שאלה שהועלתה אצלנו באתר בתגובה לידיעה שפרסמנו גרמה לי לתהות.

לפני מספר ימים הודיעה חברת קנון על סיום פיתוח חיישן בעל רזולוציה של 120 מגה פיקסל (החיישן בגודל APS-H - מעט גדול יותר מהחיישנים המקובלים במרבית מצלמות הרפלקס הנמכרות היום בשוק - ראה טבלה בגוף הידיעה).

קנון לא פירטה מה ייעודו של החיישן והאם ישנן תוכניות להשתמש בו בקרוב במוצרים צרכניים כלשהם. אחד המגיבים לידיעה העלה את האפשרות שהחיישן יתאים למצלמות של לוויני ביון אופטיים. אני מעט מסופק אם זאת מטרתו של הפרויקט של קנון אבל הדבר העלה בי כאמור את השאלה האם פורסם במקום כלשהו מהיא הרזולוציה (במגה פיקסל - לא במטר) של מצלמות על לוויני ביון מודרניים. יכול להיות שישנה דרך עקיפה לערוך חישוב מקורב בהנחה שאנו יודעים את גובה השיוט של הלווין ורמת הפירוט במטרים אבל אני לא יודע לערוך חישוב שכזה.

אני משער באופן עקרוני שמדובר במידע מסווג אבל אולי בכל זאת תהיה לי הפתעה ומידע כלשהו בנושא אכן שוחרר בארה"ב או מדינה אחרת - טל?

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

אינני יודע את התשובה, אבל צריך לזכור שמידע על כמות הפיקסלים של החיישן בלבד לא מספיק כדי לדעת מה הרזולוציה הסופית של הלוויין - שהרי זה תלוי בראש ובראשונה באופטיקה, הן בהגדלה (אורך מוקד, אם להקביל למצלמות) והן באיכות העדשות. לגבי האיכות כדוגמה בקצה העליון של מצלמות צרכניות היום בהחלט יכול להיות מצב שהרזולוציה של החיישן "גבוהה" מדי לחלק מהעדשות והן הגורם המגביל את איכות התמונה, ולא החיישן.

ברור שלא. אני מדבר על מצב הפוך שבו הרזולוציה הסופית דווקא ידועה אבל אנו רוצים לדעת מה רזולוציית החיישן. גם אז החישוב כאמור לא בהכרח אפשרי.

בשורה התחתונה השאלה היא האם המידע פורסם.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

תוסיף לתהיה מצלמת 570 מגה פיקסל מלפני כשנה
http://www.wired.com/magazine/2009/...kenergy_camera/

ל-DARPA יש פרוייקטים הרבה יותר שאפתניים למען האמת:
http://thefutureofthings.com/news/8...ion-camera.html

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

בדרך כלל מצלמות בעלות אפשרות קליטת מידע בסדר גודל של 120 מגה פיקסל, מיועדות בעיקר למצלמות תעשייתייות, או ביטחונייות, ולא לשימוש יום יומי,
אל לנו לשכוח כי התוצאה הסופית קשורה במספר אלמנטים,
1.כושר קליטת המידע (מגה פיקסל),
2.כושר ההפרדה והעיוות האופטי של העדשה (לכל עדשה יש עיוות - עיוות חבית או עיוות כרית - המתבטא בעיקר בשוליים של העדשה, כושר ההפרדה של העדשה נבחן בצילום גליון מבחן מיוחד בתנאי תאורה מסויימים ובמכפלה קבועה מראש של אורכי המוקד של העדשה. למשל עדשות זום, ידועות באיכות הנמוכה היחסית שלהן ביחס לעדשות בעלות אורך מוקד קבוע - הסיבה לכך היא המספר הרב של האלמנטים האופטיים הנמצאים בעדשות זום),
3.ואיכות התווך (הרכב האוויר/מיים בין עדשת המצלמה לבין האובייקט המצולם).
4.יציבות הגורם המצלם (רעידות וכו')
5. יציבות האובייקט המצולם.

קודם כל הרזולוציה במגה פיקסלים של חיישנים מסחריים הולכת ומשתפרת. כיום ישנם בנמצא לרכישה חיישנים למצלמות (בגבים של פורמט בינוני בהם עושים שימוש צלמים מסחריים) עד לרמה של 56 מגה פיקסל. 120 מגה פיקסל יהיו זמינים לצלמים יש להניח כבר במהלך ה-2-3 שנים הקרובות.

אתם ממשיכים לקחת את הדיון לשאלה של מה הרזולוציה האפקטיבית של לווין ביון - זה לא מעניין אותי פה. השאלה שמעניינת אותי בשרשור הזה נוגעת לרזולוציה במגה פיקסל של חיישנים בלוויני ביון ותו לא.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

בלוייני ביון ענית בעצמך מה שידוע מDARPA ולא ידוע על יותר מכך באופן רשמי

בלווין אזרחי סוני עובדת על 1GPX
http://gizmodo.com/304874/sony-deve...arth-to-benefit

עוד פיתוח מתמשך המיועד להגיע ל12.5GPX
http://www.digitalmagasinet.dk/show.asp?ID=1124

ולא תאמין על מצלמת ה5.5 טרהפיקסל!!!
http://www.wired.com/gadgetlab/2008/02/terapixel-camer/

ברשותך אשמח לשמוע ממקורות מעט יותר מוסמכים כי אכן לא פורסם דבר רשמי בעניין.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

אני מאמין שחיישן של לויין ריגול יהיה גדול יותר פיזית.
עד כמה שידוע לי, מגה-פיקסל אינו חזות הכל ולגודלו הפיזי של כל פיקסל יש חשיבות בקביעת רמת הרגישות של החיישן (פיקסל גדול יותר אוסף יותר אור).
מאחר והחיישן בידיעה הזו מיועד למצלמות נישאות ביד הוא מוגבל לגודל מסויים אבל חיישן שיושב על פלטפורמה של לווין יכול להיות גדול יותר.
כמו כן, ההבנה שלי באופטיקה לא מספיקה כדי לקבוע דבר כזה בוודאות - אבל יכול להיות שגם בתחום הזה, ריכוז של האור לחיישן קטן יותר יוסיף עיוותים או יצריך עדשות כבדות יותר, ובחיישן גדול הבעייה תהיה פשוטה יותר.

נכון בהחלט - ראה כאמור טבלה בקישור שהבאתי בראשית השרשור אשר מציגה את ההבדל בגודל בין חיישנים שונים. חיישנים צבאיים גדולים אפילו יותר מן החיישנים הגדולים ביותר המצויים במצלמות פורמט בינוני.

