדירניקים כאנשי קבע, צעירים פוחזים, נהגו לבטל את דבריו כלאחד יד. פעם הוא התעצבן על מי שהתעלם מדבריו וענה לו בזאת הלשון "מה לא רוצה להתחתן!? אתה כל שנה נהיה יותר שמן ויותר מכוער!".

ברי לכל שעם קולו המיוחד והחיוך התמידי, המשפט הזה גרם לכולנו ליפול על הרצפה בוכים מצחוק.

לפני כשלושה שבועות אני רואה את השם שלו לפתע מופיע כאן, בפורום סקופים וחדשות.

הוא ועוד חייל היו מאחורי ההודעה הלקונית "חילופי אש קשים ברצועה". בשניה חלפו כל הלילות בהם ישבנו יחד במשרד, לעיתים עד הזריחה, מנסים להספיק כל מה שהוטל עלינו, מעט מתמרמרים, מעט צוחקים, לעיתים אוכלים יחד המבורגר בחמישה שקלים מנתק'ה, לעיתים מתמלאים משוקו גנוב מהמטבח. ברגע שראיתי את השם שלו נזכרתי במשפט ההוא והתחלתי לצחוק מול המסך. צוחק ודומע בו זמנית.

אלירז, אני מקווה שאהיה אדם מספיק טוב כדי לזכות לראות אותך גם למעלה.

מצדיע.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #7  
ישן 18-04-2010, 22:52
צלמית המשתמש של agent_amos
  משתמש זכר agent_amos agent_amos אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 24.08.05
הודעות: 4,021
שלח הודעה דרך ICQ אל agent_amos שלח הודעה דרך MSN אל agent_amos Facebook profile
השנה איבדתי חברים יקרים,שהיו לעמודי התווך בגזרה המבצעית בנחל עוז
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי יוסיפון שמתחילה ב "יום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות איבה התש"ע"

עבדו קשה יומם ולילה,וכל זאת על מנת להבטיח את תקינות אמצעי התקשוב לכוחות הלוחמים בשטח.אינספור פעמים נפגשנו במוצב או אפילו דיברנו בטלפון בכל פעם הייתה הצעה להגשת עזרה מצידם.

קארין שיטרית ז"ל, בת 20 שנים, חודשיים ושמונה ימים ביום שבו הלכה לעולמה, ב-17.01.2010,בתאונת דרכים טרגית ומיותרת.בת, דודה, נכדה, חברה ואדם מקסים.
גרה באילת עם המשפחה והשאירה אלפי אנשים שמתגעגעים אליה.
באותו לילה שבו נתבשרתי על הבשורה המרה דמותה של קארין עלתה בי ולא יכולתי לעצור את הדמעות.
שלושה חודשים עברו מאז אותה טרגדיה וקשה לעכל שאת לא פה.שלא תהיי יותר,שלא נאחל אחד לשני יום הולדת שמח,שלא אשמע את קולך וגם אם זה באמצע הלילה מהחמ"ל,שלא תהיה לך מסיבת שחרור,שלא תעשי טיול של אחרי צבא,שלא תחייכי למצלמה באיזו מסיבה,שלא תלכי ללמוד באוניברסיטה,שלא תתחתני.בגלל שנקטפת בדמי ימייך ואיבדת הכל ברגע אחד.מבטיח לזכור אותך מחייכת וקורנת ויפה מתמיד.מתגעגע ואומר שלום אחרון.יהי זכרך ברוך

מאור כהן קדוש-מאור נולד בתאריך9-7-89בראשון לציון,ונהרג בתאונת דרכים טרגית בדרך לבסיס ברעים ,בתאריך 17-1-2010 יהי זכרו ברוך.
_____________________________________
"בגבורה ובענוווה"

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #8  
ישן 19-04-2010, 00:03
  Gevaldic Man Gevaldic Man אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 02.08.04
הודעות: 387
לזכרך.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי יוסיפון שמתחילה ב "יום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות איבה התש"ע"

כתבתי את זה לפני כשנה, וכוונה לא הזכרתי את השם.. אני מאמין שאחרים מרגישים כמוני, ומכתב זה יכול להיות עבור כל אחד.
אני מצטער שזה באנגלית- הייתי בין נסיעות הלוך ושוב לחו"ל והיה לי באות הזמן מקלדת באנגלית, אז אני מצטער ם זה לא מובן....

