אני ממליץ לקרוא גם את ספרם של ישראל פינקלשטיין וניל אשר סילברמן, ראשית ישראל - הדן בנושא זה כמו בכל הקשרים שבין הסיפורים לממצאים הארכיאולוגיים.

תשובתו המנומקת לשאלה שבכותרת היא: ש"דומה איפא כי הסאגה של יציאת בני ישראל ממצרים אינה אמת הסטורית ומאידך אינה יצירה ספרותית פרי הדמיון"
הסיפור שנכתב אי שם במאה ה-7 לפני הספירה, בא לעודד את העם ולחזקו בעת המלחמה הגדולה שבין המלך יאשיהו לבין פרעה נכו, באותה תקופה.

שטיפשות הנרכשת בגיל 7 תלווה אותך עד הפנסיה כנראה.

אתה יודע מה יותר גרוע מטיפש - טיפש חרוץ !!!
ורק טיפש חרוץ שכמוך מנסה לקעקע הסטוריה של אלפי שנים שמקובלת על כל הדתות.

אבל מה לנו שנפריע לך בשעת בוקר כל כך מוקדמת עם עובדות ?
סדר לך את "העובדות שנוחות לך ,ואחר כך בנה לך תאוריה מקיפה " ובוא ספר לנו ....

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://leopard.50megs.com/SIGN.gif]

אני פשוט הפנתי את ציבור המבקרים בפורום לקרוא ספר להרחבת השכלתם ולא להיות צמודים למקור אחד בלבד במיוחד שבו גוברת האמונה על ההויה האמיתית.

טיפש מי שנשאר בצרות אופקיו ופוחד להחשף למקורות נוספים. רק הרחבת אופקים רק ידע כולל יכול לגבש השקפת עולם בריאה ושורשית. לא קבעתי מהי האמת, כמו גם מסקנות הסופר אינן מוחלטות - תקרא את הספר ואולי תחכים במשהו. או אולי אתה מקרה אבוד שפוחד אפילו לקרוא משהו מעבר לתחום המוגבל בו אתה שרוי.

סיפור יציאת מצרים אינו "היסטוריה של אלפי שנים" - הוא מיתוס של אלפי שנים. דווקא ככזה הוא "מוגן" מפני חוקרים - כי עם מיתוסים אין מתווכחים. אבל טפשים כמוך (מגיל 7 או ממתי שזה התחיל) דווקא מזמינים את ההפרכה - ברגע שאתם מנסים להפוך זאת להיסטוריה.

מעולם לא היה טוב יותר ממך כדיי להוכיח שוב ושוב את טיעוניי המעולים.

היסטוריה או מיתוס בחר את אשר על ליבך ,מה שכן לעולם אבל לעולם איני מתכוון להתווכח עם טיפש.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://leopard.50megs.com/SIGN.gif]

בכתבים המצריים - שרבים מהם השתמרו וניתנים לקריאה כיום - יש איזכור מינימלי לממלכת יהודה הזעירה, לחוצה בין האימפריות הענקיות של אותן שנים, ושום סימן לקיום מוקדם יותר של ה"עבריים" במצרים או במקום אחר.
גם לתקופת ה"כיבוש" אין תימוכין אמיתיים בחפירות הרבות בערי כנען, רוב הסימנים מצביעים על שבט נודד, כנראה מתיישבים עם מקורות מסופוטמיים, שהשתלבו בישובים הקיימים במהלך תקופה ארוכה.

מה שאנחנו מקבלים כקאנון היהודי התחיל בתקופת המלך דוד (מלך אותם שבטים מממלכתו ההררית חסרת החשיבות) ונכתב כנראה בידי אחד מצאצאיו.

עדיין נחמד לשמר את אגדות העם הותיקות עם הסימבוליות המובנית. גם בסיפורים מומצאים שהשתמרו במסורת יש לקח אוניברסלי.
לא ברור לי מה בתיאוריות החזקות (לעומת אגדות התורה) הללו מרתיח את החבר אלי, אבל בעקבות תגובתו אפשר לבדוק גם את תקפות טענת הגניוס היהודי.

