היום שמעתי על אחד המקרים המזעזעים ביותר שזכורים לי בהיסטוריה של המדינה. אב דקר למוות
את שלושת ילדיו. שלושה ילדים בני עשר, שמונה וחמש.

אני לא אנבור יותר מדי בעניין אך אציין שמדובר באדם שכמעט ללא צל של ספק הוא משוגע. יש לו עבר
שמוכר למשטרה ולרשויות הרווחה, וזו לא הפעם הראשונה שהוא מתנהג בצורה קיצונית וחסרת שפיות
כזאת.

אחותה של האם צוטטה כאומרת: "הוא רוצח ושלא ישחק אותה משוגע". אני מאמין שהוא דווקא משוגע
על כל הראש כי שום אדם שפוי לא יקרע לגזרים את ילדיו, דם מדמו.

הדיון שאני רוצה לפתוח פה הוא דווקא: האם לדעתם אנשים כאלה מעורערים בנפשם צריכים להיות חלק
מהחברה? כבר היינו עדים למקרים רבים ששופטים זיכו אנשים על סעיף "חוסר שפיות" ואחרי כך וכך חודשים\
שנים - אותם רוצחים היו משתחררים.

אני שואל: איך יכול להיות שמי שרצח (בין אם מחוסר שפיות או לא) יכול אולי אחר כך לחזור לעולם שבחוץ?
מה יכול להבטיח לנו הציבור שהוא לא שוב פעם "יתחרפן"?

אני טוען שכל אדם, ולא משנה אם רצח כבר או לא, שאינו שפוי בדעתו - צריך להישאר לעולם במוסד סגור
ומפוקח. אי אפשר לקחת סיכונים כאלה בשם החופש - כשכל אחד מהאנשים האלה הם "פצצות מתקתקות"
ואין לדעת מתי יתפוצצו.

מה דעתכם בנושא?

אני לא רוצה להסיט את הדיון אבל לדעתי מה שאתה פוחד שיקרה פה (עונש קל עקב סעיף נפשי) הוא בעצם תופעה יותר רחבה שקוראת במדינתנו בה השופטים מנותקים מהמציאות ונותנים עונשים קלים מאוד לפושעים. נהג יכול לברוח, להכות שוטרים ולהתנהג כבריון 24/7 ועדיין בבית המשפט הוא יגיע עם כיפה ויקבל שנה עד שנתיים.

טוב להיות פושע בארצנו, אתה מהמר חכם - או שתצא עשיר או שתשלם קנס עלוב - הימור שהרבה אנשים בחברה שלנו לוקחים כל יום, על חשבוננו.

עצוב

הבהרה, במקרה קיצוני כמו שהיה היום אני לא מאמין שהאדם רצח בגלל שהוא תכנן לקבל עונש קל, אני פשוט מתייחס לחלק העיקרי בפוסט שלך - בו פושע לכל דבר עלול לחזור לחברה מהר מאוד כשידוע שבמהלך שהותו מיחוץ לחברה הנפש שלו לא למדה שום דבר.

מעניין מה הקטע עם הכיפה בבית המשפט זה באמת עוזר?

התשובה על זה לא ידועה... תחשוב על זה ככה, אף אחד לא מוכן להיות זה שמוותר על הכיפה מחשש שהוא יחטוף...

מטורף נשאר מטורף
אי אפשר לדעת מתי זה יתפרץ ומי יהיה (ויהיה!) הקורבן הבא.
אני בהחלט חושב שמי שהתרשל בטיפול במשפחה מאגף הרווחה, צריך לקבל 3 מאסרי עולם מצטברים-העונש המקסימלי על רצח.
המשפחה הייתה מוכרת לשלטונות הרווחה
מישהו שם כנראה לא העביר את התלונות למי שצריך.
המישהו הזה התרשל והרשלנות הזאת עלתה באובדן חיי אדם של 3 ילדים רכים חסרי ישע

ציטוט:

במקור נכתב על ידי EtEoR אני טוען שכל אדם, ולא משנה אם רצח כבר או לא, שאינו שפוי בדעתו - צריך להישאר לעולם במוסד סגור ומפוקח. אי אפשר לקחת סיכונים כאלה בשם החופש - כשכל אחד מהאנשים האלה הם "פצצות מתקתקות" ואין לדעת מתי יתפוצצו. מה דעתכם בנושא?

