קבלו אותו: המועמד להחלפת הלוף מגיע בשקית





חנן גרינברג פורסם: 02.11.10
אחרי שנפרדו מהבשר המשומר, בצה"ל שוקדים על התחליף. המועמד המוביל - מעטפת אלומיניום עם שקית מיוחדת של חומר כימי ומים, לחימום בשטח. "פשוט וקל", אומרים הקצינים.

ההיצע בינתיים הוא - קציצות בקר ברוטב עגבניות, גולש ושווארמה הודו.

בשקית:





התוצר הסופי:





קישור לכתבה המלאה -

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3978545,00.html

קרדיט לאתר וויינט

האם נראה בעתיד שווראמה MRE במקום לוף?

האם מישהו בחט"ל (או מה-שזה-לא-יהיה) נפל על הראש וקיבל קצת שכל?!

למה זה עוד לא בצה"ל?!

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

עוד שניה, זה הרי מארה"ב ולכן זול מאוד. אולי שאריות של הצבא האמריקני ששירת בעירק...

לא נראה לי, דרושות מן הסתם מנות כשרות, ארה"ב אמנם מחזיקה כאלה אבל כנראה לא בכמויות שנדרשות אצלנו.

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

סליחה על השאלה, אבל איך אני אמור לאכול קציצה ברוטב עגבניות בשטח, ללא צלחת וסכו"ם?הרבה דברים רעים אפשר להגיד על לוף, אך הוא כמעט ולא ליכלך את הידיים.

לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

בינתיים הפתרון הוא לשים במנות קרב כמות מגוחכת של 8 קופסאות טונה!, ממרח שוקולד בלתי אכיל עם טעם לוואי חזק ולא מזוהה (איך הצליחו להרוס ממרח שוקולד?), זיתים ובוטנים. כלומר טונה בבוקר, בצהרים ובערב. אני רק יום אחד בשטח במילואים וכבר לא מסוגל לראות טונה. ויש עוד שלושה ימים...

באימון לפני חודש קיבלנו מנות קרב עם לוף. שום בעיה.

והעדות המצולמת:

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://dl.dropbox.com/u/4531278/linkedPics/Loaf.JPG]

חכה שתקבל את המנה המשופרת עם פחות קופסאות טונה - אבל יותר גדולות....
לא ברור העניין הזה. נראה שטונה היה האוכל היחיד שחיילים לא התבכיינו עליו אז העיפו את הלוף והרולדה הודו והשאירו אותנו עם השיממון הקולינארי הזה.

זה לא מדוייק.
יש היום כל כך הרבה סוגי מנות שקשה לספור כבר.
1. מנת קרב ל4 סועדים מקורית - הכוללת לוף.
2. מנת קרב ל4 סועדים משופרת - זאת עם הררי הטונה.
3. מנת קרב אישית - אותו דבר עם הטונה רק קטן יותר.
4. מנת קרב חדשה - הכוללת עלי גפן וגולש רומני.

נהוג באימון לחלק מנות קרב שונות מהמנות בחירום. ומכאן ההבדל הגדול כנראה.
מנות הקרב ללחימה הרבה יותר מגוונות ועדיפות לדעתי. למרות שאני הייתי לוקח לוף במקום כל דבר אחר כי זה מעדן.

חוצמזה יצא לי להיות בצנחנים לפני כמה שנים וניסו עלינו מנות קרב מהחלל. פשוט ככה.
מנות קרב שכללו מיכל מים שניתן לחימום. רטבים שונים. לחמניות ובקיצור כל מה שאתה חולם עליו..
חבל שבסוף זה לא קרה...

באימון לפני מספר חודשים קיבלנו את הגולש ההונגרי.
לא רע בכלל. קצת יותר מלכלך מלוף, אבל די סבבה. חבל שאין אורז מבושל במנת קרב

"החטיבה אינה מטה ואינה פיקוד ואינה מערכת של חוקים ופקודות.
החטיבה היא קודם כל מאות זוגות רגליים. הרגליים הובילו אל הקרב – אף כי מתוך פחד. הרגליים עמדו ולא ברחו, אף כי כמעט אבדה התקווה. והרגליים צעדו וצעדו וצעדו בעייפות, בגשם ובבוץ, כשלו וצעדו.
ולכל זוג רגליים היה לב, לב שחש בכאב, שהרגיש בעייפות, שנאבק עם הפחד. בלב הזה התחולל הקרב האמיתי, הקרב שהכריע. בלבו של הלוחם הבודד ניצחה החטיבה. זה הסוד אשר שמו "גבעתי"."
שמעון אבידן
מפקד חטיבת "גבעתי", תש"ח

גם אנחנו קיבלנו את הבדיחה הזאת ואם הייתי השבוע בצפון אז כנראה התאמנו יחד .

