או בקיצור, שרשור מידע, נוסטלגיה חידודים ומורשת קרב שיעסוק בכל מיני דוכנים מזנונים ורוכלים בהם נתקלים רק בשירות הצבאי.

פדי: טיפוס שהפעיל (ואולי עדיין) רשת מזנונים שמוספרו כ"הפונדק" בסמוך לבסיסים באזור מדבר יהודה - אני לא יודע כמה מזנונים היו לו, רק ש"הפונדק 1" היה בתקוע, "הפונדק 2" בנבי מוסא ו"הפונדק 5" באום-דארג'. בתפריט - מלאווח חרוך, מוקפץ מבשר לא ברור ושתיה קלה במחיר מופקע. האטרקציות העיקריות היו טלוויזיה, ציורי קיר פורנוגרפיים וביזאריים ב"הפונדק 2", העובדה שהוא היה פתוח גם בשבתות וצוות עובדים אקלקטי שבוסס על טהרת הנוודים ועובדים זרים שנמלטו מהקבלן שלהם וכולם התגוררו בקראוון צמוד למזנונים. כל מי שאכל ב"הפונדק 2" בוודאי יחייך עכשיו לשמע המילים הבאות "מלאווח מוכן!".

פרדי: אין לו שום קשר משפחתי לפדי. פרדי היה איש נחמד עם שפם מתולתל, שנסע בין מוצבי הגדר בגבול לבנון במשאית לבנה ומצוחצחת. מאחורה הייתה לו עמדת גריל, והוא מכר שתייה קלה ובגטים עם שיפודי פרגיות או המבורגרים. פרדי זכור לטוב בכך שמעולם לא תועד מישהו שנהיה חולה מהמאכלים שלו, ושבאופן כללי הוא שמר הן על נקיונו האישי והן על נקיון סחורתו, וגם הציע טרמפים לחיילים אם נתקל בהם.

בגנצי: המזנון של מחנה סיירים בניינטיז. מאז הוא שינה שם ובעלים כנראה. אני חושב שהוא מכר בגטים עם בשרים צלויים ושניצלים, אבל היה שם תמיד תור ארוך ולמי היה זמן לחכות בטירונות/מקצועות? מצד שני, הצ'יפס של בגנצי היה תחליף נחמד למזון הפלאים של המטבח המרכזי.

If I can shoot rabbits then I can shoot fascists

רעיון נחמד.

אני מכיר את תקוע כבר הרבה שנים ולא יצא לי לפגוש שם "פדי". על איזה שנים מדובר?

פרדי... כשהייתי בלבנון פעם אחת הוא כמעט נתן מכות לשליח פיצה שהגיע אלינו למוצב יקינטון... כשהש"ג הפריד בינהם, פרדי טען באוזניו שהפיצריות באיזור גוזלים לו את הפרנסה - הוא מסתובב במוצבים כבר שנים, וגם תחת כוננויות ספיגה, בעוד השליחים של הפיצריות לא מעיזים להתקרב למוצבים בתקופות מסויימות...
מסתבר שזה עיצבן אותו, אבל האמת היא שהיו לו את חורי הרסיסים ברכב שלו כדי לגבות את הטענות שלו.

[עריכה: איך התגובה הנ"ל השתרשרה לזו של pisauron ולא לזו של עבדול - נשגב מבינתי...]

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

הפיצריות בקו כחול קיימות בכלל רק בזכות המוצבים.
הפיצה הזו לא כל כך ראויה למאכל, ולפעמים גם לא כל כך מזכירה פיצה.
מה שלא מונע מהם לספק עשרות מגשים ביום.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.planetnana.co.il/mcdick/91s.PNG]

סוף שנות התשעים - אני זוכר שראיתי בטלויזיה שם את הלווייתו של המלך חוסיין אללה-ירחמו.

If I can shoot rabbits then I can shoot fascists

אוטובוס השלום - אוטובוס ישן שהוסב למין מזנון ועמד במחסום כיסופים בזמן שצה"ל שלט בעזה. למרות השם באופן אירוני בעליו התפרנס בעיקר בזכות חיילי צה"ל ששירתו ברצועה. לא היה כמו שניצל טוב בבגט יום ראשון בצהריים לפני כניסה לרצועה לשבועיים-שלושה של אוכל מוצבים.

וכמובן, צמד המוכרות השוות ביותר שעבדו שם, שהשמועה אומר שהיו בנות זוג!

לדעתי אוטובוס השלום (או אוטובוס מסעדה אחר כלשהו) נמצא היום ליד מעבר כרם שלום..

תמי מאמי בכיסופים


אח שלי גיבור(או אח שלי גנב תלוי את מי שואלים)
ליד מחסום חווארה

"אם גילית את הדבר שלמענו אתה מוכן למות, אתה בדרך לגלות את הדברים שלמענם כדאי לחיות ..."

ציטוט:

במקור נכתב על ידי רועי 357 אח שלי גיבור(או אח שלי גנב תלוי את מי שואלים) ליד מחסום חווארה

המקום נמצא ממש בכניסה לחטמ"ר שומרון.
הייתי שם השבוע.

לעולם אשא דגלך בגאווה

אחשלוגנב... איך הצטערתי שכמו אידיוט הסכמתי לאכול שם במקום עוד פעם לאכול כמו שצריך באריאל..

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

בגנצי- בסוף דרכו היה בבהל"ץ. שם הוא נסגר.

דויד - כל לוחם הנדסה מכיר אותו אב הבית של בהל"ץ

"רק מי שהריח את המוות יכול באמת להעריך את חיים,,

"שאלוהים ירחם על אויבי,כי אני לא ארחם עליהם,,-גנרל ג'ורג' סמית' פטון

דויד זו אחת מחוויות הקנייה הטובות ביותר שהיו לי.
לא אשכח איך הוא הכריח אותי לקנות קולה עם השניצל שלי.
חבל רק שכל המשכורת שלי הלכה אצלו..

"יא קמצן בן של ז***! מה לא רוצה שתיה?! אל תשגע אותי! מה אתה רוצה?"

חופ"ל טירונים במיל'

לא יודע אם זה עונה במדויק על הגדרת השרשור. בעיקר כי הדודות הן ההפך המוחלט מגזלן - הכל שם על טהרת ההתנדבות והחינם. אבל לא חושב שיש סדיר או מילואימניק שחרש את כביש 60 שלא עצר שם כדי לשתות משהו קר, לאכול פיסת עוגה ולקבל חיוכים אוהבים (ולחובבי תגי היחידה - אני חושב שהם מחזיקים באחד מהאוספים המרשימים בארץ).
ובאותה נשימה, ראוי לציין את המאפייה השל נוה דניאל (גם כן בגוש עציון), שנוהגת (או לפחות נהגה) לפנק ברוחב לב את החיילים שמגיעים אליה סמוך לכניסת השבת.

המזנון הוקם לזכרו של ד"ר שמואל גיליס הי"ד, שנרצח בפיגוע ירי בשנת 2001.
מקום נחמד מאוד עם מפעילות מסבירות פנים לכל אחד.

