אחד הדברים האהובים על השר הפילוסוף ד"ר יובל שטייניץ זה להתחפש לאחד האדם, לצאת מהכניסה האחורית של ביתו, להימלט מעיניהם הבולשות של אנשי היחידה לאבטחת אישים ולרדת אל העם. הוא עולה על האוטובוס ונוסע כמה תחנות בעמידה, מתחכך באזרחים המיוזעים שעומדים לצדו, מחייך לעברם ושואל בחיוך מתוק "הכול דבש, אה?", האזרחים קשיי היום מביטים עליו כעל תמהוני, קשה להם לזהות אותו כי הוא הדביק שפם וחבש כובע מצחייה. "איזה דבש?", שואל אותו אזרח עצבן, "הכול חרא".

גברת עם סלים שמנסה להתייצב מטלטלות האוטובוס מסננת קללה עסיסית במרוקאית ומוסיפה בזעם: "אין לנו כסף לריבה, אתה מדבר על דבש? מאיפה נפלת, יא אהבל". שטייניץ מתכווץ בתוך עצמו אבל מתעשת מיד: "מה, לא שמעתם שיש עלייה בתל"ג, לא שמעתם שהכלכלה של ישראל היא הכי משגשגת בעולם?", הדברים שלו מושכים מבטים נזעמים מהנוסעים. גם מאלו היושבים וגם מאלו העומדים. "תגיד, אתה פסיכי או משהו? תל"ג שמלג כלכלה אינעל רבאק אין לאנשים מה לאכול, אתה מזיין את השכל עם תל"ג? מה זה תל"ג?".

פניו הוורדרדות של שטייניץ מסמיקות - הוא יורד מהאוטובוס ומתחיל לחזור ברגל. בפינת רחוב קטן הוא רואה חבורת צעירים בפתח פיצוצייה מעשנים ודופקים בירות - "מה נשמע חבר'ה, הכול בסדר?"

הצעירים מביטים על הגבר המוזר עם כובע המצחייה והשפם המשונה. נער כבן 17 עם מבט ממזרי זורק לחברה: "תכף הוא ישאל אם יש חומר? הוא הדביק לא טוב את השפם, בטח מניאק מהסמויה". החברה מתגלגלים מצחוק ומביאים החלקות אחד לשני. שטייניץ מבוהל ופוצח בצעידה מהירה, מנסה לתקן את השפם שקצת נשמט מתחת לאפו, הצעירים צועקים אחריו "יא מניאק, יא מתרומם, יא אגזוזן".

אחרי כמה מאות מטרים נכנס השר למכולת שכונתית. הוא מברך לשלום ומביט בשני קשישים ואישה צעירה האוחזת תינוק בידה. בעל המכולת מתחשבן אתם, מסביר בזעם עצור לאישה שהיא כבר חייבת 490 שקלים והוא לא יכול לתת לה שקל נוסף בהקפה. היא מסבירה לו שזה רק חלב, ביצים, גבינה ולחם וכי תחזיר לו ברגע שתקבל את הקצבה. "יש עוד חמישה ימים לסוף החודש", עונה לה המכולת'ניק הזועם, "וחצי שכונה בהקפה עד ליום של הקצבה. מה אני נראה לך, בנק?", הוא שואל בזעם ופונה לשטייניץ ההמום ושואל לרצונו, ובציניות מוסיף אם גם הוא רוצה לפתוח חשבון בהקפה.

כבוד השר נראה קצת נבוך ופולט בקול מגומגם: "המחירים יציבים?", האיש מהמכולת מביט עליו כאילו הוא קוקו לגמרי. "אדוני, אני לא מכיר אותך אבל מאיפה הבאת את השאלה הדבילית הזאת? מה יציבים, מי יציבים? החלב עולה, הביצים עולות, המטרנה עולה, השמן עלה ויעלה שוב, הלחם עולה, הגז עולה. על מה אתה מדבר אדוני, גם אתה באת לשגע אותי?"

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/...tml?hp=1&loc=28

-----------------------------
S e g m a n y

שים לב עם מה שטייניץ נאלץ להתמודד: עם המשבר הכלכלי הגדול בהיסטוריה מאז שנות ה-20 ועם עלייה גלובלית במחירים. בזמן שמדינות אחרות מתרסקות על אמת, אצלנו יש עלייה בצמיחה, בצריכה, באבטלה שנמצאת בשפל היסטורי...
כל המעשייה הזאת שהבאת היא בסך-הכל דמגוגיה זולה שנועדה אך ורק לנגח את מנהיגנו ואת שטייניץ.
ממש כמו עם האסון על הכרמל: מנהיגנו, בנימין נתניהו, הודיע על יום אבל לאומי, אבל מתנגדיו תקפו אותו "מה פתאום אתה כבר קובע יום אבל, קודם תטפל בשריפה!", אחר כך בערוץ 2 החלו לתקוף אותו "הבטחת יום אבל, איפה הוא?!" ופתאום כשהעניין חוזר לשולחן, מעבירים את האש אל אלי ישי בגיבוי התקשורת המוטה.

