ביום הראשון של המלחמה נעלם צוות טנק של גדוד 9 ומאז איש לא יודע מה עלה בגורלם. 37 שנים והמשפחות עדיין כועסות שאיש לא חיפש את יקיריהן


http://news.walla.co.il/?w=/2/1733881

מדובר בטנק של דוד שלי...
חיים מוצפי

עם זאת, קשה לי להניח שהצבא הזניח. לא כל חיפוש מסתיים באופן חיובי ולוחמי הטנק לא חשובים פחות מצוללני "דקר" שעובדה שהשקיעו סכומי עתק ושנים רבות כדי למצוא אותם, ולבסוף החליטו להשאירם היכן שנמצאו.

גם אם נניח שאנשי אית"ן מעלו בחובתם (ואני בשום אופן לא מניח כך אפילו לרגע), הרי הדוסים המעצבנים מהרבנות לא היו עוזבים אותם בשקט... כמו שהרב גורן ידע לעבור לשטח ירדני לאחר מלחמת העצמאות כדי לאסוף את גופות לוחמי גוש עציון.

לסיכום, המלחמה הקשה הזו הביאה איתה הרבה טרגדיות, שבחלקן פשוט אין אשמים, רק זכאים וזכאים יותר.

יום טוב,

אליהו

אחרי טיסים נעדרים וראה גם את מחפשי הנעדרים הירוקים
אני יודע שצה'ל השקיע ומשקיע כל מאמץ בחיפושים
ולפעמים זה לא מספיק ולא הכל ניתן....לצערנו

הכותרת מוזרה בעיני, במיוחד כשהרצ"ב מופיע בגוף הכתבה :

ציטוט:

בשנת 1974 עוד אפשר היה לראות את הטנק הנטוש, כשנציגי יחידת הנעדרים של צה"ל הגיע לגדות התעלה. אבל מאז, גם עקבותיו נעלמו. רק בעשור האחרון חידש צה"ל את החיפושים אחר הארבעה. בית היתר, בשנים האחרונות התקיימו סיורים וחפירות במצרים, ונמצאו מספר חיילים מצרים שהעידו כי ראו את הארבעה. חוקרי יחידת אית"ן של צה"ל גם הצליחו להגיע לקצין מצרי, שהעיד שהארבעה נהרגו בזמן שניסו להימלט מהטנק לכיוון טנקים ישראליים נוספים שהיו באיזור, אולם עד כה החיפושים לא העלו דבר.

יחידת אית"ן רואה חובה קדושה בהבאת כל הנעדרים מקרבות ישראל לקבר ישראל, נעשים מאמצים אין סופיים על מנת לנסות לאתר כל חלל וחלל, כולל השקעה כספית עצומה, העברת תיקי הנעדרים לצוותים רעננים על מנת לקבל זווית חקירה חדשה, מגעים עם המצרים וסיורים בשטח ועוד.

אני מבין את כאב המשפחות, אבל הן חייבות להבין שצה"ל פועל וימשיך לפעול על מנת למצוא את יקיריהן, למרות שלא תמיד הקצב נראה להן מספק.

! This is Sparta

אני מעניין בכתבה מדצמבר 1999 מ"ידיעות אחרונות" נכון לאותה שנה , מספר הנעדרים

בחזית הדרום עמד על 16. נדמה לי שהמפורסם שבהם היה זוריק :

הטיס אל"מ לב ארלוזור שמטוסו נפל ,כנראה, מעל הים.

בכתבה מסופר על גילוי גופותיהם של הטנקיסטים ליאון כהן ז"ל ומרדכי נדיב ז"ל.

אני מתרשם שנעשתה בזמנו עבודת חיפוש רצינית ויסודית שכללה בדיקת תצלומי אוויר מזמן

המלחמה ויצירת קשר עם המצרים ולאחר חפירה רבה בחולות נמצאו השרידים.

מסתבר שחולות הדיונות בגובה של כ-3 מטרים כיסו את הגופות.

הגופות הובאו לקבר ישראל.

עם כל ההבנה לכאבן של המשפחות,נראה לי שנעשו מאמצים עצומים לגלות

את גופותיהם של חללי צה"ל. לצערנו , בחלק קטן של החיפושים כשלו כל המאמצים.

זוריק הוא הבכיר ביניהם (אל"מ במותו וכיום תא"ל).
מטוסו אבד, לא כנראה אלא בטוח, בתעלת סואץ. לו היה מתרסק על אחת מגדות התעלה אפשר היה לאתר די בקלות את המטוס.

מרקיע שחקים האתר למחקר ותיעוד ההיסטוריה של התעופה בארץ. www.sky-high.co.il

גלריה: www.pbase.com/amirsgv

אורכה של התעלה הוא 162.5 ק"מ, רוחבה 100-200 מטר ועומקה 10-20 מטר (ע"פ ויקיפדיה). בהנחה שידוע, פחות או יותר באיזה גזרה הופל המטוס (כלומר אין צורך לסרוק את כל אורכה של התעלה) ההתרשמות האישית שלי היא שבאופן יחסי קל יותר לאתר את המטוס בתעלה מאשר אם היה נופל לים, בעיקר בכל מה שקשור לעמוק המים. האם בוצעו סריקות בתעלה?

"למדנו מההיסטוריה, אדוני הנשיא, כי המלחמה היא נמנעת. השלום הוא בלתי נמנע".

מנחם בגין, נוב' 1977.

זוריק נפל בפתחה הצפוני של התעלה, ליד פורט סעיד, ע"פ המידע הקייים, כקילומטר מהחוף.

מרקיע שחקים האתר למחקר ותיעוד ההיסטוריה של התעופה בארץ. www.sky-high.co.il

גלריה: www.pbase.com/amirsgv

זה אכן כבר סיפור אחר לגמרי...

"למדנו מההיסטוריה, אדוני הנשיא, כי המלחמה היא נמנעת. השלום הוא בלתי נמנע".

מנחם בגין, נוב' 1977.

אנחנו היינו אמורים לחפש אותו אחרי המלחמה בים שם
וכבר היינו בבאלוזה עם ס''ג וציוד חיפוש אבל המצרים ברגע האחרון לא אישרו את החיפוש

בראיה אובייקטיבית איני חושב שצריכה להיות שום טענה נגד צה"ל בנושא חיפוש נעדרים.

הטל ספק בכל.