I remember when we met, Both from different backgrounds.
I remember our discussions, our arguments, our laughs and our sad moments.
I remember how quickly we bonded, how every time we parted ways with a big smile and a Hug.
I remember how you were in great shape, always being patient, pushing me and keeping me motivated.
I remember how you held different opinions than me, yet we held the same faith.
I remember how every stage through out our service, we challenged each other, we pushed each other, we encouraged each other through out the hard, difficult and upsetting times, and congratulated each other on each achievement. Always with a Hug.
I remember how when we spoke about life, religion, debated about G-D, you would end up laughing and say "what difference does it make?? 1- Nobody is perfect, and while i do not cover my head, there are those who do who sin greatly; and while i may not be observant, I do know that while i live in Israel, i am getting points, and as you all say-
לכל עם ישראל חלק בעולם הבא,
so what does it matter? The religious in Chutz Laaretz will live their happy lives there and get points for reading a book, and i, while not even keeping kosher or any observance, will get points for living and making sure Eretz Yisrael is available to them when they decide its convenient for them to come".
To this, we end our conversation with a hug.
As time moves on, we both move forward, go our separate ways in service, You off to different courses, as am I. you off to a new unit, as am I.
We say good luck to each other, and give each other a hug.
We keep in touch through the phone, and meet up every so often when we're in each other's area, each time we greet with a hug, every time we leave we end with a hug.
I get a phone call on Saturday night, I'm told that you're unit was in an incident and the Dr's are fighting to save your life.


A year has passed, and it's our time to discharge.
I decide to fly to NY to work, and i email you often with updates, knowing you are having a good laugh.
I walk down the street and think i see you, and i begin to follow "you" for 2 minutes, debating whether to surprise you, but realize I'm being silly, know you're in Israel, laugh and walk back towards my office.
I call you later that day, it's night by you. I leave a message on your cellphone, telling you how i almost jumped a random stranger in NYC.. i laugh and hang up the phone.
I am now back in Israel, send you an email with pictures from my time in the states, and say we should get together some time.
I am walking towards a bus on an empty street, and i see you, we both looked surprised, yell and make faces.
I approach to give you a hug, but you become invisible in my arms.
You turn to dust, and are gone.

I realize that soon, it will be the time of the year that we all gather together to mourn and remember the ones that we lost for our country, but I don't want to see you then, there is no privacy, and we can't talk about everything that has happened in the last 3 years.
I will meet you when it's more quiet,
So i can joke with you and tell you what's new,
lay on your tomb and give you a hug.

לזכרך , יהודי ואיש יקר, צדיק בעיני ה'.
לך יש מקום בעולם הבא.
_____________________________________


תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #9  
ישן 19-04-2010, 05:50
  solisto solisto אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 29.08.04
הודעות: 282
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי יוסיפון שמתחילה ב "יום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות איבה התש"ע"

ברשותכם אדליק שני נרות:

דודי, סמל אשר (אשי) שי, נולד ביום ד' אייר תש"ט (יום הזכרון הראשון לחללי צה"ל), ונהרג כ"ח באלול תשכ"ט (ערב ראש השנה) שהוא בן 20, בהפצצה מצרית על מוצב בו שהה עם חייליו על גדות תעלת סואץ. היום, בני משפחתו, עולים לקברו עם כל עם ישראל לחגוג את יום הולדתו.

סגן שורק גפן, נהרג ביום 2.3.1999 בשגרירות ישראל בירדן בעת תפקידו כמאבטח.

יהי זכרם ברוך
_____________________________________
"רק רוח רפאים מתבוססת בעברה, ומסבירה את עצמה בעזרת מתארים עצמיים המבוססים על החיים שעברו עליה. אתה האדם שאתה בוחר היום, לא האדם שאותו בחרת פעם להיות "

(ויין וו. דייר, "אזורי המשגה שלך")


"If everyone is thinking alike, then sombody isn't thinking"
GEORGE S. PATTON

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #10  
ישן 19-04-2010, 08:36
צלמית המשתמש של Fang
  משתמש זכר Fang מנהל Fang אינו מחובר  
מנהל בפורום צבא וביטחון
 
חבר מתאריך: 26.11.05
הודעות: 10,244
Facebook profile
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי יוסיפון שמתחילה ב "יום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות איבה התש"ע"

הראית איזה אודם
שצעק למרחקים
שדה דמים היה שם קודם
ועכשיו הוא שדה פרגים....