לעולם אשא דגלך בגאווה

אחד המפעילים שלהמאפייה הנ"ל הוא חבר יקר מהמילואים...

וכמובן, אם כבר בענייני מאפיות, ראוי להזכיר גם את המאפייה בישובב אדם (לא רחוק מענתות)

"אין זו סבלנות לשאת את שאתה יכול לשאת בסבלנות. סבלנות היא לשאת את שאינך יכול לשאת."

מאז הצניחה האחרונה שלי (לשמחתי), אבל אני זוכר את המזנון בפלמחים (לאורך הרבה שנים). היה מכותב לתכניות וידע מתי מסיים קורס או מתי יש ריכוז צניחות כדי להגיע למקום. הוא עדיין שם או שהתחלף הדור?

אֲהוּבָתִי לֹא הָיְתָה בַּמִּלְחָמָה.
הִיא לוֹמֶדֶת הִיסְטוֹרְיָה וְאַהֲבָה
מִגוּפִי, שֶׁהָיָה בִּשְׁתַּים, שָׁלשׁ.

בפרואר 2006 עדיין היה שם

כמו כן, צוות אלדו בבית ליד

ציטוט:

במקור נכתב על ידי YHS מאז הצניחה האחרונה שלי (לשמחתי), אבל אני זוכר את המזנון בפלמחים (לאורך הרבה שנים). היה מכותב לתכניות וידע מתי מסיים קורס או מתי יש ריכוז צניחות כדי להגיע למקום. הוא עדיין שם או שהתחלף הדור?

אם כבר מדברים על קורס צניחה, היה בשנות השבעים קיוסק בצומת בילו (כשעוד הייתה צומת שכוחת אל) שבו מכרו שקשוקה נהדרת עם נקניקיות חריפות.

זה היה גם בזמני "ה" שקשוקה!

http://www.iafe.net
הגלריה שלי

והיה נכנס לכל המוצבים, כולל אלה שמתוקף הסכמים צריך פתיחת שער בגדר בשביל להגיע אליהם, כולל כל הנוהל. הוא היה אספן ספרים, כולל ספרים נדירים מחו"ל, ותמיד היה לו ארגז של ספרים ישנים שהיה מחפש להם "הורה מאמץ" מאחר ולטענתו אין לו מקום. טיפוס מוזר בעליל.

בכניסה למה שפעם כונה "בפל'חיש" (בסיס האימונים של פיקוד מרכז, ליד בית גוברין) היה "אהרון", שהיה קורא לעצמו "גזלן" ואני מודה שכשהגעתי לשם לקורס נגמ"ש, או משהו כזה, חייל צעיר שלא שמע מעולם את הביטוי "גזלן" (לא היה בבט"ר שלנו), חשבתי לכמה זמן ש"גזלן" זה שם המשפחה שלו (היה לי חבר ששמו היה גוזלן, אז חשבתי שזה משהו דומה), מאחר והיה מדבר על עצמו בלשון כזו. במילואים האחרונים עשיתי שם אימון ולא ראיתי אותו עוד. היה לו אוטובוס כחול, שהיה יכול לנסוע אם צריך, אבל לא נסע, והיה מוכר שניצלים, פיתה עם נקניק ועוד כמה דברים לא מאוד זוהרים.

בימי טרום העיר מודיעין, ו"חנויות הנוחות+ארומה" בכל תחנת דלק, היה גזלן "אזרחי" שהיה מחנה את הרכב שלו ביער בן שמן, לצד הכביש, קצת לפני מבוא מודיעין. היה מקום מאוד פופולארי לעצירה אצל מי שנסע לאזור בנימין, מאחר והלאה משם לא היה שום דבר סביר בשום מקום.

.

למרות שלא מדובר במישהי שנמצאת בחור - פונדק ורדה הוא אחד המקומות היותר זכורים לטובה מהשירות.
אני לא יודע מה קורה שם עכשיו, מאז שהבן שלה נעלם אני חושב שהיא כבר לא נמצאת שם (היו חיפושים אינטנסיביים אחריו, בעיקר בגלל האישיות שלה)

לא משנה באיזה שעה היינו מגיעים, היא מקבלת אותך עם חיוך ענק וצועקת לבעלה את ההזמנה "עוד פופאי לחייל... עם טחינה? בלי טחינה?" ותמיד גם היית לוקחת מישהו הצידה ושואלת בשיא הצניעות אם יש חייל שאין לו כסף לשלם.

בשקד היו מגיעים מידיי פעם גזלנים, אחד מהם דווקא היה מעולה, לא יקר מידיי, היה עושה בשר על הגריל.

בניל"י היה מקום שנקרא ונילי, בית קפה באמצע היישוב שלצערנו לא היה פתוח רוב הזמן - מקום שהוא חצי בית חצי בית קפה. האוכל בו היה נהדר והמנהל הייתה כל כך נחמדה שלפעמים זה יצר מקרים מאוד לא נעימים שחייל לא הספיק להוציא בזמן את כל הכסף מהארנק אז היא פשוט לקחה את מה שיש וסירבה לקחת יותר גם אם היה לו עוד כסף.

הגלריה שלי בפליקר

אם כבר ניל"י,אי אפשר שלא להזכיר את מזנון בועז-ביס.
בועז,תושב היישוב ביחד עם אשתו,פתחו מזנון מחוץ לביתם שהפך עם הזמן למקום בילוי קבוע לחיילים,גם אם לא בהכרח באו במטרה לאכול.
בועז הכין כמעט הבל-שניצלים,המבורגרים,מוקפץ ועוד כל מיני מטעמים תוצרת הבית.


פעם אחרונה שהייתי שם הייתה באוגוסט 2007,ביום בו עזבנו את הקו בפעם האחרונה.
אין לי מושג אם הוא עדיין מפעיל את המזנון כיום.

אני חייב לציין שניל"י בעיניי היה הקו הטוב ביותר שהייתי בו במהלך שירותי.
הקרבה למרכז הארץ,הנוף מדהים לים ועל תל אביב והאופי הרגוע יחסית של הקו הפכו אותו לכמעט בית שני,מבלי שכמעט תיהיה בו אווירה צבאית.

היו זמנים.

"השגנו את מטרתינו בנחישות ובעוצמה שלא לאפשר לערבים המשוגעים האלה להשיג נשק גרעיני.
אנחנו לא חוששים מאותן 'נשמות טהורות',שכל התנינים בנהרות דרום-אפריקה לא יוכלו לספק להן די דמעות שיוכלו למחות את צביעותן,ובטוחני שאתה מבין אותנו היטב".

רא"ל רפאל איתן במברק אל שר ההגנה הדרום אפריקני מגנוס מאלאן מיד לאחר תקיפת הכור בעיראק.

