יש קטינים בקהל?
החופש הגדול מסתיים בעוד שבוע!!!!!
עכשיו שהברחנו אותם נתחיל
לרגל שנת הלימודים המתקרבת-מה הזכרונות שלכם מהיום הראשון בכיתה א'?

אני אתחיל:
אף פעם לא הייתה לי בעיה לקום בבוקר כילד.
אמא העירה אותי, עשיתי מה שצריך לעשות אבל הרגשתי ששכחתי משהו כי נראה לי שעשיתי דברים מהר מידי.
בכיתה א' גיליתי לראשונה (כי בגן שכחתי לספר להורים שיש יום גיבוש לכיתה א') שחצי מהגן איתי ואחרים שלא הכרתי שדווקא איתם התחברתי.
כבר אז עשיתי נזקים בארוחת עשר שהקשית בטרופית נתקעה במקום הלא נכון והכל נשפך על השולחן.
שהלכתי לשירותים גיליתי למה נראה לי שהקדמתי: הסתבר שלבשתי את המכנסיים מעל מכנסי הפיג'מה
אחר כך המורה החליטה שאני בקבוצת פעמון (איזה כיף...) שנחשבה הקבוצה הטובה מה שגרם לי להרים אף,להתנשא על קבוצות בית ופרח הנחותות ולקבל מהם מכות בהפסקות בימים הבאים

את היום הראשון אני זוכר היטב.
אבל השני היה יותר מעניין...

לבשתי מכנסיים קצרים שהגיע עד הפיטמה. חולצה לבנה מצויירת שנכנסה לתוך המכנסיים...
אותו יום היה יום הפכפך מבחינת מזג האוויר. אמרתי לאבא שלי שלפעמים חם, אז אני רוצה ללכת עם סנדלים.. אבל לפעמים קר אז אני רוצה ללכת עם גרביים ונעליים. הוא כמובן פתר את הבעיה בקלות: "שי, חמוד... שים גרביים ועליהם שים את הסנדלים, ככה לא יהיה לך קר ולא יהיה לך חם".
שמח וטוב לב הגעתי לבית הספר...

וכולם, כולל המורה, צחקו עלי.

אלוהים אדירים - איך אתה זוכר את היום הראשון?!
ואני מתברך בזיכרון חזותי אז אני אמור בתיאוריה לזכור אבל איך אפשר?!
בכלל שכחתי מההקבצות האלה של הבית-פעמון-פרח.. זה היה בחוברות של החשבון 1+1 אאל"ט

ה-1 בספטמבר 1989, תאריך שלא יישכח! יום שישי בשבוע, חולצה עם ציור של ברבי ו"שורטס" קצר, סוג של פרחוני (התאמה מגוחכת, מה חשבתי לעצמי?) שיער קצר עם סיכות, וסנדלים. אבא'לה לקח אותי בבוקר (רק אבא , איפה אמא הייתה? עסוקה מכדי לבוא גם היא?), התרגשות גדולה כמובן. מאחר וכבר אז הסתדרתי
בכללי יותר טוב עם בנים מאשר עם בנות, ומכיוון שכבר מאז הייתי חובבת גברים קטנה, מהרגע הראשון נקשרתי אל אחד הבנים בכיתה, שישב לא רחוק ממני, התאהבתי בו. מאוחר יותר באותו יום הוא יחזיק לי את היד כשנפסע כל הכיתה לסיור היכרות קצר בביה"ס עם המחנכת...ולאחר כמה חודשים, הוא גם ייתן לי את הנשיקה הראשונה שלי על הלחי. כשחזרתי הביתה באותו יום שישי, חיכתה לי בובת ברבי (לא מקורית) חדשה. בכיתה א' גם הייתה הפעם הראשונה שהברזתי מביה"ס, יום שישי אחד במהלך אותה שנה, באמצע אחד השיעורים פשוט לקחתי ת'תיק והלכתי, מול עיניה המשתאות של המחנכת...כנראה החלטתי שלא בזין שלי כל החרא הזה...אבא שלי היה במרפסת וראה אותי מרחוק באה ושאל מה פתאום, ואם אני מרגישה לא טוב...יותר מאוחר באותו יום, אחי הגדול שאל אותי למה ברחתי מביה"ס...
צפוייה בימים הקרובים תמונה שלי מאותו בוקר גורלי ובלתי נשכח! אם רק אמצא סורק...אין לי בבית...

את היום הראשון שלי בכיתה א' אני כנראה לא ממש זוכר(או לא רוצה לזכור...)
אמנם לא ממש מהיום הראשון אבל כנראה מהשבוע הראשון... הגיעו אליי הביתה שוטרים לחקור אותי אם שרפתי את הגן שלמדתי בו שנה קודם

בעוד שבוע הבן שלי מתחיל כיתה א'

It's Never Lupus

תצלם, שיוכל לזכור את שלו..

