אהלן.
יש לי רגשות מעורבים כאלו.
יש לי חבר מאד טוב שמצליח במשהו שאני נכשלתי, זה לא איזה מבחן או עבודה, זה משהו הרבה יותר גדול מזה .
וכשאני חושב על מה שהוא יהיה בעתיד ואיך זה יכול היה להיות אני , זה הורס אותי.
אין אופציה להזדמנות נוספת ואני גם לא רוצה בה, יש לי חיים נהדרים ומתקדמים מעולה, אבל לא עוזבת אותי המחשבה שחבר ממש טוב שלי תמיד יהיה שם כדי להראות לי שזה היה יכול להיות אני.

איך מקבלים הצלחה של חברים?
מאד קשה לי, כמובן אני לא רוצה שיכשל וחשוב לי שיצליח ויהיה מאושר, אבל זה באמת קשה...
לפעמים אני חושב שעדיף שלא הייתי מכיר אותו כלל , זה היה מקל עלי.

מקווה שמישהו פה הצליח להבין אותי.
אגב, זאת לא תחושה שעולה תמיד אלא פעם ב... - לעיתים רחוקות, אבל כשהיא עולה היא קשה מנשוא.
מאד חשוב לי להצליח בחיים עכשיו כדי לא להראות כמו לוזר לידו.

יש הגיון במה שעובר עלי?

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

חלק מהזמן אני מרגיש את התחושה ההפוכה למה שאתה מספר פה, וממש קשה לי עם זה.
קשה לי לא לשמוח כשקורים לי דברים טובים, קשה לי לא לספר על זה בהתלהבות יתרה, קשה לי להתמודד עם המחשבה שאני גורם למישהו אחר לחשוב ככה לפעמים, גם אם זה לזמן קצר.

מה שסיפרת הוא מאוד אנושי וכולנו חווים אותו ברמות שונות.

לדעתי הדרך לראות את זה היא כזו: זאת לא תחרות. כן, הוא הצליח במשהו שחשקת בו. אז מה? מה שחשוב הוא האושר שלך. קודם כל, חשוב להיות מאושר במה שאתה השגת בחיים - רק אז אפשר באמת ובתמים להיות מאושרים כלפי אחרים. אושר חיצוני מתחיל באושר פנימי. אושר חיצוני שאין לו אושר פנימי - הוא לא אושר אמיתי. הוא מסכה.

צריך להסתכל על מה שהשגת בחיים ואילו עוד הרים יש עוד לכבוש. וגם אם לא הצלחנו לכבוש הר מסויים... עוברים להר הבא. אני רציתי להיות קצין בצבא. מסיבות כאלו ואחרות - 3 פעמים זה לא קרה. אז? כלום. החיים ממשיכים וקבעתי לעצמי מטרות אחרות. בעיני חלק מהאנשים אני הצלחה, בעיני האחרים אני כשלון חרוץ. מה שמשנה הוא מה אני חושב על עצמי ומה הסביבה הקרובה חושבת.

צירפתי תרשים מפורט שמסביר הכל...

ברור שזו הרגשה טבעית.
אני אישית מאמינה שכל אחד מגיע למקום שבו הוא צריך להיות, ועובר את הדברים שהוא צריך לעבור.
כנראה שלא היית צריך להצליח. אם היית מצליח ומגיע למקום שהחבר הגיע אליו - אולי היית אומלל, או שהיית מפסיד משהו ענק שעוד מחכה לך במסלול שאתה כן נמצא בו כרגע.
אם תעשה עם החיים שלך את המקסימום האפשרי, במסלול שבו הם נמצאים, אני בטוחה שלא תגיע למצב שאתה מקנא בבחור הזה בעוד עשרים שנה. הוא יהיה במקום אחר ממך, אבל במקום שנכון לו, לא לך.
אולי רק בימים בהם תריב עם אשתך, או הילד ממש ממש יעצבן אותך - תקנא בו לרגע. אבל תדע שזה סתם, זה לא אמיתי, ואתה נמצא במקום שנכון לך.

בהצלחה במקום הזה.

מצטרפת לכל מילה. גם אני מאמינה שאנחנו בסופו של דבר מגיעים למקומות שנכונים לנו....

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20