06-09-2012, 21:31
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,326
|
|
כל הכבוד לו. במיוחד לאחר התאונה המצערת ובכלל, הוא כנראה חש שצריך לבצע אקט מנהיגותי ולתת לחניכים תחושה שהוא מגבה אותם ומעריך את פועלם, אז הוא רץ קצת וירה. אני חושב שבהתחשב בהיותו קצין ולוחם מנוסה הוא בטח שם לב להיעדר אפוד וקסדה, וכנראה גם אטמים, על גופו באותה עת, והחליט מתוקף ניסיונו וסמכותו שכרגע להשתתף באקט הקצרצר הזה חשוב יותר. אני מאוד מעריך את שעשה.
נ.ב
ברור שהוא בעל מיומנות גבוהה (קליעה וירי זה סמנטיקה בעיני, אולי אני טועה) בנשק, בכל זאת בוגר חטיבה 35 
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
