09-11-2010, 14:16
|
|
|
חבר מתאריך: 13.08.06
הודעות: 1,131
|
|
אחת הטענות כנגד שכר המינימום הוא שהוא מונע מעובדים חלשים להתחרות בשוק העבודה על ידי הצעת עבודה זולה יותר. למשל עובדים חסרי ניסיון יתקשו להתחרות בעובדים מקומיים ומיומנים אם אינם יכולים להסכים לעבוד בשכר מופחת, כשבהתאם לכך עובדים וחברות באזורים מבוססים יתמכו בהחלת שכר מינימום על אזורים פחות מפותחים, על מנת למנוע תחרות מאזורים אלו.
מילטון פרידמן כתב על זה כשהוא התייחס לזה כאל הפוליטיקה של האבטלה, עת שחברים באיגודים מקצועיים חוסמים כך עובדים אחרים מלהתחרות בהם. זה מעלה את האבטלה שהרי אם למשל אתה מעצב גרפי או אפילו בחור שרוצה להתקבל לעבודה במשרד ואתה רוצה להציע למישהו שיקח אותך לעבודה כ"ניסיון" כדי לראות עד כמה אתה טוב לתקופה מסוימת בשכר נמוך, אתה לא יכול - הוא חייב לשלם לך שכר מינימום. אם נחזור לדוגמא של המעצב הגרפי אזי הוא לא יכול להציע את שירותיו בשכר נמוך גם כן, שהרי אם הוא יציע שירותיו בשכר נמוך הוא יוכל להגדיל את מאגר הלקוחות שלו ולאחר מכן להגדיל את דרישת השכר שלו בהתאמה. מכאן, אין תחרות.
בסופו של דבר, אם המשק יהיה תחרותי מספיק כך שכל אדם יוכל להשתמש בשיטה כדי למקסם את הרווחים שלו, פערי השכר בקרב השכירים יקטנו משמעותית. בהיעדר תחרות, רואים את המצב שקיים כיום בקרבנו.
ורק שתהיה בעניינים, יש מדינות ברחבי העולם שבהן אין שכר מינימום. סינגפור למשל, והשמיים לא נופלים - זו מדינה שכיף לחיות בה וכבר כמה שנים היא ממוקמת במקום הראשון בעולם במדדי היעילות הכלכלית. אז לא, קיום של שכר מינימום לא באמת מונע עושק או ניצול עובדים (אולי הוא מנע פעם, במאה ה-19) אלא הוא שם כדי לשמר את חברי הועדים הגדולים שגם כך מרוויחים הרבה מאוד כסף.
|