 |
03-09-2011, 21:15
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 11.08.04
הודעות: 5,005
|
|
חיפשתי וחיפשתי, ונראה שאין מונח מקצועי לזה, גם לא במאגר המונחים של האקדמיה.
הנה מילים קרובות וקשורות שעלו בחיפושיי, חלקן אוזכרו כבר לעיל. אולי יש בהן די כדי לתת השראה לסבך, וגם אם לא – כדאי להכיר.
ההגדרות מאבן־שושן 2003.טִיט הַיָּוֵן
1. טִיט דָּבִיק וְטוֹבְעָנִי מְאוֹד, הַמָּצוּי בְּיִחוּד בְּקַרְקַע נְחָלִים וּבוֹרוֹת: "וַיַּעֲלֵנִי מִבּוֹר שָׁאוֹן, מִטִּיט הַיָּוֵן" (תהילים מ ג). "אֵיזֶהוּ טִיט הַיָּוֵן? זֶה טִיט הַבּוֹרוֹת" (מקוואות ט ב).
2. כִּנּוּי לַמָּדוֹר הָרְבִיעִי מִמְּדוֹרֵי הַגֵּיהִנֹּם [...].
טִיט
(ז') [אכדית: titu; ארמית: טִין; ערבית: טִין]
1. שֵׁם כּוֹלֵל לְמִינִים שׁוֹנִים שֶׁל אֲדָמָה מְעֹרֶבֶת חֹמֶר וְחוֹל וְכַיּוֹצֵא בָּאֵלֶּה, הַמְּשַׁמֶּשֶׁת לְאַחַר גִּבּוּל בְּמַיִם לִמְלֶאכֶת קַדָּרוּת אוֹ לִלְבִינַת לְבֵנִים [...]
2. בֹּץ, רֶפֶשׁ, אֲדָמָה טוֹבְעָנִית: "וּבַבּוֹר אֵין-מַיִם כִּי אִם-טִיט, וַיִּטְבַּע יִרְמְיָהוּ בַּטִּיט" (ירמיה לח ו). "טִיט שֶׁעַל גַּבֵּי מִנְעָלוֹ מְגָרְרוֹ בְּגַב סַכִּין" (שבת קמא:). "עוֹד טוֹבְעוֹת רַגְלֵינוּ בַּטִּיט וּבָרֶפֶשׁ" (ביאליק, שירה יתומה).
רֶפֶשׁ
(ז') [אכדית: rupuštu קיא, צואה; הגיית משנֶה מן רפשׂ, מִרְפָּשׂ] בֹּץ, טִיט: "וְהָרְשָׁעִים כַּיָּם נִגְרָשׁ כִּי הַשְׁקֵט לֹא יוּכָל וַיִּגְרְשׁוּ מֵימָיו רֶפֶשׁ וָטִיט" (ישעיה נז כ). "וַאֲנִי הָיִיתִי לְבִזְאֵי נְהָרוֹת שׁוֹטְפִים כִּי גָרְשׁוּ עָלַי רִפְשָׁם" (מגילת הודיות, ח 15). "הַשּׁוֹפֵךְ מַיִם בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְהֻזַּק בָּהֶן אַחֵר חַיָּב בְּנִזְקוֹ... לֹא יְהֵא אֶלָּא כְּרִפְשׁוֹ" (בבא קמא ל.). "עוֹד טוֹבְעוֹת רַגְלֵינוּ בְּטִיט, בְּרֶפֶשׁ" (ביאליק, שירה). "גְּשָׁמִים יוֹרְדִים בְּלֹא הֶפְסֵק וְכָל הָעִיר צָפָה בְּרֶפֶשׁ" (עגנון, אורח 327). [ובריבוי:] "שְׁאוֹן יָם בְּעֵת שֶׁיִּגְרְשׁוּ מֵימָיו רְפָשִׁים" (יהודה הלוי, א 9).