אבל שוב זו לא השאלה. אני לא מעוניין לדעת בשרשור הזה מה איכות התוצר של הלווין - אני שואל שאלה טכנית פשוטה - האם יש מידע אמין בנוגע לרזולוציה של החיישן של הלווין במגה פיקסל.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

אם ניקח כדוגמא את לווין ה-geoeye המסחרי שמציע הפרדה של 0.41 מ' לפיקסל מגובה של מעל 600 ק"מ (שזה לא רע ב-כ-ל-ל) להדמיית ש\ל - אז הוא עושה שימוש בחיישן של 37,500X1 פיקסל. כלומר חיישן קווי בדומה לסורק מסמכים.
לפי המקור הזה, החיישן המיועד של EROS C יהיה גם הוא קווי ואורכו 20,000 פיקסלים והוא צפוי לספק רזולוציה ש\ל של 0.7 מ'.

הנתון של מגהפיקסל בהדמיה ממוצעת תלוי כמובן באורך הסטריפ. לפי מקורות ברשת, הדמיות EROS יהיו של 400 מגה פיקסל והדמיות geoeye של 1.3 ג'יגה פיקסל. אני מתאר לעצמי שאפשר ללכוד הדמיות של סטריפים קצרים יותר, לגבי ארוכים יותר זו כבר שאלה של יכולת עיבוד ואיכסון ולא של הסנסור.

זה מעניין מאד. אנחנו עובדים בימים אלו על כתבה שעוסקת בין השאר בחיישנים והגוף איתו דיברנו הזכיר בין השאר את נושא החיישנים הסורקים.

האם ידוע שאכן הטכנולוגיה המקובלת בלוויני צילום אופטיים היא תמיד כזו או שיש לווינים עם חיישנים "סטטיים"?

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

הלווין הראשון, במערב לפחות, שצילם דיגיטלי שוגר באמצע שנות השבעים (אם מתעלמים מכל מיני היברידים שצילמו על פילם, פיתחו, סרקו ושידרו מהחלל) ועד כמה שידוע לי עדיין לא הוסר הסיווג מהדורות שאחרי הקורונה שעדיין צילם בפילם כך שהוא בטח עדיין מסווג.

מה שכן, שווה להתייחס למשימות הצילום הראשונות של נאס"א שעשו שימוש בשפופרות וידיקון ועברו בסוף שנות השבעים או תחילת השמונים לשימוש ב-CCD. עד כמה שידוע לי נאס"א עושה שימוש ב-CCD בצורת מטריצה (גלילאו צילם את צדק עם CCD של בערך חצי מגה-פיקסל).

גם טלסקופ החלל האבל, שטוענים שדומה בתכנונו לאחד הדורות של לוויני KH עושה שימוש בין השאר במטריצות CCD, אבל למרות שהאופטיקה אולי דומה ללווין ריגול, בחירת החיישן אולי שונה כהשלכה של המטרות השונות. אין לי מושג מה עדיף לצילום של ערפילית אפלולית במרחק מיליון שנות אור ומה עדיף למעקב אחרי ההתקרחות של פוטין.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי עידו גנוט החיישנים הסורקים. האם ידוע שאכן הטכנולוגיה המקובלת בלוויני צילום אופטיים היא תמיד כזו או שיש לווינים עם חיישנים "סטטיים"?

מכיוון שהלוויין נע במהירות גבוהה במסלולו, יש הגיון רב בחיישן סורק. לתצפית אסטרונומיות עדיפה שיטה אחרת - "סטטית" כדבריך.

חיישן סורק מסוגל להגיע לרזולוציות גבוהות ביותר. עדיין אני חושב שנכון לשאול מה רזולוציית פס הסריקה.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

ציטוט:

אם ניקח כדוגמא את לווין ה-geoeye המסחרי שמציע הפרדה של 0.41 מ' לפיקסל מגובה של מעל 600 ק"מ (שזה לא רע ב-כ-ל-ל) להדמיית ש\ל - אז הוא עושה שימוש בחיישן של 37,500X1 פיקסל. כלומר חיישן קווי בדומה לסורק מסמכים.

מדהים- זה אומר שפוטנציאלית*, הלוייין יכול לכסות ברזולוציה הזו רצועה רחבה יחסית של כחמשה עשר וחצי ק"מ. רצועה רחבה למדי ביחס לגודל של בסיס צבאי.

* אם המעבדים, הזיכרון וערוץ התקשורת מאפשרים זאת

שלא לדבר על הזמן שלוקח לרכוש תמונה כזאת, בין אם בסריקה, בין בצילום סטטי - בהתחשב במהירות היחסית בין המצלמה לאובייקט, רעידות, סיבוב וכו'.

תמונה ברזולוציה נניח 1 giga pixel תדרוש כושר עיבוד אדיר וזיכרון ענק המוצב בחלל רק בשביל לרכוש ולאחסן את התמונה בלווין, ורוחב פס מכובד ביותר להעביר לתחנת הקליטה.
אם רוצים לשים יכולת עיבוד כלשהי - דחיסה, עיבוד תמונה וכו', על הלווין - המשמעות היא הכפלה בסדרי גודל של כושר העיבוד והאחסון. וזה עוד בלי לדבר על שידור לקרקע...
האמ תהיא שעדיף לדחוס את התמונה לאיזה שבב, ולזרוק את השבב - פיזית - באיזורים קבועים מראש...על פני שידורו לקרקע...זה יגיע שלם ומהר יותר למי שצריך. זוכרים את הסיפור על רוחב הפס של יוני דואר לעומת שידור בקווי ADSL ? אם שולחים כרטיס זכרון של נניח 32 GB מידע עם יונת דואר מאילת למטולה -היא תגיע מהר יותר למחשב היעד מאשר אם מנסים לשדר אותו בקו ADSL לאותו מחשב במהירות של נניח 2.5 Mbps... (-; ואגב- פעם עשו ניסוי כזה בדיוק. יוני הדואר נצחו.
והפרדוקס הוא שקיבולת הזיכרון עולה הרבה יתר מהר מאשר רוחב הפס - מה שמעצים את היתרון היחסי של היונים.

גם אלגוריתם בסיסי של עיבוד תמונה -נניח זיהוי של רק"מ או השוואת שתי תמונות של אותו איזור וזיהוי ההבדלים - דורש זיכרון גדול מאד, כושר עיבוד חזק מאד, ויכולת לעשות את זה פחות או יותר בזמן אמת, בחלל. המשמעות היא צריכת אנרגיה גדולה.
לא ידוע לי שהצליחו להעלות מחשב על לחלל ולגרום לו גם לעבוד לאורך זמן בתנאים של החלל...מי שמכיר את הפרמטרים של צריכת זרם וניהול הספקים של מחשבי על, את בעיית המשקל, ואת בעיית הקירור של מערכת כזאת מבין שזאת בדיחה אפילו לחשוב על זה , בטכנולוגיה הקיימת. מחשבי על, מה לעשות, עוד לא ממש קלילים.

