הוא ביצע את הפרובוקציה הגסה נגד ישראל והסית נגדה באלימות, כרת ברית עם איראן של אחמדינג'אד, התנגד במועצת הביטחון לסנקציות על ידידתו איראן, ומסית נגד המערב – זהו מנהיגה של המדינה המוסלמית החילונית, טייפ ארדואן. והנזקים שהוא גורם לארצו, הולכים ומצטברים. יש מחיר להשתוללות. לפנינו עשר קוביות רחת לוקום, נוטפות סוכר. האם אובמה אוהב את החטיף התורכי הזול?

http://www.gplanet.co.il/prodetails...asp?pro_id=1176

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

"מומחה למטורפים" היא שמי שמולך, בסופה של דרך קצרה ולא נעימה, או ארוכה וכואבת, בסוף ינהג בהגיון. זה עובד ברוב רובם של המקרים, ולכן זו טקטיקה נכונה.

הבעיה היא שישנם לפעמים אנשים שאינם מטורפים בהגדרה, אבל בעוד נקודתית כל דקה ש"חותכים" מהפסקול של חייהם נראית על פניה כסוג של פעולה נורמטיבית (גם אם קיצונית) הפסקול כולו לא מתחבר לכדי רצף הגיוני. בעיה גדולה יותר היא כאשר 2-3 כאלה צצים בו זמנית, ואז הם יוצרים מין גל הלם שמצליח "להעיר" גם אנשים נוספים ולהכניסם למעל ההתנהגות שאינו במסלול שבסופו הגיון.

יותר ויותר ברור לי שארדואן, בין אם הוא שוטה, או "טרול" בדיפלומטיה הלבנטינית, ובין אם הוא כלל אינו כזה, בחר במודע במסלול שבו תמיד תהיה לו עדיפות על פני הנוהגים בהגיון - אותם הוא תמיד יקדים בכמה וכמה צעדים. אני לא מנסה להשוות בכל הנקודות, אבל במצב כזה העולם כבר היה בשנות השלושים כאשר לאורך מדגם די גדול של מדינות צצו משטרים, או מנהיגים, שנהגו בכל דרך פרט להגיון הצרוף שנצבר אחרי מאות שנות ממשל ודיפלומטיה. אלה היו מנהיגי איטליה, הונגריה, רומניה ועוד כמה מדינות, שלמרות החולשה המובנית של מדינותיהם, בחרו עד לשלב מאוד-מאוד מאוחר לדבוק בקו פעולה מדיני שהמיט חורבן על מדינותיהם (איטליה ניצלה מחורבן תרבותי רק בזכות הלב והכיס הרחבים של הדוד סם). אלה היו מדינות שרוו אכזבות ומשברים, ולכאורה היו מנהיגיהן אמורים לראות את האסון שבקצה הדרך, אולם למרות שבכל דקה נפרד היה ניתן לראות בהם סוג של אנשים מונהגי הגיון, כשחיברנו את כל הדקות התמונה עגומה: בין השאר משום ברור שלמעשה לא הייתה שום דרך לסיים את הסאגה, פרט לגרימת סבל עצום לכל הצדדים.

מי שחושב שארדואן הוא מין "חייזר", או משל סרט קיץ הוליוודי: מין "ילד" שנכנס לגוף של מבוגר ומשתולל במשרד עד שיעצרו אותו, לא רק שאינו מבין את השינויים שחלים בתורכיה מזה כ-15 שנה ברציפות, הוא גם מתעלם מהתמונה הכללית שבה בכמה וכמה מדינות בעולם מתרחשים תהליכים דומים למדי.

הימור שלי? תופעת ארדואן ותורכיה קיצונית, גם אם בבירתה תמיד ימצאו סטודנטיות נהנתניות עם פירסינג בגבה וחפיסת קונדומים בכיס, היא לא תופעה חולפת. מורשת אתא-תורכ מצוייה עכשיו בפרפורי הגסיסה שלה.

.

באיזה מדינות נוספות אתה מזהה את המגמה הזאת?

מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000

בכולן מנהיגים כריזמטיים, או שהיו כאלה עד לא מזמן, שנבחרו באופן דמוקרטי, אולם סוחפים את מדינותיהם לכוון שהוא נגזרת מהאגו האישי שלהם. צ'אבס הוא באופן די מעניין מין תואם מוסוליני, עד כמה שאפשר למצוא תאימות במקרה זה.