עולה השאלה: האם אנשים עם מחלות נפש רוצחים יותר מאשר אנשים בעלי בריאות נפשית תקינה, ביחס לחלקם באוכלוסיה?
כנראה שהתשובה לכך שלילית.

שאלה אחרת: מי מגדיר חוסר שפיות? הרי הוכח (אמנם מזמן) שבתי חולים פסיכיאטריים לא תמיד מדייקים באבחון שלהם.
בניסוי שנערך בארה"ב נשלחו אנשים בריאים נפשית לחלוטין לבתי חולים פסיכיאטריים, והנחו אותם להגיד שהם שומעים קולות, אבל פרט לזה לא לשקר לגבי שום דבר בהיסטוריה הרפואית שלהם ובכלל.
הם אושפזו על אף שאין איתם שום בעיה אמיתית.

לאחר מכן הודיעו לבתי החולים שיש אצלם מתחזים כחלק מהניסוי וביקשו שיזהו מי מתחזה.
בתי החולים לא היו מסוגלים לנחש.

עכשיו נגיד שבאמת תהיה איתך בעיה רגעית, באמת תשמע קולות, או שבאמת תאבד את השפיות באופן זמני, נגיד חצי שנה. לדעתך צריך לקחת ממך את החירות לנצח? זה הרי קורה לאנשים רבים.

בקיצור, גם לא נראה לי שיש הצדקה מעשית,
וגם לא נראה לי הוגן כלפי אותם אזרחים כמוני כמוך.

יהיה משהו, כי יש משהו

אני מניח שאם יגידו לך בבדיקה (לא בהכרח בדיקת שפיות) שאתה סובל מXYZ
אני מניח שתרצה לשמוע חוות דעת נוספת (לפחות במקרה חמור יותר לא עלינו מוירוס או דלקת) לפני שאתה משלים עם רוע הגזירה.
מתחזים תמיד יהיו אבל אני בספק אם סתם מישהו ירצה להתחזות למשוגע. זה אולי עובד בצבא כדי להשתחרר אבל באזרחות זה יותר מסובך+הגבלות שמוטלות עליך כך שאפשר לומר שבאיזשהו אופן החירות נפגעת
כי יהיה צורך לבוא לביקורות בתדירות שיקבעו, לחיות על כדורים וכו'

זה חסר ערך, כי ההגדרות האלה הן שרירותיות לגמרי. חוות הדעת הנוספת יכולה להיות
כל דבר, כי בהרבה מקרים אין ממצאים אובייקטיביים שצריך אדם שיפרש, אלא מדובר
ב"ממצאים" שעצם קיומם סובייקטיבי לגמרי. פעם קבעו שהומואים חולי נפש; ה-APA
"ביטל" את ההגדרה של הומואים כחולי-נפש רק באמצע שנות השבעים. בתחילת המאה
אשפזו בכפייה באמריקה איזו בחורה משוגעת שחשבה שלנשים צריכה להיות זכות הצבעה,
ועל רוסיה הסובייטית אין בכלל צורך להרחיב...

ציטוט:

במקור נכתב על ידי EtEoR אני טוען שכל אדם, ולא משנה אם רצח כבר או לא, שאינו שפוי בדעתו - צריך להישאר לעולם במוסד סגור ומפוקח. אי אפשר לקחת סיכונים כאלה בשם החופש - כשכל אחד מהאנשים האלה הם "פצצות מתקתקות" ואין לדעת מתי יתפוצצו. מה דעתכם בנושא?

פצצות מתקתקות ?
כל אדם הוא פוטנציאל, יותר מסוכנים אלו הלא מוכרים שמתפרצים פתאום.

אם אדם לא רצח מדוע הפכת אותו למסוכן לחברה ?

ויש הרבה כאלה שאחר כך כולם אמרו: "הכתובת הייתה על הקיר", אז אין שום סיבה לסכן בצורה
מיותרת את הציבור הרחב. הם לוקים בנפשם וצריכים לדעתי להיות במקום שמתאים להם ויכול
לספק את הצרכים שלהם. בין אם מדובר בתרופות ואנשי מקצוע שידעו איך לטפל ואיך להתנהג איתם.