בקיצור- נראה לי שלא מעשי בטכנולוגיה הקיימת להציב מצלמה כזאת בחלל, עם כל מה שסובב אותה.
אבל יהיה נחמד מאד אם יסתבר שהתגברו על הבעיות הללו ויש משהו שאפילו מתקרב ליכולות של 1 גיגה פיקסל בחלל.

ISHPUZ נתן דוגמאות של חיישנים קיימים. אני חושב שאתה טועה בעינין העיבוד בזמן אמת: לווין מסחרי או לווין צבאי אמריקאי יכול לקבל ציי"חים בצד השני של העולם מתחנת הבסיס שלו. ברור שהוא לא משדר את התמונה הדחוסה מיד- יכולות להיות לו עשרות דקות לפחות בין הצילום לשידור, לצורך עיבוד הדחיסה הנדרש. אפשר גם לחשוב על מתאר בו תמונות משודרות רק בחליפה הבאה של הלויין, או אף על משלוח מהיר של תמונה ברזולוציה נמוכה ומשלוח מאוחר של תמונה דחוסה ברזולוציה מלאה. סה"כ, רק חלק מזערי מרצועת הכיסוי של הלויין במסלולו אכן מעובד ונשלח לקרקע. ביחס ללווין תקשורת, ברור גם שלויין חוזי נמצא בגובה נמוך יחסית, משדר לאנטנה ייעודית גדולה ורגישה שמכוונת אליו, מה שמאפשר לו יחס אות\רעש גדול וקצב תקשורת גבוה בהרבה מזה של לויין התקשורת.

אגב, בדוק את הדוגמא שלך: 1GB=1000MB. העברת 32GB במהירות 2.5MBPS תיקח 12,800 שניות- 3.5 שעות. היונה שלך תצטרך לעוף ב-170 קמ"ש.

בכל מקרה ההשוואה ל-ADSL לא נכונה זה קו שמחולק בין שותפים רבים, בתור התחלה.

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

יותר, לא בקווי ADSL..
בכל מקרה, יונת דואר יכולה לקחת הרבה יותר מ- 32 GB...ואפשר לשלוח שתיים או שלוש אם צריך...כך שבאופן מעשי, רוחב הפס של תעבורת יוני דואר גדול ככל שתרצה. מה שאי אפשר לומר על קווי שידור.

לגבי עיבודי תמונה בחלל - למיטב ידיעתי זה לא אפשרי. משדרים תמונות מטה ומעבדים במרכזי חישוב על.

וודאי שאפשר לעשות עיבוד בלויין עצמו. לא בטוח שאתה רוצה לעשות את זה.

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

נראה לי שאם אין סיבה ממש טובה למקם את היכולת על הלווין (כמו לדוגמא צוואר בקבוק של רוחב פס) אז עדיף למקם אותה על הקרקע. גם כי כך אפשר להשתמש בחומרה שלא חייבת לדעת לעמוד בג'י של שיגור ובטמפרטורות וואקום של החלל, גם כי נחסכות דרישות הספק מהלווין וגם כי אם (וכאשר) משהו נדפק, הטכנאי צריך ללכת פחות מרחק כדי לתקן...

במצלמות רגילות כמעט תמיד מבוצע עיבוד בסיסי ביותר של האות המקורי מיד אחרי היציאה מהחיישן... (גם פורמט RAW הוא למעשה קובץ מעובד, עם יותר סיביות...)

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

אולי תמצא כאן רלוונטיות
http://en.wikipedia.org/wiki/Satellite_Internet_access

לפי הנתונים באתר החברה המפעילה את geoeye:

ציטוט:

Satellite Storage and Downlink :1 Terabit recorder; X-band downlink (at 740 mb/sec or 150 mb/sec) Satellite Modes of Operation : * Store and forward * Real-time image and downlink * Direct uplink with real-time downlink

תחנות קליטה יש להם בוירג'ינה, דנבר, אלסקה, נורבגיה ואנטארטיקה.

כמו כן, לא זוכר איפה קראתי את זה (לאו דווקא קשור לדוגמת הלווין הזה), אבל נדמה לי שהחומרה על הלווין מבצעת דחיסה של המידע לפני שידורו מטה. נשמע לי הגיוני אם נחשוב שמעבדים ייעודיים של מצלמות SLR מבצעים דחיסה של הדמיות של עשרות מגה פיקסל בזמנים לא ארוכים, וזה במוצר מסחרי שמחירו אפסי יחסית ללווין או תחנת קליטה קרקעית.

למה שהלוויין יצטרך לעבד את התמונה ולחפש בה אובייקטים? שישלח אותה, והעיבוד הזה יתבצע בכדוה"א.
אגב, לדעתי - לשרשר המון מעבדים בלוויין זה הרבה יותר פשוט (מבחינה טכנית) מלשרשר אותם פה על כדוה"א, ולו בגלל שלא צריך לדאוג להם לקירור (מה שתופס נפח משמעותי במחשבי-על) בגלל הטמפרטורה בסביבה של הלוויין.

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

ציטוט:

במקור נכתב על ידי efekt למה שהלוויין יצטרך לעבד את התמונה ולחפש בה אובייקטים? שישלח אותה, והעיבוד הזה יתבצע בכדוה"א. אגב, לדעתי - לשרשר המון מעבדים בלוויין זה הרבה יותר פשוט (מבחינה טכנית) מלשרשר אותם פה על כדוה"א, ולו בגלל שלא צריך לדאוג להם לקירור (מה שתופס נפח משמעותי במחשבי-על) בגלל הטמפרטורה בסביבה של הלוויין.