אני הייתי שם עד הינואר 2006 ולא היה את מה שאתה מספר.
היה שם את הפיצריה שאם אני לא טועה הוא גם הבעלים של סופר שלוקח 2 שקל נוספים על קולה אם היא מהמקרר. (תמיד היינו צוחקים שאם הוא היה לוקח אותנו טרמפ ליישוב הוא היה לוקח 2 שקל על מזגן)

אחד הדברים החזקים בניל"י זה הבריכה שפתוחה בסופי שבוע. בהחלט אחד הקווים היותר טובים שהייתי בהם (למרות שלאלו שישבו במודיעין עילית היה הרבה פחות נחמד, ההפגנות בימי שישי גורמות להם לטחון כל השבת, חלקם עולים למשימות של 24 שעות כי "ככה יוצא").

הגלריה שלי בפליקר

לבעל הפיצרייה והמכולת קראו דני הגנב.

בינואר 2006 זה באמת לא היה.
אנחנו הגענו במקומכם ונשארנו שם עד סוף מאי 2006,רגע לפני המלחמה.
הפעם השנייה שלי בניל"י הייתי מינואר עד אוגוסט 2007.(הקו הארוך ביותר שעשיתי וגם הטוב ביותר).
הנפילה האמיתית הייתה מיד אחרי זה,שעברנו משם לנחל גולן...


בועז ביס הופיע רק באמצע הקו השני.

"השגנו את מטרתינו בנחישות ובעוצמה שלא לאפשר לערבים המשוגעים האלה להשיג נשק גרעיני.
אנחנו לא חוששים מאותן 'נשמות טהורות',שכל התנינים בנהרות דרום-אפריקה לא יוכלו לספק להן די דמעות שיוכלו למחות את צביעותן,ובטוחני שאתה מבין אותנו היטב".

רא"ל רפאל איתן במברק אל שר ההגנה הדרום אפריקני מגנוס מאלאן מיד לאחר תקיפת הכור בעיראק.

אם אני זוכר נכון, המקום נמצא באזור צומת ראם, ופופאיי היה שם הקוד לחביתת ירק.
קירות הפונדק היו (ואולי עדיין?) מלאים בתמונות ופוסטרים של (כמעט) כל יחידה אפשרית בצה"ל ובמשטרה.
זכורה לי במיוחד תמונה ענקית של משגר MLRS.

לעולם אשא דגלך בגאווה

קיים עד היום בדיוק באותה המתכונת, אכלתי שם בביקורי האחרון בארץ בפברואר השנה.

http://www.iafe.net
הגלריה שלי

פתחו מספר קבוצות בפייסבוק על הפונדק המפורסם בנבי מוסא!
המקום בו מותר לקחת רק 3 כוסות והשניצל עשוי מחתולים.

http://www.facebook.com/group.php?gid=36028172785#!/group.php?gid=36028172785&v=wall

השתחררתי

פיצה אליצור בקירית ארבע - האיש עם הזקן הלבן הארוך

רק חבל שהטעם לא משהו בכלל

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

אם אני לא טועה זו הפיצה במרכז המסחרי? ליד השער הצהוב שמוביל לישוב היהודי בחברון?
אם כן, אז אין ספק שזו הפיצה הגרועה ביותר שאכלתי מאז ומעולם!

זו אכן הפיצרייה במרכז המסחרי של קריית ארבע, אשר מרוחקת 200 מטר מציר הגישה למערת המכפלה (והשכונות אשמורת, וגבעת האבות), אגב, מאחוריה בדיוק קבור ברוך גולדשטיין.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

אני לא זוכר שם פיצריה, אבל זוכר איזו חנות של שווארמה ומעורב שהיה לא הכי טעים ואף משלשל-משהו.

If I can shoot rabbits then I can shoot fascists

צריך להוציא את הפיצה הזאת מחוץ לחוק.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Block צריך להוציא את הפיצה הזאת מחוץ לחוק.

חחחחחח
לא יפה
שאתה חייל רעב במוצש אחרי כוננות מתפללים , הכל הולך.
אגב מישהו יודע אם פינת הקפה של ענת ליד בית הדסה עדיין קיימת ?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי הילד פיצה אליצור בקירית ארבע - האיש עם הזקן הלבן הארוך

הם גם עושים משלוחים לישובים שכנים, לא משהו בכלל

בשבילנו אליצור יישאר מעורב ירושלמי בבגט

ה"רשת" שלו הצתמצמה לפונדק יחיד שנמצא בבסיס הנידח "נבי מוסא" ליד הישוב אלמוג.
תפריט: פיצה, המבורגר, קבב, ובגט שניצל שזה הדבר הפופולרי אצל החיילים.
כולם יודעים על חוק ה"3 כוסות בלבד" וקופסת סיגריות אחת בכרטיס אשראי

לצערי הרב אני עומד לפגוש אותו שוב באימון הקרוב.


חוץ מזה יש את המזנון בצומת השרון שגם אזרחים נוהגים לעצור שם אבל בעיקר מציל חיילים מארוחת צהריים מגעילה של יום א' בבסיס.


יש גם את החדר של הדודות בתחנת הדלק בכניסה לקרית ארבע. כשהיינו מחכים לאיסוף למוצב בתלם או עתניאל היינו מחכים שם ונהנים מעוגות ושתיה.

איך אף אחד לא מזכיר את הפלאפל מחוץ לקיבוץ צאלים?

כי אף אחד לא אוכל שם.

לאחרונה הוא פיזר בובות על הספות וב"זולה" בחוץ במטרה למשוך לקוחות.
זה לא עזר לו.

אם צאלים אז הפאב בקיבוץ צאלים ובגבולות.

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

סביח כל פעם כשבאים למילואים ופאלפל אם מספיקים לקפוץ תוך כדי .

טעים, נקי, מעולה ובאמת לא ברור לי איך זה לא שורץ חיילי מילואים .

לפעמים חרבון זה כמו קרב , אתה חוזר עם חוויות שאף אחד לא רוצה לשמוע .

כי כולם מעדיפים 'בשר' בשק"ם של צאלים

כי לא שירתת שם, ואתה כנראה לא מתאמן מספיק. בסדיר כל פעם שהייתי קופץ מאזח"ע הייתי עוצר אצלו, כמעט בכל מילואים שאני עושה היום אני רואה חיילים מסגל הבסיס אוכלים שם, וגם כאשר יצא לי לעשות קורסים בשנתיים האחרונות לקחתי חלק מהמדריכים איתי. פלאפל טוב, עושה רושם נקי מאד והבעלים עם מבטא חביב שמעלה חיוך.
הקאובוי בפאב של צאלים גם חביב ביותר ואני כל אימון יוצא באחד הערבים עם החיילים שלי לשם.

הייתי מזכיר גם את המזנון מחוץ למשמר הנגב- אני מניח שגדס"ר צנחנים וגבעתי יוכלו להעיד על האיכות לאחרונה, אבל כשיצא לי לאכול אצלו חביתת הירק תמיד טובה.

