היום בהפגנה בתל אביב, בה השתתפו 400 איש לפי Y-NET (כלומר אולי 300, מתוכם - לפי התמונות - כמחצית עובדים זרים ועשרות רבות של ילדים. תביאו בחשבון עשרות פעילים של ארגוני ה"סיוע", בקיצור - אולי נשארו כמה מקומות לציבור עצמו, ואני בספק רב), אמר כבוד השגריר לשעבר באו"ם, דני גירלמן, שלמזלו הוא לא נאלץ לייצג כיום את ישראל בחו"ל, כי פינוי הילדים הזרים יגרום לישראל "נזק עצום" בחו"ל.

מכאן ניתן ללמוד כמה דברים: ראשית, שגילרמן הוא שגריר על תנאי. מה שנראה לו הוא מייצג ומה שלא - לא. יתרה מזו: שגריר אמיתי, על רמה (והרי שגרירים אמיתיים נושאים את תוארם לכל החיים), הוא אחד כזה שלא זורק רפש על המדינה שלו אחרי שהוא פורש. בדיוק כמו שקצין צבא לא יתן לאוייב טיפים כשהוא כבר במיל. דני גילרמן - ושלמה בן-עמי עשה זאת לפניו, בעניין אחר - הוא לא שגריר אמיתי, לפחות לא על רמה, כי אינו מסוגל להבין ולקיים את הכלל הלא-כתוב הבסיסי הזה.

שנית, מצער ומדאיג שגילרמן לא מבין, שדווקא בנושא הזרים לא צריך להגן על כלום. בעיית המהגרים היא אחת המרכזיות על סדר היום העולמי כיום, בוודאי באו"ם, מדינות רבות, בוודאי המפותחות, מקיימות מדיניות הגירה נוקשה שהולכת ומחמירה עם השנים. ואם השגריר באו"ם לא עניינים, זה מעורר שאלה מה הוא עשה שם כמעט חמש שנים (אגב, אם הוא היה סובל כל כך מלהגן על ישראל, מן הסתם לא היה נשאר שם כל כך הרבה זמן. לאורך כל השנים ישראל מפנה הביתה עובדים זרים לא חוקיים. רק עכשיו התחילו לעשות מזה רעש).

עד כאן על ייצוג ישראל בחו"ל, על ידי פוליטיקאים שאינם מחוייבים לתדמית ישראל אלא לתדמיתם האישית.

מילה על הזרים: הקריאה להשאיר כאן 400 ילדים היא בעיני לא אנושית. לקרוע 40 ילד מעל הוריהם ולהשאיר אותם לבד בארץ,אפילו אם הם רואים אותה כארצם. מכאן אני מסיק, שכל הצועקים למיניהם רוצים להשאיר כאן גם את ההורים, כך שאנו כבר לא מדברים על 400, אלא על 1200. תוסיפו לכך את העבדה, שעוד לפני כן הוחלט להכשיר את שהותם של 800 ילדים מאותה קבוצה, והנה אנחנו מדברים גם על 1600 הורים נוספים ובסך הכל 3600. ואלה רק הבעייתיים, שמלכתחילה הוחלט לפנותם חזרה לארצותיהם. בלי להכנס למספרים הכלליים, שהם גדולים הרבה יותר, רק נאמר ש-3600 זה כמעט פי 10 מה-400 שנושאים את קולם ברמה.

האשמים העיקריים במצב שנותר, לצד הממשלה והעובדים הלא-חוקיים עצמם, הם אלה שמכנים את עצמם ארגוני הסיוע. לצד עבודה מבורכת בהגנה על זכויות בסיסיות של עובדים זרים ("שרואים בישראל את ביתם"...) מול מעסיקים מתעמרים ונצלנים, הם העלימו עין במשך שנים, שלא לומר סייעו בפועל, מעובדים זרים שפגה אשרת השהיה שלהם או שהפרו את תנאי השהיה והפכו בלתי חוקיים. ארגונים אלה לא ניסו לשכנע אותם לעזוב ולא דיווחו עליהם לרשויות ובכך הביאו אותם למצבם כיום, בו הם נאלצים להתפנות הביתה לאחר הרבה שנים ובניגוד לרצונם. חשבון נפש לראש השנה לכל אלה שמחשיבים את עצמם צדיקים גדולים ב"הגנה" על הזרים.

שנה טובה,

אליהו