חייבים לשדר לקרקע. הענין הוא שהשידור עצמו - לאחר דחיסה - ייקח זמן רב יחסית. אבל זה אפשרי בהחלט בטכנולוגיה הקיימת. רק מרכז מחשוב על יכול לטפל בתמונות מסוג זה, לערוך השוואות מול בסיס נתונים קיים, ולהריץ אלגוריתמים של חיפוש, זיהוי צורות, השוואות לצילומים קודמים וכו'.
אם רוצים להפיק מודיעין איכותי מתמונה באיכות כזאת - מהר מספיק בכדי שאפשר יהיה לסגור למשל מעגל אש על מטרות שאותרו בחליפה האחרונה - צריך מערך של מחשבי על ואלגוריתמים שיודעים בדיוק מה הם מחפשים..וד"ל. סיפור ארוך ומתיש של למידת מחשב, אימון וכו'. בעקרון אתה רוצה שהמחשב יעשה עבורך את הסינון הראשוני ויצביע אוטומטית על אזורי עניין.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי שטורס רק מרכז מחשוב על יכול לטפל בתמונות מסוג זה צריך מערך של מחשבי על ואלגוריתמים שיודעים בדיוק מה הם מחפשים..וד"ל..

רק מרכז מחשוב על? כזה עם רצפה צפה, קירור חנקן נוזלי, וצבא טכנאים לובשי חלוקים לבנים?

לתומי סברתי שהמיחשוב התקדם משנות השבעים במאה הקודמת. אפילו בפורום זה הוזכרה למשל הדגמה של לוויין ישראלי עבור גורמים בארה"ב, שם השתמשו בתחנת קרקע ניידת המותקנת על רכב מסחרי קטן.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי טל ענבר רק מרכז מחשוב על? כזה עם רצפה צפה, קירור חנקן נוזלי, וצבא טכנאים לובשי חלוקים לבנים? לתומי סברתי שהמיחשוב התקדם משנות השבעים במאה הקודמת. אפילו בפורום זה הוזכרה למשל הדגמה של לוויין ישראלי עבור גורמים בארה"ב, שם השתמשו בתחנת קרקע ניידת המותקנת על רכב מסחרי קטן.

מחשוב-על אתה צריך כשיש לך מאסה אדירה של תמונות שזורמות ב RT, זמן קצר מאד לעבד אותן, והמון המון POI (נקודות עניין) על המפה שדורשות מעקב מתמיד והפצה מיידית לצרכנים. במקרה הזה, המחשב עושה את העיבוד הראשוני,מזהה ומציף אתרים חשודים ע"ס אלגוריתמים שיודעים לעשות קצת יותר מ"דחיסת תמונה", ומכין קייס למפענח אנושי או מזרים את זה לעיבוד נוסף במערכת אחרת.
מדובר על בסיסי נתונים ענקיים, שיכולים למשל לבצע השוואה על ציר הזמן של התפתחות אתר מסוים לאורך חודשים ושנים- מה שמחייב למשל שמירת כל ההיסטוריה אחורנית לנקודות עניין מסוימות. אתה מכיר לווין או תחנה ניידת עם היכולות הללו?

האמריקנים מצלמים כמויות עתק של תמונות מהחלל, ויש לזה המון צרכנים. מחשוב העל מאפשר לנתב את העבודה במהירות וביעילות לצרכנים ו/או אנליסטים לעיבוד נוסף, תומך בתחקיר אנושי, ומאפשר יכולות עיבוד תמונה שמחשב בתחנה ניידת פשוט לא מסוגל לתת. ובשביל זה צריך צי של מחשבי על וצבא של טכנאים בחלוקים לבנים שדואגים שהמחשב ירגיש טוב.
ואגב, רוב המחשבים הללו שעושים את העבודה הזאת לא מופיעים בשום רשימת top500 למרות שכמה מה בהחלט היו יכולים לקטוף איזה תואר. סיווג כמובן.

מה גורם לך להצהיר בצורה כזו נחרצת שיש צורך במחשב-על? למה לדעתך חייבים מחשב ייעודי יחיד במינו לביצוע פעולה שגם מוצרי מדף (של SGI, לשעבר סיליקון גרפיקס לדוגמא) יכולים לבצע?

מבצע פעולות על יותר מתמונה אחת. לפעמים האופרטור פועל על אוסף תמונות, ולפעמים האופרטור עצמו מורכב מסדרה של אופרטורים שפועלים רקורסיבית על אוסף תמונות במטרה לייצר תשובה לשאלה נתונה.
כעת, שים לב שלא מדובר ברזולוציה של מסך מחשב ביתי - אלא בסדרי גודל של גיגהפיקסל לתמונה אחת, כפי שכמה ציינו כאן. המשמעות היא מערך אחסון כבד, יכולות IO , זיכרון RAM מכובד, קווי תקשורת סופר מהירים, מערך קירור מיוחד (הקפה כל 90 דקות...משמע חשיפה לקרינה קוסמית אדירה, סערות שמש וכו') , מערך מיגון בפני קרינה קוסמית, וכמובן - עיבוד מקבילי מאסיבי. וזה עוד בלי לדבר על מערכת ניתוב שיודעת לקחת את הפלטים, לאחסן , להצמיד להם META DATA נוסף, ולהעביר הלאה- לצרכנים ממוחשבים או אנושיים לניתוח נוסף.
זה מה שעושים במרכזי מחשוב על.
וזה לא יכול להיות קיים על לוויין - זה פשוט מורכב מדי, רגיש מדי לתקלות.
פעולת CPU או זכרון או מערך אחסון בתנאי החלל אינה דבר של מה בכך. והמערכות שכן פועלות שם מוקשחות במיוחד לשם כך, ועם יכולות הרבה פחות חזקות ממה שצויין כאן.
שלא לדבר על העדר היכולת לתחזק מערכת כזאת, להחליף רכיבים פגומים וכו'.
הרבה יותר פשוט לשדר תמונות או לזרוק אותן פיזית בקפסולה במקומות קבועים מראש, מאשר להעלות מערך עיבוד אדיר כזה לחלל.
אולי יום אחד כן ... היום אי אפשי.

אני מסכים ואף כתבתי בשרשור שכל חומרה שלא קריטי שתהיה על הלווין עדיף שתהיה על הקרקע. אני לא חושב שיש צורך במחשב על כדי לעבד על הקרקע את המוצרים וטוען שאפשר להסתפק במוצרי מדף מסחריים (שמגיעים היום לעוצמות חישוב שהוגדרו כמחשבי על לפני מספר שנים). כלומר - מספיק חדר שרתים מכובד ויקר ולא צריך מחשב אקזוטי ייעודי.
יצא לי לראות אפליקציה שעושה מניפולציות על הדמיות ששוקלות רבע ג'יגה בייט ורצה על שרת מסחרי חזק. זה היה לפני 8-10 שנים והשרתים שניתן לרכוש היום חזקים הרבה יותר.

