במסגרת "חפירות ההצלה" שלי בעקבות פריטים מימי המחתרות מדי פעם אני נתקל בפריטים מעניינים מאוד אך לעיתים נדירות אני מצליח לאתר "ממצאים" יחודיים ומעניינים ביותר כמו הפריט הבא !

כפי שכתבתי בעבר, ארגון ה"הגנה" היה אירגון המחתרת הגדול והעיקרי אשר פעל בארץ ועיקר התחמושת ואמצעי הלחימה שהיו בשימוש ברשותו יוצרו ב"מכונים" מחתרתיים שפעלו תחת אפם של הבריטים והערבים.
פרט ל"הגנה" פעלו עוד שני אירגוני מחתרת לוחמניים וקיצוניים יותר - האצ"ל והלח"י (ארגון צבאי לאומי ו - לוחמי חירות ישראל) כששני אירגונים אלו עסקו גם הם בשלב מסויים בפיתוח וייצור אמל"ח באופן עצמאי כשהאמל"ח מתוצרתם נחשב בסה"כ לאמל"ח איכותי ו"חכם" לעיתים אף יותר מהייצור של ה"הגנה" !
לדוגמא: ארגון האצ"ל פיתח סדרה של מוקשים ומטעני חבלה אשר שילבו בתוכם מנגנוני מלכוד כנגד הזזה המבוססים על אמפולה המכילה כדורית של כספית פרט למערכת ההפעלה העיקרית וזאת כדי לפגוע בחבלנים הבריטיים אשר ינסו לנטרלם וכן רסס כיווני מבוקר בדומה למטעני ה"כלימגור" ו"אחיהם" המודרניים יותר !
כשכל זאת מעיד על חשיבה ויצירתיות.

רימון המיילס הבריטי (הרימון הביצתי הימני בצילום) נחשב בשעתו לאחד מרימוני היד הטובים האמינים והנפוצים בעולם כשהמחתרות בארץ שאפו לייצרו בעצמן אך עקב מבנהו הייחודי ומנגנון ההפעלה המרכב שלו הייצור בתנאי מחתרת היה בלתי אפשרי לפחות עד אמצע שנות הארבעים.
הפריט המוצג כאן הנו אב טיפוס ניסיוני מייצור האצ"ל של חיקוי לרימון המיילס הבריטי !
הפריט עשוי מגליל של מתכת זהובה (פליז???) המחורץ בחלקו החיצוני כשחלקי המנגנון ואופן פעולתו זהים לחלוטין לאופן פעולת הרימון הבריטי המקורי בעל הגוף הביצתי ! פשוט חיקוי נהדר !!!
השימוש בגוף גלילי פתר את בעיית הייצור המרכב של גוף יצוק בצורת אליפסה \ ביצה והיה אמור להיות פשוט יותר.
שימו לב לספרה - 7 המוטבעת על חלקי הדגם (המסומנת בעיפרון) אשר כנראה באה לציין מספר סדרתי כל שהוא ומעידה שכל החלקים של הפריט שבידי שייכים אליו ולא נפרדו מזה כ - 60 שנה לפחות !
למרות כל מה שנכתב לעיל עד כמה שידוע לי למעט האב טיפוס הנ"ל ואבות טיפוס נוספים ( השונים מעט בצורתם ) הרימון בתצורתו זו לעולם לא הוכנס לייצור\שימוש סדרתי ע"י המחתרות.
נפלא לא???
תהנו - לבני.















ו..... תודה ל"אשכנזי" על החתמת התמונות !.

אלא שעל כך הדעות חלוקות היות וקיימת "אסכולה עקשנית" הטוענת שהחירוץ נוצר במקור ע"י המהנדס הבריטי אשר תכנן את רימוני ה"מיילס" (ויליאם מיילס) לצורך שיפור האחיזה ברימון בתנאי רטיבות ובוץ אשר איפיינו את חזית הלחימה בתקופת מלהע' ה 1 (ראשוני רימוני המיילס מדגם מיילס מס' 5 הוכנסו לשימוש כבר במלחמה זו) ולחיזוק הטענה ניתן לקבוע ולאמר בודאות מתוך נסיון שהצטבר במהלך כל השנים בהם נעשה שימוש ברימונים בעלי חירוץ חיצוני כי החירוץ בתצורה זו כמעט ולא משפיע על כמות וצורת הרסיסים !
רימונים נוספים המתאפיינים בחירוץ חיצוני הנם רימוני ה F 1 הצרפתיים ולאחר מכן הרוסיים, רימוני ה
MK 2 האמריקאיים ועוד רבים אחרים.
אלו שתי הגרסאות כשהמקובלת יותר הנה הגרסא הראשונה... מכאן...... ההחלטה בידך !
לבני.

אתה מעריך שהאב טיפוס הזה יצא לאור ?

אגב , התמונה הבאה לקוחה מתוך כתב עט צבאי בריטי שיצא לאור ב1946 , "Palestine Pamphlet" . בתמונה הזאת הכתב עט מתייחס לאמצעים של אצ"ל ("אמצעי טרור" ) . האם אתה מעריך שבתמונה עליונה מימין זהו רימון מיילס , למרות שהוא רשום כפצצה נ"א ?


עוד תמונה שקשורה לעקיפין בנושא (כיוון שהאשכול מדבר על רימון מיילס צומרת אצ"ל) : מדוכה לירי רימוני מיילס , מתוצרת ההגנה . התקופה לא ברורה .


שני התמונות מספר "התעשייה הבטחונית לישראל" ע"י יוסף עברון .

היות ורימון המיילס על דגמיו אופיין במנגנון ובמבנה גוף שונים לחלוטין .
המחתרות בארץ רצו ושאפו לייצר את המיילס בעצמן אך רק באמצע שנות הארבעים הן השיגו סוף סוף את האמצעים והטכנולוגייה לכך כשעד אז נאלצו לייצר ולהשתמש בדגמים פשוטים יותר של רימונים דוגמת הרימון הפולני M 31 וסדרת רימוני ה U.S.A עליה כתבתי בעבר.