שונרא מאי 1992-מרץ 2006.
R . I . P

אכן, שרב כבד הייתה סיסמת ההרגעה...

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

וגם נחמן שי היה מרגיע את הציבור
"לכל המשוגעים לרדת מהגגות ולשתות כוס מים"

שלום עושים עם אחים, מלחמה עושים עם אויבים.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי יחזקאל וקראתי עליו לכל הרי חרב נאם אדני אלןהים חרב איש באחיו תהיה

Oui nous irons nous faire casser la gueule en cœur, Mais nous reviendrons vainqueur

אם אברי גלעד (הקריין) וארז טל מאחדים את העולם הערב (כולל קאמבק לחטיף!!!!!) אז יאללה, בואו נמחק את לבנון,סוריה ואירן מהמפה וכמה שיותר מהר!!!!!!!!

https://2010-uploaded.fresh.co.il/2...21/29283122.mp3

השרב לא מוזכר בקובץ, אבל מה שקדם לו, נשמע גם נשמע...

וסיסמאת הפעלת האזעקות הייתה, אם לדייק, "(מין צליל מתמשך שנשמע כמו סירנה משטרתית ב X5 מהירות השמעה) נחש צפע-נפש צפע-נחש צפע ביייייייייייייייייייייייייייפ". שיקום מי שגר במרכז אז ולא עוברת בו צמרמורת כשהוא נזכר בצליל הזה...

.

שכחת את הבומים אח"כ....

חברי כנסת ישרים

הבומים זה מה שהעיר אותך. בכך מקרה ב"בומים" לא היו חזקים במיוחד אם זה לא היה מאוד מאוד קרוב אליך, או שבמקרה יצאת לריצת הכנה לגיוס מוקדם בבוקר בדיוק כשאחד מהם החליט לנחות 250 מטר ממך...

.

אני זוכר שברדיו ההתראה הייתה כמה שניות לפני שהתחילו האזעקות ברחוב.
יום אחד ישבתי ליד המחשב עם רדיו דולק (כיתה א' או ב') ושיחקתי ברובוטריק (המשחק הזה שאתה הופך מרובוט למטוס) והתחילה ההתראה ברדיו, רצתי להורים שלי וצעקתי "נחש צפע, מחש צפע" והם לא הבינו מה אני רוצה מהם.. רק אחרי כמה שניות שהתחילה אזעקה הם הבינו מה אני רוצה מהם.

ת'כלס, שום דבר לא נפל בכפר סבא או קרוב, בתור ילד יש לי רק זיכרונות טובים מהתקופה הזאת - בעבודה של אמא שלי הקימו קייטנה לילדי עובדים במקלט, המורה הייתה באה אלינו הביתה ומעבירה שיעורים לקבוצות קטנות של ילדים, החדר האטום היה כיף שכולם ביחד.

הגלריה שלי בפליקר

גרתי בפתח תקווה ושמעתי את הנפילות כאילו זה ליד הבית
הייתי מפוחד נורא

-----------------------------
S e g m a n y

מלגור בפתח תקווה... עד היום אני מתעורר בבהלה ונזכר בסבתא שלי עליה השלום נוסעת איתי באוטובוס דן לקניות בשוק. ככל שביקרתי יותר בפ"ת, ככה יותר למדתי להעריך את רישון...

.

-----------------------------
S e g m a n y

שזה היה הסיוט האמיתי בשבילי (התיכוניסטים חזרו ללמוד אחרי משהו כמו 7-10 ימים, מה שאומר שחצאי לילות לא הייתי ישן מאחר והייתי "מטופל" בשני בני משפחה קשישים שגרו אתנו לימי המלחמה, ושבין כל הכמעט אסונות עם המסיכה, גם רבו אחד עם השני ביידיש...). התקפת הטילים השניה (זו שתפסה אותי רץ מחוץ לבית ולעיר, והייתה מטח גדול למדי שבין השאר לדעתי גם החריב את בית דני בתקווה ואת קניון לב המפרץ) אירעה לפני 7 בבוקר, ואני חושב שהשאר היו בין 9 בלילה לשעות הבוקר שלפני הזריחה. היו כמה אזעקות שוא, מה שכן. בהתקפות הראשונות האזעקה הייתה על רקע הנפילות. אחרי זה שופרה מערכת ההתראה וה"נחש צפע" (שהיה גם האות שלפיו מפעילי האזעקות הפעילו אותן!) הקדים את הנפילות.

אגב: באמצע המלחמה כבר "שוחררתי" מתפקידי בביתץ ובפירוש "עשיתי חיים" (זו בכלל הייתה תקופה נהדרת לצעירים, בכינות אני מתגעגע) והייתי מתלווה לאמא שלי שהייתה מרותקת לעבודתה בבית החולים. מאחר והצוות כבר ידע שהסקאדים האלה זה פחות גרוע ממשחק של בית"ר נגד הפועל ת"א, הייתה אווירה מאוד עליזה, והרבה עלו על גג בית החולים בזמן האזעקות. את המראה של הבזקי האור בין העננים ופתאום איזה כדור אש יורד מהשמיים ופטריוטים עפים אליו ממקווה ישראל ושדה דב, אני חושב שלא רק שלא אשכח לעולם, אלא זה היה בעיני המיצג המרשים ביותר שראיתי אי פעם בחיי.

