http://192.118.73.5/hasite/spages/1178326.html

יש לי הרושם שראיון הרדיו אותו אסרה הצנזורה לצטט, נדון בפורום זה. ראשית המאמר (ההדגשות שלי):

"בתהליך מדאיג צועדת באחרונה הצנזורה הצבאית בחזרה אל שנות ה-50 של המאה הקודמת. נראה שהיא פועלת מתוך ניתוק גמור מההתפתחויות המואצות בתחום התקשורת, ההופכות לעתים את פסילותיה לאבסורדיות ממש. לפני כחודש פסלה מאמר שבו ציטוט מתוך ראיון רדיו, שעדיין מצוי ברשת האינטרנט וכל המעוניין יכול להאזין לו.

מעבר לוויכוח, שאינו מתקיים, על ההיגיון שבפסילה המתמשכת של פרסום המידע מתוך הראיון, עולה שאלה מהותית: אם משימת הצנזורה היא להגן על ביטחון המדינה, ואם היא ממלאת אותה באמצעות מניעת מידע שלדעתה מסכן את הביטחון, מה הטעם בפסילה אם אויבינו יכולים להאזין לראיון ככל שיחפצו? קרוב לוודאי שחורשי רעתנו, העוקבים אחר שידורי הרדיו בישראל, האזינו מזמן לראיון. "

----------------

לאפשר למידע להתקיים באינטרנט - מותר, אבל לצטט אותו בעיתון אסור? אולי יש קשר לציטוט שהוזכר ואוזכר בפורום זה מעת לעת לאמור: "כשאני גולשת באינטרנט, אני לא מתרגשת ממה שאני רואה"?

בדרך חזרה מחצרים לקחתי אתי טרמפיסטית, חיילת מא"מ של ח"א שגרה בעירי. שוחחתי עמה אודות המדיניות המוזרה, והיא אמרה לי שלאחרונה יש החמרת מדיניות, כולל בנושאים שפורסמו קודם. הדוגמה הדבילית שעולה לראשי היא שמו של מב"ס חצרים, שנחשף במלואו כמב"ס רמון, אבל עכשיו - כאשר הוא קודם בדרגה (מה שחושף אותו אוטומטית יותר) - נכתב רק שמו הפרטי.
זה באמת לא מובן, שכן אם המידע קיים ציבור - בצורה דיגיטלית או מודפסת כלשהיא - הרי שהנזק כבר נגרם (בעבר ובהווה), ולא ברור מה יושג ממניעת חזרה על המידע בעתיד.

מרקיע שחקים האתר למחקר ותיעוד ההיסטוריה של התעופה בארץ. www.sky-high.co.il

גלריה: www.pbase.com/amirsgv

צפיתי בעניין רב איך מאות צפיות באשכול לא הניבו תגובה יחידה,עד שהגבת. דומה שכמעט כל מי שקרא נכס אף הוא למצב המתואר בכותרת המאמר - או שלא ראה בכך כל בעיה. ואני בטוח שרבים כאן יודעים בדיוק מה נפסל.

האמת היא שגם אני רציתי להגיב, אבל כל מה שעלה לי בראש היה בנאלי לדעתי, בסגנון של "מישהו צריך להגיע עם חבל ארוך וחזק למשרדי הצנזורה, ולקשור אותם דחוף אל כדור הארץ, כי נראה שהם מעופפים לכל עבר"...

אבל בסוף לא כתבתי

אגב, בנוגע לצפיות באשכול - הן לא אינדיקציה בעלות משקל כמו שאתה מייחס להן. גם כאשר משתמשים לא רשומים, ואפילו (למיטב ידיעתי) חיפושים בגוגל נכנסים לאשכול הם נרשמים כ"צפיה", כך שמספר האנשים שאכן יש להם מה להגיב ודעתם נחשבת ובאמת צפו באשכול, יכול להיות נמוך מאוד...

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

אבל אני רואה את המגמה המוזרה הזו, ופירטתי את המקרים הרלוונטיים באשכול הותיק על הצנזורה (שהיה לי הכבוד לפתחו בשמת 2005 ...)

מרקיע שחקים האתר למחקר ותיעוד ההיסטוריה של התעופה בארץ. www.sky-high.co.il

גלריה: www.pbase.com/amirsgv

ציטוט:

במקור נכתב על ידי טל ענבר צפיתי בעניין רב איך מאות צפיות באשכול לא הניבו תגובה יחידה,עד שהגבת. דומה שכמעט כל מי שקרא נכס אף הוא למצב המתואר בכותרת המאמר - או שלא ראה בכך כל בעיה. ואני בטוח שרבים כאן יודעים בדיוק מה נפסל.

זה המחיר שהעיתונות משלמת על ההפקרות שהגיעה לשיא בלבנון השנייה. החזירות הקיצונית שלהם באותו זמן עולה להם עכשיו. כך זה תמיד, מקיצוניות אחת, לא חוזרים בצורה אלגנטית לאמצע. תמיד יש פיצוי יתר.

