זוכרים את פרשת שרה נתניהו וליליאן פרץ? כותרת ראשית ב"ידיעות אחרונות", שהאפילה על זוועות האיטי, ושני עמודי ענק שהביאו את תביעת העוזרת ככתבה וכלשונה. כעת השוו זאת לסיקור פרשת הולילנד על ידי העיתון שהיתה לו פעם מדינה. זבוב מול פיל. אבל זהו, שהפיל במקרה של "ידיעות" היה דווקא נוסח תביעתה של העוזרת מול מעסיקתה, שלא במקרה היא אשת ראש הממשלה.

במקרה של הולילנד, עמודי הענק של "ידיעות" הוקדשו לפני כשבועיים לניסיון להגן על אולמרט, להביא בפרוטרוט את ההצהרה החד־צדדית שלו לעיתונות, לצייר באור בעייתי את עד המדינה, וכמובן להביא שני פרשנים בכירים שבימים כסדרם היו צולבים כל אחד אבל במקרה של אולמרט פירסמו טורים חלביים. גם כתב התביעה של עד המדינה צוטט חלקית. ולמי הקדיש העיתון את החלק הקטן ביותר בסיקור כתב התביעה? בינגו! לא"א.

כשפרצה פרשת שרה נתניהו התקוממו אוהדי "ידיעות" נגד ההאשמה שהעיתון ביקש לפגוע בבנימין נתניהו. מה פתאום, טענו, כל אחד היה מפרסם סקופ כזה באופן דומה... כן, בטח. ספרו זאת לא"א.

לקוראי העיתון שאיבד את המדינה עושה רושם שאולמרט נקלע לשם במקרה, וחבל שלא פנה למשטרה קודם. איך אמר נחום ברנע? "לא כל יום מנסים לסחוט כאן ראש ממשלה". מדוע א"א לא עשה זאת אליבא דברנע? כי היו לו מספיק חקירות. "תלונה שלו למשטרה היתה עשויה להוליד עוד חקירה נגדו. הוא התקשה להתנדב". אהה. אני זוכר נשיא שהגיש תלונה על סחיטה שהתגלגלה למשפט אונס נגדו.

זה היה לפני שבועיים. בשבת האחרונה הגיעה החוצפה לשיא חדש. כותרת העיתון לא הזכירה את אולמרט כלל. מי שכיכבה שם היתה העזר כנגדו, אשת הסוד והפנקסים שולה זקן, שקיבלה במה להצטדק ולטהר את שמה ואת שם הבוס שלה. חברים, אמר העיתון, אולמרט לא אשם וכדאי גם לעזוב את גברת זקן; מצאנו מי עומד מאחורי גל השחיתות חסר התקדים. ובכן, האשם הגדול, המושחת של המדינה, הוא... נחשו מי? נתניהו, כמובן. הציעו לו שוחד או לא הציעו. הנה פסיקתו של ברנע בסוגיה: אמנם שוחד לא הציעו לו, "אבל מתנות הציעו, והרבה". הרי הוא מעשן סיגרים מתכלים. ברנע כרך בכפיפה אחת כמה מנהיגים פוליטיים, בהם נתניהו ובן־גוריון, לאמור: הסירחון אינו נמצא רק אצל א"א. כולם כאלה, באופן כזה או אחר.

נו, אצל נתניהו לא מצאו שוחד או שחיתות, נחפש אצל הקרובים לו. אז מה היה לנו כאן? ליליאן פרץ, העוזרת של שרה נתניהו, ועכשיו עורך הדין של נתניהו, דוד שמרון, שייצג חבר מרכז ליכוד במו"מ עם משרד האוצר ועוד כמה סיפורים דלוחים. אוי אוי אוי. "ידיעות אחרונות", שבעליו מומחה לקשרי הון־שלטון־עיתון, מתלונן על ניצול קשרים. משיחות עם מביני עניין בתחקירים עיתונאיים, עושה רושם ש"התחקיר" אינו מחזיק מים, ובכל מקרה קשה להשתחרר מרושם הספין של "ידיעות" המנסה להסיט את האש מא"א לכיוון נתניהו. אבל הנה עוד הוכחה לידיעה שפורסמה לא מכבר על רצונו של נוני מוזס להדביק לנתניהו פרשיות "שחיתות".

היחס בין הסיפור הזה, הזוכה לאותיות קידוש לבנה, לבין הסיפור של יקיר המערכת א"א דומה ליחס שבין עשן הסיגרים המתכלים לענן האפר הוולקני באיסלנד. עד כדי כך חושבים ב"ידיעות" שהציבור מטומטם?

העובדה שבפרשת הולילנד עישנו את ירושלים והעשן מגיע עד ליקיר המערכת ברחוב מוזס אינה מעלה ואינה מורידה. יש לנו עבודה - להפיל את נתניהו ולהמליך מישהו מבית מדרשו של חיים רמון. קיווינו שזה יהיה אולמרט, ונגן עליו בכל מחיר. אבל אם ייפול, לא נורא - יש את לבני.

בטורו, ברנע מטיל סימני שאלה על הפרשה יותר מסימני קריאה. גם אם ייתכן שהוא צודק (לאור הסתעפות הפרשה, קשה להניח), אבל האם רק לאלוף החשדות אולמרט מגיע יחס הוגן כזה מצד מר עיתונות?

ואף מילה מסימה קדמון על פרשת הולילנד השבת. נאדה. איך ייתכן? הרי היא מתמחה בפרשנויות פסיכולוגיסטיות על בנימין נתניהו ושרי ממשלתו, וכעת אין לה דבר לומר על הסתעפות הפרשה המדוברת, רק להוסיף ולטחון את נתניהו ושריו? חשד קל שבקלים מתגנב כאן שמא קדמון מבינה את רוח המפקד בעיתונה שלא להתעסק עם א"א...

המייאש בהתנהלות הזאת הוא שהאידיאולוגיה הוכפפה לקשרי ההון והשלטון. "ידיעות" מאשש בהתנהגותו את האשמותיו הקשות של משה יעלון בספרו על חבורת ההון־שלטון של משפחת שרון ופורום החווה, שביצעה מהלכים פוליטיים הרי גורל ככסות לשחיתות כלכלית. ספר לי מה עמדתך ביחס לשחיתויות של א"א, ואומר לך מה דעתו של "ידיעות" עליך. דרור אידר http://www.israelhayom.co.il/site/n...nion.php?a=3574