זו המסקנה שלי אחרי שעשיתי סדר בדברים.
ולגבי הנושא עצמו:
WHO CARES???????
יש לנו סיבוב אחד על הפלנטה הזו, וצריך לדאוג שזה יהיה הכי בכייף והכי ארוך.
לא ככה???
איפה הבקבוק בוק בוק בוק

ynet : (לינק)

ציטוט:

רעמסס ה-1 ייסד את השושלת ה-19. נכדו היה רעמסס ה-2 (שלט 1304- 1237 לפנה"ס), ויש המזהים אותו עם פרעה של שעבוד ישראל ויציאת מצרים; אך באחת מכתובותיו מוזכר השם ישראל, לראשונה, כיחידה לאומית היושבת על אדמתה.

בהתחשב בזה שאפילו המיתוס היהודי אינו טוען ליחידה לאומית שיושגבת על אדמתה בתקופת רעמסס השני...

הוא יצא למסע בא"י וסוריה, ואח"כ טען ש"ישראל הושם, אין לו זרע". השם והעובדה שהאסטלה תיראה
מאבקים שלו כאן, מראה שאיזשהו משהו בשם "ישראל", אכן ישב פה סביב 1200 לפנה"ס - אפילו
שהרבה יותר כיף לבוא ולהשמיץ הכל בתור "מיתוסים"...

אם ישראל כבר ישב על אדמתו בימיו של רעמסס השני, איך הוא הספיק לתאר אותם כעם בארצו ?

קפצתי לביקור

אין לי מושג אם הייתה יציאת מצרים, אבל מה שכן אמרתי - זה שישראל היו פה בזמן ב-נ-ו של רעמסס
השני, עפ"י ממצא ארכיאולוגי. אני לא יודע איפה הם היו בזמן אביו, ושוב, לכן לא התייחסתי לשאלה
הזו...

רק שבין הציון ההסטורי הזה לבין מיתוסים ואגדות עם, שסביר להניח שגם השתנו עם השנים, המרחק רב מאוד.

תודה!

ושוב מתברר שאין אמונה בערבים.

גם מלך ביד רמה, גם חטף עשר מכות, גם ראה את מרכבותיו, סוסיו ורוכביהם רומים בים, גם הספיק למלוך עוד 40 שנה עד תחילת תקופת ההתנחלות, וגם זכה לראות בהקמת מלכות ישראל - כ300 שנה אחרי מותו?

איך הוא סימם כמה אנשים מאברהם, ברהמה מוישה ישו מוחמד וועד כמה מלוכסנים, והוא עדיין צוחק ממה שעדרי בני האדם עשו מהם.

לקבל עובדה אחת פשוטה.

בימים שכל העובדות נמחקות אחת אחרי השניה ,בימים של ספור חוסר סובלנות וחוסר אמון בהכל .

הנה הנה יש עם (כמעט שלם ) שחוגג חג שלפי התאורים היה לפני אלפים שנה ויותר ....הריי אם כל כך קשה לכם להבין או לקבל מה היה אז לפני שנים ,איך תסבירו שמבשך שנים על שנים חוגגים את סיפור יציאת מצרים.?
האם יש לכם עוד איזה שהוא חג או יום "ביומן החגיגי" שלכם שבו תספרו לנו הנה גם את זה אנו חוגגים?

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://leopard.50megs.com/SIGN.gif]

וערכו הלוגי של הנימוק הזה הוא כמו הסיפור על ההוא שחומד לצון וצועק "בקצה הרחוב מחלקים שקל ב-90 אגורות". כל הרחוב פותח בריצה לכיוון שהלה נתן. לאחר דקה או שתיים מסתכל הליצן על הרחוב, ואומר: "אם כולם רצים, אז אולי יש בזה משהו..."

המשך כך .
הריי כבר הודתי לך שאין כמוך להוכיח מעבר לכל ספק את טענותיי .

תגובתך נראת מצחיקה משהו ,אבל אם הקורא הסביר יתעמק מה יבין כמה שנים של טיפשות היא גוררת אחריה.....

וחג שמח .
אופס....שכחתי אתה לא חוגג .

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://leopard.50megs.com/SIGN.gif]

ואני שוב תמה מנין אתה שואב את המידע שאינני חוגג. החג הזה הוא שלי לא פחות משלך.