לא לשכוח גם שלוויני ביון, מתוקף היותם כלים שנבנים בידי ממשלות וצבאות עם תקציבי עתק ובד"כ לאחר מחקר ופיתוח ע"י הטובים בתחום, משתמשים בטכנולוגיות שהן או שלא קיימות עדיין במגזר המסחרי, או שהן בכלל סודיות ולא שמעו עליהן דבר.
לדעתי אם קיימת הטכנולוגיה להכניס מערך עיבוד תמונה משוכלל ביותר אל תוך לווין, הרי היא תיושם מן הסתם בלווינים כאלה...

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

איזו רמה של עיבוד תמונה? אני לא רואה שום סיבה להכניס לתוך לווין מערכת שתדע לעשות משהו מעבר לדחיסה של המידע. יכול להיות שיש אפשרות לדחוף לתוך לווין מערכת שתדע גם לעשות מניפולציות על ההדמיה, "להלביש" אותה על הדמיה ישנה יותר, לבדוק שינויים ולשדר לתחנת קרקע רק הדמיות שזוהה בהן שינוי. אני לא חושב שזה בלתי אפשרי טכנולוגית. אבל בשביל מה לעשות כזה דבר?
למה לפתח במיוחד מערכות מוקשחות יחידות במינן לסביבת החלל, לצרוך הספק יקר, להוסיף סיבוכיות ומשקל שיגור ולבטל אפשרות לתיקונים ושדרוגי חומרה רק בגלל שזה אולי אפשרי?
אפשרי להרכיב תחנת חלל שלמה מאויישת במפענחים ומומחי מחשוב שדוגרים על מחשב העל הכי חזק בהיסטוריה. אבל אם צוואר הבקבוק הוא רוחב פס, לדעתי עדיף פשוט להוסיף רוחב פס. את זה יודעים איך לעשות וזה בעיקר שדרוג והוספה למערכות קיימות ומוכחות.

ככלל אצבע עדיף להשאיר על הקרקע כל מה שלא ממש ממש חייב לעלות למסלול.

בשביל מה להכניס יכולות עיבוד תמונה ללויין? התרעה מוקדמת, כמובן. הלויין יוכל להתריע כך מיד כאשר יעבור מעל שטח מסויים ויהיה בו שינוי ברמה מסויימת (שנקבעה מראש), כמו למשל ריכוז גבוה ופתאומי של טרקטורים ומשאיות באיזורים נידחים, ותילי עפר שמתחילים להיערם...

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

ואיזה עיכוב יהיה בגילוי הזה אם הלווין משדר את ההדמיות הדחוסות והעיבוד והגילוי מתבצעים על הקרקע?
לוויני ביון (אמריקאים לפחות) משדרים דרך רשת לוויני תקשורת צבאיים או לתחנות קרקע שמפוזרות על פני כל כדור הארץ. אפילו ללווין המסחרי שהבאתי כדוגמא בשרשור יש תחנות קרקע בשני חצאי הכדור.
וגם אם נניח מקרה של מדינה קטנה ומוקפת אוייבים שאין לה ככל הנראה תחנות קליטה בכל העולם ורשת לוויני תקשורת ייעודיים לנושא - אז הדמיות מאיזורים קרובים למדינה הזו ישודרו מייד אליה והשאר יחכו מקסימום 90 דקות לחליפה הבאה, פרק זמן סביר לעיכוב בתז"ק, בטח אם העיבוד והניתוח יכולים להתבצע מהר יותר על חומרה חזקה יותר על הקרקע.
זה עדיין לא מצדיק תוספת של משקל למסלול.

יתכן ואתה צודק - מראש ציינתי שמבין גדול אני לא
אני חשבתי על מקרה בו הלויין מצביע על שינוי בתמונה שהוא קלט בעיבוד ראשוני, ומייד מסווג זאת בעדיפות עליונה ושולח התראה למפעילים שלו, בדומה ללויינים המוצבים בחלל ומחפשים הבזקי פיצוצים גרעיניים על פני כדוה"א...

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

נכון הוא שהיום PC חזק שקול ביכולותיו למחשב CRAY של פעם, אבל גם המשימות שלהם השתנו מאז..
פעם דרשו ממחשבי על לפתור המוני משוואות לינאריות, לעשות סימולציות, ניתוח אלמנטים וכו'.
היום הדרישות מהם מורכבות בהרבה. מדברים על זכרונות מהירים של גיגות וטרות, על מערכי אחסון מהס"ג הבא - פטה ויותר, ועל מספרי מעבדים מפלצתיים באמת - אלפים ועשרות אלפים בכמה מקרים. ועל משימות הדורשות כושר עיבוד ואחסון שגעוני באמת, דוגמת סימולציות מזג אוויר, סימולציות גרעיניות וכו'.
מחשבי על בעצם נותנים שני דברים חשובים: כושר עיבוד מקבילי מאסיבי - ויכולות אחסון ו- IO חזקות.
זה - ובצירוף מערכות הפעלה יעודיות - זה מכפיל כוח אסטרטגי, שרק ארה"ב מייצרת כמותו לכל אורך השרשרת. כל יתר המעצמות קונות רכיבים כאלו או אחרים של מחשבי על, ברישיון אמריקני.
כל מחשב על אמריקני שנמכר למדינה זרה אגב, נתון לפיקוח מרחוק ולפיקוח אנושי אם צריך, של אמריקנים...תאר לך שאתה מחבר את המחשב שלך למודם שמקושר לארה"ב, ובכל רגע נתון הם יודעים בדיוק מה עשית. זה בדיוק המצב - ומעצמות לא אוהבות מטבע הדברים לדבר על זה.
מחשוב על ע"פ הראייה האמריקנית נחשב נשק אסטרטגי לכל דבר.

היום הדרישות ממחשוב על השתנו.
אם פעם מצלמה בלווין צילמה בשחור לבן ברזולוציה צנועה בהחלט וזה הספיק בשביל לאתר תנועת אוגדות רוסיות למשל, היום דורשים מהלווין רזולוציה של כמה עשרות ס"מ לכל היותר, עומק צבע רציני,
ויש המהדרין בצילום בספקטרום בלתי נראה שגם ממנו מסתבר אפשר ללמוד אי אילו עובדות מועילות.
וזה כבר סיפור אחר לגמרי. זה באמת מותח את גבולות המחשוב, למי שמכיר כמה אלגוריתמים שימושיים בתחום עיבוד תמונה למשל. אלו עיבודים כבדים ותובעניים. כמו כן, כל מרכז ניתוח מודיעיני של צילומי לווין הוא חסר תועלת במידה מסוימת אם אינו מסוגל להציע לאנליסטים יכולות תחקור היסטורי, ביצוע הדמיות, וגישה למאגר היסטורי רחב. זה מחייב אחזקת בסיסי נתונים ענקיים בהם נאגרת היסטוריה. קח את דיר אז זור כדוגמא, ובלי להיכנס לשאלה מי ואיך גילה את האתר - אם לווין גילה אותו, הרי שהיה מועיל מאד לדעת שהאיזור צולם בהפרשי זמן קבועים. תפקיד מערכת המחשוב במצב זה הוא להציף אוטומטית את דיר אז זור כאיזור עניין - בלי שמפענח אנושי יצטרך לסרוק יומיום את האיזור. מרגע שהוצף האתר כאזור ענין - הוא יזכה לטיפול אנושי מיוחד , שעולה בהרבה על כל יכולת עיבוד תמונה קיימת.