לא יכול להיות שנשמע כל איזו תקופה שאיזה חולה נפש שחט מישהו, ועוד לא יכול להיכנס למאסר
כי הוא לוקה בנפשו, ואחרי כמה חודשי "שיקום" באיזה מוסד הוא ישוחרר כי הוא "לוקה בראש". אם
הוא לוקה בנפשו (וזה כולל גם את משוחררי פרופיל 21 נפשי מהצבא) אז אסור שיעבוד במקום נורמלי
עם אנשים (כי הוא משוגע), אסור לו להוציא רישיון (כי אי אפשר לסמוך עליו) וצריך (כמה שזה נשמע
קשה) להרחיק אותו לחלוטין מחברה רגילה, שמא הוא לא "יתחרפן כי ילד קטן לקח לו את הסוכריה מהיד".

אגב, לגבי הטיעון ש"כל אדם הוא מסוכן פוטנציאלית". צר לי אבל להשוות אדם נורמטיווי לאדם שאובחן
כלוקה בנפשו ואינו נורמלי זה פשוט תפיסה לא ריאלית של המציאות. יש מיליארדי בני אדם ברחבי העולם
ואתה לא יכול לחשוד בכולם (ובצדק לא חושדים בכולם), אבל כשיש לך כמות של אנשים שיכולה בן רגע
לקבל את הג'ננה ולעשות משהו נוראי ומחריד - אז יש לעשות משהו בעניין.

אהה, וברור שיש יותר מקרי אלימים כאלה בקרב אנשים נורמטיווים - מה לעשות שרוב אוכלוסיית העולם
היא נורמטיווית ולא לוקה בנפשה (עניין של מתמטיקה פשוטה).

וטרם הספקתי לרצוח אף אחד (למרות שאולי זה עוד יבוא, עם העבודה שיש לי...). אתה מעוניין לשלול לי את החירות על משהו שאולי אעשה, כי לפי דעתך אני מסוכן? לפי זה - כל מי שיש לו שטרונגול - יש לעצור על אונס אפשרי. אחוז גבוה עד מוחלט של האנסים הם גברים. אתה לא יכול לשלול חירותו של אדם רק על בסיס קריטריונים כאלה ערטילאיים. לא כל מי ששומע קולות ירצח מישהו. לפי זה - יש לאשפז את כל הנביאים מהתנ"ך. אם היום מישהו היה אומר לך כי הוא משוחח עם אלוהים והוא משמיע באוזניו נבואות זעם - היית שולח אותו להסתכלות. אבל לך תדע - אולי הוא הדבר האמיתי...

ציטוט:

אהה, וברור שיש יותר מקרי אלימים כאלה בקרב אנשים נורמטיווים - מה לעשות שרוב אוכלוסיית העולם היא נורמטיווית ולא לוקה בנפשה (עניין של מתמטיקה פשוטה).

אם האוכלוסיה "הנורמלית" מייצרת יותר מקרי אלימות אז אולי אלימות היא נורמלית ?

אם אדם לא פשע אינך יכול להפוך אותו לפושע סתם כי אתה מפחד ש.....

זו סתם הסתה מגוכחת.

אדם יכול להיות "לוקה בנפשו" בכך שהוא חייב לשטוף ידיים כל 5 דקות. גם הוא "פצצה מתקתקת"?
"משוחררי פרופיל 21" שלך משתחררים מאחר ואינם כשירים לשירות ביטחון, לא מאחר ואינם
כשירים לחיים מחוץ לחדר סגור ומרופד. חולי מחלות כרוניות משוחררים מהצבא על 21, וכך גם
חולי סרטן לשעבר (אני אפילו מכיר אחד שהתנדב, כי פעם פעם היה לו סרטן בגללו לא גיוס). אין
שום קשר בין הדברים הללו לסכנות שאתה מנסה לקשר אליהן.

למי ש"יתחרפן כי ילד קטן לקח לו את הסוכריה מהיד" יש שם אחר, וזה לא חולה נפש; זה נקרא ערס.

אני לא מתכוון לכל אחד עם בעיה נפשית מינורית, אלא על כאלה שהבעיה שלהם יכולה להתפתח לאלימות כלפי הזולת. כתבתי באחת ההודעות שלי פה - מי שהוגדר ע"י אנשי מקצוע כבעייתי. לצערי היו מספיק מקרים של מי שהוגדרו כ "אי שפיות זמנית" ואחרי כך וכך זמן במוסד - חזרו לחיים שבחוץ. אני חושב שאנשים כאלה צריכים להישאר תמיד במוסד רפואי מתאים.