"The Nation that draws too great a distance between its soldiers and its scholars
will have its children taught by cowards and its fighting done by fools." Thucydides

"When a true genius appears in the world, you may know him by this sign, that the dunces are all in confederacy against him."
John Kennedy Toole

הבחור משרת שם בהחלט, אני יכול להעיד גם כן שרוב הזמן הוא די ריק אבל קורים מקרים לעיתים תכופות אפילו שפלוגת מילואים שלמה 'עורכת שם קפ"ק'
המזנון במשמר הנגב אחד הטובים, שקשוקה עם נקניקיות שמחזיקה אותך ליום שלם!

כנראה בעיות הגעה לסדירים? חבל.
לגבי השקשוקה בהחלט אבחן אותה בפעם הבאה שאהיה בחטיבה

"The Nation that draws too great a distance between its soldiers and its scholars
will have its children taught by cowards and its fighting done by fools." Thucydides

"When a true genius appears in the world, you may know him by this sign, that the dunces are all in confederacy against him."
John Kennedy Toole

היית צריך להוסיף הבחור משרת שם בהחלט,לצערו ....

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

הדרכה? אולי נעבור לומר שלום ולהציע קפה עוד שבועיים-שלושה

"The Nation that draws too great a distance between its soldiers and its scholars
will have its children taught by cowards and its fighting done by fools." Thucydides

"When a true genius appears in the world, you may know him by this sign, that the dunces are all in confederacy against him."
John Kennedy Toole

חניכה....

ומוזמנים תמיד

תגיע במסגרת מילואים?

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

מילואים כמובן, אימון גדוד.

"The Nation that draws too great a distance between its soldiers and its scholars
will have its children taught by cowards and its fighting done by fools." Thucydides

"When a true genius appears in the world, you may know him by this sign, that the dunces are all in confederacy against him."
John Kennedy Toole

אני מוכן בלית ברירה לפרגן מחיר מופקע ל8 שעות על רווקיה כפולה לששה חילים עם סבון במשורה ובדיוק שש שקיות נס קפה עלית ישנות. אבל זה רק בשביל לילה נעים עם מספר חברים קרובים במנותק מהאוירה של שאר האימון + מקלחת בעלת חזות אזרחית. אני בחיים לא אפרגן עוד סכום מופקע בשביל רביחה מטוגנת שטובה ממנה וזולה ממנה קונים 5 דקות משם בצאלים. ארוחת הבוקר שלהם דווקא טובה ונדיבה והאנשים בחדר האוכל הרבה יותר נעימים ומסבירי פנים מהבחור עם הקלנועית שמשכיר את החדרים בלילה.

חיבים לציין שבאלי"ש השתפרו למדי במצב האוהלים, המקלחות והתאורה. מצב חדרי האוכל ובעיקר המרכזי הוא בכלל לא רע וגם השק"ם נותן אופציה טובה למילוי הבטן כשלא נמצאים בשטח.

למען הגלוי הנאות - עשרים וארבע שנים חלפו מבקורי הראשון בבאלי"ש ו5 חודשים חלפו מאז אימוני האחרון שם שחרורי ממערך המילואים. יתכן שדברים השתנו לבינתיים באורחן צאלים.

**

אם עבדול ממש רוצה זכרונות מגזלנים אז

[1] זכרון גרוע= שלל הדוכנים היקרנים שהוקם ליד משטח גיבור בשנות השמונים וציד את חילי צה"ל העולים צפונה בקיבה רגיזה במיוחד

[2] זכרון טוב = הפונדק בתחנת הדלק בכניסה לעפולה שהעניק קפה בחינם לחילים באשר הם כל זמן השהיה בלבנון בשנות השמונים

[3] זכרון מעולה = מושבניקים וקיבוצניקים וגם אנשי 'מושבות' שפתחו את הלב, המטעים, המטבח ומן הסתם את הכיס הלא מלא שלהם, סיפקו מקומות לינה מוגנים ללילה מכרגע לכרגע וסייעו לכל בקשה של כל 'מגיח לאחור' ומילאו את ידיו בפירות מדהימים בשובו קדימה.

ב"אלונית" של כפר עזה (ולאחרונה גם בפ"ת...!)

מה אוכלים שם?
בעקרון יש מס' מנות ("תותח", "תותח-על", "מנת הרמטכ"ל", "סימן 4" ועוד כל מיני...) כולם הם למעשה אותה המנה (וגם עולים אותו דבר...) סנדוויץ (היה ג'בטה, הפך לבגט וחזרה לגב'טה) עם בשר מעורב (חזה עוף וכבש אאל"ט) עם רוטב שמרלינג.

יש גם מנות בצלחת- חומוס עם בשר.

שמרלינג האיש מוכר בעיקר בגלל הססגוניות שלו והמקום מפורסם בגלל השלטים התומכים בצה"ל (ובעיקר ברמטכ"ל) ובשלל אמרות כנף המפוזרות במקום.

האוכל טעים מאוד (אם כי יקר מעט לחיילים בסדיר) אבל לרוב אינו משביע חייל רעב (למרות שכמעט כלום לא משביע חייל רעב...) ועל כן האמרה המפורסמת: "אתה בא לדפוק שווארמה וללכת לשמרלינג?".

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

בגלל שאני גר באזור עכשיו, אני שומע ביקורות לא משהו על שמרלינג - נהיה יקר מידיי, האוכל ירד ברמה ועוד...

אם כבר מישהו באזור - יש את מידס בקיבוץ ברור חייל, אוכל ממש טעים מומלץ בחום. בצומת שער הנגב יש את הקדקס שזה טאפסים, לא אכלתי שם אבל המליצו לי עליו. בתוך שדרות יש את תנובל'ה שזה פיצה לא רעה בכלל וגם יש כמה דברים טובים בתפריט. מי שרוצה בשר אז השווארמה המפורסמת בשדרות היא השווארמה של איתן, אין בה שום דבר מיוחד אבל היא מצליחה ויש את גריל האוס שהם לא רעים בכלל.

לכאלו שרוצים "לפתוח שולחן" יש את אסא בצומת גבים, אישית אני לא כל כך אוהב את האוכל שם אבל כשחזרתי מהמילואים בבאליש אכלנו שם ופתאום הכל היה טעים מאוד - אז על מדים זה אחלה מקום לאכול בו.

הגלריה שלי בפליקר

אני זוכר שהשמועות בגדוד שלנו דיברו על כך שהוא שינה את השם של המנה ל "תותח על סימן 4" בעקבות כמות הקונים המאסיבית מהגדוד בימי "עופרת יצוקה"..

מהרגע שהוא הפסיק להכין את המנות בעצמו ונתן את הזכות לעובדים שלו הרמה ירדה, הבחור ססגוני אין ספק אך גם קשוח עם העובדים שלו, הוא מחליף אותם בקצב מסחרר!

העובדים של סניף פ"ת אשכרה עשו הכשרה של כמה שבועות בסניף כפר עזה.

אגב, היה לו רומן קצר וכנראה לא מוצלח במיוחד עם פיצות...