אני אישית מסתדר עם טונה לא רע , אבל בהחלט נשמעו תלונות על העדר הבשר מצד שונאי הדגים.

לפעמים חרבון זה כמו קרב , אתה חוזר עם חוויות שאף אחד לא רוצה לשמוע .

מי מונע ממך להצטייד בכף ברזל טובה? ראה בראבו 2-0, המחבר מספר על תחרות הכף המושלמת...

זו כבר הפעם האלף שמפרסמים את "התחליף הבא ללוף". בינתיים לא ראיתי בשטח ולו אחד מהם...

TUCO: God is with us because he hates the Yanks too! Hurrah

BLONDIE: God is not on our side 'cause he hates idiots also

זה כי אין באמת תחליף לבשר המשובח (מס'1, עין ורד הצלע) שבקופסת הלוף...
יחי ריכרד לוי!!

מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000

כל מילה בסלע!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אין על הלוף

"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

בתור מחאה אפרסם מתכון לבשר בקר מיושן בדיוק במידה..(לוף כמובן) .

המצרכים: קופסת לוף.
לחם פרוס בן יומיים לפחות.
הוראות הכנה: פתח את קופסת הלוף עם קופסן פותחאות...משני הצדדים.
בעזרת האצבעות (עם גריז, בלי גריז..לא חשוב) דחוף מצד אחד עד לקבלת פרוסה בעובי של ס''מ אחד בצד השני.
עם המכסה הראשון שהוצאת חתוך את פרוסת הלוף הנח אותה על מצע של חול מצאלים או פודרה מנבי מוסא, הנח פרוסת לחם נוספת ואכול בתאבון..

מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000

זה הולך יופי עם אבקת זיפ או איך שקראו לזה.

אבקת סרטן במחוזותינו.

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

האמת שנשמע לי דווקא טעים. אני מתגעגע למנות קרב.
בחול של צאלים יש בדיוק את המליחות המתאימה לסנדביץ' לוף עם תירס וחלווה. הייתי מת להשיג את כל המצרכים לזה כאן בארה"ב.... חחחח

מי יהיה הכוכב של החתימה הבאה??

הציצו בארון המשקאות הביתי שלי



מי מסתתר לו שם בין המשקאות המיובאים שוהכנו ע"י נזירים צרפתיים עיוורים במנזר שרוף מעלי פרחים נכחדים?


ותמונה מקרוב


חברינו שעומד להיכחד - בבחינת "דע מאיפה באת"
וכן, כל מי שנכנס רואה, מחייך, מוודא כי אכן מדובר בידידנו ומיד מפליג בסיפור האישי שלו על הלוף

"החטיבה אינה מטה ואינה פיקוד ואינה מערכת של חוקים ופקודות.
החטיבה היא קודם כל מאות זוגות רגליים. הרגליים הובילו אל הקרב – אף כי מתוך פחד. הרגליים עמדו ולא ברחו, אף כי כמעט אבדה התקווה. והרגליים צעדו וצעדו וצעדו בעייפות, בגשם ובבוץ, כשלו וצעדו.
ולכל זוג רגליים היה לב, לב שחש בכאב, שהרגיש בעייפות, שנאבק עם הפחד. בלב הזה התחולל הקרב האמיתי, הקרב שהכריע. בלבו של הלוחם הבודד ניצחה החטיבה. זה הסוד אשר שמו "גבעתי"."
שמעון אבידן
מפקד חטיבת "גבעתי", תש"ח

מה שעצוב זה שאם הנכד שלך ינסה לאכול את זה, הטעם יהיה אותו דבר..

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Ya22 מה שעצוב זה שאם הנכד שלך ינסה לאכול את זה, הטעם יהיה אותו דבר..

ע צ ו ב ?! נהפוך הוא !

סבא/אבא/בן/נכד : אין עוד מזון העובר כחוט-השני בין לוחמי מדינת ישראל לדורותיהם...

כמו שכבר נאמר והוצהר : אין ללוף שחקן-חילוף !!!


העדיפות האישית : פרוסות דקות מטוגנות , ואין צורך לשים שמן במחבת - יש כבר מספיק בבשר .
(זה כמו הדגים בב"ח - גם אצלם השמן כבר "בילד אין"...)

