WASHINGTON: Election fears ruled the day on Capitol Hill when the full House of Representatives voted to stop the Air Force from retiring the venerable and venerated A-10 aircraft in the chamber’s version of the defense appropriations bill

http://breakingdefense.com/2014/06/...-10-retirement/

בסיבוב הזה במלחמה בין משרד ההגנה האמריקאי והקונגרס, ידם של הפוליטיקאים על העליונה והאי-10 לא יצא לגימלאות

לישראל הוקצבו בתקציב לשנת 2015, 351 מיליון דולר לייצור סוללות כיפת ברזל נוספות

נוספות? רק כיפת ברזל או גם חץ ושרביט?
אם זה רק כיפה אז על כמה כיפות אנחנו כבר מדברים - השנה לא קיבלנו איזה 400 מליון? אלו סכומים שיגיעו לפי זה ל-2 מיליארד+ ש"ח לכיפות? האם יש מצב שנראה יותר מ-10 סוללות עד סוף השנה הבאה?

אגב איפה אנחנו עומדים עם הסוללה השביעית כרגע? מובצעה? מתי צפויה הסוללה השמינית?

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

אין לי תשובות לנושא ההיצטיידות, אבל לפי הכספים שמתקבלים לכיפת ברזל צריכים כבר להיות הרבה מאד יחידות. הכספים מועברים על פי הסכם רב שנתי ואולי זו השנה האחרונה.
לא ראיתי איזכור לנושא החץ או שרביט קסמים, הם מפותחים בשיתוף עם חברות אמריקאיות ולכן יתכן שהכספים עוברים בדרך אחרת.

אני די בטוח שיש כאן אנשים שיודעים בדיוק איפה עומדת ההצטיידות - תכלס זה לא אמור להיות סוד וגם לא באמת ניתן להסתיר את זה - אפילו מיקומי הסוללות נחשפים מידי פעם (אישית הייתי מעדיף שלא אבל כנראה שבאמת לא ניתן להסתיר).

ההבנה שלי הייתה שהאמריקנים עומדים במילתם ולמעלה מכך ומספקים סכומים גדולים להצטיידות (יש להם גם אינטרס עכשיו כי חלק מהייצור יעשה אצלהם - לי ממש לא איכפת - בסיפור של כיפת ברזל לא מעניין אותי ההיבט של הייצוא או הרווח לתעשיה הביטחונית אלא רק העובדה שלצה"ל יהיו כמה שיותר מהר כמה שיותר כיפות ברזל מוכנות - את הרווח שיעשו ממוצרים אחרים שהם לא קריטיים לביטחון המדינה).

הבעיה קשורה כנראה יותר לצה"ל שמתקשה למצוא כ"א איכותי בכמות מספיקה לאייש את כל הסוללות - לדעתי לא יכול להיות מצב שבו יש כסף לסוללה אבל היא לא הופכת מבצעית כי אין כח אדם - זה צריך לבוא על חשבון כמעט כל דבר אחר בצבא - כולל לוחמים רגילים ואנשים טכניים במקומות אחרים.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

לא הגזמנו מעט? כ"א איכותי צריך להיות במקומות בו הוא יביא הכי הרבה תועלת. כפ"ב מועילה במניעת נזק והקטנת הסיכון לפגיעות בנפש (אם כי לא כל כך הרבה - כמות הנפגעים מירי רקטות על יישובי הדרום הייתה קטנה גם כך, בשל שכיכות הממ"דים והמקלטים והתרגולות היעילות שקדמו לכפ"ב). עדיף לנו שכ"א איכותי יהיה עסוק בפעילות אקטיבית נגד האויב, לא בהגנה על העורף.

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

איזו סיבה בעולם יש שכיפת ברזל תזדקק לאנשים יותר "איכותיים" (מה שזה לא יהיה שהמושג הזה מבטא) מאשר מערכות אחרות? יש בה מורכבות תפעולית או תחזוקתית שלא קיימת במערכות של תותחנים, למשל? הטכנאים שלה צריכים להיות יותר "איכותיים" מאלה שמתחזקים נגמ"שים או מטוסים?

עיניין מספרי פשוט.
לצה"ל יש, רק בסדיר:
~ חטיבה של יחידות עלית מטכ"ליות
~ חצי אוגדה של סיירות וגדס"רים
כמה אוגדות משוריינות וממוכנות, כולל כמה גדודי ארטילריה
כמה מאות מטוסי קרב ומסוקי קרב

וסה"כ סוללות כיפת ברזל ספורות.

כך שייתכן מאוד שכדאי להקטין מערך אחר ב-10% ולהגדיל את מערך כיפת ברזל ב-50% (נניח). בעימות שבוודאי יקרה בשנים הקרובות, ההמשכון של "עופרת יצוקה" ו-"עמוד ענן", סוללת כיפת ברזל תגן על עיר, וזה משהו ייחודי שהטייסת ה-15 או הגדס"ר ה-9 לא נותנים.
אגב, זה יהיה נכון ביתר שאת ל-"שרביט קסמים", שמגנה מפני רק"ק עם רש"ק עוצמתי בהרבה.
כתושב באר שבע לשעבר, קשה לי להסביר כמה ההגנה של "כיפת ברזל" תורמת למורל. כשיש אזעקה והילד שלך שוכב בחדר השני, ההרגשה שונה לגמרי בין אם יש או אין "כיפת ברזל", גם אם סטטיסטית סיכויי המוות דומים.

כמובן שאין לי מושג זה המצב: הרי יש לוחמי כיפת ברזל במיל', אפשר לשבץ שם בנים יחידים, חרדים וכו'. לא בטון שבכלל יש בעיית כ"א.

היה לנו את הדיון הזה בצורה כזו או אחרת אבל אין לי בעיה לנהל אותו שוב כי הוא חשוב בעיני.

בו נבחן את השאלה - מה איום הייחוס הנוכחי על ישראל?
אין כבר איום משמעותי בפלישה קרקעית של צבא סדיר (אלא אם רוצים להתייחס למצרים ולדעתי לפחות גם בצבא וגם מקבלי ההחלטות בממשלה מתייחסים לאיום הזה בחשיבות משנית כרגע).
יש איום גרעיני אירני - אבל אפשר לקוות שהוא עתידי כרגע ובתקווה יישאר כזה - וכידוע מתכוננים אליו במיוחד בחיל האויר.
עם מה נשארנו? יש טרור - זה לא איום של מלחמה, יש סייבר - גם בזה משקיעים לא מעט אבל מה שכל המלחמות והמבצעים של השנים האחרונות מלמדים אותנו שהנשק העיקרי של אוייבנו ובראשם החיזבללה הוא רק"ק.

בניגוד לכל מיני אמירות וידיעות על כיבוש הגליל וכו' המתאר המרכזי שאני רואה (וכנראה גם במערכת הביטחון) הוא מלחמה שבה עיקר הלחימה ההתקפית של האוייב תהיה בשיגור רק"ק/טק"ק מסיבי (יהיו פה ושם נסיונות אחרים אבל זה לא יהיה עיקר המאמץ.

במשך שנים הגישה של הצבא הייתה תנו לנו נשק התקפי וננצח את המלחמה. אנחנו לא רוצים נשק הגנתי על העורף. לדעתי הגישה הזאת פשטה את הרגל - צה"ל מצוייד עד מעל הצוואר בנשק התקפי המתקדם בעולם ועדיין ברור לכל אחד (כולל בצה"ל) שאין מצב בו ניתן להשמיד את כל הרק"ק/טק"ק של החיזבללה לפני שישוגר (ובמקרה של מלחמה הנפתחת ביוזמת הצד השני המצב גרוע פי כמה).

לפני עשר שנים או יותר לא היו ברשותנו פיתרונות טכנולוגיים ולכן היה הגיוני להסתמך בעיקר על התקפה. כיום יש לנו פיתרון טכנולוגי שהוכיח את עצמו מעל ומעבר (אלא אם קוראים לך ראובן פדהצור ואתה חושב שמערכת הביטחון משקרת לכולנו בפרצוף), לא לפרוס אותו (במיוחד כשאת תקציבי הרכש משלמים האמריקנים) זה פשוט פשע.

לתפיסתי קודם כל הגנה על העורף, על בסיסי חיל האויר ואתרים אסטרטגיים ואחר כך התקפה. למה כי מהתקפה יש לנו כבר כעת די והותר. תכלס - גם אם צה"ל ברובו ישמור על מה שיש לו עכשיו ולא יתקדם עוד 5 שנים בתחום ההתקפי אני משוכנע שנוכל להביס את החיזבללה בצורה מאד משכנעת ולגרום לו נזקים כבדים ביותר (אני לא מדבר פה על הכרעה מוחלטת - זה סיפור הרבה יותר מסובך שתלוי בגורמים פוליטיים בלבנון ובפטרון האירני ומידת מוכנותו להשקיע כספים בארגון החסות שלו שוב ושוב).

מה שצה"ל זקוק לו כרגע הוא היכולת לספק מטרית הגנה משמעותית בשלבי הלחימה הראשוניים. ובשביל זה צריך הרבה כיפות, צריך להכניס לשימוש מהר ככל האפשר את סוללות שרביט קסמים (היו יותר מידי עיכובים בתוכנית הזאת) ולהמשיך לפתח את החץ 2/3 כנגד איומים ארוכי טווח יותר ועתידיים.

אתה שואל אותי לגבי כ"א - כן זה יותר חשוב מעוד חטיבת טנקים ואתה יודע מה - גם מעוד חטיבת חי"ר - למה כי האפקט של היכולת שלנו ליירט אחוז ניכר ממה שמשוגר הוא עצום - זה מוציא את העוקץ מיכולת הלחימה של היריב שיודע שהוא משגר ואנחנו מיירטים - ככה היה בעמוד ענן - הם שיגרו וכמעט כל מה ששוגר יורט.

אז נכון חיזבללה זה לא חמאס - כמויות האמל"ח הם גבוהות פי כמה וכמה - ולכן צריך לפרוס להערכתי גם יותר סוללות ממה שנקבע - אולי אפילו 15-20 ובמקביל לנסות למצוא פתרונות נוספים בדמות לייזר מצב מוצק שלהערכתי יגיע לבשלות בטווח זמן של 5 שנים לערך - אולי פחות.

תאר לך מצב בו החיזבללה משגר ומשגר וכלום לא פוגע - הכל מיורט באויר וחיל האויר חופשי לפעול בלי לחץ - חשוב להבין שהמלחמה היום מתנהלת גם בתקשורת ולדעת הקהל בארץ ובעולם יש משמעות גדולה מאד - הגנה על העורף היא היא המלחמה - לנצח בהתקפה אנו יודעים מזמן (ואל תיקח את לבנון 2 כדוגמא - שם היו כשלים עמוקים בהפעלת הכוח - זה לא יהיה בתקווה המצב בעימות הבא).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

לא טענתי שאין צורך למצוא כ"א לכפת ברזל, רק פשוט לא ברור לי מה הבעיה למצוא את הכ"א הזה. נהג של משאית שמובילה את הסוללה צריך מאפיינים אחרים מנהג של משאית תחמושת? חימושניק של המשגרים שונה במשהו מחימושניק של תומ"תים? אני לא רואה שום צורך באיזו "איכות" מיוחדת שלהם, וממילא אני לא רואה קושי מיוחד באיוש - לא מעבר לקושי באיוש חת"ם או כל חיל אחר שתבחרו. אני טרם ראיתי מצב שבו צה"ל לא פתח יחידה שהיה בה צורך מבצעי והיה תקציב לכלים ולציוד כי לא היה כ"א לזה.

האמת היא שהטיעונים של צה"ל מסוג "אין לנו כ"א" תמיד נראים לי תמוהים מאד. כשאני הייתי בסדיר, לפני לא מעט שנים, היו חמש חטיבות שריון סדירות, למשל. מאז סגרו את 211 ואת 500 וצמצמו את החטיבות הסדירות שנשארו. כמה אנשים זה פינה? לא מעטים, וזה רק בחיל אחד. הצבא היה עסוק אז גם באינתיפאדה הראשונה וגם בלחימה קבועה בלבנון, והיה צריך כ"א לשניהם במקביל וגם לכוננות מול האוגדות המשורינות הסוריות, הדיביזיות של סדאם שנחשבו אז לאיום בחזית המזרחית ועוד. מהכיוון השני, במדינת ישראל יש היום לפחות בשליש יותר תושבים והגודל של כל שנתון - בהתאם. כמו כן, היום צה"ל מגיע למיצוי טוב לאין ערוך (אם כי עדיין לא מלא) של היכולות של הנשים בשירות. אז אם לצה"ל היו אז מספיק אנשים לבצע את כל מה שהיה צריך, על אחת כמה וכמה שהיום אמורים להיות לו.

הבעיה היא לא עם נהג המשאית הבעיה היא (לכאורה) עם האנשים הטכניים - הפעלת הסוללה דורשת מיומנויות מסויימות והתחזוקה הטכנית שלה מורכבת. האם היא יותר מורכבת ממה שעושה גדוד קשר או גדוד ל"א - אין לי מושג אבל אתה לא יכול לקחת נהג משאית ולתת לו לתקן תקלות בכיפת ברזל (אלא אם הוא החמיץ את ייעודו בחיים).

לצערנו בכל מחזור גיוס יש מספר אנשים מוגבל יחסית בעלי קב"א ודפ"ר מתאימים לתפקידים מעין אלו וכל מיני זרועות, חיילות ויחידות רבים עליהם.

מה שאני טוען הוא שכיפת ברזל בראייתי לפחות צריכה לקבל קדימות כמעט על פני כל דבר בצבא - הצבא לא אוהב את הגישה הזאת כי הוא היה ונותר בראש התקפי. הוא רוצה לנצח - וזה בסדר אבל אם אתה מנצח (=פוגע קשה באוייב) אבל בנתיים בבית יש לך פגיעות קשות בעורף - בעיני לפחות לא ניצחת אלא הפסדת. אני מעדיף מלחמה קצת יותר ארוכה עם פחות פגיעות והרבה יירוטים על פני מלחמה קצרה יותר עם הרבה נזק לאוייב אבל גם הרבה נזק לנו. נזק כלכלי לרוב אפשר לתקן - פגיעה בחיי אדם לא והתפקיד של הצבא הוא קודם כל להגן על המדינה ואחרי זה לנצח מלחמות לא ההפך.

אוסיף דוגמא קיצונית בכוונה - נניח שאירן משיגה נשק גרעיני ומשגרת אותו לישראל. צה"ל לא רוצה להשקיע במערכות הגנה ולכן לא משקיע בחץ - הוא מעדיף לפתח יכולות התקפיות. מיד עם השיגור ישראל מנחיתה מכת נגד גרעינית שהורסת את מרבית הערים באירן ומשמידה בפועל את המשטר במדינה. אבל מה - לישראל לא הייתה הגנה ולכן גם מרבית הערים הגדולות בישראל נפגעות מן הנשק הגרעיני. זאת דוגמא קיצונית במיוחד (יש יאמרו אפוקליפטית ולא ריאלית) ובכל זאת - אם היו לישראל מיירטים אפקטיביים במתאר כזה יכול להיות שהתוצאה הסופית לא הייתה תיקו של השמדה גרעינית אלא מצב בו אירן מושמדת ולישראל לא נגרם נזק או נגרם נזק קטן יחסית.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

אבל 15-20 סוללות לא יעשו שום דבר מאשר לירט רקטות. הם לא יעצרו מחבלים מתאבדים, הם לא ישמרו על הגדר, הם לא יגיבו להשתלטות על ישוב והם לא יוכלו למנוע ממרגמה 81 ברכס שקד להפגיז את אביבים.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

אני לא חושב שמספר האנשים שמסוגלים לתחזק מערכת כזו הוא עד כדי כך קטן (ואם הוא כן אז זו פשלה של מתכנני המערכת שלא בנו אותה באופן שהתחזוקה תהיה פשוטה). המערכת מיוחדת מבחינת המכ"ם שלה והתוכנה שמפעילה אותה, אבל אלה לא דברים שרלבנטיים לטכנאי בשטח; מכל בחינה אחרת היא לא מורכבת יותר מכל מערכת אחרת שמשגרת רקטות, וכאמור מימי לא שמעתי שצה"ל נמנע מלהפעיל מערכת כלשהי מסוג זה כי הוא לא מצא מי שיעשה את זה. בכל מקרה, אם קשה לצבא למצוא טכנאים הוא יכול להרחיב את מסלולי ההכשרה התיכוניים, לגייס אנשים מיומנים לקבע או להפעיל עתודה טכנולוגית. יש בארץ מספיק מוסכניקים לטפל בשני מיליון כלי רכב (ודרך אגב, לא התרשמתי מהקב"א והדפ"ר שזה דורש), אפשר למצוא גם מספיק מוסכניקים לטפל בעשר וגם עשרים סוללות של כיפת ברזל.

קודם כל אחד מהסיבות העיקריות לדעתי בעיכוב בשרביט קסמים היא החלטה לפתח את כיפת ברזל קודם .
אני מתאר לעצמי שחלק מכח האדם שעבד על המערכת הזאת נשאב לפיתוח כיפת ברזל , כלומר המדינה החליטה לקדם פתרון שברובו הוא הגנתי טקטי על פתרון אסטרטגי יותר.

לגבי כח האדם , לפני שאנחנו ממהרים לפרק חטיבות חיר או חטיבות שריון לצורך כיפת ברזל צריך להבין שכיפת ברזל אינה פתרון שעומד בפני עצמו אלה בעיקר נותן חופש פעולה נרחב יותר למדינה ולצה"ל.
את חטיבות החיר/והשריון תצטרך כדי לפגוע במקור של הרקטות ולעשות את זה כמה שיותר מהר (לא משנה כמה סוללות ומיירטים תייצר עדיין הכמות תהייה קטנה יותר יחסית למספר הרקטות).
בנוסף אם מערכות ההגנה יהיו מוצלחות חלון הזמן שתקבל לחיסול מקור הרקטות יקטן , פחות פגיעות בארץ (שזה כמובן מבורך) לעומת פגיעות בתשתיות בצד האוייב יגביר את הלחץ הבן לאומי להסדר (אגב, לדעתי אחד מהשיקולים האמרקאים לממן את סוללות כיפת ברזל הוא בדיוק זה).
והנה כמה פתרונות לבעיית כח האדם אם היא קיימת בלי לסגור מסגרות חשובות אחרות :

1. אוטמצייה מוגברת בסוללות , כיפת ברזל פותחה בנוהל מזורז , אני די בטוח שינתן להכניס יותר אוטמצייה אם זה בטעינה חוזרת , במיחשוב וכולי.
2. מילואים , אם זה סוללות מילואים ואם זה סוללות משולבות שכוללות שלד סדיר של סוללה שיכול לפרוס בחרום והגעת מילואמנקים להשלמת הסד"כ.
3. הצבות חרום , כמו שעושים בכמה מקצועות אחרים ובטח ובטח בחיל האוויר , תוכל לקחת חיילים מסויימים , להכשיר אותם בסוללה ושיוצבו בה בשעת חרום (סתם לדוגמא , חיילים מסויימים מגוף התקשוב של החיל).
4. ריכוז סוללות - בדיקת האפשרות לשליטה מרוכזת במספר סוללות (מתווסף לאוטומצייה).

לא הבנתי מה בדיוק כתבת על חלון הזמן.

הרושם שלי הוא שלמחבלים יש אינטרס להתקרב לסף הגירוי של צה"ל ולא לעבור אותו: אחרי פעולה של צה"ל הם יירו על שדרות רקטות בודדות, אחרי הרג אזרחים בעזה הם יירו על ב"ש רקטה בודדת וכו', ומדי פעם הם "ייפרו את השקט" (שנמשך שבוע, מאז הירי "מפר השקט" הקודם) בירי על ישוב ליד הגדר. גם נסראללה הכריז שלא חשב שהחטיפה תביא למלחמה בהיקף מלא. זה אופן פעולה שלאורך זמן מגביל את צה"ל מבצעית (חשש מתגובה), ונותן להם פרי מדיני רב.

דוקא לצה"ל יש אינטרס לפעול חזק ומהר, כדי לקיים את שגרת החיים בעורף ככל הניתן.

כך שכיפת ברזל צריכה להיות פרוסה בערי הדרום כל ימי השנה; אחרת, עיר לא מוגנת תמשוך רקטות מדי פעם.

אנחנו מדברים על אותו הדבר.
התכוונתי שחלון הזמן שתקבל מהעולם לפעולה מצטמצם ככל שתוכל למנוע פגיעות בצד שלך ולכן אתה חייב להחזיק כח התקפי שיסיים כמה שיותר מהר את המבצע תוך כדי השגים.
הצימצום בחלון הזמן נובע מכך שיבואו אליך בטענות שאתה פועל בצורה לא פורפוציונלית , כי הנה בישראל הפגיעות הן מינמליות.

מהצד השני כמובן שהמערכת נותנת לממשלה להגיב בזמן שהיא רוצה על ידי מניעת פגיעה בנפש וברכוש.

אני לא יודע מתי היית בסדיר, אבל כשהיו 5 חטיבות שריון סדירות לא היה לך שווה ערך חטיבת חי"ר בפקע"ר, עוד איזה 2 גדודי אב"כ סדירים, כמה גדודי איסוף סדירים אף הם, וכיוצא בזה.
זה משחק סכום אפס, וכל גדוד שהולך לכיפת ברזל ויוצא מסידור הבט"ש, גורם לגיוס של 13-14 גדודי מילואים.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

א. אני דיברתי על סדר החשיבות של כוחות עבור מלחמה. ברור שזה משפיע גם על הבט"ש ובכל זאת - העדיפות של הצבא צריכה להיות התכוננות למלחמה על פני נוחות בבט"ש.
ב. כל מה שכתבת Cu1 נכון ואני מניח שאפשר לעשות את זה (בתקווה שחשבו ומנסים ליישם). מה שעניין אותי כאן הוא סדרי העדיפויות של הצבא.
ג. בעניין סדרי העדיפויות - אין ספק שכיפת ברזל לא תחסל את האויב (היה פיתוח המשך לרקטה שמשוגרת מאותה פלטפורמה והיא התקפית - רעיון חביב אבל אני לא חושב שהוא הפיתרון הגדול לרקטות), אבל בדיוק כמו ש-Cu1 כתב - היא מקנה חופש פעולה - ראינו את זה נפלא בעמוד ענן - ריכזו כוחות ולא הכניסו אותם - למה כי בגלל היכולות של כיפת ברזל הנזק בצד שלנו היה קטן בעוד חיל האויר גרם להם נזקים משמעותיים. כרגע אי אפשר להגיע למצב כזה מול החיזבללה כי להם יש כמות אדירה של רקטות - אני אומר שאם יהיו לנו 15-20 סוללות+שרביט קסמים+יכולות מוגברות להשמדה מהירה של חיל האויר במכת הפתיחה וראשית הלחימה - אולי נוכל להגיע למצב דומה (או קרוב) מול החיזבללה - אנחנו לא שם כרגע ולדעתי אם פורצת מלחמה מחר אנחנו נחטוף חזק על הראש גם עם ה-7 סוללות הקיימות. את זה אני רוצה לשנות ובשביל זה שווה להשקיע כוח אדם כמעט בכל מחיר - לדעתי.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

א. אם כך, הרי השקעה בכשירות של יחידות היבשה עדיפה על מיגון.
ג. אני לא חושב שתגיע מול החיזבאללה למצב כזה כי אתה לא יכול ליירט בכל מקרה את הרקטות קצרות הטווח, ואלה מגיעות לנהריה, קרית שמונה וצפת. ואתה לא יכול למנוע ירי טילי נ"ט, מרגמות ומקלעים כבדים לעבר ישובים שנמצאים סמוך לגבול.
מעבר לזה, החיזבאללה, בניגוד לחמאס, כן יכול ליזום לחימה קרקעית ואתה צריך כוח קרקעי מיומן מספיק בשביל לפעול.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

א. כשירות של כוחות זה תמיד חשוב. השאלה כמה כוחות צריך - וצה"ל כבר עכשיו הוריד כמות גדולה מאד של כוחות שריון במילואים. לגבי הסדיר - כאמור דעתי נותרה שכיפת ברזל צריכה להיות גבוה מאד בראש סדר העדיפויות לגיוס.
ב. וודאי שאתה יכול ליירט רקטות קצרות טווח - כל מה שהוא לא ממש על הגבול ניתן ליירוט - תזכור שהחיזבללה לא משגרים ממרחק של 1 ק"מ מהגבול ואלו מקומות שייכבשו מהר מאד על ידי צה"ל בכל מקרה (אם לא יעשו טעויות איומות בניהול הכוח כמו בלבנון 2 - מה שאני די מסופק אם יקרה). האם יש יכולת ליירט את כל הרקטות קצרות הטווח - ברור שלא אבל אפשר יהיה ליירט לא מעט - רובן גם לא מדויקות בניגוד לכבדות יותר ולכן חלק גדול מהם יפספס בכל מקרה.
ג. אין ויכוח שצריך כוח קרקעי מיומן - השאלה כמה. חיזבללה עם כל הכבוד זה לא צבא סוריה (היום זה כבר לא מחמאה בעצם כי המצב שם הפוך - אבל עדיין). מדובר בכוח קטן בסך הכל בלי יכולת אמיתית לביצוע מהלך התקפי קרקעי בקנה מידה משמעותי - אין להם טנקים, אין ארטילריה מדוייקת של ממש - אני מדבר על סוללות לא מרגמה פה או שם - אין להם יכולת להתקיף בנקודה אחת עם נניח כוח של 1000 חיילים - איך הם יביאו אותם בחללית? 1000 חיילים ברגל ייקלטו מייד על ידי כל אמצעי התקצפית של צה"ל ויושמדו לפני שיתקרבו לגבול. 1000 לוחמים בג'יפים ומשאיות? אין מטרה קלה מזו לתקיפה מהאויר. המקסימום שהם יכולים זה כוחות קטנים של לוחמים בודדים או לכל היותר כמה עשרות (אפילו זה בספק) שינסו לחדור ולבצע פעולות התאבדות או מיקוח בצפון הארץ. זה לא נעים אבל זה לא פעולה התקפית שיש לה באמת איזה משמעות אופרטיבית אסטרטגית בתמונה הכוללת של המלחמה (מצד שני במדינה שלנו האירוע של גלעד שליט ואירוע החטיפה הנוכחי נחשבים אירועים אסטרטגיים - נו שויין).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

בא נתחיל מהבסיס - זה שצה"ל צמצם כוחות לא אומר שמה שנשאר מאומן היטב. תשים לב שהצמצום בא על חשבון יחידות מילואים ולא סדיר.
כשירות לחימה של יחידת שריון או חי"ר לוקחת המון זמן לבנות ומעט זמן להרוס. לבוא ולומר שנחזיק כשירות יבשה אם משהו יוצא דופן יקרה, תביא אותך למצב בו משהו יקרה ולא יהיו לך יחידות פנויות.
בפועל יש לך איום פוטנציאלי מצד מצריים ומצד ירדן - סיבוב נוסף של ה"אביב" הערבי, צניחה כלכלית וכיוב' יכולים להביא למצב בו עימות או אפשרי. עימות עם החיזבאללה או ארגוני ג'יהאד סביר יותר ובעצמה פחותה. כך או אחרת, אם אתה מעוניין לבוא לעימות במצב בו יש לך צבא מאומן ולא את הצבא של 2006, אתה תדרש להשקיע יותר כסף ממה שאתה משקיע היום.