משוחרר פרופיל 21 נפשי זה מישהו עם בעיה נפשית, לא? אם הוא לא יכול לשבת במשרד או לעבוד בחוץ (וזה לא חייב להיות תפקיד של לוחם) אז איך הוא יכול אחר כך באזרחות לעבוד בעבודות כאלה? איך הוא יכול להוציא רישיון אם יש לו בעיה נפשית שלא איפשרה לו לתפקד בצבא? לא מקובל. אם יש לך 21 נפשי אז תישא בתוצאות גם באזרחות. לא יכול להיות שבגלל שמדובר בצבא לאנשים יש בעיות נפשיות ושניה אחרי זה הם עושים את אותה העבודה באזרחות בתוספת משכורת כמובן.

21 רפואי זאת סתם תוספת לא ראויה ולא נכונה מצידך. 21 רפואי זה לא 21 נפשי וזה לא חולה נפש. אגב, אני בטוח שמי שבאמת רוצה (98%) יכולים בסופו של דבר להתגייס לצבא. אחרי שנתיים וחצי הצלחתי להתגייס למרות שדחו אותי יותר מפעם אחת בגלל בעיה דינמית בכליות (אגב, הם צדקו כי תוך כדי שירות התחלתי דיאליזה).

אם זה היה כוללני מדי אז אני אשתדל למקד. כל מי שאי פעם חווה "אי שפיות זמנית" צריך לעולם להיות מאחורי סורג ובריח (או מוסד שיקומי) כי הזמנית הזה יכול לבקוע בכל רגע ורגע בהמשך החיים וזה משהו שיהיה פשע מצידנו אם נאפשר לו להיכנס שוב פעם ל"זמני" הזה (ובעולם של היום זה מאוד אפשרי).

לגבי שאר הלוקים בנפשם - מי שאובחן ע"י אנשי מקצוע כמסוכן לציבור אפילו באחוז קטן - זה מספיק. קצת מגוחך לשמוע ש"עכשיו הוא כבר לא סכנה לציבור" (כמו שהיה עם רוצח שלושת הילדים. אנשי המקצוע טענו שהוא כבר אינו מסוכן לציבור ובכל זאת הוא שחט שלושה ילדים תמימים).

ETEOR, אני מקווה שהדברים נכתבו מתוך טסערת רגשות טבעית על רקע הרצח.

מחלת נפש היא מחלה, לעיתים רבות ניתנת לריפוי.
המחלה ח"ו יכולה לפגוע בך או בבני משפחתך, ובדיוק כמו מחלות קשות אחרות אתה לא תבין מאיפה זה בא לך.
הספקטרום של מחלות נפש הוא מאוד רחב, (וזה בלי לכלול הפרעות אישיות).
אי אפשר להתייחס לכל מחלות הנפש אותו הדבר.הסכיזופרן והבי-פולארי הם לחלוטין חולים שונים.
אבל גם בקרב החולים שנמצאים בסיכון לבצע רצח יש יכולת להרפא. אני מבין ויודע שיש כאן סיכון, אבל חייבים לקחת אותו.
אי אפשר לאסור על ילד שעבר התעללות קשה להביא ילדים לעולם, אם כי הסיכוי שהוא יתעלל בילדיו גדול באופן מובהק משאר האוכלוסיה.

צריך להקצות יותר משאבים לשרותי הרווחה ולבריאות הנפש, אבל לצערנו הרב זה לא יקרה, זה נוגד את התפיסה הכלכלית שלנו.
הגישה שלך אומרת, לוותר על הטיפול ועל האבחנה ופשוט לכלוא את כולם.
צריך יותר עו"סים יותר פסכיאטרים ויותר מערכי טיפול שיאפשרו זיהוי מוקדם של סיכונים כאלו. ויאפשרו אישפוז כפוי במידת הצורך.

ואני כן הבהרתי את עצמי ותיקנתי שכוונתי הייתה לאלה שיש סיכוי שיהוו סכנה לציבור.