למען אווירת הפיוס החגיגית, אני רוצה לחוות דעתי שהחג הוא הכי שלך בעולם. עכשיו גש לחפש את
האפיקומן, ואם תגלה אותו - נקנה לך מילון חדש...P:

לפחות ביג ג'ו דיבר פה ושם לעניין, אתה עוד לא אמרת מילה אחת לעניין באשכול הזה, חוץ מלחזור על המנטרה "טיפש טיפש"... על זה נאמר "הפוסל - במומו פוסל".

קפצתי לביקור

אני יכול למלא אלף מילים על חשיבות חג הפסח בחברה החילונית, אבל אף אחד לא מנסה לקעקע את החג, אלא רק לדבר היסטוריה ואריכאולוגיה כדי לבדוק עד כמה החג הזה אכן מבוסס על אירוע הסטורי. אבל יש לי תחושה כאילו אתה מתייחס לעצם העובדה שאנשים חוגגים את החג כאילו היא מבשרת על כך שהאירוע אכן קרה - וזה לא כך. מיליארדי אנשים חוגגים כל שנה את יום הולדתו של ישוע. האם זה אומר שזהו אכן יום הולדתו, או שבכלל היה קיים יהודי כזה ? ואתה חושב שאם ימצאו עדויות היסטוריות שמפריכות את כל הסיפורים של השליחים, זה ימנע מאנשים לחגוג את כריסטמס ?

קפצתי לביקור

Your signature did not follow Fresh's signatures policy, therefore it was automatically erased. Please see the E-Mail which has been sent to you, to learn how to fix this.

מותר להטיל ספק. זו הוכחת הקיום שלנו לפי דקארט. מותר להטיל ספק בכל אמת היסטורית. אנחנו היהודים שחיים בארץ ישראל צריכים להיות הראשונים שתומכים בהטלת ספק בכל מיתוס שנשען על "אמת היסטורית".
אנחנו אילו שניכוו יותר מכל עם אחר בשל מיתוס שיקרי.
הבעיה מתחילה כשטיפוסים מהסוג שלך מרחיקים בהטלת הספיקות, שלושת אלפים שנה אחורה ומאידך גיסא שותים בצמא את אחד המיתוסים הכי שיקריים של המאה עשרים, מיתוס שמאיים על הקיום שלנו כאן, מיתוס שכל כולו מבוסס על תרמית היסטורית אחת גדולה. מיתוס העם הפלשתיני שישב כאן.
האם יש קשר בין ההידרשות שלך לאמיתותו ההיסטורית של המיתוס היהודי לבין התמיכה המוחלטת שלך במיתוס הפלשתינאי שהוכחת תרמיתו, על פניו, קלה הרבה יותר?
התשובה שלי היא, שכן, יש קשר. התמיכה האבסולוטית שלך בעם הפלשתינאי, שהולכת יד ביד עם צידוק מסויים של הטרור הפלשתיני ("נגד הכיבוש") זקוקה להשקטת המצפון שלה על ידי עירעור המיתוס היהודי.
עבור הנפש החולה שלך, כמה שהמיתוס היהודי שיקרי יותר, כך נקיפות המצפון שלך חלשות יותר או כפי שחבר שלי נהג לומר: "המצצפון שלי נקי כי אני לא משתמש בו".

המיתוס היהודי מספר על יציאת מצרים. האם יש איזושהי משמעות פרקטית להתרחשותו או לאי התרחשותו? מי שמאמין, מאמין. הוכחות מדעיות תומכות, יחזקו אותו והוכחות מדעיות סותרות, גם יחזקו אותו. האמונה שלו אינה תלויה בפפירוס כזה או אחר שנמצא או לא נמצא.
עבור הלא מאמינים, גם אין משמעות. הם חוגגים את פסח כי זה חלק מהמורשת הלאומית שלהם, חלק מהאתוס והמיתוס הלאומי יהודי. זה חג יפה עם המון משמעות וחופש לא קטן לילדים. זה השורשים שלנו כעם.
כך שהמשמעות כרגע היא בעיקר עבור אילו שנמצאים בקונפליקט מתמיד עם הזהות שלהם ומנסים לחפור תחתה בחוסר מנוחה מתמיד. אמרתי לך כבר מזמן, עוד לפני שהחלפת שם משתמש לשם הפתאטי שיש לך כיום, אתה בן אדם אומלל ומסכן. אני בעיקר מרחם עליך.
בהקשר שלך אני מאמץ את החתימה "שמאלנות היא מצב נפשי"

הוכחת הקיום על פי דיקרט אינה מבוססת על הספק, להיפך. היא מבוססת על ודאות אחת מוחלטת אפילו אם הכל מוטל בספק.
דיקרט השתמש במיתודה של הטלת ספק בכל, כדי למצוא את הנקודה הארכימדית הבטוחה
עליה אפשר לבנות שיטה אמיתית.
הוא טען שאפילו אם כל מה שאנו רואים וחושבים הוא שקר ואשליה, דבר אחד אי אפשר להזים:
עצם החשיבה. ולכן :
אני חושב, אכן אני קיים.

