08-05-2010, 07:45
|
|
|
|
חבר מתאריך: 07.07.06
הודעות: 15,705
|
|
|
שים לב לדברי הדוחים של ליבמן מערב יום הזכרון שהובאו ב'ישראל היום' ב7/5/10:
http://www.israelhayom.co.il/site/n...icle.php?a=6491
"צר לי על כך, אבל אני קרוב לומר שלהנהגה בישראל היה יותר נוח עם גלעד שליט בארון קבורה, כי עם ארונות קבורה אנחנו מסתדרים הרבה יותר טוב".
צר לי אבל דברי מר ליבמן גורמים לי לחשוב שיש כאלה שאזרחים אחרים של מדינת ישראל בארון קבורה כלל אינם מהווים אצלם שיקול משמעותי. שום דבר לא נחשב בעיניו למעט כניעה מוחלטת לאויב של אומה בעבור אדם אחד. לא המחיר שמשלמים תושבי הדרום בעבור ידיה הכבולות של ישראל או המחיר שישלמו עם מתן זריקת מרץ לטרור, לא אנשי המודיעין העמלים לילות כימים ומסכנים מן הסתם לעיתים חייהם בכדי ללקט מידע על החיל החטוף, לא הפניית משאבים מדיניים ובטחוניים [שטוב שנעשית אך היא בהכרח על חשבון משימות אחרות] למען פדיון השבוי.
"אנחנו מדינה של חצי התורן.... למדינת ישראל אין שום דבר ברור בעניין שחרורו של גלעד, וכל זה בעיניי הוא סוג של התעללות. שבהנהגה יהיו מספיק אמיצים ויגידו 'ויתרנו על גלעד' ".
יש לחצוף משהו לומר על 'חצי התורן'? זהו? כל חללי צה"ל פצועיו ולוחמיו ראויים לעקיצה מהוד מעלתו ליבמן כי מדינת ישראל אינה עושה מה החמאס דורש?
"לאחר שקראתי מאמר שבו נכתב בכותרת כי: 'הכל שחיד', התגנבה בי מחשבה נוראית שאולי דרך המאבק שלנו בכלל לא נכונה, וצריך היה לעבוד בכלים אחרים. אתם כבר תחשבו לבד".
כלומר כל מי שאינו חושב באופן בטחוני מופקר הוא מקבל שוחד וכל מי שחושב שאין כל התלבטות בשחרור מאות רוצחים מיומנים לרחובות הוא נקי כפיים? גסות רוח לשמה.
" בשלהי כהונתו יכול היה אולמרט לסגור את העיסקה, אולם הוא לא עשה זאת".
ואולי אם אולמרט שהיה מוכן להביא את אבו מאזן לשער יפו ולתת שטחי נגב לאויב הפלשתיני תמורת שטחים שכלל לא מצויים בידיו ולעקור ישובים עבריים ולשחרר מחבלים תמורת חללים לא הסכים לדרישות החמאס אז צריך להבין כי לא ניתן היה לעשות זאת ללא מחיר גבוה בחיי אדם?
"בנימין נתניהו..י שיקוליו בנוגע לעיסקה לשחרורו של גלעד נגזרים, בין היתר, מסקרי דעת קהל"
באדיבות כל ערוצי התקשורת, העיתונים וההון לעיצוב דעת הקהל שהוזרם למסע 'לשחרור שליט' לעיתים בסיוע של כותבים שידוע כי 'מחוות' לפלשתינים הם דרך חייהם ללא קשר לשליט ותוך השתקת החשיבה והשיח על שחרור מאות רוצחים, גביית מחיר ברור ועתידי בחיי אזרחים על ידי המשוחררים, ביטול כל הרתעה כלפי רוצחים פלשתינים עתידיים, עידוד שימוש האויב בנשק החטיפה - הדבר הפופוליסטי ביותר שיכול רוה"מ היה לעשות הוא להפקיר את בטחונם של התמימים ולהכנע לחמאס.
"אנחנו לא עם של מחאה, לא יוצאים לרחובות בהמונים, זה האופי שלנו"
עוד חוצפה. אנחנו המבוגרים הטרודים בחיי היום יום, בפרנסה ובהגנה על משפחותינו לא יוצאים לרחובות. גם לא למען ענינים גדולים משליט ויופתע מר ליבמן לשמוע כי יש דברים קיומיים בחיי עם ואזרח במדינה תחת מתקפה אפילו יותר מפדיון שבוי אחד. אולם ילדינו מוצאים פעם אחר פעם לרחובות. מולכים לא תמיד תוך הבנה או קבלת רשות ההורים במצעדים או מועמדים בעצרות מחאה 'למען שחרור שליט' ללא אף מילה על שחרור רוצחי עבר ועתיד, סיכון קיום הילדים עצמם, גביית תו מחיר אפס לחיי נרצחי עבר ועתיד על השאלות המוסריות וקיומיות הכרוחות בכך. רוב הטקסים הממלכתיים בבתי הספר ותנועות הנוער מקדישים במידה זו או אחרת פינה לשליט. יש ילדים הבטוחים כי הוא לבדו שקול כנגד קיומה של מדינת ישראל. רק החודש התיר בית הספר שלנו שלא לבוא בחולצה לבנה לטקסי יום הזכרון אך חייב תוך איומי ענישה לבישת חולצה שכזו ליום שהוקדש 'לשחרור שליט' [שוב מכבסת מילים כאילו שליט מוחזק בידי ישראל] אז יבין מר ליבמן כי 'אנו לא יוצאים לרחובות' כי אין אנו עובדים בשבילו או רוקדים לפי חלילו ולא יזלזל באופי התם ובאחווה שמפגין הצבור כלפי מצוות פדיון השבויים
"|אנו מדברים רק עם הריבון, והוא ממשלת ישראל", הוסיף ליבמן.
