04-05-2010, 11:18
|
|
|
חבר מתאריך: 25.12.05
הודעות: 17,294
|
|
בעגה הצרפתית דהיום יש כינוי לטיפוסים הללו
"בו-בו" - קיצור של "בורז'ואן בוהמיין". וזה לא ממש כינוי מחמיא. אני מאוד אוהב "להשאיר" את צרפת מחוץ לדיונים היותר נוקבים, ולא רק בגלל חיבתי הלא רציונלית לעם והתרבות הזו. צרפת היא מקרה "מסובך" של מדינה קרועה תמידית: מדינה שאיכשהו תהליכים היסטוריים גלובאליים כאילו מדלגים עליה ומותירים אותה מין ציוויליזציה בעלת שעון פנימי משלה. העולם הפוליטי הצרפתי תמיד תוסס, יחסית אלים וכמו התרבות הצרפתית בכללותה הוא מיזוג בלתי אפשרי של בהמיות וולגריות עם עידון עילאי. בצרפת התקפות אלימות על אנשים הן דבר שבשגרה, ולא רק יהודים היו בין ה"חוטפים". הבעיה גדולה הרבה יותר ב"חגורת החננות" של סקנדינביה, "לה-פיא בא" ובריטניה ששם ההתקפות הפרועות על היהודים גרמנו להם להוריד ראש, למרות שהיסטורית היו קהילות מוגנות מעצם האימפוטנטיות של שכניהם בכל הנוגע לאלימות פראית. המוסלמי הכניס את היהודי באירופה חזרה לגטו, וזה דווקא לא בצרפת או איטליה שם בין רציחות של ממש, יש דווקא הבלחות ארוכות של חיים סבירים יחד. זה מאוד עצוב אבל מזכיר לי מאוד את מצבם של היהודים בפולין ב 1939-42: גטו בתוך גטו - שנואים ונדפים ע"י הגרמנים הרצחניים, וגם ע"י לא מעט מהפולנים, שרק לצורך זה הם פתאום משתפי פעולה בכוח או במשתמע עם הנוגש הגרמני. רק שהפעם זה לא רצח עם, אלא רצח תרבות. "בפעם הקודמת" המטרה הראשונה היו היהודים כבני אדם, תוך חוסר עניין בשימור תרבותם (דווקא בתי קברות יהודיים שרדו את השואה...) בעוד שהפעם ליהודים ניתנת הברירה להתפרק מתרבותם ולחיות בשקט כבודדים חסרי זהות.
_____________________________________
.
|