מאמר מחליא למדי בתכניו ואף מעורר קבס עוד הרבה יותר מבתכניו בלבד - הדימויים שם לא מקוריים! כל X תקופת זמן כלשהי, קם לו איזה עיתונאי עם הדימוי המשעמם הזה ומנסה לצייר פוליטיקאי בצבעי התנשאות וריחוק, משל היה מארי אנטואנט עם מינימום מודעות חברתית.

בכל מדינות העולם המערבי מקצצים ומעלים מיסים בשיעורים מטורפים, אצלנו מעלים משכורות והעלו את קצבאות הזקנה בעשרות אחוזים בשנתיים האחרונות. אבל כנראה שזה לא יספיק לשמאל, או לכל פרשני הדמיקולו, שספק אם עברו קורס מאקרו בחייהם.

הוא ממש עממיקו, כי הוא נפגש מדי פעם עם ז'וזו ואלברטו מהנמל על איזה בורי. כל מה שהוא יודע להגיד זה כמה חרא וחרא וחרא פה. איש די טיפש. אני מציע לכולכם לעשות ניסוי : סעו באוטובוס, קנו במכולת, דברו עם צעירים ואחרים ותראו שהתגובות שתקבלו לא יהיו כאלה.

דווקא בפרסומות שהוא עשה למחסני מזון ולביגוד הוא היה יותר אופטימי. בטח נתנו לו במתנה צנצנת ריבה ל"עממיקו".

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

יובל שטייניץ הוא סדין אדום לכל פובליציסט שמאלני באשר הוא - יובל שטייניץ גרוע מימני-מלידה, שכן ימני
מלידה הוא "מוסת שעבר בבית שטיפת מוח ולא נחשף מעולם למציאות האובייקטיבית" - בעוד ששטייניץ הוא
ממייסדי התנועה-ממומנת-החוץ "שלום עכשיו", והוא אף נפצע מהרימון שזרק יונה אברושמי ושרצח את אמיל
גרינצוויג ז"ל. בנוסף לכל זה, שטייניץ לא סתם עבר ימינה - אלא עבר ימינה א-ח-ר-י רצח רבין ז"ל, דבר שהופך
אותו לכופר-בעיקר, במיוחד בעיניהם של אדיוטים דוגמטיים נוסח נתן זהבי...
שטייניץ היה אמור להיות כשלון גמור בענייני כלכלה, לתפישתם של אותם אווילים משרישים, ומינויו לשר האוצר
הביא לסדרת התקפות היסטריות עליו ועל חוסר השכלה בתחום (דבר שנכון כמעט לגבי כל שר אוצר שקדם לו,
למעט נתניהו עצמו...). בפועל, שטייניץ למד את הנושא מהר מאוד, בדיוק כפי שלמד את סוגיות הביטחון מהר
מאוד, בהיותו יו"ר וועדת חו"ב של הכנסת (נחשב לאחד הטובים ביותר שהיו בתפקיד זה, למרות שהיה לוחם
בגולני, ולא קצין בכיר) - והוא שר אוצר טוב.

ההתקפות עליו, בדיוק כמו הלינץ' באלי ישי אחרי השריפה בכרמל, בדיוק כמו ה"פרסומים על מלחמות הלשכה",
מיועדים כולם לאותה מטרה - להפיל את הממשלה הזו.

זהבי הוא בור מוחלט בנושאים שהוא כותב עליהם, ולמעשה הפעמים היחידות שאפשר להאמין לדברים שלו,
זה כאשר הוא מספר על מבצעי המכירות במחסני מזון - וגם שם זה רק בגלל שהוא רק קורא טקסט של
מישהו אחר...

לא נורא, בידיעות הייתה בסופ"ש כתבה על מקורבת לשרה שקיבלה ג'וב בלשכה - אני בטוח שאפשר להרביץ
איזה אשכולון בנושא הזה...

אתה יודע שבוויקי כתוב ששטייניץ עבר ימינה ב-94?

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

בוא נלך אחורה לבחירות האחרונות. מי חטף טורים מבזים בעיתונות על בחירתו למקום הראשון במרכז הליכוד? משה כחלון (אז עדיין לא שר) אמרו עליו שהוא חסר ניסיון, אמרו שהוא "בחור נחמד" אבל אין לו את מה שדרוש על מנת להיות שר. הציעו למנות אותו קודם לסגן שר לענייני פיתוח אזורי.. והנה, כחלון הוא אחד השרים המעולים בממשלה.

אפשר ללכת עוד אחורה - אולמרט מתמודד מול נתניהו. פתאום העובדה שלא היה כמעט שר בכיר הייתה לטובתו. פתאום זה ששרון מינה אותו העיד על הצלחה גדולה וחוסר הניסיון הפך לרעננות.

אבל באמת באמת שיש לשמאל מספיק כותבים. כמעט כולם יותר טובים מאדון עצבני-מקלל (זה לא השג גדול) ואפילו בשביל השמצה צריך כשרון כתיבה ממש מינימלי שלמר זהבי פשוט אין בארסנל שלו.

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

מאמר ברמת כתיבה של כיתה א'.