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

-פדי היה קיים בתקוע,חצצון,אום דרג',נביא מוסה וכיום רק בנביא מוסה.
ופעם עד לפני כמה שנים היה את גבי ביוקנעם עם המעורב שלו

פינת הקפה של ענת - שכונת אברהם אבינו בחברון , מישהו יודע אם הפינה עוד קיימת?

קיימת

רעיון יפה מאוד, אין ספק.

אני מתפלא שאף אחד לא הזכיר את "רמבו" שהיה מסתובב עם ואן מסגור גרוטאה ברחבי שטחי האש של רמת הגולן, היה לו שם מ.ק 77 ומפה של שטחי האש ובכל אימון הוא היה מופיע בדרך פלא, חורף או קיץ,
על קירות הואן הוא תלה כמה כתבות מהעיתון שנכתבו עליו, אחרי מלחמת יום כיפור אם אני לא טועה.

כמובן אכלתי גם אצל הדודות בצומת אלונים, ואי אפשר לשכוח את החביתת ירק הכל כך טעימה שלהם.

אבל הכי הכי אהבתי את "מפגש חנה" במצפה רמון בתחנת הדלק בכניסה לעיר, תמיד היינו עוצרים אצלה ביום ראשון בבוקר בדרך לסיירים וביום שישי בדרך חזרה הביתה, המנה המבוקשת ביותר אצלה היתה בורקס פיצה. היינו קונים את הבורקס עם קולה ויושבים בחוץ על שולחנות פיקניק מטים ליפול של קק"ל.

בכניסה לבית ליד. היה מכין מעורב ירושלמי בבאגט עם חצילים מטוגנים... מעדן קולינרי בהשוואה לחדר האוכל המרכזי.

" ארדוף אויבי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם "

צמוד לבה"ד חה"י בבת גלים בחיפה נמצא ויקטור המיתולוגי ועוד מזנון מתחרה ללא שם.
מעורב ירושלמי וקבב מעולים אצל שניהם.

לוחמי וחיילי עתלית אוכלים שנים ב-"מקסים" בצומת עתלית ובעלי האמצעים ב-"בני הדייג" בעתלית.

בסוף שנת 1970 הייתי בקורס מכ"ים גולני בבזק. שטחי האימון של הקורס היו בחמאם אל מליח (לפני שהיו בסביבה מתקנים אחרים). בנינו מחנה מאוהלי סיירים ליד החמאם עצמו והיינו יוצאים מידי בוקר לשטחי האימונים, כל מחלקה באיזור אחר- מרחק מספר קילומטרים. מידי יום היה מגיע גזלען (ולפי דעתי היה זה הגזלן הראשון הידוע מאז ומעולם). הבחור נהג בוויליס סטיישן מתקופת מלחמת העולם והכיר את כל שטחי האש כאת כף ידו, ואף ידע מראש היכן מתאמנת כל מחלקה. היו פעמים שהגענו לנקודה מסויימת והבחור כבר המתין לנו שם. אגב, הוא גם שימש כרכב פינוי. באחד הימים כאשר חייל נעקץ ע"י עקרב צהוב, הוא פינה אותו. אני חושב שרק בזכות האספקה שלו לא מתנו ברעב.
מקום אחר, זכור לרעה, הוא שקם אל עריש. למקום היו מתנקזות כל ההסעות של יום א' בהן חזרו כל חיילי סיני מחופשות ועצרו לאכול מין קציצת המבורגר סולייתית בתוך לחמניה. בחניון השקם נאספו עשרות ילדים מקומיים וביקשו לצחצח את נעלי החיילים תמורת "עשר גרוש". כולם הכירו שם גם חייל קירח שהיה מסתובב בשקם ביום א' ו- ה' עם שק על גבו, ואוסף בקבוקי טמפו ריקים. בשאר ימות השבוע ניתן היה לראותו עם השק שלו בשקם רפידים שהיה אף הוא אושיית תרבות בפני עצמו. לשקם הרבו להגיע חיילים מכל רחבי סיני שהיו "מגורי חיילות" וניסו את מזלם אצל מרכזניות וצפניות/צפטיות האוגדה- שבסיסן היה סמוך, או, יותר טוב, אצל בנות הבח"א והיב"א.

לימים, גדלתי ונתקלתי בתופעת הגזלנים הנוהגים במכוניות המנגנות ומופיעים בלהקות. עפ"י השמועה, לחברה האלה הייתה קמבציה והיו להם מפות קוד. עובדה שהם תמיד ידעו במועדים הנכונים, להגיע לכל שטחי האימונים בשבטה, צאלים והר קרן וידעו בדיוק היכן פורסת כל יחידה. זכורני כי באימון עוצבה אחד, בסוף שנות ה-80 לערך, הייתה פלוגתי פרוסה לא רחוק מהמפקדה העיקרית. מרחק כ-100 מ' מאיתנו פרסה מחלקת גזלנים, שהורחקה מהפקדה העיקרית ע"י מפקד העוצבה ועושה דברו- מפקד המחנה.
אחר צהריים אחד, נמנמני מתחת לרשת ההסוואה, כאשר לפתע הופיע חייל מבוהל ואמר לי שיש בחוץ איזה תת- אלוף שדורש לראות אותי. ואכן בחוץ חנה גיפ צירוקי ובתוכו המפקד, קצין מהולל, ששמו ידוע לכל. הנ"ל פצח בצעקות, מדוע אני מרשה לגזלנים לפרוס לידי ומהשבתי כי איני אחראי ,לא עליהם ולא על השטח, הוא הורה לי לשפוט מיד את כל החיילים שרכשו מהם (שנעלמו כבר מזמן) ולהכניס את כולם לכלא. מובן שלא הכנסתי איש לשום מקום, אבל לאחרונה שמעתי שהמפקד עצמו נעצר ובילה מספר שבועות בבית האסורים.

.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי b.a לחברה האלה הייתה קמבציה והיו להם מפות קוד. עובדה שהם תמיד ידעו במועדים הנכונים, להגיע לכל שטחי האימונים בשבטה

באמצע שנות ה 90' בכל אימון בשטחי האש של שבטה היינו רואים ענן אבק מתקרב לאיטוו גזלן שהגיע בתזמון מפתיע לזמן הפנוי.

הפיצה בחלמיש (נווה צוף).

מעולם לא הייתי בה כי היא במטבח של אחת מנשות היישוב, מס' הטלפון עבר בין החבר'ה כמו שמועה, והפיצה הייתה מגיעה לכל מקום ביישוב או בבסיס הסמוך בתנאי שבאמת היה לה זמן להכין לנו אחת .

הקטע הכי מגניב היה להזמין מהמגדל מים (תחשבו לבד מה עשינו שם למעלה) להוריד חבל עם כסף בתוך שקית ולהרים מגש למגדל.

לפעמים חרבון זה כמו קרב , אתה חוזר עם חוויות שאף אחד לא רוצה לשמוע .

מכולת לבנה בשבי שומרון.
בקבוק שתיה 1.5 ליטר מקורר עולה שם 10 ש"ח...