"...שמציע הפרדה של 0.41 מ' לפיקסל מגובה של מעל 600 ק"מ..."

תוכל בבקשה להסביר מהי "רזולוציה לפיקסל..." ?

אוקיי, תפוס אותי במילה.
להבנתי - לפי פרסומי היצרן, הלווין יכול לספק במצב אופטימלי הדמיה בה פיקסל מייצג שטח של 0.41 מ"ר על הקרקע.
כלומר - ג'יפ שגודלו הפיזי כ- 4X2 מ' ייראה כמו כתם של 10X5 פיקסלים, כל אחד מהם באחת מ-2048 רמות של אפור (עומק של 11 ביט).

ואגב, באמת שאשמח אם תצטרף לדיון כי כפי שאתה רואה אני מתעניין בתחום אבל רחוק מלהיות מומחה בו, ואשמח להבין יותר.

תיקון קטן: לא 0.41 מ"ר אלא 0.41X 0.41 מ'

תודה על התיקון. זה מה שקורה כשעורכים שוב ושוב הודעה...

לא ניסיתי "לתפוס אותך במילה" ולא "תפסתי" - לא בכך העניין כלל.

כשמדברים על נושאים כאלה רצוי לדבר באותה שפה, שאם לא כן אנשים זורקים מיני הגדרות פופולאריות ואחרים מתייחסים אליהן בתום לב ומתחילה שרשרת "בירבור" שמהר מאד מעוותת את הנושא.

אין בכוונתי (חוסר זמן מחד ואופי הפורום כאן מאידך...) להכנס ממש לעומקה של הטכנולוגיה ולפרמטרים השונים הקשורים באיכות ויכולות של מצלמות לוויניות או אוויריות. הנושא גם חסוי (עידו...!!!) ולי לפחות אין זה משנה אם הוא חסוי ישראלי או אמריקאי. יש קווים אדומים...! ומוצע שלא להתעסק ברבים עם ידע רגיש שכזה.

על כל פנים מישהו אחר כאן ( לא זכור לי אם באשכול הזה או באשכול אחר) ציין גם הוא את "רזולוצית הפיקסל" (באותו מקרה בחרתי שלא להגיב) - בשלב הנוכחי הרגשתי צורך לתקן את הדברים.

אנסה לתאר את בסיס הנושא בקצרה, בבהירות מירבית וללא כניסה לפרוט יתר מבלבל -

ובכן פיקסל עצמו הינו מעין "דלי" בצורת קוביה אשר פאה אחת שלה גלויה לאור המגיע מה"נוף". המרקע הזה (במקרה שלנו - אור המגיע מאותם ה- 41 ס"מ על 41 ס"מ שבדוגמא שהבאת) שולח פוטונים של אנרגית אור הפוגעים במשטח הפאה הגלוי של הפיקסל. בשל תכונות פיזיקליות ומבנה הפיקסל ובשל חיבור ההתקן למתחים חשמליים, נפלטים אלקטרונים בכמות שהיא עצמה יחסית לשטף הפוטונים שפגע ב"פאת הקוביה". אלקטרונים אלה נאגרים ב"דלי" (באנגלית מקצועית - Well או בתרגום לעברית - "באר"), וכמותם כאמור יחסית לעוצמת האור שפגע במשטח הגלוי של הפיקסל. נפל אור חזק ביחידת זמן נתונה, נפלטו ונאגרו אלקטרונים רבים ב"באר" הזאת. נפל אור חלש (מאזור חשוך או שחור), נפלטו פחות אלקטרונים לתוך ה"באר" שלנו (הפיקסל) וכו'.

בשלב הבא, נכנסת מערכת אלקטרונית המסוגלת למדוד את כמות האלקטרונים (למעשה הזרם החשמלי) בכל פיקסל שכזה ולהמיר כמות זאת לרמת מתח אותה הוא מספק לנו כמיספר דיגיטאלי ( כדי שנוכל לעבוד איתו בצורה דיגיטאלית ומהירה) המתאים לכמות המטען החשמלי (האלקטרונים) שנאגר בכל פיקסל כתוצאה מהאור שנפל עליו באותה יחידת זמן.

את ההמרה הדיגיטאלית הזאת עושה מעגל חשמלי הנקרא ממיר A/D. זהו התקן היודע להמיר כמות אנלוגית (זרם הנפלט מהפיקסל) למיספר דיגיטאלי שערכו מתאים לכמות הזרם הזאת.

קיימים ממירים רבים בשוק, חלקם דיסקראטיים (התקנים בדידים שאינם שייכים למעגלי פיקסלים וכו') וחלקם בנויים בתוך - בצמוד למשטח הפיקסלים. משטח הפיקסלים נקרא ה- FPA או Focal Plane Array

וכאן נראה לי שטעית שוב כשציינת ערך של 11 ביטים לפיקסל עצמו.... לפיקסל עצמו אין ערך בביטים. בפיקסל נוצר מאגר של אלקטרונים אותו ניתן לקרוא ברזולוצית התקן ה: A/D (נא לא לבלבל רזולוצית המרה של A/D לרזולוצית צילום !! - שני דברים שונים) של 11 ביטים יותר או פחות - הכל תלוי בתוצאה שרוצים לקבל ובבעיות אחרות שנוצרות כשמגדילים את מספר הביטים בהתקן ההמרה הזה. כמובן שעל פניו יותר ביטים יתנו לנו אפשרות קריאה של יותר רמות.... ובכן 11 ביטים נותנים בעיקרון יכולת קריאת המיטען שנצבר ב"באר" הפיקסל ב: 2,048 רמות של אפור. איך מגיעים לזה ? - מעלים 2 בחזקת 11 למי שמעוניין.

בשלב הבא, נקראים באופן זה או אחר, נתוני כל פיקסל ומנתונים אלה נבנית כך או אחרת תמונה (שחור- אפור- לבן).