ברם, אני לא חושב שיש דבר כזה "יכולת להירפא" כי גם במקרה עסקינן - קבעו שירותי הרווחה שהאיש
כבר אינו מסוכן לזולת ובכל זאת עשה את שעשה. אני, שלא כמוך, לא חושב שצריך לקחת את הסיכון
הזה. אמנם יש פה פגיעה בחופש של אותם אנשים אבל אני מעדיף את זה עשרות מונים יותר מאשר
שאחד כזה שכבר הוגדר כ"לא מסוכן לציבור" - ירצח בדם קר שלושה ילדים קטנים שעוד לא ראו עולם.

השאלה שלך קטנה מדי לדעתי ואני אסביר מדוע. מה עם אנסים, שאנסו נכנסו לכלא יצאו ושוב נכנסו או רוצחים שרצחו, נכנסו לכלא ורצחו שוב?
אם אתה מדבר על אנשים כמו אותו אב לא שפוי אתה צריך לדבר על אנסים ורוצחים אחרים במצבו, שלא מגיעים לכותרות ולא נראה שהמדינה יכולה לטפל בהם עם התקציב שיש היום למשטרה, שירות הרווחה והשופטים, שנותנים עונשים קלים לרוב הפושעים ונותנים שלושה שנים לזורק נעל, שעל אונס או רצח מקבלים פחות מזה בישראל.

will you marry me nesli barda? Operating system: Linux The day Microsoft & apple makes a product that does not suck will be the day they start making vacuum cleaners. say no to Apple&Facebook&MS&Samsung IL&Nokia&Hot&Yes,but say yes to Google

מבחינת אחריות פלילית, אם מוכח כי האדם הינו לקוי נפש, או אפילו שהיה לקוי נפש בעת ביצוע העברה, יש בכך להוריד מאחריותו למקרה.

כעת, הבעיה היא מה עושים עם אנשים כאלו.
אם יאשפזו אותם בבית חולים פסיכיאטרי, הרי שאף אחד לא מבטיח שלאחר תקופה קצרה (קצרה בהרבה מהתקופה אותה היו מבלים מאחורי סורג ובריח במידה והיו מורשעים בואתה עבירה) לא יחול, לפתע, "שיפור" עצום במצבם ואז לבית החולים לא תהיה ברירה אלא לשחררם (כי אשפוז ביבת חולים לחולי נפש הוא מבחינת טיפול ולא עונש).

צריך לחוקק חוקים אשר יאפשרו, במקרה בו הסנגוריה מבקשת לטעון לאי שפיות, לאשפז בבית חולים לחולי נפש ללא הכרעה משפטית, כאשר במידה וחל "שיפור" לפתע במסגרת זמן כלשהי (בין אם מסגרת זמן קבועה או מסגרת זמן שהיא אחוז מסוים מהעונש המקסימלי אותו היה יכול לקבל במידה והיה מורשע באותן עבירות), אותו נאשם ימצא את עצמו ממשיך בהליך המשפטי (עם או בלי החשבת הזמן ש"בילה" בבית החולים הפסיכיאטרי כחלק מתקופת המאסר).

דבר יותר בעייתי הוא מקרה של "חוסר שפית זמנית". הייתי אומר ש-80% מפשעי האלימות הקשים הם "חוסר שפיות זמנית", הרי צריך להיות לא שפוי במיוחד כדי לדקור מישהו בגלל ריב על חניה, לא?

חברי כנסת ישרים

אין לזה שום הצדקה. באותו אופן אפשר להגיד שמי שביצע פשע בעודו בן 3, ההליך המשפטי
נגדו "יוקפא", ואם פתאום בתוך זמן מסוים יחול שינוי במצבו והוא יהפוך להיות אחראי למעשיו,
בעוד 15 שנה נמשיך את ההליך מאיפה שהוא הפסיק...

אם מישהו עבר עברה חמורה בעודו בלתי-שפוי (באמת), אושפז באופן המתאים, ולאחר פרק
זמן כזה או אחר, הבריא או חל שיפור במצבו, כך שאיננו מסוכן ויכול להיות מטופל-חוץ, יש
לשחרר אותו, ואין שום הצדקה ל"חידוש" הליכים נגדו.