לעולם אשא דגלך בגאווה

באיזור השנים 86-88 טייל בבקעה ( מחנות 500 , חמאם) גזלן שהיה לפני כן מ"פ באחד הגדודים,
לאחר זמן מה הבחור חזר לשרות ,היה מג"ד באחד הגדודים ואח"כ מח"ט 500 ובסוף השרות הגיע
להיות מפקד אוגדת מילואים לא זוכר את שמו ,השתחרר לפני מספר שנים משרות.

ואיך העזתם לשכוח את "שרה פרה" עם הציצים המגה ענקיים , זאת שפמלה אנדרסון נראתה כמו ילדה שטוחה לידה.
היא היתה בצומת נחשון בשנות השמונים , והיא היתה זורקת לך את העוגה או הסנדוויץ' לידיים , תפסת? יפה לא תפסת? גם טוב. העיקר שם כמובן לא היה האוכל אלא שני כדורי סל שהתנוססו בגאווה..

מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000

יש לי הפתעה בשבילך, המטרוניתה הזאת, יפה, צעירה, ובעיקר בעלת נתונים מרשימים, היתה במקום עוד בשנות ה-60. באותם ימים צומת נחשון היתה על הדרך הראשית לירושלים וכל התנועה הייתה עוצרת שם...

.

בשנות השישים היו גם את הבבונים בחצר? אני רואה שהיא החזיקה מעמד זמן רב..

מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000

נראה לך שמישהוא התבונן אז בחצר?????
אגב, בערך בשנת 1973 היה באיזה כתב עת באנגלית סיפור קצר, דומני של שולמית לפיד, על הנושא ובמיוחד על ההצלחה העסקית של בעל המזנון.

.

נהגו לכנות את המקום "פונדק השד"...
לא רחוק מצומת סירקין על אם הדרך (כביש 40) עמדה איזו חירבה ערבית שענתה לשם "פונדק המחנה".
כבר כמה שנים שהיא נמחתה מעל פני האדמה.

בשנות השבעים-מחנה סירקין "שמיל" סנדוויץ' חביתה הכי טוב באיזור.

חייב להודות כי מי שלא זכה לאכול במזנון שמיל במחנה סירקין הפסיד חווייה מתקנת, ההתערבויות ביחס"פ של אותם ימים כמו גם ביחידות האחרות של המחנה (אגד נ"מ, הכלבנים בימי בועז יוסיפון, קוו 5 וחטיבת הצנחנים) היו על "שמילים" חביתות עם בצל - שפתיים ישקו...

ולדעתי גם במהלך שנות התשעים, אבל כבר לא הייתי שם לבדוק... למיטב זכרוני אוכל פשוט, טעים, נקי ולא יקר.
אאל"ט הצוות היה מורכב מאם ושני בניה, תאומים-זהים.

בזמן שירותי ברמה"ג בצומת ווסט הייתה פיצריה קטנה שהייתה מספקת לסגל בבסיס ארוחות ערב כל כמה ימים.
למיטב ידיעתי הפיצרייה נסגרה כעבור כמה שנים ובמקומה הוקם פאב.
ואם כבר עסקנו ברמה"ג ובפאבים, פאב "הסבתא" בקצרין היה מקום מפלטם של חיילים רבים כאשר חשקה נפשם בבירה צוננת בשעת לילה מאוחרת (ללא ידיעת המפקדים כמובן...)

" למה לרוץ כשאפשר לנסוע! "
בצער רב וביגון קודר, אנו מודיעים על מותה של אהובתנו-מדינת ישראל.
נרצחה בידי בני בליעל, רודפי בצע ושררה, אנשי ריב ומדון.

הפיצריה הייתה עד יחסית לאחרונה, נסגרה ולאחר ההתנתקות הוקמה במקומה "רוח דרומית".

אף פעם לא אכלתי שם אבל השמועות אומרות שזו הייתה מסעדה יקרה ולכן לא מתאימה לחיילים.

גם רוח דרומית נסגרה ובמקומה נפתחה סוגשל פיצוצייה ובמחנה ווסט הישן קם פרוייקט צימרים.

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

את המתחם המקולל-עסקית בצומת וואסט אני זוכר בכמה גילגולים:

א) מסעדה דרום-אמריקאית בשם "אלגסטו" ב-1998 - לא אכלתי שם, אבל ראיתי את השלט.

ב) ב-1999 זו כבר הייתה מסעדה וחומוסיה שבשעות הערב הייתה הופכת לפאב, בשם "אלמנה שחורה" - היו שם פיצות עם בצק נהדר, וחומוס ממש טוב שהוגש עם "לחם הבית" שבתכל'ס היה אותו הבצק של הפיצה רק בלי התוספות.

ג) בשנת 2003 בערך עברתי שם עם גב' אלהזרד שאז הייתה עדיין "רק" החברה שלי, אחרי שסיפרתי לה כל הדרך על החומוס המצויין. לזוועתנו גילינו שהאלמנה השחורה והחומוס נעלמו, ובמקומם צץ שם בית קפה שנראה כאילו תלשו אותו מאיזה מדרחוב ותקעו אותו באמצע הגולן, תחת השם "קרניבר" - למרות האסוציאציה ל"קרניבור" הוא היה חלבי לגמרי והגיש מילקשייק משעמם.

ד) בערך ב2007 או 2008 עברתי שם שוב כשטיילתי עם חברים, והייתה שם מסעדה בשם "רוח דרומית" שהשלט "כשר למהדרין" שהתנוסס עליה לא עורר בנו תיאבון, והעדפנו לאכול במסעדה במסעדה בהשגחת הרבנות הדרוזית הראשית.

If I can shoot rabbits then I can shoot fascists

-קו צפון:
יום א' כשמגיעים לבית החייל בקריית שמונה רעבים,כולם הולכים ל"שווארמה של ציון",ציון ידוע בזריקת הכינויים שלו לעבר החיילים כמו צעיר לותיקים וג'ובניק ללוחמים והכל מתוך אהבה.אבל הטריק שהוא מנסה להביא לך את הבאגט מתוך הדוכן והיד שלך נתקלת בזכוכית והוא אומר לך צעיר זה בכלל מצחיק.ראוי לציין בשבילי המקום הוא בין שלושת הטובים ביותר לשווארמה בארץ,נקי,נדיב והכי חשוב עם לב גדול.הסוד הגדול הוא קודם ממרחים אח"כ בשר בכמות עצומה שמשאירה אותך בהלם ואח"כ הסלטים.חסרונות לא מקבל אשראי אבל ניחא עושים מאמץ והולכים לכספומט מסביב.

השניצליה בקצרין,אין פעם שלא עוצרים אם צריכים לנסוע לבדוק את שטח האש של משתא.פשוט מקום מצויין שניצל בטעמים נדיבות וטריות.

פיצה קלע,כשאתה רעב ובא לך משהו שקוראים לו פיצה עם 10 תוספות חינם תתקשר.זה יגיע פושר עם טעם מוזר וההזדכות תבוא במהרה.

קאו קאו,המבורגר שניצל חזה עוף מאיזור קצרין שמגיע במשלוח למחנות האימונים.סביר + בהנחה שאתה אחרי תרג"ד.