לבשתי חולצה לבנה וחצאית אדומה. את רוב הכיתה הכרתי, וקבעתי עם חברה מהגן לשבת לידה.
אני זוכרת שהסתבכנו קצת מי תשב באיזה צד, כי היא שמאלית, ולא רצינו התנגשויות מרפקים
את המחנכת מאד אהבתי. היא הייתה מאד קשוחה (כזאת אני - מסתדרת נפלא במסגרת עם גבולות ברורים, עד היום)

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

לא בדיוק יום ראשון אבל....זרקו עלי אבן, ופתחו לי את הראש, המורה נבהלה כ"כ ולקחה אותי לקופ"ח, ושם תפרו לי את הראש.
צחוק הגורל, בכיתה ב' קיבלתי בטעות (באמת בטעות) אבן בראש, באותו המקום, בתפרים, מיותר לציין שתפרו לי את המקום שוב פעם.

‎

דווקא היה נחמד לכתוב בימים האחרונים ב 20+
באשכול הזה פתאום אני שם לב, שאין לי שום זכרון מכתה א'
חשבתי זה פורום 20++

אלו העקרונות שלי, ואם אתה לא אוהב אותם, ובכן, יש לי אחרים.
Groucho Marx

'In the End We Are All Alone, and No One is Coming to Save You''
john reese

וואו, את היום הראשון אני לא זוכרת.. אבל כל אלא שבאו אחריו היו רגילים לגמרי

אני זוכר שהיה מן תוכנית כזו בבית הספר שבו התלמידים מכיתה ו' קיבלו תלמידים מכיתה א' כדי ללוות אותם לבית הספר ביום הראשון ולעשות להם סיור בבית הספר. היה איתי חבר שגדלנו יחד שגר איתי באותה בניין וסידרו אותנו באותה כיתה ולקחו אותנו יחד לסיור הזה ומשם לכיתה שהיה כתוב עליה בגיר לבן על לוח ירוק "שלום כיתה א'".

יותר מזה אני לא ממש זוכר

-----------------------------
S e g m a n y

ואני חושב שגם את יום הגיוס לא הייתי זוכר, לולא המטומטם שהתעלף בזריקה, נפל עלי והקיא.

.

LOL

CHRIS MARTIN: Coldplay is for people with great taste, intelligence, incredible good lookingness, talent, ability, success, grabbing of life. Coldplay's for people who know what life's about. They're always entertaining. Delightful to talk to. Sweet, charming, incredibly good in bed. Virile. They have incredible success with girls, or boys, or both. They're generally just the world's best citizens.. Maybe I'm biased, but I'm definitely right

וואו.. אני ממש לא זוכרת.. יש לי זכרונות מהגן ומכיתות ה'-ו'.. אבל מכתה א' הזכרון היחיד שיש לי
הוא תמונה שהשכנה שלנו צילמה.. :\

אז כמו שהבטחתי...הנה אני ב-1/9/1989 (תאריך מעניין, זה היה גם יום השנה ה-50 למלחה"ע 2 !)
בתמונה שצילם אותי אבא בירידה המובילה לביה"ס...
קבלו אותי!

נכון שהתבגרנו וזה, אבל בקלות אפשר לומר שלא הישתנת הרבה בפנים (וזה מחמאה, כן?).

‎

נפגשנו לפני איזה שבוע-שבועיים, בחורה ממש מקסימה עם צחוק מתגלגל.
אני לא אוהב חיים וירטואלים, אני אוהב להכיר אנשים מעבר לרשת, בפן האישי.

‎

היה זה קיץ סגריר, הגלים טולטולו את הספינה והים בוגדוני,
מה שזכור לי זה יום אפרורי, ומדכא למדי,
אני זוכר שבגן היה בית זונות כמו שאני אוהב, ואז פתאום שולחנות וספרים
ומסגרת נוקשה ומורה מצחינה מבושם, זה ממש לא בא לי טוב אחרי הסטלה של
מרתון נילס הולגרסון או פינוקיו, או וואטאבר דה פאק ששידרו אז...
המעבר מהחממה של הגן למשמעת של הבית ספר, היתה בערך
כמו להזרק ללבנון על היום הראשון של הטירונות

לא זוכר את היום הראשון,
אבל כן זוכר שעל השולחן שלי בכיתה א היה גוש קטן של משהוא שנדבק עליו, במשך כמה חודשים הייתי עסוק בלהשחיז את הגוש בעזרת העיפרון עד שהיה מבריק ובצבע עופרת.

יום אחד בעוד שאני עסוק בהשחזה הגוש התבקע וחציו האחד איבד אחיזה בשולחן, זה היה יום נורא שביסר את מה שבה בהמשך - כל הגוש ניתק מהשולחן שבוע אחרי זה ולי לא נותר דבר חוץ משולחן רגיל,נקי ומשעמם.

