23-12-2010, 10:58
|
|
מומחה ללוחמת חי"ר, סיור וצליפה
|
|
חבר מתאריך: 06.12.04
הודעות: 21,060
|
|
כי לך זה נראה הכי חשוב בעולם, ולמ"פ שלך (שסביר מאוד שעבר את המסלול של לימודים-עבודה-חתונה-ילדים) יש נקודת מבט יותר מפוקחת משלך, ומולו עומדים אנשים, שאובייקטיבית, זקוקים לשחרור או קיצור הרבה יותר ממך.
אז מה שהמ"פ שלך עושה, אם הוא מ"פ רציני, זה להביא כמה שיותר אנשים ליום הגיוס, ורק אחרי שהוא יודע בדיוק כמה אנשים הגיעו, הוא מתחיל לשחרר ולקצר. זה נוהל ידוע ומקובל, ולרוב מצליחים לעזור לאנשים מצד אחד, ושומרים על מאזן בפלוגה מצד שני, ואין שום קלות ראש במענה שלך. למעט מקרים חמורים, או קביעה של בלת"מ, רוב המפקדים, בצדק, נמנעים מלהתחייב עד יום הגיוס.
מצד שני, הטענה שלך שאתה לא יכול להסתדר בלי לקבל שחרור מלא, היא לא סבירה ולא תתקבל, במיוחד אל מול בעיות של אנשים אחרים, בין אם מדובר בבעלי עסקים פרטיים שמחייתם תלויה בנוכחות בעסק, סטודנטים בזמן מבחנים, שכירים שעומדים מול לחץ כבד של המעסיק, וכאלה שיש להם בעיות בבית, וכולם רוצים הקלות, אם לא שחרור, ואתה תצטרך להבין את זה.
אלה החיים האמיתיים - Face it.
נ.ב. - עצה פשוטה למילואים. אם אתה תפנים שתדרש להופיע לפחות לחלק מהמילואים, יהיה הרבה יותר קל ללכת לקראתך. יהיה הרבה יותר קל להסתדר עם חייל שבא ואומר לי שהוא צריך להיות בימים ראשון עד שלישי בשיעורים באוניברסיטה/עבודה/בית, לשחרר אותו ממוצ"ש עד רביעי, מאשר אחד שמתעקש לשחרור מלא. יש סבירות גבוהה אפילו שאני אסגור עם החייל הראשון לפני הגיוס.
נ.נ.ב. - מילואים זה ריצה למרחקים ארוכים. יהיו לך עוד המון סיבות לקצר או לבטל מילואים, אבל כמה שתבקש יותר בהתחלה, תקבל פחות אח"כ. חייל שעושה 5-8 שנים מילואים בלי קיצורים, יקבל ביטול או קיצור בקלות רבה הרבה יותר מאחד שכל שנה נפגשים איתו ביום ראיונות.
_____________________________________
There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics
"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.
Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht
I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -
|