המקום של נידאל במג'דל,לפני שעולים לחרמון חייבים איזה חומוס טוב,לבנה וריפיל במחירים טובים מאוד.המקום מלא תמיד,היחס חם וטעים מאוד.

הפיתה הדרוזית בסיבוב של הירידה מהחרמון,האיש המבוגר ואשתו שתמיד מפנקים אותך בפיתה חמה שמן זית אסלי לבנה עיזים תוצרת בית והמון המון זיתים וברכת דרך צלחה וכל זאת ב10 שקלים.תמיד טוב במיוחד בימים קרים.

לא מומלץ הגזלן עם השניצל המזעזע בקובת קרע,שיקרע לכם את הקיבה.

שווארמה בטאבון במחנה שמשון לפני הכניסה בצד ימין,באמת שזה אחד הדברים היותר טובים שאכלתי בחיים שלי,מומלץ בחום.האבא והבן עובדים בעסק.האבא יותר נדיב ומכין גם יותר טעים.שווה לנסות!.

-איו"ש:

חברון-פיצה מערת המכפלה,בתקופה שלי בתל רומידה נהגו לתת לי בכל פעם ששמרתי בש"ג המוצב תלושים לפיצה מערת המכפלה.האנשים שהעניקו היו תיירים יהודים שתמיד נתנו לי נאום באנגלית על עיר אבותינו ולאחר ששמעתי בורכתי ביום טוב חג שמח או שבת שלום בתוספת תלוש למשפחתית ושתיה גדולה.
היה סביר.

חלמיש-בית הקפה של הנטלי,בערבים כשיורדים מכוננות ומסיימים את כמות המד"סים השבועיים,ויש קצת מרווח קטן בכיס היינו עולים לבית הקפה.בית פרטי שעוצב והותאם להיות בית קפה.מחירים שווים לכל נפש,אווירה ביתית והשקעה יתרה ועדיפה מהמטבח המזעזע במוצב.

כל הפיצות של חורש ירון,עטרת והשאר לא הכי מומלצות.זה נעשה מאכל פופלרי לחיילים אבל אף אחד לא רוצה להזדכות על זה בסבל.


עזה:

שיפודי הפינה בנתיבות,לאפות חמות מהטאבון,שירות מעולה,נדיבות וטעם מצויין.מסעדה מזרחית עם מחירים טובים והכי חשוב אוכל מצויין כי איך נצעד בלי זה.אישית יצא לי לסעוד שם כמה פעמים,באמת ממליץ בחום,עדיף משאר האוכל המהיר בהנחה שיש לכם זמן לעצור.

שמרלינג,כבר דיברו עליו,יקר במעט,לא משביע וגם גורם ללא מעט גרעפסים במיוחד התותח על סימן 4 למי שרגיש לבשר טחון ותבלינים.מומלץ בחום השהיטו שזאת מנת החזה עוף עם הדבש טעים במיוחד.

תנובהל'ה,עוד אחד מהמקומות שמנסה למכור לחיילים פיצה.חברים שכחו מזה אף פעם זה לא יגיע חם,פושר אולי כן.זמן המתנה ארוך מהרגיל ובנוסף איכות בינונית ולא יותר מזה בתוספת מחירים שיכולים להרקיע שחקים.גם כן מינימום הזמנה.הטוסטים סבירים בהחלט וגם הסלטים והפסטות.

סגפרדו כפר עזה,בית קפה לכל דבר,סנדוויצ'ים טובים למי שרוצה להתפנק וקפה איכותי-כי באלונית לא תקבלו משהו דומה לזה.

תבץ:

כל מיני פיצריות שצצו כמו פיטריות אחרי הגשם באות מבית שאן,ושאר ישובים קרובים כמו תרצה וכאלה.ותרו מראש תביאו מנות חמות מהבית.זמן הגעה ארוך בלבולים במשלוח ובעיקר רוטב עגבניות מאיכות ירודה וגבינה סינטטית של "כפיר",מי צריך את זה באמת?.

"בגבורה ובענוווה"

בקדומים היה (או שעדיין יש?) מקום די מוצלח עם שניצלים ומעורב ירושלמי, שהיה בבעלותו של גבר בשם צביקה. הבעיה - צביקה, בחוש עסקי מפותח, מיקם את המזנון שלו ליד אזור בתי הספר, מה שאומר שאם רצית לאכול שם היית צריך לעלות את כל הדרך עד למעלה, במדרון תלול במיוחד. גם לרדת על קיבה מלאה לא היה כיף.

בישוב נידח בשם עינב היה קראוון בשם "הקפיצריה" שהציע קפה נמס ופיצות זוועתיות למדי.

If I can shoot rabbits then I can shoot fascists

ציטוט:

במקור נכתב על ידי עבדול אלהזרד בישוב נידח בשם עינב היה קראוון בשם "הקפיצריה" שהציע קפה נמס ופיצות זוועתיות למדי.

הוא עדיין שם, נכון ליום שלישי האחרון.

לעולם אשא דגלך בגאווה

המממ... כל מה שאני זוכר מעינב זה כמה מתנחלות צעירות ששמחו מאוד לקיים את מצוות פרו ורבו....

פיצה לתבץ ? לא זכור לי שהיו עושים משלוחים לאזור הזה של תבץ\בקעות.

לעומת זאת אני זוכר גזלן עם וואן לבן שהיה מסתובב בין הבסיסים באזור והוא מתפקד בתור שק"ם רציני (השקם בבסיס היה על הפנים, הכיל בעיקר עוגיות והיה נפתח רק מספר שעות בכל שבוע - השמועה הייתה עוברת בכל הבסיס כמו אש בשדה קוצים וכולם היו מתקבצים על מנת להספיק לקנות קצת קולה ובמבה).

אני חושב שיש מקום לשבח גם את שליחי הפיצה האמיצים שהיו מגיעים לבסיסים השונים ובדרכם חזרה לעיר היו לוקחים את כל החיילים שהיו עומדים בשער ומנסים לצאת החוצה בזמן כדי להספיק לאוטובוס הביתה, אני אישית תפסתי טרמפ עם אחד כזה שהגיע לראמה, עמדתי בשער קרוב לחמש שעות עד שהצלחתי לצאת משם, באותו יום גם ביקר שם הרמטכ"ל דאז בוגי יעלון, כך שמצאתי את עצמי בתור כנראה החייל הראשון שהצדיע לו כשהוא הגיע.

ואפרופו פדי : באימונים שאני הייתי שם הלהיט התורן היה דווקא חומוס עם בשר טחון באמצע עם חתיכות ארוכות של מלפפון חמוץ.

למנצח על הגיתית לאסף

מישהו פה זוכר/ מכיר את פיצה פצץ בקצרין? היינו מזמינים מהם פיצות לגמלא ולפעמים לשטח באחמדיה,
הפיצות היו לא כל כך רעות, אבל לגמלא הן היו מגיעות פושרות ומטה.

