טוב אז אני אשמח לשמוע קצת עצות מבעלי ניסיון שכאלו לגביי מצבי ..
הייתי בקשר אחד בחיים שלי כשהייתי בת 18 עם בחור שמאוד אהבתי אך בגד בי בסופו של דבר.
מיותר לציין שאחרי הפרידה לקחתי את זה מאוד קשה, ונפגעתי ולא ידעתי איך להתגבר ושקעתי בדיכאון מאוד מאסיבי .
כמובן שמאז ועד היום עבר זמן, אני ממש לא אותה בחורה שהייתי, אבל מה שכן די "נדפקתי".
אני לא יודעת איך להתנהל בקשר נכון. היה לי מישהו במהלך השנה האחרונה אבל לא הצלחנו לבסס את המעמד של הקשר כזוגיות רצינית כי פשוט לא ידעתי איך להתנהל איתו.
אני לא סומכת על גברים (ודווקא הוא היה נפלא והכי לא הגיע לו היחס שלי..), אני מאוד חושדת, אני מאוד מופנמת ולא מראה רגש, אני די כלבה ודי ביצ'ית האמת, סנובית, לא זורקת זין (אבל לא מהבנות שיפגעו ברגשות של בנים כשמתחילים איתן, כי זה פשוט רע.), אני פשוט הפכתי להיות ההפך הגמור של מה שהייתי לפני הפרידה.
פעם הייתי מקסימה, ובאמת בת זוג טובה, ומפנקת, ומעניקה, וחמה, ותומכת ומה לא.
אז כן, כבר שמעתי את כל הקלישאות של אני ראויה ליותר מזה, ושפעם בוגד תמיד בוגד וכל זה, אבל התנתקתי רגשית סופית מהעניין סה"כ לפני שנתיים (כמעט שנתיים אחרי הפרידה) ואני עדיין לא מצליחה להשתחרר מהעכבות האלה שמונעות ממני להיכנס לקשר באופן בריא ואמיתי, בלי שהבנזוג שלי יגיד לי שיש לי לב קר ושאני לא מראה לו רגש, דבר שהכי מעליב בעולם כי זה באמת לא מי שאני !
יש איזו שהיא דרך שאני יכולה לפתור את המצב הזה ?

סליחה מראש על החפירה, אני אובדת עצות ...
:\

הזמן הוא המרפא הטוב ביותר. את חשדנית ובצדק כי נכווית ולקחת את זה קשה (גם בצדק). אני מאמין, מניסיון, שהזמן עושה את שלו - כי עליי זה פעל וגם על מיליונים אחרים. מתי גילית שהוא בוגד בך? (הכוונה, מאותה תקופה עד היום, כמה זמן עבר?)

כמעט 3 שנים טובות מאז שזה נגמר ...

פני לטיפול....
זה מה שאני עומדת לעשות בכל אופן..=]