לגבי 1000 לוחמים על משאיות: ב-2003 גדוד שהגן על גשר בעירק הותקף על ידי 10,000 לוחמים בסיוע 100 טנקים עירקיים. הכוח הזה התכנס ותקף ללא גילוי, וזאת למרות עליונות אוירית ומודיעינית מוחלטת של האמריקאים. אני אוכל להביא דוגמאות דומות מ-2006 כאשר החיזבאללה הניע תגבורות לתוך בינת' ג'בל ללא הפרעה מצד צה"ל, אבל אני חושב שאתה מבין את הפואנטה.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

אני 100% מסכים לגבי הצורך באימונים איכותיים של הכוח הקיים בצה"ל - בעיני זה כמעט מובן מאיליו.

הדיון הזה הוא לא דיון על האספקט הכלכלי (הרי את העלות הכבדה מספקים האמריקנים ברכישה של הסללות - כל מה שאנחנו צריכים לתת זה כ"א מיומן - העלויות של זה בעיקר בסדיר הן לא כל כך גדולות אני מאמין (בטח ביחס לעלות הסוללות עצמן).

לגבי אי יכולת גילוי - אני מאד (אבל מאד) מתקשה להאמין שיכולה לנוע היום בלבנון בזמן מלחמה שיירה של משאיות לכיוון גבול ישראל והיא לא תזוהה מייד - מה שהיה לפני 10 שנים בעירק ואולי אפילו מה שהיה ב-2006 זה לא המצב היום - יכולות התצפית בכל הכיוונים (מהקרקע, האויר והחלל) פותחו לעין שיעור. כולל טכנולוגיות מחשוב והיתוך מידע ממגוון סנסורים בזמן אמת (וזה רק מתפתח).

לבנון (ובטח דרום לבנון) זה לא מקום כל כך גדול. מקצה לקצה בקו אוירי - 50 ק"מ בסך הכל באזור הגבול - משאיות נושאות על כביש - כמה כבישים יש בגזרה לכיוון ישראל? - אתה באמת רוצה להגיד לי ששיירה של משאיות עמוסות לוחמי חיזבללה חמושים על מספר מצומצם של כבישים מוכרים בזמן מלחמה יכולות לנוע לכיוון ישראל בלי שיזוהו עם כל יכולות התצפית של צה"ל מכוונות לשם? שלא לדבר על רכבים חמושים או כל דבר שאפילו נראה באופן קלוש כרכב קרבי של החיזבללה... אין מצב.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

אתה מתכוון, אין מצב שיצליחו לחפור עשרות קילומטרים של מנהרות סמוך לגבול? אתה מתכוון, אין מצב לעבור את הגבול ללא גילוי? אפילו בעזה, שם צפיפות האמצעים היא גבוהה מאוד לא מצליחים למנוע כל הגעה ומעבר גדר.
בסופו של דבר הכל הוא תוצר של סדרי עדיפויות וצייחים מצד אחד, ומצד שני מאמץ הסוואה והטעיה. את הטיעון שלך העלו פעם אחר פעם, והתבדו פעם אחר פעם.
למרבה הצער אין לנו אפשרות לעשות זאת בפועל, אבל אני מבטיח לך שתסריט כזה הוא אפשרי, והחיזבאללה עושה מאמצים גדולים לבדוק מה אנחנו מזהים ומה לא.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

עשרות קילומטרים? אתה צוחק נכון? מתחת לתעלת למאנש חפרו במשך שנים בהשקעה של מילארדים מנהרה באורך עשרות קילומטרים עם כלים הנדסיים אדירים שאפשר לזהות בכל אמצעי תצפית בחצי שנייה. אתה באמת חושב שלחיזבללה יש יכולת לחפור מנהרה של עשרות קילומטרים?

הם בהחלט יכולים (וכנראה חפרו) מנהרות קצרות מתחת לגבול בכמה נקודות. נו אז מה? אז יקרה מה שכתבתי - הם יחדירו חוליות קטנות של כמה לוחמים עד כמה עשרות לוחמים שיעשו פיגועים בישובים (תכלס פיגועי התאבדות הן לא יחזרו מהם בחיים או במקרה הטוב מבחינתם ילקחו בשבי). זה כואב זה לא נעים אנשים ימותו אבל זה לא אסטרטגי. הם לא יחדירו סד"כ של חטיבה שלא לדבר על אוגדה דרך מנהרה - אין חיה כזאת. הם בכלל לא יכולים להניע כוחות שאפילו קרובים לזה בלי שנזהה אותם.

אתה משווה חדירה של שני אנשים בעזה להנעה של כוח בסדר גודל של דוויזיה?

אין - במצב המודיעין כיום אין יכולת להפתיע עם כוחות גדולים (לא את צה"ל). אתה יכול (וזה גם יקרה) להפתיע נקודתית - עם כוח קטן - וזה יעלה בלוחמים - אבל זה מלחמה. הפתעה רבתי - אם תרצה יום כיפור 2 שבו דוויזיות ינועו ואנחנו לא נדע - לא יחזור על עצמו. לא בעידן שבו לישראל יש כנראה את אחד ממערכי התצפית הטובים בעולם וכולו ממוקד בזמן מלחמה על גזרה צרה של כמה עשרות ק"מ בדרום לבנון.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

ציטוט:

במקור נכתב על ידי עידו גנוט עשרות קילומטרים? אתה צוחק נכון? מתחת לתעלת למאנש חפרו במשך שנים בהשקעה של מילארדים מנהרה באורך עשרות קילומטרים עם כלים הנדסיים אדירים שאפשר לזהות בכל אמצעי תצפית בחצי שנייה. אתה באמת חושב שלחיזבללה יש יכולת לחפור מנהרה של עשרות קילומטרים? לא מנהרה אחת באורך עשרות קילומטרים, אלא הרבה מאוד מנהרות הם בהחלט יכולים (וכנראה חפרו) מנהרות קצרות מתחת לגבול בכמה נקודות. נו אז מה? אז יקרה מה שכתבתי - הם יחדירו חוליות קטנות של כמה לוחמים עד כמה עשרות לוחמים שיעשו פיגועים בישובים (תכלס פיגועי התאבדות הן לא יחזרו מהם בחיים או במקרה הטוב מבחינתם ילקחו בשבי). זה כואב זה לא נעים אנשים ימותו אבל זה לא אסטרטגי. הם לא יחדירו סד"כ של חטיבה שלא לדבר על אוגדה דרך מנהרה - אין חיה כזאת. הם בכלל לא יכולים להניע כוחות שאפילו קרובים לזה בלי שנזהה אותם. תקרא מה שאני כותב. העובדה שהחיזבאללה הצליח להתחפר קרוב לגבול ישראל, וגם לחדור אותו מספר פעמים, ואף לבצע חטיפה עם סד"כ לא קטן שחלקו ישב בצד שלנו מצביע על מגבלות המודיעין אתה משווה חדירה של שני אנשים בעזה להנעה של כוח בסדר גודל של דוויזיה? אני משווה יכולות וכיסוי תצפית בגזרה מכוסה להפליא אל מול אחת שאינה כזו אין - במצב המודיעין כיום אין יכולת להפתיע עם כוחות גדולים (לא את צה"ל). אתה יכול (וזה גם יקרה) להפתיע נקודתית - עם כוח קטן - וזה יעלה בלוחמים - אבל זה מלחמה. הפתעה רבתי - אם תרצה יום כיפור 2 שבו דוויזיות ינועו ואנחנו לא נדע - לא יחזור על עצמו. לא בעידן שבו לישראל יש כנראה את אחד ממערכי התצפית הטובים בעולם וכולו ממוקד בזמן מלחמה על גזרה צרה של כמה עשרות ק"מ בדרום לבנון.

ומה יקרה עד המלחמה? מה קורה היום? אתה חושב שכל המאמץ האיסופי היום יושב על תנועות חיזבאללה בדרום לבנון? עובדתית הקביעה שלך לא נכונה.
עובדתית מצב מודיעין השדה ב-2006 היה בקאנטים וזאת למרות שכל תשומת הלב של צה"ל הופנתה כלפי דרום לבנון, ולמרות 4 אוגדות שהסתובבות בשטח, ואני לא רואה שום שינוי מהותי ב8 השנים שחלפו.
גישת שרלטנות המידע מעולם לא הוכיחה את עצמה. אפשר לספר סיפורים עד מחר על כל מיני גאדג'טים שקיימים. העובדה היא שרוב הכוח עדיין נמצא בשנות ה-80 מבחינה טכנולוגית, והעובדה שהצד השני לא טיפש ויודע להסתתר ולהטעות. אני כבר לא מדבר על יתרונות מקומיים מבחינת תכסית ותבליט שמקשים מאוד לבצע איסוף באד"ל.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

שוב - תפריד בין עניינים טקטיים לאסטרטגיים. אתה כל הזמן נשאר ברמה הטקטית - זה שכוח של החיזבללה עם כמה לוחמים ביצע חטיפה - אז מה. זה עוד יקרה ובמלחמה יקרה גם גרוע מזה.

אני מדבר אסטרטגית - במדינה שלנו המדינאים (ובטח הציבור) נוטים לבלבל טקטית עם אסטרטגית וזה רע מאד והסיבה היא שכנראה הספקנו לשכוח מזה איומים אסטרטגיים מאז 1973.

זה שהחיזבללה יכול לייצר כל מיני הפתעות טקטיות לכוחות שלנו עם כוחות ברמה של חוליה עד כיתה זה לא דבר חדש וזה יקרה גם במלחמה הבאה - גם בתוך שטח לבנון וכנראה גם בנסיונות (בתקווה לא מוצלחים) בשטח ישראל.

זה חלק ממלחמה - אלו עניינים טקטיים - יהרגו שם חיילים (ואולי גם אזרחים אם יחדרו לישראל) אולי גם עשרות ויותר.

כל זה ברמה הטקטית - זה לא קשור לכיפת ברזל.

כיפת ברזל ושרביט קסמים נועדו לספק לצה"ל ולמדינת ישראל מטריה שיש לה השלכות אסטרטגיות. אם כיפת ברזל עם שרביט קסמים יצליחו להדוף חלק משמעותי ממטח של 500 רקטות ביום כולל ארוכות טווח עם רש"קים של חצי טון ומעלה על תל אביב וחיפה אתה מבין שזה לא באותה סקלה בכלל של עיסוק כמו איזה 20 לוחמים של החיזבללה פה שמתחבאים או 30 לוחמים שם.

אנחנו מדברים בשתי רמות שיח שונות.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

ציטוט:

במקור נכתב על ידי עידו גנוט שוב - תפריד בין עניינים טקטיים לאסטרטגיים. אתה כל הזמן נשאר ברמה הטקטית - זה שכוח של החיזבללה עם כמה לוחמים ביצע חטיפה - אז מה. זה עוד יקרה ובמלחמה יקרה גם גרוע מזה. אני מדבר אסטרטגית - במדינה שלנו המדינאים (ובטח הציבור) נוטים לבלבל טקטית עם אסטרטגית וזה רע מאד והסיבה היא שכנראה הספקנו לשכוח מזה איומים אסטרטגיים מאז 1973. אני לא מתבלבל, אני מסתכל על מצב בו כוח עויין פוגע בצורה נרחבת בישובים ישראליים בשטח ישראל עם אבידות אזרחיות כבדות. מכיוון שהלחימה בארגון כמו החיזבאללה תלוי תוצאה, הרי שתוצאה כזו היא קשה אסטרטגית. זה שהחיזבללה יכול לייצר כל מיני הפתעות טקטיות לכוחות שלנו עם כוחות ברמה של חוליה עד כיתה זה לא דבר חדש וזה יקרה גם במלחמה הבאה - גם בתוך שטח לבנון וכנראה גם בנסיונות (בתקווה לא מוצלחים) בשטח ישראל. זה חלק ממלחמה - אלו עניינים טקטיים - יהרגו שם חיילים (ואולי גם אזרחים אם יחדרו לישראל) אולי גם עשרות ויותר. כל זה ברמה הטקטית - זה לא קשור לכיפת ברזל. כיפת ברזל ושרביט קסמים נועדו לספק לצה"ל ולמדינת ישראל מטריה שיש לה השלכות אסטרטגיות. אם כיפת ברזל עם שרביט קסמים יצליחו להדוף חלק משמעותי ממטח של 500 רקטות ביום כולל ארוכות טווח עם רש"קים של חצי טון ומעלה על תל אביב וחיפה אתה מבין שזה לא באותה סקלה בכלל של עיסוק כמו איזה 20 לוחמים של החיזבללה פה שמתחבאים או 30 לוחמים שם. אנחנו מדברים בשתי רמות שיח שונות.