זה סוג שונה מהטיראנים שאנו "מכירים" (אסד1/2, צדאם), וקשה שלא להבחין בכך שישנה דינמיקה שבה משטרים כאלה מזינים זה את זה, מבחינת לגיטימציה ואידאולוגיה, כשהיו כמה "פרוצי דרך" ששברו מחסום פסיכולוגי של חוצפה, תעוזה ובושה, ויש שנגררים אחריהם (ומתעלים עליהם, או שהם מראש שולטים במדינות חזקות יותר). אני לא מכיר את ארדוגאן, וגם מזמן אין לי שום קשר עם שום תורכי שאני מעריך את דעתו (ולכן לא יכול לקבל "אינסיידר וויו"), אבל אני די בטוח שתוואי ההתנהלות שלו הוא נגזרת, ובעל זיקה, לאלה של צ'אבס ואחמניג'אד.

.

כן...לא חשבתי על דרום אמריקה כי הם לא מוסלמים אבל הם יכולים להזיק באותה מידה.

מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000

מתחיל להתהוות גם בברזיל...

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

אבל זה לא מונע מאדילוגיה אישית נגיד - ארדואן מנסה לקדם את האסלאם כמו באיראן ולעשות מהפיכת תרבות.

צ'אבס מגלם קו אידאולוגי מאוד נפוץ בדרום אמריקה, רק שלמזלו יש לו נפט כך שהוא עומד על במה גבוה שממנה כולנו שומעים אותו. משטר צ'אבס הוא ידיד קרוב מאוד של משטרי האיסלאם הפאשיסטי ובעל זיקה מאוד חזקה אליהם: אני לא מדבר על ההתרפסות בסגנון צרפת או ספרד, אלא על תחושת "דרך משותפת" בין הזרם המסויים הזה באמריקה הלאטינית, ובים משטרים כמו של ארדואן, או אחמניג'אד.

יותר מכך, כדי לא להתבלבל ולשחות במי אפסיים של השוואות פשטניות, ראוי שנזכור שקווי הדמיון הם כלליים, ולא כוללים את הניואנסים הרבים שמאפיינים כל מדינה וכל חברה. התמונה הכללית היא שישנה תופעה מתחזקת של "טיראניה חוקתית" שבה מפלגות/אישים מבצעים השתלטות חוקתית לכאורה על מדינה "חופשית", ולא באמצעים של הפיכה או חקיקה אנטי דמוקרטית, אלא ע"י שילוב של "פניה ישירות להמון", קיצוץ רגלי התקשורת החופשית ע"י צעדים בירוקרטיים ומין לחץ מתמיד, גם אם מתון, על מערכות האיזונים והבלמים של הדמוקרטיה. חשוב לזכור עניין מסויים הקשור ב"טיראניה"" אמנם הביטוי עבר הרבה "כביסות", וכיום "טיראן" הוא מין שם נרדף לדיקטטור חשוך, אבל "במקור" טיראניה הייתה צורת ממשל בעולם היווני [יוון+איוניה (החוף התורכי)+מאגנה גרכיה (סיציליה ודרום איטליה)] שבה לא פעם מתקיים מין שלטון יחיד שלא נשען על חוקה, אלא על שימור מצב קיים ועקיפה מנומסת של מערכות האיזונים הבלמים. טיראנים רבים הודחו ללא שפיכות דמים, וגם חזרו לשלוט כך: זו לא הייתה מערכת סטאליניסטית שבה טרור של מדינה הוא משענת השליט, אלא מערכת די חכמה שבה מידה רבה של חופש והנאות "קנו" את ליבם של אנשים מכל המעמדות - לא פעם אחרי תקופה ארוכה שבה "חופש" מוחלט הפך לברדק. כמה וכמה משטרים טיראניים היו, בדיעבד, חופשיים והומאניים הרבה יותר מאשר כמה וכמה ומשטרים דמוקרטיים/רפובליקאיים מקבילים - אבל זה לא העניין כאן: העניין הוא שטיראניה יכולה להתקיים בתקופות מסויימות כבן כלאיים שלטוני שבו "מפלגה", ולרוב בראשה דמות כריזמטית, "רוכבת" על גב מוסדות השלטון החופשיים, כמעט ולא מפירה, או מבטלת, באופן מובהק אף אחד מהם, ולכן קשה מאוד לשים את האצבע על נקודה אחת בזמן ולהגיד "פה זו כבר דיקטטורה". זה להערכתי המצב כיום באיראן, תורכיה, ונצואלה ועוד כמה מדינות (ובמידה מאוד מעודנת וחלקית גם בכמה מדינות מערביות יותר!, או לפחות מצב זה בשלבי התפתחות), וחשוב להבין דינמיקה כזו מפני שהיא שונה מהדיקטטורה שכולנו מכירים מהסיפורים/שכנים שלנו, ולא מתנהגת אותו הדבר (מסיבות שונות). הטיראניה בסגנון צ'אבס או ארדואן מחזקת את מעמדה באופן "זוחל", ולא תמיד חותרת למעמד חוקתי שיגדיר את מעמד השלטון כלא דמוקרטי: זאת גם משום שלמדינה מסורת חזקה של בחירות חופשיות, וגם משום שע"י מניפולציות שונות ניתן לקיים טיראניה לאורך זמן "על גב" הדמוקרטיה לכאורה.