סרן אורי מנור ז"ל מחיה"א, נהרג בתאונת אימון ב 1998, סיפורו שעמוס דור ואני העלינו לאתר מרחב אווירי כאן
סרן דני אוברסט ז"ל מחיה"א, נהרג בתאונת אימון ב 1995, סיפורו שעמוס דור ואני העלינו לאתר מרחב אווירי כאן
טור' סמי מגידנה ז"ל מחש"ן, בן משפחתי שמעולם לא הכרתי, נהרג במלחמת ששת הימים בקרב ביר חמה, הזחל"מ בו נהג ספג פגיעה ישירה, מספר שעות לאחר מכן אוגדה 84 לה השתייך השלימה את האיגוף וחברה עם שאר הכוחות באזור גשר פירדאן.

השיר "בלהה" ניכתב ע"י קצין החימוש רס"ן גיא אריאל ז"ל (ניפטר ב 2006 ממחלה קשה והוא בן 30) לזיכרו של בן כיתתו סרן אורי מנור ז"ל.
לאחר פטירתו של גיא, אימו מצאה במגרותיו את השיר ומסרה אותו למשפחת מנור להלחנה והקלטה.
לקראת יום הזיכרון שעבר (2009) הכנתי ממנו קליפ והעליתי אותו לרשת עם קרדיט למי שהשתתפו בהכנת השיר הכולל קטע קריינות אותו ביצעה הגב' כרמלה מנור אימו של אורי.
יהי זיכרם וזכר שאר חללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה ברוך!

בלהה


נערך לאחרונה ע"י Fang בתאריך 19-04-2010 בשעה 08:45.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #11  
ישן 19-04-2010, 09:02
צלמית המשתמש של האזרח
  משתמש זכר האזרח האזרח אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 01.08.05
הודעות: 12,641
חבר, קצין פולני...
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי יוסיפון שמתחילה ב "יום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות איבה התש"ע"

Dzisiaj mija kolejna rocznica wybuchu powstania w Getcie Warszawskim. W
Izraelu jest to święto żołnierzy poległych za Ojczyznę.
, na Twoje ręce składam żołnierskie życzenia.
Bojownicy getta, to pierwsi żołnierze w walce o Izrael.
Wszystkie kolejne wojny, w których i Ty uczestniczyłeś, to kontynuacja tego
samego szaleńczego zrywu zbrojnego z kwietnia 1943 roku.
Życzę Tobie i innym pokoju i spokoju, bo nikt tam mocno, jak żołnierze pokoju
nie kocha


היום יום הזכרון של תחילת המרד בגיטו ווארשה.
בישראל גם יום הזכרון של חיילים אשר נתנו את חייהם בעד המולדת.
אני מוסר לידך את ברכת איחולי כחייל.
לוחמי הגיטו אלה חיילים הראשונים במלחמה לתקומת ישראל.
כל המלחמות, אשר גם אתה השתתפת זהו המשך של אותה התקוממות (חסרת הסיכוי) באפריל 1943.
אני מאחל לך ולאחרים שלום ושלווה, מפני שאין כחייל יודע ואוהב את השלום...
_____________________________________
"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה


אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #13  
ישן 19-04-2010, 11:53
צלמית המשתמש של יוסיפון
  יוסיפון מנהל יוסיפון אינו מחובר  
מנהל פורומי צבא ובטחון, מילואים והלוחות
 
חבר מתאריך: 07.04.02
הודעות: 23,839
Facebook profile Follow me...
"אין מבצע מושלם" משהו על עמנואל מורנו הי"ד
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי יוסיפון שמתחילה ב "יום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות איבה התש"ע"

אני כותב מחדש את מה שהעליתי באשכול יום היזכורון בשנה שעברה.
ברור לי שחלק ממה שנכתב להלן נתון במחלוקת פוליטית. אני מבקש להימנע מדיון בנושאים הפוליטיים המוזכרים ולהמשיך לכבד את חוקי הפורום וכבוד הנופלים.