ואם לאחר כמה שנים יתפרץ שוב אותו מצב לא שפוי?
אני חושב שלא צריך לשלול את החירות של אותם אנשים, אך יש לשים מעקב בריאותי - אם תרצה הסתכלות אחת לכמה שנים...

ואם אדם חלה בצהבת והבריא, צריך לשים אותו בהסגר כי "אולי היא תתפרץ שוב"?
תקרא שוב מה כתבתי.

אני כתבתי

ציטוט:

אני חושב שלא צריך לשלול את החירות של אותם אנשים, אך יש לשים מעקב בריאותי

אני נגד הסגר שלא לצורך.

ולמרות זאת אתה שואל "שאלות" מיותרות...

למה מיותרות?
לא קרה שהיו אנשים שרצחו, טענו לאי שפיות, שוחררו לאחר ריצוי המאסר ורצחו שוב?
כמו שכשאדם חולה בסרטן הוא מבצע מעקבים אחת לכמה שנים כך גם אדם שלקה באי שפיות צריך.
מעקב הוא רחוק מאוד מהסגר.
בסה"כ המטרה היא לטפל בבעיה, לוודא שהיא לא חוזרת ואם כן לטפל בה בזמן.

מיותרות לחלוטין, כי הן שואלות שאלה וממציאות תשובה כאילו חדשות, אף על פי שהייתה התייחסות לדברים במקור. ולכן אומר שוב, קרא את דברי שוב. אני אתן לך רמז. קרא שוב רק את הפסקה השנייה.

אני לא מביע עמדה שהיא מנוגדת לשלך, אני מוסיף על הדעה שלך - שצריך לבצע מעקב ולא לשחרר וזהו.

אהה. כמובן...

הצעתי היא לקבוע פרק זמן בו "נס רפואי" בו הנאשם החלים לחלוטין מהשגעון בו שהה יוביל להמשך ההליך המשפטי, וזאת על מנת למנוע את הסטטיסטיקה המופלאה של "ניסים רפואיים" בקרב אלו אשר השתחררו ממשפט על בסיס נפשי.

חברי כנסת ישרים

גם לזה אין הצדקה, כי יכולים לקרות "ניסים רפואיים".
אם אתה רוצה להאבק ב"ניסים רפואיים" מזויפים, עשה זאת בדרכים אחרות: דרוש בדיקה בידי
רופאים מטעם המדינה (בניגוד לרופאים מטעם ההגנה בלבד), השת עונשים כבדים על עדויות
שקר בהקשר הזה, וכן הלאה. אין הצדקה למשפט כפול ולהשתת עונש על מי שהיה בלתי-שפוי
בזמן שביצע פשע.

ובכלל, יש לך עדויות לקיומה של אותה "סטטיסטיקה מופלאה" שאתה מדבר עליה, או שזו המצאה?
יש לינק למחקר, או לפחות רפרנס, או שהכל בראש שלך? (לגבי סמים דווקא קיבלתי רפרנסים, ויותר
מאחד, להזכירך...)

בעוד שבאפשרות הראשונה כן יש מקום להקל (או אפילו לזכות לחלוטין) אדם שהוכח כי בשעת המעשה היה בלתי כשיר נפשית (בין אם מדובר בשגעון זמני או לא), הרי שלאפשרות השניה בה האדם, כרגע, אינו כשיר למשפט, אים פתרון, למיטב ידיעתי, על ידי החוק לתרחיש בו בעוד זמן מה הוא "מבריא" מחוסר הכשירות הנפשית שלו.

חברי כנסת ישרים

כלומר כל מי שנכנס להתקף דיכאון זמני יורחק מהחברה עד שארית ימיו? אני במקום אדם כזה הייתי חוזר לדיכאון.
זו לא שאלה שבה אנחנו יכולים לקבוע, יש פסיכולוגים ושירותי רווחה והם יקבעו מי מסוכן לציבור ומי לא.

שייתכן שבקרוב אחוז הלוקים בדיכאון יגיע ל20% אחוז מהחברה, אז נכניס את כולם למחנות מעצר המונייים עם גדות תייל ומגדלי שמירה מגניבים כאלה?