מרוב שהעמותה 'מדברת עם הריבון' מלאים חיינו בשלטים, סטיקרים, טקסים, תוכניות רדיו מוטות, תשדירי פרסום וכו' המופנים לאזרח התמים. לא רק שהמסע המופקר הזה אינו פונה לריבון בישראל [שהוא כמובן הכנסת ולא הממלשלה..] הרי שאוזניים זרות מאזינות לו במחנה האויב ומפרשות אותו באופן שגוי. לעניות דעתי 'עיצוב דעת הקהל' שביצע 'המסע לשחרור..' חיזק את עקשנות האויב וחיבל קשות בסכויי השחרור.
"זו נקודה מאוד משמעותית. האחריות לשחרור גלעד נמצאת בירושלים.
גם האחריות למניעת קרינה מצד הפצצה האיראנית נמצאת בירושלים. לפי שיטת חשיבה זו אחריות הממשלה לפרק את המדינה ולהכנע לכל דרישות איראן החמאס והחיזבאללה. אכן האחריות היא בירושלים והסמכות היא בירושלים ואחריות זו הינה לא רק כלפי חיל שבוי אחד אלא גם כלפי אזרחים רבים אחרים.
מעניין גם שהארגון הלא פוליטי לא מצא מילה רעה אחת לומר על המהלך הבטחוני-מדיני שהוליך לעלית החמאס וחטיפת שליט. מי שמחרחר כעס ומטפטף רעל כה רב כלפי מנהיגים שמסרבים לשחרור המוני של רוצחי טרף צמאי דם לרחובות אינו מקדיש טיפת ארס לאחראים למהלכים שיצרו את הסיטואציה אליה נקלע שליט. כמה מפתיע שלא מעט אנשי תקשורת מהשמאל הקיצון שכה חסים על אדם אחד ולא סופרים כלל את קורבנות העתיד - שותפים לגישה זו.
היום החמאס מבין, בלי קשר לשחרור גלעד שליט, שהכלי היחיד כלפינו הוא חטיפה. אנחנו מחזיקים אלפי אסירים פלשתינים, ויש פה מלחמה בין שני צדדים".
וזו כבר אמירה פוליטית ממנה ניתן להבין שמר ליבמן רואה באסירת מחבלים מורשעים במעשי טרור בעיה כלשהי. הוא כמובן מתעלם בנחת מהעובדה כי כניעה למעשה טרור תזמין את מעשה הטרור הבא. מה נאמר למשפחת החטוף שאחרי גלעד בעבורו ידרוש החמאס 'רק' התר סמלי לכניסת משעל לרצועה והצבת נשק מגן פלשתיני על הגדר? ולזה שאחריו בעבורו נדרש לתת 'רק' שטח מזערי בשפולי הר דב וכו'.
ליבמן מזכיר שיש מלחמה בין צדדים אך רוח 'המסע לשחרור .... בתמורה לשליט' כלל לא נשאה עימה אופציות אחרות כגון פגיעה עקבית במנהיגי החמאס עד לשחרור, לכידת בני משפחה של החוטפים, הגברת קצב הסיכולים הממוקדים, תביעה נגד הנייה בהאג ושיבוש תנועת מחבלים פלשתינים בהאג, תמיכה פומביתת ונקיטת עמדה ברורה בסוגיית בידוד עזה ע"י ישראל וכו'. עמדות 'המסע לשחרור' חופפות למרבה הצער במידה רבה את דרישות החמאס.
למה כתבתי כל זאת ? בכדי להבהיר כי חיל שבוי עם כל הכבוד אינו בגדר דת וכי אנשי העמותה אינם בגדר כוהני הדת. מעשיהם ראויים לבקורת ומחייבים לבקורת כמעשי כל עמותה. על פניו נראה כי נעשה כאן מעשה לא הוגן. ליבמן במקום להסביר או לספק נימוקים סבירים השתלח בסופרת והסית נגדה [כאילו הוא, ספקי הסטיקרים ומפיקי מסע הפרסום הם כולם אלטרואיסטים ומשחרריו של שליט והסופרת היא זו זו שבגינה הוא סובל קורבן החמאס]. |
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