"אין מבצע מושלם"

"אין מבצע מושלם" ככה אומרים כולם. אני השתתפתי במבצע מושלם, בתכנונו ובהפעלתו של סא"ל עמנואל מורנו הי"ד. המבצעים שביצע עמנואל נותרו עלומים. אני אספר לכם על מבצע אחד כזה.

מורנו, אף אחד לא קרא לו בשם הפרטי, היה בחופשה ללא תשלום, בין תפקידים, מהצבא. הוא הגיע ללמוד בישיבת עטרת כהנים והעביר לנו, הצעירים שטרם התגייסו, מד"סים ושיעורי קרב מגע. היה תענוג ללמוד איתו תורה, בעדינות, בנועם, ובסקרנות. ואז לראות אותו, כאילו נעטף בחליפת מלחמה, משנה את עורו והנה הוא לוחם, ספורטאי, חזק וכוחני. ובכל זאת, כשהסביר את התרגיל, החליפה ירדה ושוב הוא הבחור העדין והנחמד.

אבל לא באנו לדבר על שיעורים. אנחנו מדברים על מבצע, ועוד "מבצע מושלם".

הישיבה שכנה בתוך העיר העתיקה בירושלים. העמותה שהפעילה את הישיבה עסקה גם ברכש בתים מהתושבים המקומיים ואיכלוסם מחדש בתלמידי הישיבה או במשפחות יהודיות. בדרך כלל היו אלו בתים שבעבר היו שייכים ליהודים, החריץ של המזוזה שנעקרה עוד היה חקוק היטב באבני המשקוף, שלאחר הכיבוש הירדני נכנסו לגור בהם ערבים. אותם דיירים קיבלו כסף טוב תמורת הבית הגזול והלכו ובמקומם נכנסו תושבים יהודים.

באחד הבניינים שנרכשו, שכרה אישה מקומית את הדירה שבקומה העליונה ואת המבואה הקטנה שלפני הדירה. השכירות הייתה שכירות מוגנת שנחתמה עם בעלי הבית היהודים עוד לפני 48. לאחר שהבניין נרכש מחדש טענה משפחת הדיירת שזו שכירות מוגנת ואי אפשר לפנותה. בית המשפט פסק שהדיירת תמשיך להתגורר בדירה ותשוב לשלם שכירות עבורה אולם הדירה תחזור לבעלים מיד לאחר פטירתה של הדיירת מן העולם. מאחר והאישה הייתה מבוגרת מאד היה ברור שמדובר על כמה שנים לא ארוכות.

משפחתה של הדיירת ואירגונים איסלמיים הבינו שיש מקום להמשך המערכה. בתחילה הם סגרו גדר ושער סביב המבואה הקטנה שלפני הדירה, לאחר תקופה קצרה הם הוסיפו גדר ושער בקומה שמתחת כך שהם ניכסו לעצמם את גרם המדרגות המוליך אל הדירה ומחסן קטן שיצא ממנו.

לאנשי העמותה היה ברור שהם חייבים להביע את התנגדותם להשתלטות ושאין סיכוי לזכות בעזרה מבית המשפט. ד' אחד התושבים ועמנואל נקראו כדי לתכנן ולבצע את ההתנגדות. לאחר תצפיות התגלה שבכל לילה ישן עם הדיירת לפחות אחד מהבנים שלה. הבנים המוסלמים התעוררו לפנות בוקר כדי ללכת לתפילה בהר הבית. הוחלט לפרק את הדלתות ולהעלים אותן. חלון זמנים שנקבע לביצוע הפעולה היה קצר כך ששוכני הבית ישנו עמוקות מצד אחד אך לפני השעה שהם מתעוררים לתפילה.


עמנואל וד' נזקקו לכח אדם נוסף וגייסו את תלמידי הקרב מגע של עמנואל ואני בתוכם. לקראת חצות סגרנו את ספרי הלימוד. עמנואל העביר תדריך קצר כשהוא משרטט את תוכנית הפעולה על לוח מחיק. ד', שגם הוא שירת כמפל"ג בסיירת מטכ"ל, חילק משימות ותיחקר כל אחד על תפקידו. יצאנו בקבוצות קטנות, צמדים או שלישיות, לכיוון בית יהודי סמוך אל הדירה כשכל קבוצה הולכת בנתיב אחר כך שהשכנים שלנו לא יחשדו. לפני שיצאנו עמנואל בדק שאין בבגדינו שום דבר שעלול להרעיש ולחשוף אותנו.

ראשון יצא ח', היום בכיר בשב"כ, שנשא על גבו הרחב ציוד סנפלינג כבד. יחד איתו הלך ס' השרירי אחד האנשים שהקנו אחר כך לדובדבן את השם "יחידת חיסולים". אני הלכתי עם אפרים מכפר מימון. בדרך הציבו ד' ועמנואל תצפיתנים שיוכלו להזהיר אותנו אם נדלק האור בדירה או שאנשים מתקרבים.

טיפסנו אל הגג של הבית היהודי וממנו עברנו לגג שלל בית אחר. על הגג חיברנו כמה נקודות עגינה ואפרים הקטן והרזה ירד על החבל אל גרם המדרגות, בין שתי הגדרות. השער התחתון יותר היה נעול רק בבריח וכשאפרים הסיט את הבריח השער נפתח. עמנואל ועוד שניים, ביניהם גם אני, טיפסנו במדרגות עד לדלת הבאה. היא הייתה נעולה במנעול. עמנואל התכונן לכך. אני לא יודע מה הוא בדיוק עשה אך תוך שניות המנעול נפתח.

התחלתי לפרק את הדלתות התחתונות כשעמנואל עצר אותי. הוא שם לב שאל הדלת נקשרו כמה פחיות משקה ריקות כדי להשמיע רעש אם נפרק אותה. עמנואל פרק את "המלכוד". פרקתי את הדלת התחתונה וביחד נשאנו אותה אל המרתף. עברנו מתחת לאדמה מבניין לבניין ושם פגשנו את שאר החברים שפרקו את הדלתות הכבדות העליונות והרימו אותן לגג השכן.

הדלתות אוחסנו באותו מרתף ואנחנו הצטלמנו איתן ועם החבלים למזכרת. אני מקווה לקבל אישור לפרסם את התמונה אחרי שאטשטש את הפנים של עמנואל.

לאחר מספר שנים הדיירת נפטרה. המשפחה שלה ניסתה להמשיך ולגור בדירה. בית המשפט פינה אותם. היום גרה בדירה משפחה יהודית עם נוף נפלא של הר הבית.


אז נכון, זה לא ממש מבצע צבאי ולא ירו עלינו. גם אם היינו נתפסים אז לא היו מוציאים אותנו להורג או לוקחים בשבי. אך עדיין המבצע אורגן ובוצע כמבצע צבאי לחלוטין ובצורה מופתית. אף אחד לא שמע ולא ידע מי לקח את הדלתות. הכל בוצע בזמן קצר וביעילות. ואנחנו, התלמידים, למדנו גם קצת על שיטת העבודה של סיירת מטכ"ל.


כעבור חודש עמנואל חזר לצבא ועשה שם חיל. מאז פגשתי אותו רק מעט והתעדכנתי, בעיקר דרך חברים, על מעשיו.

במהלך מבצע של סיירת מטכ"ל ליד בעל-בק שבלבנון, בתום מלחמת לבנון השניה, בכה' אב תשס"ו ,19.8.2006, נפל עמנואל מאש מחבלים.


המבצעים שביצע עמנואל בחייו היו מושלמים. הם נותרו חשאיים ועלומים בזכות זה שהם היו מוצלחים ואיש לא גילה שמשהו בכלל קרה. גם היום לא ניתן לדבר על מבצעים אלו דווקא משום שהיו מושלמים.