אני מדבר בעיקר על אלה שמוגדרים כלוקים בראש או משוגעים וכאלה שבבית המשפט טוענים
לאי שפיות זמנית. מאיפה לי שהאי שפיות זמנית הזאת לא תתפרץ שוב מתישהו? אני טוען שכל
אלא שמהווים סיכון לחברה ואינם נורמלים (מה שנקבע ע"י אנשי מקצוע) - צריכים להיות במוסדות
סגורים והרחק מילדים, זקנים ושאר אנשים פגיעים.

מכיוון שיש כאלו שלוקים באי שפיות באמת ולא רק מתחזים, יש צורך לבדוק האם גם לאחר פרק זמן ארוך מהאירוע הם עדיין שפויים.

אני חושב שצריך לאבחן אותם ע"י צוות מומחים (קרא לזה ועדה אם תרצה),
שתבדוק את אותם הטוענים לאי-שפיות ותקבע האם אותו פציינט מהווה סכנה לציבור, או לעצמו.
אותה ועדה תאבחן אותו שוב כעבור פרק זמן מסויים שלא יעבור על פרק זמן מקסימלי שיוגדר ע"י המומחים..
לאחר שייקבע כי הוא יוכל לחזור לחייו וכי לא מוגדרת סכנה, ישוחרר עם הטיפול המתאים.
אותו אדם ראוי שיהיה במעקב לאחר מכן (פעם בשנה או יותר) של אותה ועדה שתבחן את מצבו הרפואי.

ככה אתה מגיע למצב שאדם שהוגדר כלא שפוי/משוגע, נמצא במעקב וטיפול, ובמידה ויירפא ישוב לחיי החברה שלו, תוך בקרה ופיקוח של הועדה.

אני מציעה שתחזור ותקרא את ההגדרה לאי שפיות, ואולי גם תשכיל להבין שאין הגדרה רפואית המגדירה "משוגע".
ההכללות שלך לא במקומן. יש מחלות נפש רבות ומגוונות, רמת חומרה משתנה וטריגרים משתנים.

אני מדבר באופן כללי ואני מציע שאנשי המקצוע הם שיעשו את עבודת הנמלים ויגדירו מי מסוכן לציבור ומי לא. עם כל הכבוד, זה שיש דבר כזה "אי שפיות זמנית" זה פשוט טיעון לגלגני שמשתין על הקרבנות. מה לעשות שסניגור טוב יכול לאמץ טיעון כזה בבית משפט ועוד להוציא רוצח כמי שלקה בנפשו באותו הרגע. אדם כזה שיכול בן רגע "להתהפך" - מקומו מאחורי סורג ובריח, גם אם זה סורג של מוסד לחולי נפש ולא בית כלא רגיל.

לגבי משוגע - בטח שיש הגדרה כזאת ואני משתמש בה, זה שהיא הגדרה בלשון העם לא אומרת שהיא לא קיימת. במקום שאני אקרא לאדם לוקה בנפש אני פשוט אקרא לו פה משוגע. כולם הבינו אותי וגם את - זה העיקר.

אנשים נורמלים פוגעים בחפים מפשע יותר מאשר אנשים המוגדרים כחולי נפש,
מי ישמור על הפגיעים והרכים מ"השפויים והנורמלים" ?

מאיפה הבאת את הסטטיסטיקה הזו? אלא אם כן אתה מדבר על תאונות דרכים..

לרוב, אלו המוגדרים ע"י המערכת כחולי נפש אלימים נמצאים בבתי חולים כך שלא יפגעו בסובבים,
אלו שפגעו לפני שהוגדרו כחולי נפש הם על תקן נורמלים, רק לאחר הפשע הם מוגדרים כחולים.

אולי אני טועה אך אם כן אז מתבקשת מסקנה שיש המון חולי נפש והם כולם מסתובבים חופשי כי אחרת איך הם פוגעים בחפים מפשע ?

דוגמה:

1,000 בריאים מתוכם 10% רצחו, משמע - 100 איש רצחו.

10 חולי נפש, מתוכם 100% רצחו, משמע - 10 איש רצחו.

אמנם יותר אנשים בריאים בנפשם רצחו (מבחינה מספרית), אבל מבחינת אחוזים הלוקים עקפו
בגדול (ותסכים איתי שיש הרבה הרבה הרבה יותר נורמטיווים מאשר חלוקים בנפשם)

איך חישבת שמאה אחוז מחולי הנפש רצחו ?
אתה מתכוון 100 אחוז מחולי הנפש האלימים ביותר ?
כמה אחוז חולי נפש אלימים ביותר יש מתוך כלל חולי הנפש ?