לגבי משה ויציאת מצרים, כבר אמר אחד העם: אפילו כל זה אגדה, עדיין אנו הולכים לאורם של
הדברים המיוחסים למשה, בין אם היה קיים או לא.
לגבי קבלת מיתוס הפלשתינאים, זו תוצאה של עבודה טובה של התעמולה הערבית מחד, וטפשותו של העולם התמים מאידך.
המצער הוא שהמורשת של המיתוס הפלשתינאי היא זו של רצח שקר ושחיתות, לעומת המורשת המוסרית המפוארת של העם היהודי.
המצער עוד יותר הוא שישראל של היום אמצה את המורשת הפלשתינאית, וזנחה את מורשת עמה.

אתה מנסה להוכיח לכולם שקראת את "הגיונות"? אני מבין למה אתה קורא את קלנסי. משפט פשוט אחד שלי לא הצלחת להבין.
כתבתי:
"מותר להטיל ספק. זו הוכחת הקיום שלנו לפי דקארט"

ואתה ענית:
הוכחת הקיום על פי דיקרט אינה מבוססת על הספק, להיפך. היא מבוססת על ודאות אחת מוחלטת אפילו אם הכל מוטל בספק

לא כתבתי שהוכחת הקיום מבוססת על הספק אלא על הטלת הספק, קפיש?

מאחר והנושא הוא לא דיקארט לא טרחתי להיכנס לעומק הענין והשארתי את העניין למי שמכיר. ומי שמכיר יודע שהטלת הספק היא ההוכחה המוחלטת לקיומינו ומשפט שלא ניתן לערער עליו מבחינה לוגית. זוהי אבן הבנין לפילוסופיה הגיאומטרית של דיקארט.
אתה לא חייב ליזום ויכוח כאשר אין על מה להתווכח או רק על מנת להוכיח שקראת איזה ספר מסויים.
אם אתה נורא רוצה להראות שקראת את דיקארט, תפתח אשכול בנושא.


לגבי החלק השני אתה מחזק את דבריי ומוסיף עליהם אז אני אשכח את החלק הראשון.

אתה מזכיר לי מורה לסקי המראה משהו לתלמידיו ומתחלק ונופל, וכשהוא קם הוא אומר:
"רציתי להראות לכם איך לא לעשות את זה."
חיזקתי את דבריך? אוי וי. כנראה שלא הבהרתי עצמי...

אני מוצא שעיקר הבעיה אצלך היא לא שאינך מצליח להבהיר את עצמך, אלא שאינך מצליח להבין מה אחרים מנסים להבהיר לך ומשם מתחיל החד גדיא של הודעותיך.

קשקשן?
נעים מאד (בעצם לא). אני תום קלנסי.

עכשיו נזכרת בזה?
למען ההגינות, זאת תאוריה זניחה שאינה מקובלת על רוב החוקרים ואין לה "הוכחות".
כמובן שלגבי סיפור יציאת מצרים ברור שמדובר במיתוס - אגדה שחוברה מתי שהוא והפכה לחלק מהפונקלור של העם היהודי. מי כתב את האגדה הזאת ומה היה הסיפור המקורי? אין לי מושג ובטח גם לא נדע לעולם. כמעט בדיוק כמו הסיפור על כיפה אדומה.
לכל עם יש מיתוסים משלו שהומצאו עם השנים וגם השתנו עם השנים. גם אנחנו היהודים לא יוצאים מהכלל הזה.

תודה!

מיתוס הוא סיפור שאין לו הוכחה או מקורות מדעיים. הוא לא בר הוכחה, אבל גם אינו בר הפרכה.

"...שיאים של התמדה, נאמנות ומסירות נפש." יגאל אלון "מסך של חול"