אני רוצה שתשים לב שמצד אחד יש לך פניקה מעשרות הרוגים אזרחיים בגלל רקיטות, אבל לא מכמות דומה של הרוגים בגלל תוצאה של לחימה קרקעית. נפלא מבינתי איך אחד הוא אסטרטגי והשני הוא לא.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

הערה לגבי הצד הכלכלי - אני סבור שאתה טועה טעות גדולה כשאתה טוען שהאמריקאים נושאים בעלות הכבדה של רכישת הסוללות "וכל מה שאנחנו צריכים לתת זה כ"א מיומן". זה לגמרי לא נכון. כמעט בכל מערכת עלי אדמות, עלויות התפעול והתחזוקה לאורך מספר שנים הן גדולות משמעותית מעלויות הרכישה. לקנות רכב עולה לך 120,000 ש"ח - עלות גדולה, אם מישהו אחר מממן אותה אתה תצטרך לשאת רק בעלויות הדלק, הביטוח, הרישוי, התחזוקה, החניה, ניקוי מדי פעם, דו"ח מדי פעם - על פני עשר שנים תגלה שאתה הוצאת הרבה יותר ממנו. סוללות כפ"ב דורשות לא רק כ"א (שהוא עלות לא קטנה, אפילו הסדירים). הן דורשות גם חלקי חילוף (עם המחסנים והמחסנאים שלהם) ודלק, טילים (כולל בית החרושת לטילים עם היתירות הרבה של כושר הייצור שלו, ועורף לוגיסטי שלם לייצורם - בדיקתם - תחזוקתם) שמתיישנים מדי פעם ודורשים החלפה, סימולטורים לאימונים, מפקדות, מערכות תיאום מול גורמים אחרים שמסתובבים בשטח ואלף דברים אחרים. סביר שאם היית יכול לבדוק היית מגלה שהעלות השנתית של תפעול ואחזקת סוללה היא באיזור, נניח, 5 מיליון דולר לפחות (למען האמת אני משער שהרבה יותר). תכפיל את זה במספר הסוללות ותגלה שאנחנו משלמים לא מעט על המערך הזה.

יכול להיות שהעלות היא לא ממש זניחה - ועדיין - האמריקנים שילמו/ישלמו (זה מתוך זיכרון לא מספרים מדוייקים) - לפחות 700 מליון דולר (כולל מה שפתח את האשכול) על רכש כיפות ברזל (אני מניח שזה כולל סוללות, טילים, טילים רזרביים ואולי גם חלקי חילוף - לא זכור לי שראיתי רשימת מכולת מסודרת).

אני מסכים ש-15-20 סוללות זה מעמסה כלכלית לא פשוטה אפילו עם האמריקנים משלמים על הציוד - אבל שוב כשאתה מסתכל על מה זה מביא לך - ואנחנו חוזרים לכך שמדובר בטכנולוגיה מוכחת - אנחנו מדברים כבר על 400~ יירוטים (אני מניח שמול חזיבללה יש מצב שנגיע למספר כזה תוך יום של לחימה אבל עדיין), זה שווה. תחשוב על הנזק ש-400 רקטות יגרמו (אנחנו מדברים ברובם המכריע על כאלו שהיו נופלים בשטח מיושב) - אתה מדבר על לפחות כמה וכמה הרוגים, עשרות פצועים ונזק כלכלי של עשרות מליונים אם לא יותר. עכשיו תכפיל את זה במה שצפוי להיות משוגר מכיוון החיזבללה - המכפלות לא טובות לנו... וכיפת ברזל - אם תיפרס בכמות מספקת (ורצוי גם עם שרביט) יכולות לצמצם את זה באופן די משמעותי (ברור שזה לא 100% וברור שצריך גם התקפה השאלה כמה דגש אתה נותן להגנה האקטיבית - ולדעתי צריך לתת יותר דגש - גם על חשבון מסוים בהתקפה).


אה ועוד משהו לביטיס - גזור ושמור אם תרצה לקראת לבנון 3 (והלוואי ואתבדה) - תרחיש לפתיחת המלחמה:
כתוצאה מאירוע כזה או אחר (בין אם יוזמה שלנו ובין אם שלהם) משוגרים ביום-יומיים הראשונים בין 1000-1500 רקטות לכל שטח ישראל (רובן לאזור הצפון אך כמה עשרות כבדות יותר גם לאזור המרכז). במקביל 3 צוותי קרב של החיזבללה בני 15-20 איש כ"א מצליחים בחסות הרעשה ארטילרית בגזרת הגבול לחדור דרך מנהרות שהוכנו מבעוד מועד לתוך שטח ישראל - 2 חודרות לתוך ישובים ואחת לבסיס צבאי.

תוצאות: באירועי החדירה נהרגים על ידי כוחות החיזבללה 50 אזרחים (חלק בני ערובה) ו-10 חיילים עם עוד כ-100 פצועים חלקם קשה. החדירות מנוטרלות לאחר שעות ארוכות על ידי כוחות ימ"מ וסיירת מטכ"ל עם יחידות נוספות (כמה מבני הערובה נהרגים כנראה מאש כוחותינו במהלך נסיון החילוץ).

במטח הרקטות הראשוני בשני ימי הלחימה נהרגים כ-100 איש עם עוד כ-500 פצועים ונזק רב נגרם באזור הקריה ואזורים נוספים בגוש דן וחיפה.

עכשיו - בו נסתכל על שני האירועים הללו - ללא כיפת ברזל ושרביט קסמים במקום 100 הרוגים במטח הרק"ק יכולים להיות לך 500. האם אתה מעדיף להשקיע את כ"א בעוד גדוד אפילו חטיבה של חי"ר? איך היא תעזור לך למנוע את האירועים שציינתי בפתיחת המלחמה (וזאת תהיה מלחמה קצרה זה לא יהיה חודש כמו לבנון 2 - לא יהיה לך זמן להזיז כוחות גדולים ולשחק איתם בשטח - זה ברור לכולם).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

יש רק בעיה אחת קטנה עם החישוב שלך. במלחמת לבנון השניה נורו כמעט 4000 רקיטות אל שטח מדינת ישראל. נהרגו 39 באופן ישיר (ועוד 4 התקפי לב וילדה אחת שנחנקה ברכב נעול), כאשר 12 מאלה הם חיילים. סה"כ 27 אזרחים הרוגים. איך זה מתיישב עם 500 ההרוגים שלך?

עכשיו בא נדבר על חדירות מחבלים: תסתכל על מפת הגבול עם לבנון ותבחן את המרחקים בין ישובים ישראליים ללבנוניים. את המרחק בחלקם אפשר לעבור בפחות מריצת בראור. לפי החישוב שלי אפשר לתקוף בקלות יחסית 10 ישובים ישראליים עם סיוע משמעותי מנשק כבד (נ"ט, מקלעים ומרגמות קלות) מתוך שטח לבנון. אתה חושב שיש מספיק ימ"מ ומטכ"ל בשביל כל זה? אתה חושב שימ"מ או מטכ"ל יוכלו לפעול בקלות מול אויב שמתבצר (במקרה הטוב) או טובח באזרחים במקרה הרע? מי שיגיב אלה יהיו כוחות סדירים מקומיים במקרה הטוב, וכוחות מילואים במקרה הרע, שידרשו להלחם תוך כדי התמודדות מול ירי נ"ט ומרגמות.

אגב, אם מדברים על גזור ושמור: 2006 all over again.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

מתיישב נפלא.
בלבנון 2 נורו אלפי רקטות קצרות טווח עם רשק קטן ובלי אמצעים להכוונה מדוייקת (אינרציאלי/GPS וכו'). רק מספר זעום של רקטות כבדות שוגרו - אחת מהם פגעה ברכבת בחיפה וכולנו זוכרים מה קרה שם - וזאת עדיין רקטה בינונית ולא כבדה וגם לא מדוייקת.

מאז החיזבללה התקדם מאד - הוא השיג ארסנל גדול מאד של רקטות מדויקות וארוכות טווח עם רש"ק כבד של חצי טון ומעלה. אל תשווה נזק של רשק כזה לנזק של של גראד או גראד משופר עם 20-40 ק"ג של חומר נפץ.

אז נכון שהרקטות האלו גדולות וקשה להסתיר אותן אבל כמו שאמרת החיזבללה ממולח והוא יצליח להסתיר חלק מהן לפני שנשמיד אותן. הוא גם יודע שהן יושמדו ככל שיעבור הזמן ולכן יעשה מאמץ לשגר כמה שיותר במטח או במטחים הראשונים (גם בשביל להרוות את מערכות ההגנה שלנו).

בו אצייר לך עוד תרחיש (שוב חוזר להבחנה בין טקטי לאסטרטגי ממקודם).
מלחמת לבנון השלישית נפתחת כאמור עם מטח כבד שבין 1000-1500 רקטות מכל הסוגים ב-48 השעות הראשונות ללחימה. מתוכן 200 רקטות כבדות עם רש"ק של 200-500 ק"ג (רוב האחרות מושמדות על הקרקע בתקיפות ח"א וכוחות מיוחדים).
מתוך ה-200 רק 20 אחוז חודרות את מערך ההגנה האקטיבי - כלומר 40 רקטות.

אלא מה - החיזבללה לוקח סיכון מחושב ומחליט לרכז את 100% המאמץ שלו בשיתוק תשתית החשמל של מדינת ישראל. הוא ממפה את מרכזי הייצור וההולכה ומשגר את כל הטילים הכבדים לעבר המטרות הללו בכל חלקי הארץ (בשילוב עם התקפות סייבר שלו ושל האירנים).

עכשיו בו נדבר על הנזק האפשרי של 40 טילים מדוייקים (עד נניח 50 CEP) עם חצי טון חנ"מ כ"א על מתקני ייצור החשמל במדינת ישראל. נניח שהם יצליחו לגרום נזק רציני לשני מתקנים גדולים ועוד נזק בינוני לעוד 2-3 מתקנים אחרים. בנוסף יהרגו בהתקפות הללו עשרות עובדי ייצור של חברת החשמל שאין להם תחליף מיידי.

אתה מתאר לעצמך מה הנזק שיכול להיגרם למדינת ישראל מאירוע כזה? אנחנו מדברים על נזק שיכול להשבית חלקים גדולים במשק במשך שבועות אם לא יותר - זה יכול להיות בסדר גודל של עשרות מליארדי ש"ח - הרבה אחרי המלחמה.

אם נורא בא לך תחליף חשמל במים/גז או כל תשתית לאומית אחרת.

עכשיו אתה מבין למה אני אומר שכיפת ברזל ושרביט קסמים בכמויות גדולות הן עניין שחשוב בהרבה מעוד גדוד/חטיבה/אוגדת חי"ר?

תוספת: אם אתה ממש רוצה לסגור את הפינה אז קח את התרחיש הזה - תוריד את כיפת ברזל ושרביט קסמים ותן את כל הכסף (כפי שהצבא רצה במקור) לעוד טנקים, עוד חי"ר עוד מטוסים ועוד אימונים. האם אתה יכול להבטיח עם הכוח שקיבלת אותה רמה של הגנה ב-48 שעות הראשונות שתיתן לך שרביט קסמים וכיפת ברזל (קרי 80% השמדה של הרקטות הכבדות - מעבר לאלו שח"א ויחידות אחרות ישמידו בכל מקרה עם הכוח שיש כיום)?

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

ציטוט:

במקור נכתב על ידי עידו גנוט מתיישב נפלא. בלבנון 2 נורו אלפי רקטות קצרות טווח עם רשק קטן ובלי אמצעים להכוונה מדוייקת (אינרציאלי/GPS וכו'). רק מספר זעום של רקטות כבדות שוגרו - אחת מהם פגעה ברכבת בחיפה וכולנו זוכרים מה קרה שם - וזאת עדיין רקטה בינונית ולא כבדה וגם לא מדוייקת. נכון - 3 הרוגים. מאז החיזבללה התקדם מאד - הוא השיג ארסנל גדול מאד של רקטות מדויקות וארוכות טווח עם רש"ק כבד של חצי טון ומעלה. אל תשווה נזק של רשק כזה לנזק של של גראד או גראד משופר עם 20-40 ק"ג של חומר נפץ. אתה מתכוון כמו מטח סקאדים על מדינת ישראל ב-91' שנהרגו בו, כמה? אני כבר לא מדבר על כך שצה"ל כן הסתדר עם המטרות האלה אז נכון שהרקטות האלו גדולות וקשה להסתיר אותן אבל כמו שאמרת החיזבללה ממולח והוא יצליח להסתיר חלק מהן לפני שנשמיד אותן. הוא גם יודע שהן יושמדו ככל שיעבור הזמן ולכן יעשה מאמץ לשגר כמה שיותר במטח או במטחים הראשונים (גם בשביל להרוות את מערכות ההגנה שלנו). ולכן צה"ל כן צייח וכן מצייח כלפיהן. עניין של סדר עדיפויות. בו אצייר לך עוד תרחיש (שוב חוזר להבחנה בין טקטי לאסטרטגי ממקודם). מלחמת לבנון השלישית נפתחת כאמור עם מטח כבד שבין 1000-1500 רקטות מכל הסוגים ב-48 השעות הראשונות ללחימה. מתוכן 200 רקטות כבדות עם רש"ק של 200-500 ק"ג (רוב האחרות מושמדות על הקרקע בתקיפות ח"א וכוחות מיוחדים). מתוך ה-200 רק 20 אחוז חודרות את מערך ההגנה האקטיבי - כלומר 40 רקטות. אלא מה - החיזבללה לוקח סיכון מחושב ומחליט לרכז את 100% המאמץ שלו בשיתוק תשתית החשמל של מדינת ישראל. הוא ממפה את מרכזי הייצור וההולכה ומשגר את כל הטילים הכבדים לעבר המטרות הללו בכל חלקי הארץ (בשילוב עם התקפות סייבר שלו ושל האירנים). עכשיו בו נדבר על הנזק האפשרי של 40 טילים מדוייקים (עד נניח 50 CEP) עם חצי טון חנ"מ כ"א על מתקני ייצור החשמל במדינת ישראל. נניח שהם יצליחו לגרום נזק רציני לשני מתקנים גדולים ועוד נזק בינוני לעוד 2-3 מתקנים אחרים. בנוסף יהרגו בהתקפות הללו עשרות עובדי ייצור של חברת החשמל שאין להם תחליף מיידי. אתה מתאר לעצמך מה הנזק שיכול להיגרם למדינת ישראל מאירוע כזה? אנחנו מדברים על נזק שיכול להשבית חלקים גדולים במשק במשך שבועות אם לא יותר - זה יכול להיות בסדר גודל של עשרות מליארדי ש"ח - הרבה אחרי המלחמה. אם נורא בא לך תחליף חשמל במים/גז או כל תשתית לאומית אחרת. עכשיו אתה מבין למה אני אומר שכיפת ברזל ושרביט קסמים בכמויות גדולות הן עניין שחשוב בהרבה מעוד גדוד/חטיבה/אוגדת חי"ר? למה שאתה עושה כרגע קוראים טיעון איש קש. צה"ל הרי הבהיר שכיפת ברזל כן תגן על יעדים אסטרטגיים - מיכלי האמוניה בחיפה, חברת חשמל וכו'. בשביל זה לא צריך 20 סוללות תוספת: אם אתה ממש רוצה לסגור את הפינה אז קח את התרחיש הזה - תוריד את כיפת ברזל ושרביט קסמים ותן את כל הכסף (כפי שהצבא רצה במקור) לעוד טנקים, עוד חי"ר עוד מטוסים ועוד אימונים. האם אתה יכול להבטיח עם הכוח שקיבלת אותה רמה של הגנה ב-48 שעות הראשונות שתיתן לך שרביט קסמים וכיפת ברזל (קרי 80% השמדה של הרקטות הכבדות - מעבר לאלו שח"א ויחידות אחרות ישמידו בכל מקרה עם הכוח שיש כיום)?

אבל זה לא מה שאני אומר. אתה זה שטוען טיעון קיצוני שצריך להשליש את כמות הסוללות של כיפת ברזל על חשבון כל דבר אחר - לא אני. אני טוען שבמצב הקיים (קרי 7-8 סוללות) עדיף להשקיע את הכסף השקלי בשיפור הכשירות של צבא היבשה.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

אתה צריך יותר מ-7-8 סוללות בשביל להגן על כל המתקנים אסטרטגיים ממטחים כבדים של מאות טילים ארוכי טווח מדוייקים בפרק זמן קצר ובכל מקרה אתה לא תרצה רק מתקנים אסטרטגיים אלא גם על האוכלוסיה לפחות בערים הגדולות ובשביל זה אתה צריך בהחלט פי 2 ממה שיש או מתוכנן.

לגבי השאר - במקום לפצל דיון לשני מיני שרשורים אענה כאן.

לגבי זה שבפגיעה ברכבת נהרגו 3 אנשים - לא נכון - נהרגו 8 ונפצעו 20. וזה רקטה בינונית - פגיעה ישירה של רקטה כבדה עם חצי טון חומר נפץ יכולה להרוג בקלות עשרות. במלחמת המפרץ נורו כמה עשרות סקאדים מוארכי טווח - חלק לא התפוצצו, חלק לדעתי היו עם רשק מוקטן ובאופן כללי ת"א הייתה די עיר רפאים באותה העת. שלא לדבר כמובן על זה שהיה מדובר בטילים לא מדוייקים בעליל. אתה לא יכול להשוות את הנזק שהם גרמו למה שיקרה ממטח של 40 M600 או זילזלים מוכוונים מדור מתקדם שיש לחיזבללה. אלו דברים שמשנים משוואה במיוחד בגלל הדיוק.

לגבי פגיעה בישובים קרוב לגבול עם כוח קרקעי - תגדיר פגיעה קשה - נניח שהם מצליחים בדרך פלא להעביר מתחת למכ"ם (ומתחת לאדמה) סדר גודל של גדוד שלם כולל חגורות נפץ ומטענים. גדוד כזה יכול להרוג בישובי הצפון הקרובים נניח 100 איש בלילה לפני שיושמד כליל - אתה יודע מה אפילו נניח 200 איש. זה כואב זה קשה אבל אני מבטיח לך שזה יהיה נמוך משמעותית מהמספר של אנשים שייפגו מטילים ורקטות במלחמה.

ואני אגיד עוד משהו שלא נעים לומר אבל בהיבט אסטרטגי חייבים להסתכל בחישוב קר. אין דין פגיעה קשה ככל שתהיה במלחמה ב-100 איש אפילו 200 ביישובי הצפון כדין פגיעה קשה בתשתית החשמל של מדינת ישראל שתשפיע על הכלכלה במשך חודשים ואולי אף שנים (תחשוב מה יקרה למשק שלנו בלי חשמל במשך שבוע ועם הפסקות חשמל רציניות במשך חודש חודשיים - אתה מדבר על קטסטרופה של ממש - הפסדים של עשרות מיליארדי שקלים - המדינה תשקע במיתון עמוק שייקח שנים לצאת ממנו - עם כל הכבוד ל-200 האיש שלך בגבול זה לא אותו דבר). ואם אתה חושב שאין סיכוי שזה יקרה - תציץ ברזרבות החשמל של ישראל בלי קשר למלחמה - סתם ביום חם בקיץ.


לגבי טיעון איש הקש (אני פילוסוף כמו שאתה יודע אז אני מכיר את הנושא היטב ) - הבאתי את זה כדוגמא קיצונית לטיעונים שלך. אבל בתכלס כשחושבים על הגישה של צה"ל עד לפני כמה שנים (ממש אחרי לבנון 2 ועם תחילת הפוש לפיתוח הכיפה) היא הייתה קרובה מאד למה שציינתי. לדעתי גם היום הצבא מעדיף לחלוטין נשק התקפי. אני חושב שבחישוב קר זאת טעות - למערך חזק, רב שיכבתי בעל מגוון אמצעים שונים (כולל אמצעים נקודתיים ממש - לייזר ואחרים, כיפות, שרביט, פטריוט, וחץ 2/3) עם פריסה רחבה של הגנה מפני איומי רק"ק (ואיומים נוספים כמו כטבמ"ים וטילי שיוט) יש חשיבות מרכזית כמעט מעל לכל דבר אחר שיש כיום בצבא - פשוט משום שזה הנשק האסטרטגי העיקרי של האויב המרכזי שלנו - חיזבללה (וזה נכון גם במידה רבה לחמאס ואפילו למה שנשאר מהסורים ולמה שיש לאירנים מולנו - המצרים זה אולי היוצא מן הכלל היחיד).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

ציטוט:

במקור נכתב על ידי עידו גנוט אתה צריך יותר מ-7-8 סוללות בשביל להגן על כל המתקנים אסטרטגיים ממטחים כבדים של מאות טילים ארוכי טווח מדוייקים בפרק זמן קצר ובכל מקרה אתה לא תרצה רק מתקנים אסטרטגיים אלא גם על האוכלוסיה לפחות בערים הגדולות ובשביל זה אתה צריך בהחלט פי 2 ממה שיש או מתוכנן. זה מתחיל להשמע כמו האיראנים... אם מדובר ברק"ק כבד הרי שלא יהיו מטחים כבדים של מאות טילים ארוכי טווח בפרק זמן קצר כי צריך להטעין את המשגר, ובהתחשב במה שקרה במלחמת לבנון השניה, במקרה הטוב אותו משגר ירה שני מטחים. וכל זאת בהנחה שהוא לא יושמד מראש. לגבי השאר - במקום לפצל דיון לשני מיני שרשורים אענה כאן. לגבי זה שבפגיעה ברכבת נהרגו 3 אנשים - לא נכון - נהרגו 8 ונפצעו 20. וזה רקטה בינונית - פגיעה ישירה של רקטה כבדה עם חצי טון חומר נפץ יכולה להרוג בקלות עשרות. במלחמת המפרץ נורו כמה עשרות סקאדים מוארכי טווח - חלק לא התפוצצו, חלק לדעתי היו עם רשק מוקטן ובאופן כללי ת"א הייתה די עיר רפאים באותה העת. שלא לדבר כמובן על זה שהיה מדובר בטילים לא מדוייקים בעליל. אתה לא יכול להשוות את הנזק שהם גרמו למה שיקרה ממטח של 40 M600 או זילזלים מוכוונים מדור מתקדם שיש לחיזבללה. אלו דברים שמשנים משוואה במיוחד בגלל הדיוק. שאת כולם צריך לשגר מכן שיגור נייח או משאית. אי אפשר לירות מטחים, ושרידות המטרה נמוך יחסית לגבי פגיעה בישובים קרוב לגבול עם כוח קרקעי - תגדיר פגיעה קשה - נניח שהם מצליחים בדרך פלא להעביר מתחת למכ"ם (ומתחת לאדמה) סדר גודל של גדוד שלם כולל חגורות נפץ ומטענים. גדוד כזה יכול להרוג בישובי הצפון הקרובים נניח 100 איש בלילה לפני שיושמד כליל - אתה יודע מה אפילו נניח 200 איש. זה כואב זה קשה אבל אני מבטיח לך שזה יהיה נמוך משמעותית מהמספר של אנשים שייפגו מטילים ורקטות במלחמה. אני לא אומר שהבטחות צריך לקיים, אבל כדאי לתמוך בנבואות זעם ע"י אי אלו נתונים ואני אגיד עוד משהו שלא נעים לומר אבל בהיבט אסטרטגי חייבים להסתכל בחישוב קר. אין דין פגיעה קשה ככל שתהיה במלחמה ב-100 איש אפילו 200 ביישובי הצפון כדין פגיעה קשה בתשתית החשמל של מדינת ישראל שתשפיע על הכלכלה במשך חודשים ואולי אף שנים (תחשוב מה יקרה למשק שלנו בלי חשמל במשך שבוע ועם הפסקות חשמל רציניות במשך חודש חודשיים - אתה מדבר על קטסטרופה של ממש - הפסדים של עשרות מילירדי שקלים - המדינה תשקע במיתון עמוק שייקח שנים לצאת ממנו - עם כל הכבוד ל-200 האיש שלך בגבול זה לא אותו דבר). ואם אתה חושב שאין סיכוי שזה יקרה - תציץ ברזרבות החשמל של ישראל בלי קשר למלחמה - סתם ביום חם בקיץ. וחזרנו לאנשי קש לגבי טיעון איש הקש (אני פילוסוף כמו שאתה יודע אז אני מכיר את הנושא היטב ) - הבאתי את זה כדוגמא קיצונית לטיעונים שלך. שזה עושה את החיים יותר קלים זה בטוח, אבל מה תעזור לך כיפת ברזל אם חייזרים ירדו מהמאדים? אבל בתכלס כשחושבים על הגישה של צה"ל עד לפני כמה שנים (ממש אחרי לבנון 2 ועם תחילת הפוש לפיתוח הכיפה) היא הייתה קרובה מאד למה שציינתי. הפוש לפיתוח הכיפה היה קצת יותר מוקדם מכך. שנתיים לפני כן, למעשה. לדעתי גם היום הצבא מעדיף לחלוטין נשק התקפי. אני חושב שבחישוב קר זאת טעות - למערך חזק, רב שיכבתי בעל מגוון אמצעים שונים (כולל אמצעים נקודתיים ממש - לייזר ואחרים, כיפות, שרביט, פטריוט, וחץ 2/3) עם פריסה רחבה של הגנה מפני איומי רק"ק (ואיומים נוספים כמו כטבמ"ים וטילי שיוט) יש חשיבות מרכזית כמעט מעל לכל דבר אחר שיש כיום בצבא - פשוט משום שזה הנשק האסטרטגי העיקרי של האויב המרכזי שלנו - חיזבללה (וזה נכון גם במידה רבה לחמאס ואפילו למה שנשאר מהסורים ולמה שיש לאירנים מולנו - המצרים זה אולי היוצא מן הכלל היחיד).

ועל זה אנחנו לא מסכימים לחלוטין. ההתמודדות עם נשק תלול מסלול בתחום ההגנה האזרחית הוא פשוט יחסית, ורוב הנפגעים היו כאשר זה לא בוצע. בחישוב קר יש לך מאות אלפי אזרחים שחיו תחת אש ארטילרית לפני פיתוח הכיפה ללא כמות גדולה של נפגעים וללא השפעה ממשית על ההתנהלות של מדינת ישראל.
מצד שני, כדאי לסכם כמה מאמץ הושקע כאשר חוליות מחבלים כן חדרו לשטח ישראל - במקרה של מעלות מדובר באוגדה, ובמקרה של הפיגוע בקריית שמונה ב-74 היה סד"כ גדודי. כאשר מדובר בחדירה שמתבצעת תוך כדי לחימה אתה תשקיע המון כוחות (ובדגש על המון!) בשביל לחלץ את האזרחים, ואלה יהיו כוחות שלא יושקעו בלחימה. יחס ההרוגים יהיה רע מאוד לרעתך - בקרית שמונה דובר על 16 אזרחים הרוגים (ושני חיילים) לעומת 3 מחבלים, במעלות 26 הרוגים (ופי 3 פצועים) מול 3 מחבלים הרוגים ובנהריה 3 אזרחים וחייל מול שלושה מחבלים, ואפשר להמשיך עוד בפירוט.
זה סוג של פעולה שקשה מאוד למנוע, עם אפקט קשה פסיכולוגי קשה הרבה יותר מכל נפילת רקטה (ואם נלך עוד אחורה, הרי שבשנות החמישים אנשים לא יצאו מהבתים בלילה באיזור רחובות וגדרה, בגלל חשש פידאיון!). אז אני לא מציע לעמוד על הגבול יד ביד, אבל כדאי מאוד שהיחידות הסדירות שלנו, אלה שידרשו לתת פתרון, יוכלו לעשות זאת בהצלחה, ולא כמו ב-2006 ששליש מהחיילים נעשה פתאום חולה לפני כניסה ללבנון, ומ"פים ומ"מים פותחים זיגים בזמן ששאר הפלוגה מסתכלים עליהם.


בסיכומו של דבר אמצעים הגנתיים לא יסיימו לחימה. אמצעים התקפיים כן.
במציאות בה השמיכה התקציבית קטנה מאוד, יש צורך לאזן בין השניים. זה אומר שמרימים את המינימום הנדרש מבחינת הגנה, על מנת לאבטח מרכזי אוכלוסין ויעדי תשתית ולחימה קריטיים, וכל השאר יצטרכו ללכת למקלטים. את שאר הכסף צריך להשקיע בבניה של מערך לחימה כשיר ומיומן, ולא כזה שכאשר חטיבת שריון שלו נתקלת בכוח חיזבאללה קטן מקפלת את הזנב ובורחת חזרה לארץ. המצב של כוחות היבשה ב-2006 היה מחפיר ואין מילה אחרת לתאר את זה. לא מספיק נעשה בשביל לשפר את המצב, וכרגע המערך עובר הזנחה נוספת (ויש הרבה מה לעשות ולא הכל יעלה כסף, אבל הרבה).

אתה גם רוצה 20 סוללות, וגם רוצה גדר מאויישת כיאות בגבול ירדן (ומצריים, וסוריה), וגם חילות יבשה מאומנים. צרי לי - אתה לא יכול לקבל גם וגם וגם. אין לצה"ל ומדינת ישראל כסף לזה. אם יהיה לנו מזל, נוכל לבנות רק את must haves. מה שיותר סביר הוא תוכל לקבל, אולי, את 5-6 הפריטים העליונים ברשימה.
העובדות הן שלכל סוללת כיפת ברזל יכולת הגנה על שטח של 150 קמ"ר. זה אומר שבאיזור הצפון יספיקו לך 3 סוללות להגן על נקודות אסטרטגיות (איזור מפרץ חיפה, רמת דוד, ונניח שטח כינוס אוגדתי). לכל משגר 20 טילים. אתה תצטרך להראות את היכולת של החיזבאללה לשגר יותר מ-10 טילים במטח.
לנסות וליירט כל טיל שיפול על כל שטח עירוני זה ברמת פינוק כאשר מדובר בלחימה.
הסיבה שנשק תלול מסלול הוא אסטרטגי הוא בדיוק בגלל ההתנהלות שלך. כפי שאמרתי קודם, מצד אחד יש לך פניקה מכל הרוג מרק"ק ומצד שני אתה מנפנף הצדה אפשרות מאוד ריאלית של הרוגים אזרחיים כתוצאה מירי קרקעי. ברגע שתבין שחלק מהלחימה זה להיות מוכן לספוג נפגעים הפרופורציות שלך יתאזנו. את הלחימה אתה לא תסיים עם ירוטים. אתה כן תסיים לחימה עם כוח התקפי חזק ומיומן שיפעל בהתאם למטרות המדיניות ויביא את הצד השני להבנה שלא כדאי לו יותר להמשיך.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

אני לא טוען שצריך ליירט כל רקטה שתיפול אלא כל רקטה כבדה (או לפחות את הרוב המכריע). ולגבי הבינוניות - גם את רובן צריך ליירט. הקצרות זה סיפור אחר והייתי מאד שמח אם הפיתרון במקרה הזה לא היה דווקא כיפת ברזל שהיא בכל זאת יקרה למדי פר רקטה וגם ניתנת להרוויה בסופו של דבר אלא משהוא בסגנון של לייזר - ולפי ההתקדמות הפתרון הזה לא כזה רחוק.

לגבי חלוקת המשאבים - אני חושב שמערכת הגנה מרק"ק היא הדבר המרכזי שצה"ל צריך לעסוק בו מהסיבה הפשוטה (שכבר חזרתי עליה) שזה הנשק העיקרי של האוייבים שלנו. זה צריך להיות בהגנה ובהתקפה. בהתקפה להערכתי אנחנו כבר טובים מאד והשקעה נוספת תהפוך אותנו למעולים (אבל היחס אם תסתכל על כמות ההשקעה פה ביחס ליתרון שהיא מקנה - תקבל משהו לא מאד גדול) לעומת זאת שיפור ההגנה האקטיבית הוא משהו זול יחסית (שוב ההוצאות על הרכש ממומנות - ולדעתי אנחנו נוכל גם להמשיך ללחוץ עוד קצת על הלימון האמריקיני גם בשנים הבאות) ואנחנו צריכים לספק את הכ"א והלוגיסטיקה ואת זה ראוי שנעשה והתוצאות של 15 כיפות לעומת כל אלטרנטיבה התקפית אחרת על פני 10 כיפות או לצורך העניין מערכת לייזר+פיתון משופר להגנת נקודה באתרים אסטרטגיים - סתם כהצעה - היא גדולה להערכתי לעין שיעור מכל פיתרון התקפי שתציע.

לגבי המטחים הכבדים - אני מדבר במיוחד על ה-24-48 שעות הראשונות של הלחימה - אחרי זה אנחנו כבר נשמיד את רוב המשגרים והרקטות הכבדות. האויב יודע את זה. אם הם ולא אנחנו נותנים את המכה הראשונה (ותסכים איתי שיש אפשרות כזאת - למרות שאולי עדיין יותר סביר שאנחנו נפתח אם נדע שיש להם כוונות כאלו - ויש מצב שנדע) אז הם יכולים לנסות לשגר את מה שיש להם. ויש להם הרבה רקטות כבדות בכל מיני מקומות כולל כנראה גם סילו חפורים מהם אפשר לשגר בהתראה קצרה. דווקא אתה שנותן לחיזבללה הרבה קרדיט בתחומים אחרים לא יכול לזלזל ביכולת ההמצאה שלהם בכל הנוגע לשיגור מטחים של רק"ק כבד בפתיחת המלחמה כי זה בעצם הקלף החזק היחיד שלהם - כמו שאמרת הרק"ק קצר הטווח הוא פחות בעיה אסטרטגית גם עם הפגיעה שלו תגרום לנפגעים.

אני מבין מצויין את הנקודה שבמלחמה יש נפגעים (אפילו ניסיתי להסביר אותה בהודעה הקודמת). אני מפריד לגמרי בין הסוגיה של נפגעים לסוגיה שאני רואה אותה כאסטרטגית של פגיעה בתשתיות מרכזיות במדינה שיכולות לגרום לשיתוק המדינה ולפגיעה כלכלית (ואחרת) משמעותית.

לא כל נשק תלול מסלול הוא סכנה אסטרטגית - אבל נשק תלול מסלול כבד ומדוייק יש לו פוטנציאל להיות כזה אם האוייב משתמש בו נכון לראייתו (למשל כאמור ריכוז מאמץ על סוג תשתיות קריטי אחד בפרק זמן קצר). זה סכנה שאנחנו צריכים למצוא לה פתרונות והפתרונות הטובים ביותר לדעתי (אלו שיש להם את הערך value for money הטוב ביותר הם הגנתיים אקטיביים - פתרונות התקפיים טובים מאד יש לנו כבר כרגע).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

אני ממש לא בטוח שאתה קראת את מה שכתבתי - למעשה אני בטוח שאתה לא, כי אתה ממחזר את אותן טענות עליהן כבר עניתי.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

ביטיס ועידו: קשה לי לומר כמה החיזבאללה בכלל נוטה לכיוונים שלכם. ברור שארגון שכבש ערי שדה בסוריה יכול לכבוש מושב בגבול הצפון, ומי שמחזיק רקטות מדויקות יכול לכוון אותן למטרות שפגיעה בהן תגרום למאות הרוגים, אבל מה עם ההרתעה שלנו? הרי החיזבאללה נזהר מאוד לחצות את הגדר לפני 2000: הוא מזהה טוב למה אנחנו רגישים ולמה אנו רגישים מאוד. אני חושב שהמצב ב-2006, כשחצי מהצפון במקלטים וצה"ל מהסס לתקוף, היה נוח לו יותר ממצב בו נהרגו 50 אזרחים בבת אחת, וצה"ל שולט בחצי לבנון. אם הוא יהרוג עשרות אזרחים בבת אחת, הוא מסתכן שנגיע לביירות או שנשטח אותה.

ביטיס: להגן על הצפון אתה צריך ~ אוגדה מצויידת ומאומנת; אין לי מושג למה צה"ל לא יכול להחזיק גם כמה סוללות כיפת ברזל נוספות וגם להחזיק ~גיס בסדיר ובמילואים בכשירות. מבחינת סד"כ, בגדוד כיפת ברזל יש הרי הרבה פחות לוחמים מבגדוד חי"ר, וגם עלותו השוטפת אינה רבה (הסימולטורים, חומר ההדרכה, קו היצור וכו' כבר קיימים). הרי בשנות ה-80' הישנות והרעות צה"ל היה קונה מאסות של סטי"לים, טנקים, רוס"רים ומטוסי קרב מתוצרת ישראל- ועוד נשאר לו כסף להחזיק עשרות חטיבות סדיר ומיל' כשירות ומאומנות.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי קרן-אור ביטיס: להגן על הצפון אתה צריך ~ אוגדה מצויידת ומאומנת; אין לי מושג למה צה"ל לא יכול להחזיק גם כמה סוללות כיפת ברזל נוספות וגם להחזיק ~גיס בסדיר ובמילואים בכשירות. מבחינת סד"כ, בגדוד כיפת ברזל יש הרי הרבה פחות לוחמים מבגדוד חי"ר, וגם עלותו השוטפת אינה רבה (הסימולטורים, חומר ההדרכה, קו היצור וכו' כבר קיימים). הרי בשנות ה-80' הישנות והרעות צה"ל היה קונה מאסות של סטי"לים, טנקים, רוס"רים ומטוסי קרב מתוצרת ישראל- ועוד נשאר לו כסף להחזיק עשרות חטיבות סדיר ומיל' כשירות ומאומנות.

בשנות ה-80 הישנות והרעות צה"ל קנה מאסות, אבל הכשירות היתה יוק. רוב יחידות השדה במילואים היו מצויידות בציוד מיושן, וכל יחידות החי"ר היו חסרות ציוד לחימה שכיום נראה לנו בסיסי מאוד - קשר, ראית לילה, חימוש מונחה וכו'.
הכשירות היתה בקאנטים והעלות למשק של זימון מילואים היתה גבוהה הרבה יותר מהיום (מכיוון שהיא לא גולמה בתקציב הבטחון).
החזקה של אוגדה מאומנת ומצויידת עולה הרבה כסף, ואם מדובר במילואים, אז עולה עוד יותר הרבה כסף.
אם אתה רוצה גם גדר שפועלת בצורה תקינה כל הזמן (שזה ממש לא המצב בהרבה מקומות), ומוצבים מצויידים היטב, אתה מדבר על עוד הרבה מאוד כסף. הכסף הזה לא מושקע כיום כי הוא הולך למקומות אחרים, בצדק ולא בצדק.
תקים עוד 10 סוללות כיפת ברזל, אתה בהכרח תפגע במקום אחר, שלא בטוח שלא צריך אותו יותר.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

ציטוט:

בשנות ה-80 הישנות והרעות צה"ל קנה מאסות, אבל הכשירות היתה יוק. רוב יחידות השדה במילואים היו מצויידות בציוד מיושן, וכל יחידות החי"ר היו חסרות ציוד לחימה שכיום נראה לנו בסיסי מאוד - קשר, ראית לילה, חימוש מונחה וכו'. הכשירות היתה בקאנטים והעלות למשק של זימון מילואים היתה גבוהה הרבה יותר מהיום (מכיוון שהיא לא גולמה בתקציב הבטחון).

והסיפורים על שיריונרים וחי"רניקים שהיו מתאמנים חודש בשנה על הכלים שלהם, כולל ירי ונסיעה רבה? קשה לי לתאר שזה עלה פחות מרכש קשר, ראית לילה, חימוש מונחה וכו'; שחלקם (שפופורות מא"כ) מיוצר בארה"ב.

ראשית צה"ל הוסיף רישמית את מרכיב "ההגנה" לתפיסת הבטחון

אין לישראל מערכת נשק יותר "כדאית" כלכלית מכיפת ברזל.

זה הרבה מעבר לנזק למתקנים חיוניים כאלו ואחרים.

במקרה של שיגור רקטות בעבר , ללא כיפת ברזל, האזור המאויים היה נעצר כלכלית - אנשים עזבו את האזור, בתי ספר נסגרו, מפעלים הושבתו - הנזק הכלכלי הוא במאות מליונים של ש"ח ליום .

עם כיפת ברזל , החיים הכלכליים נמשכים - גם אם יורים על ת"א.


הבעיה תהיה , כפי שציין עידו, שככל שהדיוק של הרקטות יעלה, היכולת של כיפת ברזל להגן על האוכלוסיה תצטמצם כי יהיו חייבים להגן על מתקנים חיוניים מכל מחיר - כמה שווה מניעת פגיעה של 100 ק"ג חנ"מ בבתי הזיקוק בחיפה או באשדוד?

מבחינת כ"א - ממילא הולכים לכיוון של מרכז שיגור ארצי לכל ההגנה נגד טילים כך שמי שישרת בשטח יעסוק באבטחה ותחזוקה ולא ב"בקרת אש" , אך במקביל יתחילו לפרוס "שרביט קסמים" ...
מה שלי לא ברור בפריסה של המערכת זה מדוע לא מציבים אותה במתחמים מוגנים וסגורים - בבסיסים של צה"ל , במפעלים של מערכת הבטחון , במתקנים של הנמל או חברת חשמל - במקום שחיילים ישמרו - תהיה שמירה ההקפית של של המתקן עצמו

לגבי "פיגוע מיקוח" מלבנון - מכיוון שזו בעיה מאוד ישנה, אני מניח שהפתרונות שיש היום הם הרבה יותר טובים מבעבר. האם ברגע האמת המערכת תתפקד כראוי? זה נדע אם נגיע לארוע - אך אין קשר כאן לאימונים או מוכנות - זה עניין שמ משמעת בט"ש.