A friend in need - is a friend indeed

וכתבה מארכיון גלובס ב"תקדין" על סופו העצוב של המפעל של ריכרד לוי
http://www.takdin.co.il/searchgl/%D...D2veT6ri.htm l

ריכרד, ריכרד, במותו ציווה את גופו למפעל...

If I can shoot rabbits then I can shoot fascists

אם תקנה את הפסטרמה הכי זולה שיש בחנויות תגיע לאותו טעם של לוף.. אולי פחות טוב..

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

לטובת החיילים - מקווה שלא,
כשטיילתי בארה"ב וחיפשנו אוכל כשר ראינו את המנה הזו, העובדה שהיא מתחממת לבד ממש מגניבה, אבל הטעם הוא של קרטון ולא משביע בשיט

אני לא יודע על מה אתם מדברים,
אין, לא היה,
לא קיים,
ולא יהיה תחליף ללוף,

שום מוצר אמריקאי יכול לעמוד בצילו של הלוף הישראלי האמיתי,

אלפי מתכונים נכתבו על בסיס הלוף.
אלפי שעות של בילוי "בתחנות , בול פגיעה" נזקפות לזכות הלוף.

אין כמו הלוף זצ"ל.

אני חייב להגיד שנחשפתי למנות בשר אלו בעת שירותי הסדיר , קיבלנו ( אי שם בשנת 2001 ) מלאי די גדול של מיני מנות בשריות סטייל נזיד או גולש . צורת החימום מתאימה יותר למיסוך של טנק , המון הדים בזמן הריאקציה הכימית .
הטעם ? היה בסדר גמור אבל , וזה אבל גדול , הקיבה הגיבה בצורה מעניינת למנות הנ"ל , לא מומלץ לקחת למארבים משתי סיבות:
1. רואים את ההדים של החימום למרחק של מאות קילומטרים
2. "התגובה הכימית " של הקיבה לבשר עלולה לחשוף את הכוח .

דווקא הלוף האזרחי הוא לא רע. רק בצבא הוא היה בלתי אכיל, אבל אפשר היה להחליף אותו בלבנון עם הצד"לניקים תמורת צ'יפס ופיתות עם לבנה.

עכשיו זה סופי: צה"ל נפרד מן הלוף ועובר למנות קרב בשריות מתחממות. בדצמבר הקרוב ינסו הלוחמים את החידושים - שווארמת הודו, קציצות בשר וגולש – ולאחר מכן יחליטו בחיל הלוגיסטיקה מה נכנס לתפריט
http://dover.idf.il/IDF/News_Channe.../10/11/0806.htm

המבחן היחיד להצהרה הזו הוא מבחן המציאות.
I'll believe it when I'll see it...

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

כתוב שם שחיי המדף של המנות יהיו שנה וחצי ושמנסים להאריך אותם ל 3 שנים.
מוזר כי מנות ה MRE של הצבא האמריקאי הן בעלות חיי מדף של 3 שנים.

אז הנה עוד יתרון ללוף...יש לו אורך חיי מדף של 60-65 שנים והוא רק משתבח עם השנים..

מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000

לוף אף פעם לא אהבתי אולי הייתה לי טראומה מהגיבוש בו הייתי צריך לאכול ב7 דקות ארוחה וכולם דחפו ידיים לתוך הלוף ופשוט ליקקו בהנאה (לדעתי זו הפעם האחרונה שאכלתי לוף בשירות למעט מקרים בהם בישלו אותו).
בנוגע למנת קרב אמרקאית בשנת 2004 בבא"ח צנחנים קיבלנו מנות קרב מתחממות כאלה של האמרקאים משהו כימי שמתבשל בדקה- הטעם זוועה, מרגיש כמו לאכול משהו שנטבל במי הירקון.
עדיף להשאר עם המנות קרב המשופרות (בוטנים, פירות יבשים , טונה, עלי גפן, גולש, ורצועות אפרסק, חלווה אישית- פשוט טעם גן עדן.)

ציטוט:

במקור נכתב על ידי doco הטעם זוועה, מרגיש כמו לאכול משהו שנטבל במי הירקון.

MRE = Meals Rejected by the Enemy, וכמובן אי אפשר בלי להזכיר בפעם המיליון את סיפור המנות הכשרות במלחמת המפרץ 91

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

המנה שתחליף את הלוף: קציצות ברוטב עגבניות



בתום שנה של מבחנים, בדיקות, ניסויים וטעימות, שקיות הבשר המיוחדות שפותחו באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה בצה"ל, נמצאו כשירות להיכנס למנות הקרב, במקום הלוף

יואב זיתון, כתבנו הצבאי פורסם: 14.11.11, 15:52

התחליף ללוף סיים מסלול, ומוכן לצאת לקרב: בתום שנה ארוכה של בדיקות, ניסויים וטעימות במחלקת הציוד הלוגיסטי באט"ל, נמצאה בשעה טובה בצה"ל החלופה ללוף, ששוחרר מצה"ל לפני שלוש שנים, בתום עשרות שנות שירות.



המנה החדשה, שטרם נקבע לה שם, תגיע בצורת קציצות בשר בקר ברוטב עגבניות, ובהמשך גם בטעמים נוספים, ותשולב כבר בקרוב במנות הקרב החדשות. הראשונים שיתנסו בחוויה הקולינרית בשטח יהיו חיילי אחד מגדודי החי"ר בשירות הסדיר, במהלך אימון בחודש ינואר.







http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4148004,00.html

"הדואג לימים זורע חיטה, הדואג לשנים נוטע עצים, הדואג לדורות מחנך אנשים."

עקוב אחרינו! Facebook

בהמשך למתכון של מרקויס:

פרוסת לוף, טבילה בביצה, קמח מצה, טיגון, ויוצא לא פחות טעים משניצל.

אז נכון שלמפעל שייצר את הלוף לא היה פח-אשפה, אבל גם בכל חומוס או פלאפל יש מליוני קוליפורמים צואתיים, ומה לא, וחוץ מזה, אחרי פעם/פעמיים בכל מטבח צה"לי, הבטן מתחסנת אוטומטית, או שמקבלים מנוי יומי ל 4 סדיסטאל במרפאה היחידתית, ומעבירים חצי-שעה איכותית במדידת חום, ושיחה עם אחת החובשות, וזה עוד לפני העלייה מברית-המועצות.

"במפעל שייצר את הלוף לא היה פח אשפה"..

מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000

אחד הדברים המעניינים בכל הסיפור הזה של מנות הקרב הוא הכמויות. יש בשרשור הזה סרט על מנת קרב אמריקאית. הנה

לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.לסרט על מנת קרב בריטית. שימו לב לכמויות!
בסרט על המנה הבריטית כמות האוכל לחייל, ליום נראית שווה בערך לכמות האוכל שיש ברביעיה צהלי"ת!
אני מניח כי זה מתקשר לכך שההגדרה של המנה הצהלית היא כי תמיד יגיעו איתה לחם וירקות. הרשו לי לגחך. מניסיון.
לא הגיע הזמן לקחת דוגמה מידידינו האנגלו סקסיים (או הצרפתים, או השוודים, או הפולנים. היה פעם לינק בפורום לאתר שעושה השוואה בין תכולת המנות. לא מצליח לאתר אותו - אם מישהו יוכל, אשמח אם ישרשר אותו לכאן) ולכלול הכל במנה במקום להסתמך על תוספות שיגיעו או לא יגיע

"החטיבה אינה מטה ואינה פיקוד ואינה מערכת של חוקים ופקודות.
החטיבה היא קודם כל מאות זוגות רגליים. הרגליים הובילו אל הקרב – אף כי מתוך פחד. הרגליים עמדו ולא ברחו, אף כי כמעט אבדה התקווה. והרגליים צעדו וצעדו וצעדו בעייפות, בגשם ובבוץ, כשלו וצעדו.
ולכל זוג רגליים היה לב, לב שחש בכאב, שהרגיש בעייפות, שנאבק עם הפחד. בלב הזה התחולל הקרב האמיתי, הקרב שהכריע. בלבו של הלוחם הבודד ניצחה החטיבה. זה הסוד אשר שמו "גבעתי"."
שמעון אבידן
מפקד חטיבת "גבעתי", תש"ח

שאלת תם- במקום לייצר מנה גדולה יותר, מה הבעיה לקחת יותר מנות?

הבעיה אינה כמובן כמות המנות שניתן לקחת,


אלא ההקצאה שהיחידה תקבל, שנגזרת מכך שמנה מיועדת לארבעה אנשים.

"הדואג לימים זורע חיטה, הדואג לשנים נוטע עצים, הדואג לדורות מחנך אנשים."

עקוב אחרינו! Facebook