הנ"ל לוקה בנפשו ובנוסף בעל עבר אלים.
אתה מחבר את שני המצבים לאחד, וזו טעות.

במידה ויש מישהו הלוקה בנפשו ויש לו היסטוריה אלימה, אפשר לנהל את הדיון במתכונת הנוכחית, אחרת
הדיון הזה מוביל בדיוק לשום מקום, ואלכס צודק בתגובותיו לאורך כל הדיון.

יש הרבה אנשים שלא היו להם סממנים או מקרים בעבר של אלימות ויום אחד קרה מה שקרה. זה סיכון ששווה לקחת? אדם תמים יכול לקום בבוקר ולהגיד מילה לא במקום לאדם עם בעיות נפשיות וזה הכל. לא צריך יותר.

אני כמובן מדבר על מקרים קשים שאבחון רפואי יקבע שהוא מסוכן בצורה מסויימת לציבור, גם אם מדובר באחוז מינורי - זה דבר שלא כדיא לקחת איתו את הסיכון (לדעתי כמובן).

ציטוט:

במקור נכתב על ידי EtEoR אני כמובן מדבר על מקרים קשים שאבחון רפואי יקבע שהוא מסוכן בצורה מסויימת לציבור, גם אם מדובר באחוז מינורי - זה דבר שלא כדיא לקחת איתו את הסיכון (לדעתי כמובן).

חולי נפש המוגדרים כמסוכנים לציבור אמורים להיות מורחקים מהציבור,
אסור להתעסק במסוכן פחות או מסוכן יותר, ברגע שאובחן כמסוכן צריך להיות מורחק.

ואחרי ניסיונות התאבדות רבים וטיפול שקיבל - הוחלט שהוא כבר איננו מסוכן לציבור. ומה גילינו?
שלפני כמה ימים הוא קרע עם סכין את שלושת ילדיו.

הנה אדם שלוקה בנפשו, שאפילו טיפת רגש אין לו לא לילדים ואפילו לא לבשר ובשרו. פשוט שחט
אותם. ולמה? כנראה כדי להתנקם באשתו. אחלה! (ואני אומר לך גם בלי רישומים שיש הרבה במצב
נפשי כשלו חופשיים)

אתה שוב לא עושה הפרדה בין מקרה פרטי לבין הכלל.

ואולי לא אבל אולי גם כן יהיו לנו עוד גופות בגלל אנשים שאינם שפויים.

אל תכניס לי מילים לפה. דמגוגיה בשקל הכרתי קצת לפניך.

אני אומר שצריך להפריד בין אנשים שהוגדרו כ"לא שפויים" לבין אנשים עם עבר אלים.
האפס המאופס שרצח את שלושת ילדיו היה לא שפוי ונוסף על כך בעל עבר אלים, הן כלפי עצמו והן כלפי משפחתו.
המקרה הזה אינו עונה על ההגדרה הבסיסית של חוסר שפיות, אלא מהווה שילוב של גורמים שאמורים היו להוות
סיבה מספקת להרחתקו מהחברה. (לא כל שכן למנוע ממנו לשהות עם ילדיו בלא השגחה).
לא כל אדם שהוגדר על ידי פסיכיאטר שלא פשוי מסוכן לסביבתו, לעיתים גם לא לעצמו. אין שום סיבה שבעולם
לכלוא אנשים כאלו רק כי אתה מפחד מהם, והם לא אמורים לשהות במעצר כי לך לא נח איתם, בטח אחרי שבדיקה
שניה הכריזה עליהם כשפויים.

שלילת החופש מאדם מסויים צריכה להיעשות אך ורק כי הוא מהווה סכנה לסביבה, וסכנה כזו אינה טמונה בהגדרה
"חוסר שפיות", אלא בגורמים נוספים, שמשום מה אתה מבקש להפוך לחלק אינטגרלי מהגדרה שונה לחלוטין.

עוד מעט תבקש לכלוא כל מי שנמצא בטיפול פסיכולוגי, לא כל שכן טיפול פסיכיאטרי, סתם כי זה לא תואם את
תפישת העולם שלך.

אלעד, מצטער, זה לא מתאים לך.