אני הולכת לחפור עכשיו אז רק אם באמת תוכלו לעזור לי תגיבו..טוב אז אני חדשה פה.. ואני לא רוצה להגיד את השם שלי אני יספר לכם קצת על עצמי קוראים לי נופר(שם בדוי).. רציתי שאולי תוכלו לעזור לי ואל תציקו לי או משהו כי אני רציניתהחיים שלי ממש חרא ובא לי להתאבד...אני בזמן האחרון בדיכאון ןוזה די התחיל שאני רבתי עם מישהי שהייתה חברה ממש טובה שלי במשך שנים ואז התחילה להעריך אותי ועוד 2 חברות שלי שהיינו ממש כמו אחיות, הרבה פחות כי היא העדיפה להסתובב עם אנשים אחרים ולתת להם יותר יחס וכל זה מאשר לנו .. אבל היא לא העניין העניין הוא שניתקנו קשר איתה וכולם מתחברים אלייה ואני ממש לא רוצה איתה קשר כי היא יצאה ממש מגעילה ויש לי עוד שתי חברות טובות שאני רק איתן בבצפר בהפסקות וזה.. בוחבר שלי גדול יותר ממני והוא כבר עבר לתיכון ואני כל כך פוחדת לאבד אותו כי הוא ממש הכי חשוב לי שיש.. ויש לי כל כך הרבה בעיות בחיים אוף אני מפרטת אותם בקצרה וזה בטח ניראה לכם לא כזה נורא אבל זה ממש נורא.. אני גם כזה לא בנאדם שאוהב לשתות או לאעשן וואני לא היפרית או משהו שאוהבת מסיבות וכל השיט הזה אני מתחברת רק לחברות שלי ולעוד ממש איזה 5 אנשים ככה שגם הם לא הכי קרובים אליי וחוצמיזה אני מרגישה שאני לא רצויה במלא מקומות וזה הרגשה מגעילה ומציקה...בנוגע למשפחה שלי אימא שלי מכורה לסיגריות והיא מתנהגת אליי בסדר עד הרגע שאין לה סיגריות ואז היא ישר מתחילה להיות מגעילה אליי לקלל אותי ולצעוק עליי מצידה ליד חברים שלי לא מעניין אותה כלום העיקר שהיא תקבל את הסיגריות שלה..ואבא שלי די בעניין של הדת אז ניראה שהדת כבר יותר חשובה לו ממני... אני מרגישה שאפחד לא מבין אותי חוץ מ3 אנשים שקרובים אליי ועוד בעיה מבחינה חברתית כאילו זה בעיה בשבילי אני פשוט לא יכולה להתחבר לאנשים צבועים כמו שכולם מתחברים כולם מתחברים לאנשים שמשחקים אותה חברים שלכם ובסוף לא שמים עליכם ככה כולם מתגבשים למרות שכל אחד מעניין אותו רק עצמו בגלל זה קשה לי גם להתחבר לאנשים כי אני כבר מחוברת ל3 אנשים(כן שוב אני חופרת עם זה..) שבאמת מכירים אותי ומבינים את המצב שלי... טוב אני די סיימתי ושוב רק מי שיש לו באמת מה להגיד על זה כדי לעזור לי או משהו שיגיב וגם בכללי זה רק כדי להוציא את כל הרגשות שלי איפה שהוא..

את עוד צעירה מידי בשביל להגיד שהחיים שלך חרא, תאמיני לי.
כל הבעיות שיש לך עכשיו יכולות תוך רגע להסתדר. חכי לתקופה יותר טובה כי היא בטוח תבוא.
דיבורים על פגיעה עצמית אינם באים בחשבון והם קו אדום אליו מגיע אדם עם רחמים עצמיים. קחי את עצמך בידיים ותביני שאת עוד ילדה כל החיים לפניך, ואם עכשיו לא טוב לך, זה לא אומר שבעוד שנה (למשל) כל הבעיות שלך לא יפתרו.
מנסיון, אני יכול להגיד לך שהדיכאון בגיל הזה נובע בד"כ משעמום ולא משום דבר אחר (גם אם נראה לך אחרת) תמצאי משהו שאת אוהבת, איזה תחביב ישן, תפתחי אותו ותשקיעי בו.