החיוך שצץ אחרי העצב
כמו הניצולים שחוזרים מהמלחמות
החיוך הזה,שמופיע משום מקום,
בגלל איזה משהו קטן,ששימח.
העצב ששרר בך,נעלם כאילו לא היה,
והחיוך על הפנים חזר,כאילו היה שם מתמיד.

השמחה,שעכשיו הכל טוב,חוזרת
השמחה,אותה שמחה שעושה אותך מאושרת,
השמחה,אולי היא לא לתמיד?
השמחה,אולי היא תעזוב בקרוב?

אבל השאלות האלה,אינם נשאלות
אתה שקוע בשימחתך,אינך מקשיב לדבר,
רוצה להוציא את השמחה,שגם אחרים ישמחו,

אך נזכר באותו עצב,שהיה,שגרם להרגשה הרעה,
והשמחה מתפוגגת,והעצב שוב חוזר,
החיוך שהיה על הפרצוף,נעלם,ואתה מנסה לשוב,
לשוב לאותו רגע של האושר,מנסה אך לא מצליח.


אני כתבתי.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://tinypic.com/21y3xf]

Your signature did not follow Fresh's signatures policy, therefore it was automatically erased. Please see the E-Mail which has been sent to you, to learn how to fix this.

והניגוד בין התחושות קצת מבלבל, מצד אחד יש אופטימיות מעוררת תקווה ומצד שני פאסימיות גדולה .
למעשה יצרת סוג של מעגל - פאסימיות שנשברת עם האופטימיות וזו מתבטלת לטובת הפאסימיות שכבשה בהתחלה .
ובהקשר לזה, טיפ קטן - תני לעבר להיות בעבר, רק אז תוכלי לשאוף לעתיד טוב יותר .

חג שמח בובה, חייכי תמיד !

"Beauty is in the eye of the beholder..."