יהי זכרו ברוך.
_____________________________________
אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il


נערך לאחרונה ע"י יוסיפון בתאריך 19-04-2010 בשעה 11:58.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #14  
ישן 19-04-2010, 14:15
  משתמש זכר -TsAcHi - -TsAcHi - אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 28.01.08
הודעות: 6,755
גם ברשותכם שני נרות:
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי יוסיפון שמתחילה ב "יום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות איבה התש"ע"

הראשון יצחק בנימני ז"ל, אח של סבא שלי, דוד של אבי:

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.satzah.co.il/web/8888/nsf/web/5027/132719ImageFile2.jpg]


נפל בקרב בכ"ז באייר תשכ"ז , 6/6/1967 במלחמת ששת הימים - בן 25 בנופלו
בן ג`ורג`יה ועזרא נולד בירושלים בי"ז בטבת תש"ג , 25/12/1942 , שרת בחטיבת הצנחנים יחידה: גד` 66 התגייס בינואר 1962 מ.א. 0475189

מקום נפילה: ירושלים - גבעת התחמושת באזור ירושלים והסביבה מקום קבורה: ירושלים - הר הרצל

קורות חיים:
בן זקונים של עזרא וג`ורג`יה. נולד ביום י"ז בטבת תש"ג (25.12.1942) בירושלים.
בשנת 1936 עלתה המשפחה לארץ והתיישבה בעיר הקודש. כילד למד יצחק ב"חדר", נכנס לבית הספר היסודי "אורח חיים", המשיך את לימודיו היסודיים ב"תחכמוני" ולאחר מכן, כשסיים את לימודיו שם, נכנס לבית הספר התיכון שליד האוניברסיטה, למד בו שנתיים והמשיך לתעודת בגרות בלימודים אקסטרניים. גילה נטייה למקצועות הריאליים. היה שקט וצנוע ואהב קולנוע ותיאטרון. בעודנו צעיר השתייך לתנועת "הצופים" ולאחר מכן ל"התנועה המאוחדת".

בינואר 1962 גוייס לצה"ל וגמר את שירותו הסדיר במסגרת נח"ל מוצנח. גרעינו קיבל את הכשרתו בחמדיה לאחר הטירונות והאימון המתקדם בעמיעד.

היה מסור לחבריו ואהב לעזור להם, ואפילו בימים הקשים של שירותו בצבא היו כל מעשיו מלווים בת שחוק נעימה עד כדי קונדסות וקלילות, ולא פעם השמיע באוזניהם דברי עידוד, לכן היה כה אהוד על כל חבריו. גם במילואים שירת במסגרת הצנחנים.

לאחר שהשתחרר מן הצבא חזר לירושלים. סיים בהצלחה קורס להנהלת חשבונות ועבד במקצוע זה בכמה מקומות. שלושה חדשים לפני נופלו התקבל כמנהל חשבונות במלון "הולילנד", ובתקופה קצרה זו ידע לקנות את לב כל הסובבים אותו ואת הערכתם בחריצותו לעבודה ובדייקנותו בה.

בימי הכוננות למלחמת ששת הימים, כשחלק גדול מחבריו נקרא להגן על המולדת, חשש שמא שכחוהו והוא לא ייקרא לדגל. אז התקשר לבסיס לדעת על מה ולמה נתאחר צו הקריאה. כאשר נקרא הטיל את עצמו לקרב ונלחם כגיבור לשחרור ירושלים, אלא שלא זכה לראות בשחרורה השלם כי נפל בקרב בבירה, בגבעת התחמושת, ביום כ"ז באייר תשכ"ז (6.6.1967), הוא היום השני לקרבות. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי שעל הר הרצל בירושלים.

בספר "מאריות גברו" של מפקדת הצנחנים הובאו תולדותיו ופרשת קרבו האחרון.

החלל השני, שאליו נשלחתי היום מטעם החטיבה, סולי מזרחי ז"ל. היה לי הכבוד היום לכבד את קברו ואת משפחתו בבית העלמין בקריית שאול.