קיימים עוד משתנים רבים, וחשובים מאד ביניהם: יחסי אות לרעש, זרמים "שחורים", Quantum Efficiency , תדרי האור, מהירויות קריאה ומחיקת והתרוקנות ה"בארות" לפני קריאה נוספת. ועוד ועוד. בנוסף לכל אלה יש לקחת בחשבון טיב עדשות, רעידות, עבירות אטמוספרית, צבע הנוף על הארץ, ניגודיות , ועוד פרמטרים רבים..

זוהי התורה על קצהו של מזלג.

וכאן המקום להעיר הערה נוספת הקשורה למספר הפיקסלים. דעה רווחת בשוק הכרמל היא שככל שיש לנו פיקסלים רבים יותר על המשטח כך רזולוצית התמונה שנקבל תהה טובה יותר. זוהי " אמת חלקית" בלבד - יש לה סייגים. בפיזיקה כמו בחיים - אתה מקבל משהו - אתה נותן משהו.... אין יש מאין.

וכך בין יתר המשתנים, ראוי לציין שפיקסלים רבים יותר ב- FPA לשימושי צילום, משמעם שכל פיקסל הינו קטן יותר בממדיו. פיקסל קטן מסוגל לאגור פחות אלקטרונים. בהגיע אור חזק (שטף פוטונים גדול) מתמלאת ה"באר" שלנו.... באלקטרונים במהירות רבה יותר ואלה, בתנאי אור חזק שכזה, יכולים בקלות לעבור על גדות ה"באר" הזאת ובמקרה כזה הם קופצים וממלאים בארות (פיקסלים) סמוכות. כאן אנחנו מקבלים מריחה של תמונות ועוד אפקטים מעניינים אחרים. במרקע בעל קונטראסט גבוה, יש בכך בעייה. הבהק של חלון מכונית, או גג לבן, או אפילו פסי הפרדה על כביש (ועוד דוגמאות למכביר) יכולים בקלות להציף את הפיקסלים ויצא שכרו בהפסדו.....

עד כאן - עבור.

הי מיקיטל,
אני אקרא לעומק את כל התגובה שלך בהמשך רק רציתי להעיר דבר מה.

כתבתי במקור שאין לי ספק שנושא הרזולוציה עשוי להיות מסווג. אין לי כוונה לפתוח פתח לדיון שעלול לגלוש לפסים כאלו ולחשיפת מידע. יחד עם זאת למדינות רבות לוויני ביון ולווינים בעלי יכולות תצפית אופטיות מתקדמות - בניהן גם מדינות שלא אמורה להיות בעיה להתייחס אליהן מעל דפי הפורום (מלבד ישראל וארה"ב יש את רוסיה, גרמניה, יפן ומדינות נוספות להן יכולות מתקדמות ואין מניעה מיוחדת לטעמי מלהתייחס אליהן - מנקודת מבטנו לפחות).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

כאמור לא טוב להתייחס למידע רגיש שכזה בבמה ציבורית כמו זאת.

א. אם המדינות שציינת (ויש גם אחרות כמובן... סין ביניהן) מעונינות בפירסום נתונים שכאלה הרי שניתן למצוא אותם בגוגל ובד בבד להסיק מסקנות הקשורות באמינות המקורות הללו.

ב. אם אין פירסום שכזה בנמצא, הרי שיש לכך סיבה או סיבות הנוגעות לרגישות המידע.

ג. אם מישהו יודע בוודאות (או אף בסבירות גבוהה) מהו כושר ההפרדה של מערכות כאלה של מדינות שציינת, הרי שסביר שלא ייעלה זאת כאן אלא ב"פורומים" אחרים לגמרי - סגורים לציבור בדרך כלל.

ד. ידיעת סוג גודל ומספרי הפיקסלים בלווין זה או אחר, לכשעצמו, איננו הפרמטר היחיד ממנו ניתן להסיק מהו כושר ההפרדה של כלל המערכת (המצלמה) בחלוף הלווין מעל אזור מסויים.

ככלל רצוי להעיר כי אגדות אורבניות רבות נפוצו לאורך השנים בהקשר של כותרות עיתונים ה"מגלות לציבור" כי ניתן לקרוא מלווין את כותרת עיתון ה- Pravda המוחזק בידי הקולגה Ivanovich ביושבו לתומו בכיכר הקרמלין (עוד בצעירותי אני זוכר כתבה שכזאת, ב"מעריב" כמדומני). הדבר אמור גם לגבי לוחיות רישוי של רכב. Niet

מיקיטל - כל מה שכתבת נכון.
אבל שים לב שההקשר בו נשאלה השאלה הוא האתר אותו אני מנהל ולא הפורום הנוכחי ואנחנו אתר העוסק בצילום דיגיטלי. השאלה שפתחה את השרשור כאן הייתה בנוגע לרזולוציה של לווינים (הרזולוציה במגה פיקסל של החיישן).

כבר דשנו חזור ודוש בכך שהרזולוציה של החיישן איננה כל הסיפור ויש עוד פרמטרים רבים הדרושים להבנת יכולת ההפרדה של הלווין עצמו - כל זה לא משנה לדיון הנוכחי. אני ביקשתי לדעת נתון טכני יבש אחד של החיישן הקיים בלווינים - אני מאמין שאפשר לדון בנתון הטכני הספציפי הזה (אם לא בישראל ובארה"ב אז במדינות אחרות ואם לא בלוויני ריגול אז בלווינים מסחריים מתקדמים).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

ולמען ספק פניתי להודעתך המקורית וקראתיה שוב.

אבל אני שוב חייב לתקן את שאלתך (וזו לא קטנויות - בודאי לא כלפייך !!!) - אתה מדבר על "רזולוצית הפיקסלים". אני סבור שאתה מתכוון ל"מיספר הפיקסלים" ולא לרזולוציה של ה- FPA. רזולוציה הינה "כושר הפרדה" ואין זה מונח נכון בנוגע לפיקסלים עצמם. המונח שאתה כנראה מתייחס אליו הוא Pixel Density או צפיפות פיקסלים או אפילו למספר פיקסלים על המשטח הנקרא FPA.

בנושא לוויני IMINT לריגול - המספר הזה חסוי. מה שגלוי הוא פרסומים, ופירסומי חברות המייצרות FPA כאלה - חברות שיש להן Foundry המאפשר ייצור הסנסורים עצמם (בדרך כלל אין אלה החברות שמייצרות את המצלמות !).