שנה שעברה עשיתי מילואים באיזור נפח והלכו לאכול שם כמה חברה, ולפיצה היה בדיוק את אותו הטעם! ואני שואל, איך מצליחים לשמור על אותו טעם אחרי כמעט 10 שנים?!

אני זוכר שהזמנתי פעם פיצה לחושנייה, אבל לא זוכר מאיפה...

If I can shoot rabbits then I can shoot fascists

הייתי שם פעמיים באימון ברמת הגולן.

אחלה פיצה ותאמין או לא - במסעדה היא אפילו מגיעה חמה!

"הדואג לימים זורע חיטה, הדואג לשנים נוטע עצים, הדואג לדורות מחנך אנשים."

עקוב אחרינו! Facebook

בזמני, תחילת שנות ה-90 ברמה"ג; הפינוק הקולינארי ביום שישי כשנשארנו שבת - זה פחות או יותר כל השבתות - היה לאפה מקצרין. היו שם שני מקומות שעשו לאפות; מקום שנקרא (אם אינני טועה) המזללה שכולם קנו בו. ועוד מקום שאף אחד לא קנה בו. כל שישי אחד מאיתנו מאיתנו היה תופס טרמפים (היה אפשר על ב') לקצרין לעשות קניות לכל הפלוגה, ומתמודד עם האתגר הלא פשוט של כספומט אחד בכל הרמה- או במילים אחרות, כספומט אחד לכל האוגדה וגם לכמה אזרחים.

עוד זיכרון שיש לי הוא שהיזמנו פיצה לשיפון כשהייתי שם בצוות שמירה, בתקופת מלחמת המפרץ. הפיצה הגיעה עם אזעקה, ופתחתי את השער עם מסכה לשליח. הורדנו את המסיכות והלכנו לאכול בבונקר.

יש את תאמי מאמי בכיסופים שהסמג"ד שלנו תפס אותה מוציאה ירקות מהפחים במוצב והעיף אותה וחזרה רק ביום של הירידה מהקו.
ויש גם בכיסופים את פיצריקה פיצה יקרה מאוד וגם מאוד מגעילה שצריך לחכות לא פחות מ3 שעות עד שתגיע...

בחברון יש את הוואן של "קפה הכי אחי" שעובר בעמדות ועוצר לחיילים ומפנק בקפה\אייס ברד גלידות וטוסטים בחינם...

גם בצפון במוצב יערה היינו הולכים (לעיתים רחוקות) לסטקיות ביישוב...

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

מישהו יעזור לי להיזכר במה היה לאכול בגוש-קטיף וישובי חבל עזה?
אני זוכר פיצריה לא משהו בנווה-דקלים, זיכרון של משהו עמום בגדיד או רפיח-ים? בנצרים הייתי עסוק מידי בקו, לא זוכר אם הייתה אפילו מכולת. בד"כ בסיבוב מבפנים לכרם-שלום היינו מרחיקים אפילו לאסא באורים שלא היה משהו. ליקל"ז ואם צריך אפילו למוצבי הציר היינו מזמינים למעבר כרם-שלום מאחד מישובי הבשור, גבולות?

"The Nation that draws too great a distance between its soldiers and its scholars
will have its children taught by cowards and its fighting done by fools." Thucydides

"When a true genius appears in the world, you may know him by this sign, that the dunces are all in confederacy against him."
John Kennedy Toole

פינת האגודה למען החייל בצומת השומרים זכורה לי כנקודת העצירה האיכותית ביותר(אמנם אם אינני טועה היא היתה פתוחה רק בימי שישי)

ארוחה שלמה, דשנה וטעימה הכוללת:
לחמניה עם כל סוגי החביתות,
שוקו/קפה/כל שתיה אחרת,
עוגות ועוגיות.

וכל טוב.

והכל בחינם בחלוקה ע"י דודות ובנוסף תורנות בן חניכי בני-עקיבא מסניף שדה יעקב.

נכון לל"ג בעומר המקום עומד על תילו.

ובנוסף, הדודות ברכבת מרכז(פחות מושקע אבל עדיין שווה)

שמעתי המון דברים טובים על הדודות של צומת השומרים.

חבר אפילו טען כי הן יותר טובות ממסעדה (אם כי הוא חסר סטנדרטים בעליל...).

מעולם לא זכיתי לראות אותן פתוחות.

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

אך בכל שאר המובנים חברך צודק לחלוטין,

אוכל איכותי חם וטרי ע"פ הזמנה אישית,
מגוון משקאות רב מאוד,
והרבה, ממש הרבה אהבה וחום.

היה גם סוג של דוכן דודות בצומת רעננה-כפ"ס, שהיה עליו שלט עץ גדול שהוא שייך למשהו שנקרא "נוער לחייל" ושזה לא קשור בכלום לאגודה למען החייל.

If I can shoot rabbits then I can shoot fascists

לדעתי הוא עדיין פעיל...

יש גם מבנה "דודות" בצומת סירקין, זכיתי לראותו פעיל רק פעם אחת וגם זה היה רק לטובת חלוקת מיץ.

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

מזכרון מעומעם - בשלט על העץ נכתב שהעץ ניטע ב1977 ע"י תלמיד בי"ס שנהרג ב1991 בהתקלות בלבנון.

"היטלר מת, סטלין מת ועוד כמה ששכחתי את שמם

ובכל זאת עדיין נשפך כאן דם"

זה בכלל דודות ועוד איזה דוד וחצי, בחור חביב שאוהב מאוד לצפות בנערות ישראל הכשרות (ודוברות הרוסית) הולכות על המדרכות או סתם מתנדבות לעזור אצל הדודות..
יצא לי לאכול שם כמה פעמים, ובאחת מההזדמנויות ראיתי אותן מקבלות דיווח מהש"ג על כמה חבר'ה שחזרו ממעצר ותקועים בש"ג, מחכים לספיישל דליברי.
וכמובן, אם מישהו צריך להתפנות יש לו שלוש אופציות:
1. לקפוץ הצידה איפשהו ליד הגדר.
2. לחפש באיזור המרכז המסחרי שירותים פתוחים.
3. ללכת בדיוק 30 מטרים לבניין של חברת החשמל ולקוות שהם לא סגורים...

אבל הקטע הטוב שנתקלתי בו בשירות זה מגש הפיצה האחרון מהפיצריה של בסיס מסויים, במיוחד לשומרים של 22:00-02:00, או החלות של שבת מהמשאית של אנג'ל לשק"ם בימי שישי לשומרים במשמרת הבאה, או המנה האישית הארוזה היטב מחברה אחרת בבקרים במשמרת שלאחר מכן. בקיצור - אף אחד לא קופח.

ביננו, כל הגזלנים ומזנוני הדרכים צריכים לעבור סיווג בטחוני ובדיקות קבועות.. הם מקורות מצויינים למודיעין.

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

תמיד כשעברתי שם קיבלתי סנדויץ' עם גבינה צהובה ומיץ פטל..ארוחת בוקר של יום ראשון..