03-01-2011, 14:39
|
|
|
חבר מתאריך: 25.12.05
הודעות: 17,294
|
|
פעם עבדתי יחד עם אדם חביב ומחוספס
שהיה אז בן קרוב לשישים, פנסיונר של קונצרן מזון ענק בישראל. הוא היה אחד מהבכירים בוועד העובדים של החברה, לאורך שנות השמונים. לדבריו השביתות, עיצומים ואיומי שביתה של הוועד, כמו גם תגובת והתנהלות ההנהלה, היו כמו הופעה טיפוסית של "כוורת": הרבה חזרה צפויה על אותו דבר שכולם מכירים + קצת אילתורים. ולא משנה כמה אילתורים, ההופעה הייתה מתחילה ונגמרת באותם אקורדים צפויים. באמצע היו כל מיני שטיקים, או התנגחויות, אבל כולם, כולל כולם, ידעו לאן יגיעו בסוף. האילתורים היו בעיקר בתחום של כמה פעמים כל צד יעשה "צ'ילבה" ויעזוב את החדר השכור במלון (לטובת המו"מ) בהפגנתיות, או כמה פעמים לא יענו בכוונה לטלפונים באישון ליל, למרות שברור מי בצד השני.השביתה, או איום השביתה (לפי הסיפורים שלו) היו יישות בעלת חיות משלה.
_____________________________________
.
|