ברשותך אני מצטער על שאינני עונה באופן לאקוני וממוקד לשאלתך. עם כל הרצון הטוב, אינני רוצה לעסוק בנושא כזה מהסיבות שמניתי בהודעתי הקודמת. אבל "אלחש" לך : מעבר ליישומים המתוקצבים ע"י DARPA וכוחות ה"שחור" האחרים, השימוש בחישנים בעלי יכולות גבוהות במיוחד הינו בתחום ה - אסטרונומיה ואצל ידידינו NASA.

תוכל להציץ בפירסומי היצרן להתקנים שכאלה בין היתר כאן:
http://www.fairchildimaging.com/app...s/aerospace.htm

או כאן למשל:
http://www.dalsa.com/sensors/applic.../aerospace.aspx

ויש אחרים.

אבל, ולמרות שזו אכן לא שאלתך הספציפית, אני חוזר ומדגיש - ראשית, מספר הפיקסלים עצמו איננו מתורגם באופן אינואיטיבי ליכולותיה של המערכת ו/או המצלמה שבלווין. שנית, בשימוש סרגלי סריקה מבוססי CCD (נניח למשל שורה אחת על 6,000 פיקסלים, התקן בו נעשה שימוש בחלל אגב !), בהתקנה כזו או אחרת ("זיגזג" למשל) ובשימוש בהתקני TDI (תמצא את ההסבר למונח בדפי היצרן), מתקבלות תוצאות טובות הרבה יותר.

אתן לך דוגמא קטנה - בדף היצרן של Fairchild תמצא FPA של 81 מגה פיקסל ( CCD 595). לכאורה התקן טוב ומעניין (הוא קיים כבר כ- 8 שנים לפחות), אולם יש בו שני חסרונות חשובים. (א) גודלם הקטן של הפיקסלים - 8.75 מיקרון על 8.75 מיקרון שכפי שכתבתי בהודעתי האחרת כאן, קיבולת האלקטרונים של כל "באר" (פיקסל) כזה קטנה, והבעייה מתוארת בהודעתי שעסקה בכך (ב) מספר הפיקסלים הגדול מאיט מאד את קריאתם ו"שליפת" המידע מהם. מדובר בקריאת כל Frame בזמן של בערך שנייה אחת. עוד לפני עיבוד כלשהו !! - זה זמן עצום למערכות IMINT שכאלה.

שים לב גם שהשימוש בהתקן הינו בשחור לבן בלבד.

לכן עדיפות להתקנים סורקים (התקני "סרגל" או "פס") ואנו חוזרים לדברים שכתבתי לפני שתי פיסקאות....

אני מצטער על כך שלא ניתן לי לענות לשאלתך המקורית, שכן לא כל שאלה פשוטה מזמינה תשובה פשוטה כמוה.

ובבניין ציון ללא הולילנד - ננוחם.

מתנצל על התשובה האיטית משהו - זאת היא תקופה עמוסה מאד (טרום פוטוקינה).
אכן הכוונה בדברי היא ל-FPA - לא רציתי לסבך את הדיון אבל לפעמים אם לא משתמשים במונחים הנכונים יוצא שמבלבלים יותר.

81 מ"פ לפני 8 שנים זה נאה מאד. גודל הפיקסל הוא נושא חשוב ונפרד - אני שאלתי על המספר (ה-FPA). ברור שהשאלה לכאורה חסרת עניין בפני עצמה ובמנותק מהרבה דברים אחרים אבל לפעמים כל שרוצים הוא נתון אחד.

אגב - מאז פורסם השרשור המקורי קנון שיחררה הודעה נוספת לעיתונות והפעם חיישן ה-CMOS הגדול בעולם - גדול פי 40 מחיישן FF! לחיישן זה מהירות גבוהה מבחינת "ריקון הנתונים" שהוא כאמור אחת הבעיות הגדולות בחיישנים (בעיקר גדולים).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

שים לב:
http://www.dalsa.com/sensors/news/news.aspx?itemID=235

וציטוט משם: "... the DMC II 140 camera can deliver large-scale ground resolution finer than 3 cm with full 12-bit dynamic range...."

אגב - האם ידוע לך מה סדר הגודל של מחירי ההתקנים הללו ? ועל כך יאמר: ווואאאווו.....

את DALSA אני בהחלט מכיר- הם מייצרים חיישנים עבור ליף (בין השאר).
החיישן הנ"ל להבנתי קטן משמעותית מזה של קנון.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

כנראה שהפעם התכוונת להשוות את גודלו הפיזי (רוחב ואורך) של כל ההתקן - כלומר של פורמט ה- FPA כולו (ושוב - מומלץ לדייק במינוחים)

אמנם 140Mp של Dalsa גדול יותר (במספר הפיקסלים להתקן) מ- 120Mp של קנון - אולם הראשון הינו גם התקן גדול יותר בממדיו מזה של קאנון. להבדל הזה בפורמאט אין משמעות גדולה כל כך בלווינות לצרכים של Framing (לעומת Scanning). פאראמטרים שונים אחרים חשובים מאד במבחן התוצאה המתקבלת בסופו של דבר. חלקם (לא כולם כאמור) נובע מגודל הפיקסל בשני ההתקנים.

ההתקן של קאנון, לפחות לפי הפורמאט המוצג, מכוון יותר לשוק המצלמות המקצועיות הקרקעיות ולוא דווקא לצילום לוויני על שלל בעיותיו ואתגריו הטכנולוגים.

אגב - וזה באמת איננו המקום המתאים להכנס לנושא - ההתקנים הללו של קאנון אינם מבוססי טכנולוגית CCD אלא טכנולוגית CMOS. לכך יתרונות וחסרונות לאפליקציות צבאיות המיועדות לחלל. עד כאן.

אני חושש שהתבלבלת.
חיישן ה-CMOS הענק של קנון (שים לב לא פורסם כמה מגה פיקסל יש בו בניגוד לחיישן השני עם 120 מ"פ) ראה שוב כאן:
http://www.megapixel.co.il/news/archive/8543
הוא גדול בשטחו משמעותית מזה של DALSA - לא פורסם מה הייעוד שלו.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

בשטף הכנת התגובה הקודמת לא הבחנתי בכך שקנאון למעשה רומזת להתקן CMOS אחר - חדש ובעל מספר פיקסלים רב יותר גם כן.

אכן ההתייחסות הפומבית של קאנון כאן היתה ל- התקן ה-120 מגה פיקסלים המבוסס CCD.

חטא חטאתי - "הפזיזות מהשטן".

רות המשך!

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

יאללה, בפרק הבא - איך מצלמים בצבע ומה זה עושה לכמות הפיקסלים שלנו .

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

תודה על התיקונים, ההבהרות וההרחבות!