מאז ועד כיתה ו' פיתחתי אובססיה לגוש הקטן וניסיתי בעזרת טיפקס, דבק, לורדים, צבעי פנדה וגועש ושאר חומרי גלם להגיע לתרכובת דומה שתהיה חזקה ושתידבק לשולחן כמו הגוש.
היה לי שותף לניסוים שהיה בונה הרי געש של טיפקס (שופך הרבה טיפקס על השולחן ונותן לשכבה החיצונית להייבש ואז לוחץ על הבועה שנוצרה), הוא גם היה בדרך כלל טועם את התרכובות שיצרנו.

בסופו של דבר לא הצלחתי לשחזר את הגוש, וגם לא ממש למדתי, ועכשיו שאני חושב על זה - הסנפתי המון דבק וטיפקס כשהייתי ילד.

אני לא זוכרת את היום הראשון ללימודים, אני רק זוכרת את מסיבת פתיחת כיתה א' שהיתה כמה ימים לפני כן. אני זוכרת שהיו רשומים השמות של כל הבנות (בית ספר עם כיתות נפרדות) על הלוח, ושהיו הבנות מהיישוב (שהכרתי) ובנות מיישובים סמוכים (שלא הכרתי וזה היה לי מוזר).

באופן כללי יש לי מלא זכרונות מכיתה א' ומהילדות בכלל (עוד מלפני גיל שנתיים), אבל דברים יומיומיים בד"כ.

אין לי כל זכרון מכיתה א', כמה עצוב.

אני כן יכולה לומר שבכיתה ב' התחלנו ללמוד בשיעור שנקרא "קריאה מונחית" את "הביצה שהתחפשה".
כ"כ סלדתי מהספר ומהמורה, שהתחלתי להבריז מהלימודים כל יום שני. הייתי יוצאת מהבית כרגיל, מחכה עד 8:30 שההורים שלי ייצאו לעבודה וחוזרת הביתה. (בית הספר היה במרחק הליכה של 5 דקות מהבית).
זה עבד במשך ארבעה חודשים לערך, עד שחזרתי הביתה ואבא שלי היה שם כי הוא לא הרגיש טוב ולא הלך לעבודה.

מבריזנית מכיתה ב'

וואו, זה מרשים!

וואו! זה היה חלק מהחלומות הכי פרועים שלי בכיתה ו - לעשות כאילו אני הולך לבי"ס ואז לחזור הביתה..

בהחלט מרשים לילדה בכיתב ב'!

CHRIS MARTIN: Coldplay is for people with great taste, intelligence, incredible good lookingness, talent, ability, success, grabbing of life. Coldplay's for people who know what life's about. They're always entertaining. Delightful to talk to. Sweet, charming, incredibly good in bed. Virile. They have incredible success with girls, or boys, or both. They're generally just the world's best citizens.. Maybe I'm biased, but I'm definitely right

יצחק רבין ז"ל ניגש לחבר לידי ושוחח עימו
ושר האוצר בייגה שוחט דיבר איתי ושאל אם אני יודע לרשום את שמי

יצחק רבין חילק אחר כך עפרונות עם שמו לכל התלמידים

‎"הביאוהו חי או מת, מוטב חי. זה יהיה חשוב מאד עבור הנוער שלנו"

אני זוכרת שלבשתי חולצת בטן..

הטובים לטייס, הטייסים אליי
אבל החובלים הכי שווים

מי זוכר? זה היה כל כך מזמן.
אבל אמא שלי סיפרה שכשחזרתי הביתה ועשיתי שיעורים, היה צריך לקרוא בחוברת הָ.
ואני קראתי את הכל (בכיתה א עדיין עשיתי שיעורי בית)
ובסוף סיכמתי שלוש פעמים הָ גדול, שלוש פעמים הָ בינוני ושלוש פעמים הָ קטן, ביחד תשע פעמים הָ.

רוב הזיכרונות שלי מכיתה א הם כשהייתי בכיתות יותר גבוהות ולא עשיתי שיעורים, אז שלחו אותי לכיתה א בחזרה כדי ללמוד איך מתנהגים.
מיותר לציין שזה לא ממש עבד...

שמוליק.................................................. ..............העוגות של שמוליק

כמה כיתות קפצת?

CHRIS MARTIN: Coldplay is for people with great taste, intelligence, incredible good lookingness, talent, ability, success, grabbing of life. Coldplay's for people who know what life's about. They're always entertaining. Delightful to talk to. Sweet, charming, incredibly good in bed. Virile. They have incredible success with girls, or boys, or both. They're generally just the world's best citizens.. Maybe I'm biased, but I'm definitely right