במקרה של תורכיה המשטר הטיראני המרוכך הוא בשלבי התגבשות עדיין, ומעמדו מתנדנד לפה ולשם: קשה מאוד, לדעתי, לקבוע האם התערבות צבאית/לחץ אזרחי "יפילו" אותה, גם אם אלה ירצו לעשות כן, אבל אין שום ספק שדי בחוכמה ארדואן וחבורתו מפעילים לחף מתמיד על חוגים אלה והופכים התערבות שלהם לפחות ופחות סבירה.

.

וונצואלה של צ'אבס, והתהליך שקורה שם יכולים להיות סיבה לאופטימיות.
במקרה של וונצואלה יש לי מידע מבפנים.
רופאה גרמניה שמאלנית שהייתה פעילה למשך זמן בוונצואלה. (אחי, זאת אותה אחת שהפריע ליעלים בוואדי קלט)

כשצ'בס נבחר היא הגיעה לשם בפעם הראשונה, מלאה בהתלהבות מהשמאל החדש שיציל את העולם.
תושבי וונצואלה הרגישו את אותו הדבר. היא סיפרה לי בהתלהבות איך האדם הפשוט ברחוב מאושר עכשיו שיש לו ביטוח בריאות, ושכסף זורם לחינוך ושההון חוזר לידי העם. ושאר דברים שנשמעו בדיווחים הלא אובייקטיבים של ניצן הורביץ.

לפני פחות משנה היא חזרה משם שוב, כנראה בפעם האחרונה. היא סיפרה שהכל מושחת, כנראה יותר מושחת ממה שהיה לפני עידן צ'אבס. שהאזרחים מתוסכלים ומפוחדים.
אם פעם הם היו רק עניים, היום הם עניים שגם לא יכולים להתלונן.
הם רואים איך כספי הנפט מופנים כדי לספק את השאיפות המגלומניות של צ'אבס בתחום החוץ ושום דבר לא נשאר במדינה.
באופן כללי היא מתארת תסכול וכעס עמוק המתחיל באדם הפשוט ברחוב, ונגמר בהנהלות של ארגוני הסיוע.
כרגע התחושות ברחוב לא נהפכו לתסיסה, אבל אני מקווה ומאמין שכך יקרה.
בשאיפה שהשינוי שיתחיל בוונצואלה, שלא מעט אנשים התייחסו ברומנטיות לצ'אבס, ישטוף גם את שאר החלקים בציר שציינת.

נראה לי שאתה מבלבל אותי עם מתלהם ימני אחר שהיה לך איזה דיון אתו...

לגבי שאר הסיפור.... אירופית, רופאה, שמאלנית שנסעה לאיזה חור שיש בו דיקטטור שאמור לעשות סוף סוף צדק חברתי וכלכלי, ואז מגלה שעבדו עליה, הכל מושחת, רקוב וששוב יש אליטה כלכלית חזירית.... מוכר לי הסיפור הזה, לא יודע מאיפה....

אה! נזכרתי בדיוק עכשיו! זה כמו הסיפור הזה על הילד ששם חתול במיקרו: זה סיפור לא נגמר, שכל הזמן חוזר על עצמו כבר 90 שנה בערך. איזה מזל שתמיד נולדות אירופיות תמימות חדשות! ככה יש המון חומר אנושי טרי למפיקי פורנו ולמשטרים דיקטטוריים שצריכים מעריצי חו"ל.

.

שמכיר חלק מהסניפים שהיו לי באירופה.
אני מעדכן אותו באיזה סניף מדובר.
בעבר תחזקתי רשת בינלאומית, בימנו אני מעדיף מותג פרימיום בודד.

עולים 15 ש"ח יותר לחבילה, ומוחלפים בדיוק באותה התדירות. אבל אולי זה כי הפעוטות שלי משתינים באופן מדוד.

.

שונרא מאי 1992-מרץ 2006.
R . I . P

אבל לא ברור אם היא תבטל את העסקעות הגדולות