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.izkor.gov.il/Data/korot/Image/514214.jpg]

בן רות ויצחק. נולד ביום ח' בניסן תשל"ו (8.4.1976) ברמת גן, בן בכור למשפחה בת שני ילדים. סולי למד בבית-הספר היסודי "נטעים" ברמת גן והצטיין בלימודיו. הוא התבלט כספורטאי מעולה וזכה למדליות רבות על הישגיו בתחרויות בין בתי-הספר. את לימודיו התיכוניים המשיך בהצלחה רבה בבית-הספר "אורט סינגלובסקי", במגמת ניהול ותעשייה. בשנת הלימודים האחרונה עבר ל"תיכון חדש", בתל אביב וסיים שם את לימודיו במגמה זו. סולי היה אהוב על מוריו ועל חבריו ללימודים. יפה תואר היה, קר רוח, בעל מחשבה צלולה וחוש הומור מפותח. אהב מוסיקה, מחשבים, טיולים וחברים, ומעל הכל אהב את בני משפחתו ואת חברתו חני. בזכות תכונות אלו התחבב על כל הסובבים אותו, בני משפחתו וחבריו.

בתחילת חודש אוגוסט 1994 גויס סולי לשירות חובה בצה"ל. חלומו היה לשרת בצנחנים והוא מימש חלום זה.

החלום נגדע באיבו. חצי שנה לאחר גיוסו, ביום א', כ"א בשבט תשנ"ה (22.1.1995), נפל סולי בעת מילוי תפקידו בפיגוע חבלני בצומת השרון-בית ליד. עמו נפלו עוד עשרים ואחד חיילים ואזרח אחד. חייו הצעירים של בחור נערץ ואהוב, של עלם חמודות בעל חלומות ותוכניות למכביר נגדעו, והוא בן תשע עשרה בנופלו. נותרו רק הזכרונות הנעימים. נותר הכאב.

סולי הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בקרית שאול. הוא הועלה לדרגת רב-טוראי לאחר מותו. הותיר אחריו הורים ואחות - מירית. אחותו דניאל נולדה לאחר מותו.

יהיי זכרם ברוך

נערך לאחרונה ע"י -TsAcHi - בתאריך 19-04-2010 בשעה 14:18.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #15  
ישן 19-04-2010, 15:15
צלמית המשתמש של skydiver
  משתמש זכר skydiver skydiver אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 08.04.07
הודעות: 1,111
יום הזכרון שלי- תש"ע
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי יוסיפון שמתחילה ב "יום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות איבה התש"ע"

בד"כ ביום הזכרון אני לא מוצא את עצמי.
מצד אחד, לשמחתי, לא שכלתי אף אף אחד ממשפחתי או מחברי על אף שכולם שרתו שירות קרבי, כך שאין לי אזכרה "פרטית" ללכת אליה.
מצד שני בעבודה זה לא מרגיש נכון להיות. ובבית אני סתם משתגע עם כל סיפורי הנופלים שקל כל כך להזדהות איתם.
השנה, לאחר מחשבה רבה, החלטתי לצאת לטיול. חשבתי רבות על היעד ולבסוף החלטתי על דרך בורמה.
חיפשתי שותפים אך חלק מחברי מצאו טעם לפגם בטיול ביום הזכרון וחלק היו עסוקים.
לבסוף החלטתי לקחת את אחותי.

התחלנו מכביש 38 ליד מחלף שער הגיא ועלינו לכיוון בית מחסיר (בית מאיר של היום).
במקום מדבקת יזכור עם דם המכבים מצאנו רבים כאלה בשטח:

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

תצפית שמדגימה את השליטה מאזור משלט 16 על כביש 1 מעט אחרי באב אל וואד:
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

כשהגענו למשלט 16 כבר היה שם דגלון בחצי התורן עם סרט שחור. אנחנו הדלקנו נר ועמדנו שם בעת הצפירה. לאחר מכן אחותי ניגנה בחלילית את שיר הרעות, את התקווה וחתמנו באני מאמין:

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

תצפית ממשלט 16 לכיוון בית מחסיר (בית מאיר של היום):
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

אח"כ המשכנו לכיוון משלט 21.
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

ומשם הביתה.
לאחר מעשה אני יכול להגיד לכם שזה יום הזכרון הראשון שבאמת הרגשתי שהכנסתי בו תוכן.
_____________________________________
"עם שאינו מכבד את עברו גם ההווה שלו דל - ועתידו לוט בערפל". (יגאל אלון)

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 01:06

הדף נוצר ב 0.07 שניות עם 10 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2024 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר