אסור לעשות שלום עם הפלסטינים בתקופה הזאת. אמנם הלחץ מחוץ מאסיבי וקודח, וכל העת
חרב (בינתיים מטאפורית) מונפת מעל לראשה של המדינה אם לא נפעל לטובת השלום. כמו כן
טורקיה, גולדסטון, המשט, יצרו מעין הלך רוח מאוד נגטיבי כלפי ישראל בעולם, כשאובאמה
מפלבל נוכח שליחות הרסן הזאת בנו.

למרות כל זאת, אסור להיכנס בכנות למשא-ומתן לשלום. כן אפשר לנסות להיכנס למגעים עם
מחמוד עבאס רק למראית עין, כדי שהעולם ירד מאיתנו קמעה, אבל אסור בתכלית להתכוון לזה.
מה בדיוק רוצים מישראל? מדוע לנו להיכנס למגעים עם הרשות הפלסטינית, כשברור לנו שכל
הסכמה או החלטה שנגיע אליה עם אבו מאזן - תימחק בהינף עפעף של חמאס.

מי שלוקח פה סיכון גדול ותמיד לקח את הסיכונים בכניסה למשא-ומתן זאת רק ישראל. רק אנחנו
יכולים להפסיד אם נסגור עסקה עם אחד, כדי שהשני יבוא וידרוך עליה. עד שהעם הפלסטיני לא
יהיה סגור לגבי מי ינהיג אותו - את כולו - אין לישראל מה לעשות שם.

"משא" ומתן
ואנחנו תמיד ניהלנו "מתן ומתן"

שלום עושים עם אחים, מלחמה עושים עם אויבים.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי יחזקאל וקראתי עליו לכל הרי חרב נאם אדני אלןהים חרב איש באחיו תהיה

Oui nous irons nous faire casser la gueule en cœur, Mais nous reviendrons vainqueur

כשצד אחד הוא מדינה חזקה, דמוקרטית, עשירה ודואגת לאזרחיה, ובצד השני יש בעיקר
פליטים, פלאחים, דלים ואביונים ולהם שוטפים את המוח מנהיגים ללא שמץ של אחריות
לאיש הקטן (שבסך הכל מחפש להביא את כיכר הלחם למשפחתו).

אני מכיר הרבה פלסטינים, ואני אומר לך בוודאות שהם לא הרוויחו שקל אחד מהמיליארדים
שנשפכו בשני העשורים האחרונים על העם הפלסטיני, באם שנשלחו לפתח' או לחמאס. זה
נבלה וזה טרפה - שניהם ארגונים מושחתים מהיסוד.

חמאס, שהתפאר בניקיון כפיים, לא פחות מושחת. לא צריך לחקור הרבה אלא לראות מה
מצבו של חאלד משעל והיכן נמצאים ילדיו, ומנגד באיזה מצב נמצאים המוג'הידין והמתאבדים
של חמאס - את אותם "לוחמי חופש" מצאו במסגדים כשהם חסרי כל ושטפו את מוחם.

להם אין הרבה מה להפסיד כבר. מה יקרה? נפציץ אותם? נכלא אותם? נרעיב אותם? הם
עברו את הדברים האלה גם בלי שנעשה משהו - לכן אנחנו תמיד נהיה מי שיפסיד במשא
ומתן באם הוא יכשל. לנו יש בטחון להפסיד, חרמות לסבול, להפגע כלכלית, מוראלית.

אז מה נעשה?
נסגור הסכמים עם חמולות וראשי כפר .
אבל מה יהיה עם עזה רמאללא יריחו ושכם חברון וכו?

שלום עושים עם אחים, מלחמה עושים עם אויבים.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי יחזקאל וקראתי עליו לכל הרי חרב נאם אדני אלןהים חרב איש באחיו תהיה

Oui nous irons nous faire casser la gueule en cœur, Mais nous reviendrons vainqueur

אין ברירה. אנחנו תמיד נהיה האשמים בסיפור עבור העולם, לא משנה מה יקרה.
גם כשאחמדינג'אד יפיל עלינו פצצת גרעין יאשימו אותנו איכשהו בדבר.

להביא את עבאס לשולחן הדיונים ולדבר אוויר. מה לעשות שעד שאין הנהגה אחת
קובעת - אין לנו באמת מה לעשות.

מה שאינו נחשב כהצלחה בנסיונות הקודמים. אבל עדיף מהמצב הקים ומזה העשוי לבוא אחריו אם נמשיך בקו הנוכחי.

שישראל היא לא האשמה במצב הנוכחי. העולם תוקף אותנו כי זה הפך למן תגובה פבלובית. שורה
תחתנוה היא שהפלסטינים לא יודעים מה הם רוצים. אי אפשר ארגון טרור דתי פונדמנטליסט שמאמין
בארץ ישראל השלמה מצד אחד, וארגון טרור חילוני שמאמין במדינה "דמוקרטית" מצד שני.

לא יכול להיות שנסגור עסקה עם צד אחד כדי שהשני יכתוש אותנו ברקטות, ימשיך לאגור נשק ליום
הדין, ויקרא להשמידנו.

הרשה לי לתקן אותך-אין דבר כזה פלסטינים ובאשר לנושא עצמו, זה בזבוז זמן כל השיחות "שלום" עם הערבים ויותר מזה-בזבוז מיסים-נפגשים על חשבון משלם המיסים בבתי מלון וכדומה.

לא הבנתי משהו פשוט - למה?

האם היה שלב בו אמרת לעצמך עכשיו זה הזמן למו"מ?

נראה לי שאף פעם זה לא הזמן. אם הם תוקפים, אז מו"מ זה כניעה לטרור. אם הם לא תוקפים אז מו"מ רק יעצור את השקט. אם יש לחץ בנ"ל, אסור להכנע ללחץ ואם אין...
אני מניח שהבנת את הנקודה שלי.

האם נראה לך סביר והגיוני להגיע להסכם שלום או להבנות עם חצי עם פלסטיני כשיש לך
צד אחר, הרבה יותר קיצוני ומנותק גאוגרפית שלא יסכים לזה? מה עשית בזה?

לגבי הסוגייה האם זה נכון לקיים משא ומתן עם הפלסטינים תחת אש - פה יש בהחלט מקום
לדיון, אבל להסכים עם גורם אחד כדי שהשני ישתין עליו - זה פשוט טמטום ממדרגה ראשונה.

זה שאלה נכונה, שאני לא לגמרי בטוח לגביה.
אבל השאיפה צריכה להיות לחזק את הצד המתון, לייצר אופציה אמיתית.
לצד המתון יהיה אינטרס להלחם בצד הקיצוני, ולא מתוך ציונות או אפילו לא מתוך רצון לשלום. אלא כי הצד הקיצוני מסכן אותו ואת שלטונו.
המון פעמים נוח לנו להתלות בקיצונים כי הם מאפשרים לנו לשמור על הסטאטוס קוו במסגרתו הם מנסים לתקוע אותנו ואנחנו מצליחים לתקוע אותם.

ואגב, עדיין לא ענית לשאלה: האם אי פעם אמרת לעצמך שעכשיו זה זמן טוב להכנס למו"מ

אחרי מלחמת ששת הימים, אמר בן גוריון (שכבר לא היה בממשלה) כי זאת העת לעשות שלום.
כמה מחברי הכנסת דה אז, צחקו ואמרו שהוא זקן..
חבל.

looopy

היות ואני בסך הכל בן 23 ובעשור האחרון ישראל סבלה מהטרור הקשה ביותר
מאז היווסדה. אם הייתי בן 40 אולי הייתי יכול לענות על השאלה שלך אחרת.

אני זוכר את עצמי יחסית קטן, צופה עד שלוש ארבע לפנות בוקר בדיווחים על
הפיגועים שאירעו. אפילו ההורים שלי הלכו לישון אבל אני נשארתי רוטט מעצבים
ומכעס לאומי.

אולי התשובה של לופי אומרת הכל.
מבחינת ישראל אף פעם זה לא היה זמן טוב להכנס למו"מ, (למעט בתקופת ממשלת רבין הראשונה בה לראשונה ישראל יזמה את המו"מ). או שהיינו חזקים מדי או שהיינו תחת מתקפה.
הדוגמאות לכך, הם הנסיגה מלבנון וההתנתקות. בשתי המקרים נתנו הכל ובכל זאת לא היה שום ניסיון אמיתי לחתימה על הסכם.

אנחנו לפעמים כל כך מפחדים לאבד את זכות התגובה שאנחנו מוותרים על הנסיון להסכם.
תחשוב שאם כבר יצאנו מרצועת עזה או נסוגנו מרצועת הביטחון, מה היה אכפת לנו לנסות לחתום על הסכם. במקרה הגרוע ביותר הם היו מפרים אותו ויורים עלינו רקטות. בשום אופן זה לא גרוע מהמקום בו אנו נמצאים היום.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי eshely77 מה היה אכפת לנו לנסות לחתום על הסכם. במקרה הגרוע ביותר הם היו מפרים אותו ויורים עלינו רקטות. בשום אופן זה לא גרוע מהמקום בו אנו נמצאים היום.

מה, אתה רוצה עוד ילדים יהודים מתפוצצים בדיסקוטקים ?
מה, אתה רוצה עוד קסמים על כל הארץ ?
לא הספיקו לך 15 שנה אחרונות, האם אתה לא למד כלום מהמציאות ?

כי זה מה שיצא לנו פעם אחרונה שניסינו את הדרך העקומה הזו.

בו נעשה רגע סדר.
בשני המיקרים, הנסיגה מלבנון וההתנתקות נתנו יותר ממה שנתנו בכל המקרים בהם נהלנו מו"מ.
אני לא חושב שבשום מו"מ הפלסטינאים אפילו דמיינו שאנחנו ניסוג עד הסנטימטר האחרון.
לא קבלנו מזה כלום.
לא בטחון, לא שלום ואפילו לא לגיטימציה להגיב.
אם כבר מחליטים לתת את הכל, למה לא לעשות את זה במו"מ?

מי החליט לתת הכל ?
איזה מו"מ בדיוק ? מו"מ בו רק צד אחד ממלא התחייבויות, מו"מ שיתן לגיטימציה לאוייב וישלול כל לגיטימציה מישראל והיהודים ?

רק לטובת האוייב, אנחנו רק נמשיך לאכול את המרורים והטילים, האנטישמיות תגבר ככל שנמשיך להתקפל על השולחן.

כבר נתנו הכל, אם לא שמת לב. (לפחות בעזה ובלבנון)
וכנראה שנמשיך לתת, עכשיו השאלה היא איך.
כל ממשלה שנבחרה ב 20 שנה האחרונות ביצעה ויתורים כואבים, אגב הכי פחות ויתורים היו ממשלת קדימה.
בדיוק כמו עם המשט, היו לנו הזדמניות להקל על המצור כשהיינו חזקים, אבל היינו חייבים לחכות ללחץ בינלאומי ולהשפלה כדי להגיע לאותו מקום אליו הגענו בכל מקרה.

בדיוק כמו עם המשט, בעצם התנהגותנו ההססנית לגבי הפרת או הכוונה להפר את ריבונותנו הבאנו על ראשנו לחץ והשפלה.

צריך קו התקפי, לא מתפשר ולא פתוח לדיוני כל העולם.

אתה ואנחנו יודעים את זה, אבל מפלגות השלטון העבודה,קדימה והליכוד פנו שמאלה כאחד לשלום בכל מחיר ולכן עד שלא תשונה השיטה של הבחירות או המפלגות האלה יפנו את הדרך סופית אתה,אני וכל שאר העם רק בובות בבחירות של נבחרי הציבור בארץ ואחרי זה אנחנו חוזרים לארון עד הבחירות הבאות.

will you marry me nesli barda? Operating system: Linux The day Microsoft & apple makes a product that does not suck will be the day they start making vacuum cleaners. say no to Apple&Facebook&MS&Samsung IL&Nokia&Hot&Yes,but say yes to Google