נכון שעכשיו הטרנד בקרב הכתבים הצבאיים הלא-מערכתיים (עופר שלח, פדהצור ושאר כאלה שהמכנה המשותף שלהם הוא שהם יותר טובים מכולם, בעיקר מהעם הטיפש שהם כותבים לו), זה לתקוף את הצנזורה, ובעיקר לתקוף את הציבור ולהציג אותו כאטום טיפש ומתמסר למערכת, שמעדיף באווילותו שלא לדעת, אבל זה לא המצב. לציבור נמאס מהתקשורת בארץ באופן כללי ומהטיפול שלה בנושאים בטחוניים בפרט, ולכן הוא לא נזעק לעזרתם של אלה שחושבים שהם טובים יותר ושהצנזורה מפריעה להם להראות כמה הם טובים יותר.

אני באופן אישי, שואל על כל דבר למה כן צריך להגיד, ולא למה לא צריך להגיד, ויותר מזה, אני מעדיף עשר ידיעות מצונזרות שאפשר היה לפרסם מאשר ידיעה אחת לא מצונזרת שהיה אסור לפרסם. רק שאצלנו, ובעיקר בתקשורת, שום דבר לא קדוש והשחיטה של פרות היא המטרה לא האמצעי.

אין לך מושג על מה אתה כותב.
לצערי אני לא יכול להסביר לך עד כמה את תלוש מהמציאות, אבל אם תקדיש קצת זמן לקריאה תבין את מה שכל חניך בקורס קד"ץ מש"קי מודיעין של החמאס כבר יודע.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

תבדיל בין מדיניות צנזורה למדיניות אבטחת מידע.
הצנזורה תתקשה לאסור על עיתונאי פרסום שם של אדם שנחשף שמו בעבר באותו הקשר כי זה לא יחזיק במבחן בג"ץ. אבטחת מידע יכולים בהחלט לעשות "מה שבא להם".

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

אסרה הצנזורה על פרסום הדבר.
התרגזו עורכי העיתונים.
מה עשו? הקדישו לנושא מאמרי דעה.
אחד כתב משהו בסגנון: "אם הגיוני לאסור פרסום מה שכבר שודר, אני צוללת",
והשני כתב: "וכי מהו אותו סוד זה שחשף בן גוריון ואין רוצים לספר לנו? אוללות? בוללות? גוללות? דוללות? הוללות? ווללות? זוללות? חוללות? טוללות? יוללות? כוללות? לוללות? מוללות? נוללות? סוללות? עוללות? פוללות? קוללות? רוללות? שוללות? תוללות?"

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

לא שונה בהרבה ממה שקורה היום כשהכתבים לא מסוגלים להשלים עם צא"פ או הוראת צנזורה. הם מתחילים לטפטף חצאי מידע, עד שממסמסים את מסך הסודיות ואז בחוצפתם באים בטענות ואומרים שכולם כבר יודעים אז מה הטעם בהסתרה.

כשיתחילו לטפל ביד קשה בהפרה של הוראות צנזורה וצווי איסור פרסום, אולי יהיה קצת סדר בחזרה. במקום להתמודד עם הגבלות על פרסום בבג"ץ, עיתונאים פועלים באופן לא חוקי כי הם יודעים שבארץ עיתונאים הם מעל החוק.

אתה מאשים את האנשים הלא נכונים.
צריך לטפל ביד קשה, בהחלט!
אבל לא במי שתפקידו לחשוף את המידע, אלא במי שתפקידו הוא להסתיר את המידע ובמקום להסתיר הוא מציף את המידע החוצה.
צה"ל דולף בצורה חמורה.

כדאי שתלמד את ההבדל בין צו איסור פרסום לבין צנזורה לפני שאתה ממשיך להגיב באשכול.
בנוסף, אנא בדוק מהם העונשים שניתן להטיל על מי שעובר עבירת צנזורה (עיתונאי ו/או גוף תקשורת).
לאחר שהצלחת ללמוד את הנ"ל, מצא בבקשה יותר משלוש דוגמאות בהן ביצעו עיתונאים ישראלים עבירות צנזורה חמורות בשנים האחרונות (חמורות, להבדיל מעבירות קלות כמו פרסום שמות של הרוגים בטרם אושרו לפרסום).

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

ציטוט:

במקור נכתב על ידי יוסיפון אתה מאשים את האנשים הלא נכונים. צריך לטפל ביד קשה, בהחלט! אבל לא במי שתפקידו לחשוף את המידע, אלא במי שתפקידו הוא להסתיר את המידע ובמקום להסתיר הוא מציף את המידע החוצה. צה"ל דולף בצורה חמורה.

איך אמרו חכמינו - לא עכברא גנב אלא חורא גנב.

יש פה ושם מקרים שההוראות הן, אפעס, לא מופת של הגיון עצום. קורה. וזה, כמובן, פוגע בצנזורה כש*יש* סיבה להסתיר.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי