לפני שנולדה לנו הבת הראשונה, רוב החברים שדיברנו איתם השתדלו כמידת האפשר להדאיג ולדכא אותנו לקראת הצפוי. והנה, הסתבר לי שאומנם לא מעט עבודה ואחריות, אבל בסך הכל ממש ממש לא נורא. אכן שינו בחיים, אבל שינוי חיובי מאוד. לקראת מס' 2 שוב חזרו האיומים וההפחדות אבל אמרתי לעצמי שבוודאי זה יהיה אפילו עוד פחות קשה מלעבר מסטטוס של ללא ילדים לזה של הורה. כאן ההפתעה הייתה פחות נעימה-לי לפחות זה היה שינוי מאוד מאתגר. למישהו מחשבות בנושא?

הקושי הטכני בילד השני הוא תאורטית גדול יותר כי יש ילוד + תינוק/פעוט אבל הבשלות והרוגע כהורים תורמים המון ומכסים על התאוריה. נכון שיש פי שתיים מכונות כביסה וארוחות אך כפי שאמרתי אם הראשון בטוח במקומו ומקבל בשמחה את האח ולא עסוק במאבק רעשני על ההררכיה - זה אפילו עוזר בשעות הפנאי. מבחינת תינוקי הפנים של אחיו בן השנה וחצי שמציצות בו הן של מישהו מההנהלה וזה מרגיע אותו ומאפשר לאנשי השרות עוד רבע שעה של רביצה. גם העובדה שאתה פחות מזנק בכל ציוץ חוסכת מתח וזמן.

השינוי העיקרי הוא עם הגעת הילד השלישי.
אתה עובר משמירה אישית לאיזורית.

שמוליק.................................................. ..............העוגות של שמוליק