בחדירה האחרונה מעזה כנראה כולם פשוט ישנו....

אכן. אני אוסיף עוד משהו משלי - אני חסיד גדול של הגנה קשה על פני ניידות. לאוייבים שלנו אין וכנראה לא תהיה בעתיד הנראה לעין יכולת התקפית שתאפשר להם השמדת מטרות קשות (בונקרי פיקוד ושליטה או אפילו סילו לשיגור טילים - בין אם עבור טילים התקפיים או הגנתיים). יכולת כזאת דורשת דיוק רב מאד וכמות גדולה של חומר נפץ או רש"ק ייעודי מתקדם מאד - זה לא טכנולוגיות שנמצאות אצל האוייבים שלנו (שאין להם גם כידוע חיל אויר - אני מדבר על החיזבללה אבל בפועל גם לסוריה כבר לא נשאר כמעט כלום ולאירנים אין ממש יכולות להגיע לכאן ולבצע משהו משמעותי עם מטוסים - מצרים נשאיר שוב בצד).

אנחנו כבר יודעים שאת השרביט ימקמו בבסיסי קבע וגם את החץ - איך זה בדיוק יראה והאם מדובר על סילו ממוגן סטייל הטילים הבליסטיים של ארה"ב/רוסיה או משהו אחר אני לא יודע.

תכלס אני אגיד כזה דבר - אם היו מספיק כיפות ברזל היה אפשר לפחות חלק מהן למקם במתחמים סגורים וממוגנים בתוך בסיסים באופן קבוע בדרך שיהיה קשה עד בלתי אפשרי לפגוע בהם (לא באמצעות ירי מרחוק אבל גם לא באמצעות מחבלים).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

הבעיה היא שהבסיסים, כמעט בהגדרה, לא נמצאים ליד המקומות האזרחיים או התשתיות האסטרטגיות שאתה רוצה להגן עליהן. קל מאד להציב סוללה בתוך תל נוף או רמת דוד, אבל אם אתה רוצה להגן על חיפה או ראשון לציון המקומות האלה מאד לא אופטימליים לסוללה הזו - גם אם הם טובים כדי להגן על בסיס חיל האוויר עצמו. יותר מכך, אם האויב יודע שאתה ממקם סוללות בנקודות א', ב' ו-ג' הוא ימקם ויכוון את המשגרים שלו כך שהמסלולים הבליסטיים יהיו בדיוק אלה שיאתגרו את היכולות של הסוללות האלה או שיעברו בקווי התפר ביניהן; חלק מהיעילות של הכלי הוא בכך שהסוללה יכולה לדלג והאויב לא יודע איפה כל הסוללות בזמן נתון. לגבי אבטחה היקפית של הסוללה - האמת היא שלא נראה לי שסוללה בסטלה מאריס או בפאתי באר שבע נמצאת בסיכון גדול למתקפת קומנדו, ואילו נגד רקטות - אם היא לא יכולה להגן על עצמה אז כנראה היא גם לא מאד יעילה בהגנה על סביבתה.

הטיעון של "אנחנו צריכים להשקיע ב-ABC כי זה הדבר העיקרי שיש לאויב שלנו" הוא טיעון קצת בעייתי. היה לנו חיל אוויר הכי טוב בסביבה, האוייבים הבינו שהם לא יכולים להתמודד מולנו בלחימה קונבנציונלית, הפסיקו לטפח את חילות האוויר שלהם ועברו לנשק רקטי. אנחנו ממשיכים לבנות כשירות-על לחיל האוויר, עכשיו נשקיע גם בהגנה נגד נשק רקטי - הבעיה היא שההשקעות לא נגמרות, הן בקבועי זמן של שנים רבות ולעתים עשרות שנים, ואילו האויב יכול להבין זאת ולפנות לאפיק אחר די בקלות. אם אתה תשקיע במענה לדבר שיש לאויב אז הוא יחליף את "הדבר שיש לו". אתה מגיב ולא יוזם, והאויב יכול לגרור אותך למאמץ אדיר - וברגע הבא להופיע עם כיוון חדש שלא נתת לו פתרון.

אם האוייב יעבור מהשקעה באיום רקטי למשהו אחר זה יהיה נהדר - השגנו את המטרה שלנו.
בסופו של דבר תזכור שלאוייב העיקרי שלנו כיום יש יכולות צבאיות מאד מוגבלות - אין לו טנקים, אין חיל אויר, כמות החי"ר מוגבלת, אמצעי השו"ב שלו נחותים משמעותית משלנו - הדבר היחיד שנותר לו הוא רק"ק. אם הוא ינטוש את הרק"ק לאן בדיוק הוא יילך? הדבר היחיד שאני יכול לחשוב עליו הוא אולי סייבר - ושם אנחנו ממצבים את עצמנו כמעצמה עולמית - אז הוא מוזמן לנסות - ובגדול אני מעדיף מלחמת סייבר על מלחמת טילים כי במלחמה כזאת יש לנו יתרון מובנה והוא תעשיית ההיטק שפיתחו כאן במשך ה-30 שנה האחרונות - תעשיה שלא קיימת היום בלבנון וגם לא באירן (למרות שהם הולכים ומתקדמים בתחום). ובכל מקרה אם המלחמה תעבור מהמימד הפיזי לעולם הסייבר זה יביא דווקא תועלת עצומה למשק כיוון שזאת מלחמה מסוג אחר שבה לחברות פרטיות יש הרבה מקום ואלו חברות שמוכרות אחרי זה מוצרים לכל העולם בהרבה כסף.

לגבי מיקום הבסיסים - אני אומר דבר כזה - א. צריך יותר כיפות - כמו שאמרתי להערכתי בין 15-20. מתוכן נניח 7 יהיו קבועות והייתר יסתובבו. הקבועות יוצבו איפה שצריך להציב אותן בשביל להגן על מתקנים אסטרטגיים וערים גדולות - נניח 2 בגוש דן, 2 באזור חיפה והצפון, אחת באזור ירושלים, ובעוד כמה נקודות אסטרטגיות שייבחרו. השאר ינועו כמו היום. בקשר למיקום המדויק לסוללות הקבועות - איפה שיוחלט שיבנו בסיס קטן אם אין שם (גם אם זה בתוך גבולות העיר חיפה או מטרופולין דן (זה לא צריך להיות בסיס ענק ולא צריך להפקיע שטחי קרקע עצומים ויקרים) זה צריך לטעמי להיות מוגן גם מפגיעה של טילים או רקטות (או מזל"טים מתאבדים - זה שהסוללה נועדה נגד טילים לא אומר שהיא משמידה הכל ואם האוייב יישגר מטח גדול ומדוייק ישירות נגדה משהו עלול לפגוע בה) וגם הגנה היקפית מפני נסיונות פגיעה של מחבלים (מה לעשות כידוע יש לנו גם איום פנימי בתוך מדינת ישראל שאפשר להניח שהאירנים והחיזבללה מחזיקים ליום פקודה וסוללת כיפת ברזל זאת מטרה מפתה מאד במלחמה).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

אינני יודע על הכמויות אך בפרסומים מתייחסם ל 12 ככמות מספיקה, וניידות נחוצה על מנת לרכז הכח הקטן בסדיר אל מול איום צפוי מבלי להקפיץ מילואים. יש נושא של הגדלת טווח המיירט שאולי אף יקטין את מספר הסוללות הדרושות

מערכת ההגנה נגד טילים - כיפה, שרביט, חץ צריכה להיות מערכת שהיא בכוננות כל הזמן - כפי שיש כוננות ירוט נגד מטוסים - ואת זה צריך להשיג באופן "הזול" ביותר בכ"א.

לכן, העניין של למקם כיפות בבסיסים קבועים נועד לאפשר "אוטומציה" של המערכת והפעלתה ע"י מרכז שליטה מרכזי ללא כ"א בשטח - משגר (של סוללת מילואים) מוכן לשיגור מיידי באמצעות פקודה מרחוק ללא חיילים מסביב ביום יום שממוקם בחצר שמאובטחת כבר היום - גם אם זה מתקן אזרחי - וכאן על צה"ל לחשוב מחוץ לקופסא וליצור תהליך הידברות עם פיקוד העורף שיש לו ממשק למתקנים האסטרטגיים - שיארחו את הסוללות בשיגרה.

לבנות בסיס מיוחד בשביל הכיפה נראה לי שישיג תוצאה הפוכה.....

האבטחה, ממה שנראה עד היום, אינה אבטחה נגד אויב שינסה לפגוע בסוללה, האבטחה היא אל מול אזרחים סקרנים, מה שמחזק הצורך במיקום הסוללה מאחורי גדר.

גם הגנה נגד אש נ"ס נראית לי השקעה מיותרת -בסופו של דבר אם מחליטים שזה סיכון -מביאים משאית וזזים מהמקום - אך עצם היתירות הגדולה במערכות הופכת את כל העניין של לנסות לפגוע בכיפה לתרגיל לא כדאי לאוייב - זו מטרה מאוד קטנה שמגנה על עצמה יפה....

אני בטוח שיש אופטימיזציה במיקום הכיפות אך אם סוללות מילואים יוצבו כפעילות אז אפשר לאבטח את אזור מפרץ חיפה , גוש דן, אשדוד/ אשקלון 24/7 בעלות מינימלית וללא צורך לגייס מילואים כל פעם שיש חשש ממשהו - הפריסה אולי אינה אופטימלית, אך מול החלופה של סוללות ארוזות בימ"ח , זה שיפור משמעותי.

יש כוננות רצינית - גייס מילואים ותזיז את הסוללה לאן שנדרש.

מילה אחרונה על הגנת שדות התעופה הצבאיים- אם לצטט את מפקד חיל האויר - זה בלתי אפשרי לשתק בסיס - זו מטרה מאוד מפוזרת, מסלולים מתקנים בלי בעיה, המטוסים ממוגנים - חיל האויר נערך לאיום על הבסיסים כבר 40 שנה.

"הבטן הרכה" של המדינה, כל מדינה שהיא, אלו המתקנים האזרחים האסטרטגיים - חשמל, זיקוק - אם מלאי המיירטים סופי, אם יכולת היירוט מאולצת במטחים - לא יתכן ששדות תעופה צבאיים יקבלו עדיפות על מתקנים אסטרטגיים בתסריט של אלפי רקטות / טילים מדוייקים ביום.

לגבי מה להשקיע - כתבתי על זה במקום אחר - האוייב מאתגר אותנו במקום בו יחס עלות / תועלת שלו הוא אופטימלי , מכיוון שאנו מדינה מאוד עשירה (ואני לא ציני) והאוייב שלנו הוא מאוד עני, האסטרטגיה שלנו היא לענות לאתגר שלנו בעלות הכי נמוכה שאנו יכולים כך שמשוואת עלות/תועלת שלו תתערר אל מול המענה - והוא את ההשקעה כבר ביצע.
זה מרכיב "ההרתעה" שמתורגם למאמץ כלכלי.
בניגוד לאוייב, אנחנו יכולים להשקיע בגם וגם וגם וגם - האוייב חייב לבחור רק נושא אחד ולרכז בו מאמץ כלכלי כביר.

מי שחושב שההשקעה שלנו בכיפות היא יותר גדולה מההשקעה של האוייב ברקטות - לא עושה את החשבון נכון - היחס אינו כמה דולרים מוציאים אלא איזה % מהתל"ג

הבעיה האסטרטגית של ישראל אינה התמודדות עם קסאם - הבעיה היא התמודדות עם נשק ארוך טווח ומדוייק בהרבה מהקסאם - והוא עולה הרבה כסף - ברכש, לוגיסטיקה , אימונים, מיגון - ואבדות ונזק שמשתמשים בו.

תיתן מענה יעיל לאיום בהשקעה (כ % מהתל"ג) שקטנה מההשקעה של האוייב - ניצחת כלכלית את המלחמה - ולעניות דעתי ישראל בדרך הנכונה , בוודאי אם האמריקאים מממנים חלק לא מבוטל מהסוללות, אבל עם אם יהיה צריך לממן הכל לבד- אז לא היו קונים F35 לפני שמסיימים לרכוש מערכת הגנה נגד טילים

הלוגיקה הזאת מביאה למסקנה אחת - רכש ופריסת כיפות ברזל הפך להיות מרכיב מרכזי בהרתעה של המדינה - תוצאה לא טריוויאלית כאשר מדובר על נשק הגנתי, ולכן חיל האויר תמיד התנגד להעניין - הרתעה תמיד נתפסת כפונקציה של יכולת התקפית

אם הבעייה שלנו היא לא הקסם אלה ברקטות מדויקות מרחוק היית צריך לעצור פיתוח והצטיידות בכיפת ברזל ולהעביר את כל המשאבים להשלמת הפיתוח והפריסה של שרביט קסמים ... אבל פוליטית כנראה אתה לא יכול

אני מאד מתחבר לדברים שלך tby אנחנו בהחלט רואים את האיום באופן דומה (אישית אני בכל זאת קצת מודאג מבסיסי חיל האויר אבל עדיף להיות מודאג מאשר לא מודאג - וכן הם גדולים וכן הם מפוזרים וחלק ממוגן והכל נכון אבל בניתוח נכון של הצד השני יכול להיות שיש צווארי בקבוק חיוניים עם יתירות מופחתת שפגיעה בהם תדרוש זמן שיקום ארוך יחסית שיגרמו לפער מבצעי שיפגע ביכולות של חיל האויר - נקווה שבחיל האויר באמת חשבו על כל התרחישים הרלוונטיים).

בקשר למיקום הכיפות - יכול להיות שמיקום בתוך שטח של אתר אסטרטגי זה רעיון (לא יודע) - לדעתי צריך למצוא את המיקום האופטימאלי (מבחינת כיסוי המטרות המוגנות) ולהציב שם או קרוב ככל האפשר - גם אם זה אומר שזה שטח אזרחי ועושים שמניות באויר.

אם יש אפשרות לאוטומטיזציה יותר מהיום זה נהדר - אני מקווה שזה גם יעבוד טוב. צריך לזכור שלדעתי כיום אין אוטמטיזציה מלאה של הטענת המיירטים - מערכת כזאת הייתה יכולה להיות מדהימה אבל אני מניח שהיא יקרה מאד ומורכבת). עוד נקודה שאני לא בטוח שראוי לפתוח כאן היא הפריסה של הסוללה עצמה ברמת המשגר - האם משגרים יכולים להיות פיזית אחד ליד השני או האם הם מחוייבים מבחינת המבנה האופטימאלי של המערכת להיות דווקא מרוחקים זה מזה מה שמגדיל את שטח הפריסה של הסוללה (בעייתי בתוך עיר).

לגבי השאר - כאמור אני מסכים - אנחנו מדינה עשירה (באופן יחסי לחיזבללה או לסוריה ובמידה מסויימת אפילו ביחס לאירנים למרות שזה כבר יותר בעייתי). יש לנו יכולת אם נחליט להשקיע גם וגם (וגם) אבל עדיין חשוב שיהיו סדרי עדיפויות ובסדרי העדיפויות האלו הגנה אקטיבית חייבת לבוא במקום מאד גבוה (יותר גבוה ממה שכנראה הרבה חברה בצה"ל רוצים מסיבות שבעיני הן לא ענייניות). אנחנו צריכים לשאול את עצמנו כמו שאמרת איפה ההשקעה המינימאלית תניב לנו את התמורה המקסימאלית - והתשובה אל מול האיום המרכזי הנוכחי כפי ששנינו מסכימים היא כנראה בהגנה אקטיבית שהיא אפקטיבית בפריסה רחבה עם הרבה יתירות ככל האפשר.

לגבי חוסר האיום על הסוללות - אולי בפועל את צודק אבל לדעתי אין לנו מספיק סוללות (וכנראה גם לא יהיו) בשביל שנרשה לעצמנו את הפריבלגיה של לא להגן עליהן - גם מפני התקפות מחבלים/קומנדו וגם מפני אש נ"ס מדוייקת במטחים). לדעתי הגנה כזאת היא לא סיפור מאד יקר - תחשוב למשל שמסביב לכל משגר או מכ"ם אתה שם כמה בטונדות חזקות וגבוהות מ-4 כיוונים עם מעבר לרכב גרירה הטענה מכיוון אחד - לא יקר ופותר לך בעיה של רסיסים ואפילו הדף מכל פגיעה שהיא לא ישירה לגמרי. לגבי אבטחה היקפית - אידאלית הייתי רוצה שם כוח מיומן באמת - שוב אידאלית - אבטחה היקפית על הבסיס (כולל מצלמות וכו') ואבטחה על הסוללה במעגל פנימי של חיילים (מנוסים וחמושים). הסיכוי אולי קטן אבל פה אני דווקא נותן קרדיט לכושר ההמצאה של האירנים והחיזבללה לנסות לאתגר אותנו - ועדיף שנהיה מוכנים מאשר שיצליחו להוציא מפעולה סוללה שמגינה על חיפה בדיוק באמצע מלחמה.

לגבי הנקודה של שרביט על פני כיפה - tby ציין וגם אני הזכרתי את זה בשרשורים אחרים שהכיפה משודרגת ואולי אף תשודרג בהמשך לפעול כנגד מטרות בטווחים רחוקים ממה שהיא תוכננה במקור. אני הייתי שמח שתהיה חפיפה ממש משמעותית בין המטרות שהכיפה יכולה לטפל בהן למטרות של השרביט כך שלמשל הכיפה תוכל להגן על תל אביב מרקטות וטילים שמגיעים אפילו דרומית לביירות (לדעתי זה לא אפשרי כיום אבל באמת שאין לי גישה לנתונים). יכולת כזאת תאפשר באמת להשתמש בפחות כיפות (אולי אגב עם יותר משגרים בכל סוללה והרבה בטן - תחשוב מזה 1000 רקטות ביום - גם אם רק 1/5 נופל בשטח עירוני זה מסה רצינית שצריך להתמודד איתה).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

אם האויב לא יוכל להפעיל ביעילות רק"ק הוא יעבור למשהו אחר. לך קשה לחשוב על כיוון אחר בשבילו, אבל זו בדיוק הבעיה עם אויבים: הם אוהבים לעשות מה שאתה לא מצפה לו בזמן שאתה מתכונן למלחמה הקודמת (וכיפת ברזל היא בדיוק הנשק שנבנה עבור המלחמה הקודמת, של 2006). אני לא יודע אילו יכולות האויב ינסה לבנות לפעם הבאה. אולי טילי קרקע-ים נגד הספנות האזרחית ואסדות קידוח, או סירות מהירות או שיגור מכלים מוסווים כיאכטות תמימות ששטים 200 ק"מ מהחוף שלנו. אולי מזל"טים מתאבדים, זולים ובכמויות גדולות. יש עוד דברים שאני לא חושב עליהם, אבל בלבנון ובאיראן יושבים אנשים שתפקידם לחשוב עליהם, לבדוק אותם ולפתח תו"לים ושיטות הפעלה. אם האויב יעבור ממשהו שיש לנו מושג איך מתמודדים אתו למשהו שלא בטוח שאנחנו יודעים לטפל בו אז לא הרווחנו הרבה.

תפקידו של אגף המודיעין להתריע בדיוק על מגמות כאלו.
בנתיים לפי כל המידע החיזבללה (והחמאס) ממשיכים להתמקד ברקטות כאמצעי לחימה העיקרי.
אם יתברר כי הם נוטשים תחום זה ועוברים למשל למל"טים אני מעריך שניתן יהיה למצוא פתרונות - בין השאר הסבה של כיפת ברזל כנגד סוג כזה של איומים (השרביט גם אמור לטפל באיום כזה נדמה לי). מערך גדול של כטב"מים חמושים הוא לא סיפור פשוט לייצור, שליטה והפעלה בטח לא בלחימה כשלאויב שליטה מלאה באויר ולהערכתי זה משהו שיהיה לנו הרבה יותר קל לטפל בו מאשר מערך רק"ק גדול.

לגבי איומים על ספינות זה איום שהיה קיים ב-2006 (כזכור חטפנו) ואפשר להניח שבהחלט יהיה קיים גם במלחמה הבאה. יש מצב שנחטוף גם בהמשך ויצטרכו למצוא לזה פתרונות - לדעתי האיום הזה יישאר מוגבל (אך כואב) - אלו טילים יקרים ומורכבים להפעלה הדורשים לא מעט תשתיות.

לומר משהו כמו - האויב תמיד חושב צעד אחד קדימה ואנחנו צעד אחד אחורה אז לא כדאי לנו לטפל ולהשקיע כסף באיום שאנו רואים לנגד העיניים - הוא לא פיתרון. האיום המצוי מולנו כיום - ובאופן הרבה יותר חזק מב-2006 הוא איום רק"ק - לו נוספו נדבכים שלא היו קיימים אז כמו רקטות ארוכות טווח כבדות ומדוייקות וכנראה גם אמצעי הסתרה והקשחה שלא היו קיימים אז.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

מה שהוא אומר לך שלחשוב על איך אתה מגן מפני אמצעי לחימה של המלחמה האחרונה זה אומר שאתה תמיד שם את עצמך במצב בו אתה מנסה להשיג את האויב במקום שבו הוא כבר היה וכבר לא נמצא יותר. הרעיון הוא שאתה תהיה זה שתמצא את הדרך והאמצעי שיגרום לאויב שלך לבעיה, ולא לנסות לפתור כל הזמן את הבעיה שהוא יוצר לך.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

האוייב שלנו נמצא במצב של נחיתות תמידית מול צה"ל בכל היבט כמעט שאני מסוגל לחשוב עליו. לטעון שאנחנו רודפים אחריו בלבד זה רחוק מאד מהמציאות.
כמו בכל מלחמה אסימטרית האויב מנסה למצוא את נקודות החולשה שלך תוך שהוא מנסה להמעיט ככל האפשר את החשיפה של נקודות החולשה שלו עצמו (זה נכון תכלס לכל עימות).

שוב הנקודה המרכזית היא שהאיום המרכזי על צה"ל ועל המדינה במלחמה הבאה ימשיך ככל הנראה להיות איום הרק"ק בדגש על רק"ק כבד ומדויק (זה לא אומר שלא יהיו דברים אחרים - השאלה איפה המסה הקריטית שיוצרת לנו בעיה אסטרטגית).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

"את הלחימה אתה לא תסיים עם ירוטים. אתה כן תסיים לחימה עם כוח התקפי חזק ומיומן שיפעל בהתאם למטרות המדיניות ויביא את הצד השני להבנה שלא כדאי לו יותר להמשיך."

אני יכול להסכים עם מה שאתה אומר, אבל השאלה העיקרית היא והיה והצבא יקבל את התקציבים שחוא מבקש, האם יהיה לו הכח והנכונות לכבוש את דרום לבנון בזמן קצר, או שאותו ביזיון מ-2006 יחזור על עצמו. ואז אין לנו צבא יבשה ואין לנו הגנה מטילים/רקטות.

USAF firming A-X requirements for A-10 'Warthog' alternative

07 April, 2016 BY: James Drew Washington DC

A draft requirement document that articulated the US Air Force’s need for a new attack aircraft optimised for close air support missions is being circulated within the five walls of the Pentagon and will be reviewed by the service chief “this spring”.

Lt Gen James “Mike” Holmes, USAF deputy chief of staff for strategic plans and requirements, says it’s the first step in the long process of planning and budgeting for an aircraft that might someday replace the hardy Fairchild Republic A-10. If approved by the air force chief of staff, a future close-air-support platform will be considered by a "planning choices” panel this fall for possible inclusion in the service’s five-year budget plan for fiscal years 2018-2022.

“We are developing that draft requirements document and staffing it around the air force now,” Holmes said after an Air Force Association forum in Washington DC on 7 April. “When it’s ready, we’ll compare that to what we have available, compare it to keeping the A-10, and compare it to what it would take to replace [the A-10] with another airplane.”

Holmes pointed to non-development alternatives like the Embraer/Sierra Nevada A-29 Super Tucano or Beechcraft AT-6 Wolverine turboprops, which are "available now". He also suggests the industry-funded Textron AirLand Scorpion or something that "other people are building or fielding" – maybe light attack versions of the Finmeccanica M-346 Master or Korea Aerospace Industries T-50 Golden Eagle trainers, which are already being proposed as Northrop T-38 Talon replacements under "T-X".

“The question is, where is the sweet spot as we talk about what’s available now and what the optimum CAS replacement will be?” Holmes says. “If you’re not careful, you can make an airplane that’s so hard to build that you never get it, so you need to hit that capability/affordability line about right.”

Some air force funding has been earmarked for “AT-X studies”, which will consider light attack variants of the USAF’s next-generation trainer. A brand new A-X aircraft is being considered, but it would cost much more to develop.

US Air Combat Command first hinted at a “future CAS platform” in a strategic guidance document posted in August 2015. The A-10 “Warthog” is being replaced by the Lockheed Martin F-35, but the stealth aircraft is considered overly expensive for regular air cover missions in uncontested airspace.

Pentagon weapons tests hope to trial the F-35 in the close-air-support mission to identify any shortcomings. A flyoff between the A-10 and F-35 is planned for fiscal year 2018 or 2019. Current USAF plans would draw down the A-10 force between 2018 and 2021.

https://www.flightglobal.com/news/a...hog-alt-423999/

מעניין אותי לדעת, האם ישראל אי פעם התעניינה במטוסים האלו?ואם לא, אז מדוע?נראה כי מדובר במטוס הסיוע הקרוב הטוב בעולם, ויכול להוות תרומה משמעותית בזירות כמו לבנון.

היה עניין, ולמיטב זכרוני בשנות ה-80 הוא גם נבחן (לא חושב שבארץ) - כרגיל, הוא לא נרכש עקב היותו מטוס חד-משימתי (סיוע קרוב בלבד) בניגוד לתפישה הרב-משימתית של ח"א שלפיה כל מטוס יוכל לבצע מספר משימות.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

גישה מעניינת, אבל שגויה מעט לפי דעתי, המטוס כבר הוכר ממזמן כבעל ביצועים מרשימים ויעילות גבוהה מאוד מול כוחות קרקע, ונכון לעכשיו, כשרוב האיומים עלינו מגיעים מהקרקע, מטוס כזה נראה כמעט כצורך.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי אהרן כנען גישה מעניינת, אבל שגויה מעט לפי דעתי, המטוס כבר הוכר ממזמן כבעל ביצועים מרשימים ויעילות גבוהה מאוד מול כוחות קרקע, ונכון לעכשיו, כשרוב האיומים עלינו מגיעים מהקרקע, מטוס כזה נראה כמעט כצורך.

אכן התאים בעבר ל"סיוע קרוב" גם במשמעותו המילולית. כיום כבר אינו רלוונטי. לא צריכים להיות קרובים (ולהסתכן) כדי לסייע באופן אפקטיבי.