עריכה: עוד זכרון מצחיק שפתאום עלה לי: לקראת היומיים חופש שחשבנו שיהיו לנו לפני המלחמה (הלימודים הפסיקו עוד לפני שהתחילה המלחמה עצמה) אני זוכר ששכרתי מסיפריית הוידאו של האוזן השלישית את שלושת הסרטים של "בחזרה לעתיד" ואת "מונטי פייתון בריאן כוכב עליון". מאחר ובערך שבועיים אחרי זה שום דבר לא ממש תפקד, ובטח לא הית משלם קנס על איחור החזרת סרט, אני והאחים שלי ראינו את ארבעת הקלטות במרתון אינסופי, ועד היום אני מומחה לכל פרט ופרט בארבעת הסרטים האלו.

.

עכשיו.
אני לא יודע מי הטמבל שהחליט שעזקת טילים תהיה זהה לסרנת ימי הזכרון, צריך להיות ממש דיביל בשביל דבר כזה...

קרה לי כבר פעמים שהתעוררתי ביום הזכרון מהסרנה, ולקח לי זמן להבין במה מדובר...

רק היו חסרים הזרקורים והבלונים בצורת צפלין בשמי רישון. מה שכן האזעקות היו מאוד חלשות יחסית (או שאולי זה כי היה חורף והתריסים היו סגורים?). אני נזכר עכשיו איך במשהו כמו 1 בלילה אמא שלי מעירה אותי בספה בסלון, ממש ליד התריס, ואומרת לי לקום מהר כי יש אזעקה (נרדמתי מול ערוץ 1 אולי חצי שעה לפני זה) ואני ככה מתיישב ומאוד מתאמץ לשמוע אם זו באמת אזעקה הזמזום הזה בחוץ, או שאולי איזו מסיבה בקצה השני של השכונה. זו הייתה ההתקפה הראשונה, כשאיש לא האמין שבאמת יקרה משהו כזה... איזה שמועות רצו בטלפונים... כל אחד שהיה גר ליד איזה בית מלאכה כל חייו, פתאום הריח של הטרפנטין היה נראה לו כמו גז חרדל, ומשהו כמו חצי שעה רצו שמועות מטורפות לחלוטין. היתרון היחיד של השמועות הללו היה שךמדתי בפעם הראשונה בחיים משהו על הגאוגרפיה של אזורים בגוש דן שלא הכרתי, כמו רח' אבא הלל, רמת חן וכו'.

.

אבל גם לי נראה שהאזעקות היו חלשות יחסית.
אולי נשארו אצלי זיכרונות טובים יחסית כי את הנפילות עצמם לא שמעתי, גרתי כ20 ק"מ מתל אביב בקיבוץ גיזר... מה שכן, יצא לי לראות את הטיל בזמן שהוא עף באוויר.(אני זוכר שבתור ילד קטן התלהבתי)

אבל דווקא האזעקות של היום גורמים לי עד עכשיו לזיכרונות מאוד לא נעימים, ואני ממש לא מבין איזה "גאון" החליט שזו תהיה סירנת ימי הזכירון? אני לא יודע אם זה מצחיק או עצוב, יצא לי כבר פעמים לקום ביום הזיכרון, ובמקום לחשוב על יום הזיכרון, לחכות לנפילת טיל.

וזה לא שלא הייתי מודע שיש יום זכרון, פשוט כאשר אני מתעורר מהאזעקה הזו, זה הדבר הראשון שעולה בי(כנראה שבכל זאת נשארה לי קצת צלקת מלפני שנתיים), מסכנים ילדים בשדרות, אני לא מבין איך אפשר להעביר ילדות במקום כזה(בטוח שחלק לא קטן מהם נדפק נפשית).

ברד אדום ברד אדום
כולם להיכנס למקלטים ולחדרי הביטחון

חום קיץ, חום קיץ, אפשר לאוורר את המקלט עד לברד הבא...

[אגב, זה חום, לא חום. זאת אומרת, חוֹם לא חוּם]

עד המלחמה הבאה חייבים איזה קופירייטר שישתלט על העניינים שם במשרד הביטחון
אולי יקדישו גם לזה מצעד בערוץ 24

והרגעה כ "נס משמיים-נס משמיים".

.

מיתת נשיקה? זה עלול לדרוך לפצועים על הייבלת...

קל יחסית למות למען האחר, הרבה יותר קשה לחיות למען האחר...

אני מדבר על טוטאל לוסט.

.

לכן הזכרתי שיש גם את אלו שבאמצע, לא מתים אמנם, אבל גם כבר לא ממש חיים...

זה כמובן אחרי הפעמים הראשונות שבהן עוד היתה התרגשות ותחושת בטחון מסויימת בחדר האטום.

הארגעה אכן היתה שרב כבד. בליל הטילים הראשון או השני, אגב, שודרה בטעות סיסמה נוספת "בועת סבון".