בֹּץ
(ז') [ראו בִּצָּה; אכדית: basִsִu; ארמית: בּוּצָא] רֶפֶשׁ, טִיט לַח, בִּצָּה: "הָטְבְּעוּ בַבֹּץ רַגְלֶיךָ" (ירמיה לח כב). אַדְמַת בֹּץ.
[בֹּץ-, בֻּצּוֹ]
סוּחָה
(נ') [קרוב אל סחה; סְחִי] אַשְׁפָּה, דֹּמֶן: "וַתְּהִי נִבְלָתָם כַּסּוּחָה בְּקֶרֶב חֻצוֹת" (ישעיה ה כה). "וְעוֹשִׂים מִמֶּנּוּ (מִן הַשֶּׁלֶג) סוּחָה סְרוּחָה וַעֲכוּרָה כְּעַפְרָא דְּאַרְעָא" (מנדלי מו"ס, קעג). "מֵרֶחֶם אֶל אַשְׁפָּה כַּסּוּחָה הֻטַּלְתִּי" (ביאליק, הרהורי). [סוּחַת-, סוּחוֹת]
טִנֵּן
1. הִרְטִיב: "הַמְטַנֵּן בַּחוֹל, הֲרֵי זֶה בְּכִי-יֻתַּן" (מכשירין ג ד). "הוּא הוֹלֵךְ וּמְטַנֵּן אֶצְבְּעוֹתָיו בַּחַלּוֹן וְעוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל עַרְבִית" (עגנון, תמול 134). "עֵינוֹתַיִךְ רִחֲפוּ לְעֵינַי בָּעֲרָבָה, לְטַנֵּן שְׂפָתַיִם וָמֵצַח" (ש' שלום, שירים שיא).
2. הֶעֱלָה טִין אוֹ טִיט עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה עַל יְדֵי הֲצָפָה אוֹ עַל יְדֵי שֶׁטֶף מַיִם.
[לְטַנֵּן מְטַנֵּן, יְטַנֵּן]
פֶּרֶשׁ
(ז') [מן פרש, ראו שם הִפְרִישׁ 4; אכדית: paršu; ארמית: פַּרְתָּא; ערבית: פַרְת'] צוֹאָה מֻפְרֶשֶׁת מִמְּעֵי בַּעֲלֵי חַיִּים: "וְאֶת-עוֹר הַפָּר... עַל-רֹאשׁוֹ וְעַל-כְּרָעָיו וְקִרְבּוֹ וּפִרְשׁוֹ" (ויקרא ד יא). "וְזֵרִיתִי פֶּרֶשׁ עַל-פְּנֵיהֶם, פֶּרֶשׁ חַגֵּיכֶם" (מלאכי ב ג).
[פֶּרֶשׁ-, פִּרְשׁוֹ]
צָפִיעַ
(ז') [רק עברית?] צוֹאָה, גָּלָל: "נָתַתִּי לְךָ אֶת-צְפִיעֵי הַבָּקָר תַּחַת גֶּלְלֵי אָדָם וְעָשִׂיתָ אֶת-לַחְמְךָ עֲלֵיהֶם" (יחזקאל ד טו).
צֵא
(ז') [קיצור של צֵאָה] צֵאָה, זֻהֲמָה: "תִּזְרַם כְּמוֹ דָּוָה, צֵא תֹּאמַר לוֹ" (ישעיה ל כב).
ד. סִירָה
ד. סִירָה [מארמית: סְרִי באש] סְחִי, זֻהֲמָה, לִכְלוּךְ: "מָה הַיָּם הַזֶּה כָּל סִירוֹתָיו עַל פִּיו, כָּךְ סִירוֹתֵיהֶם שֶׁל רְשָׁעִים עַל פִּיהֶם" (מדרש תהילים ב א).
מִדְלָח
1. מַיִם דְּלוּחִים וַעֲכוּרִים: "וּמִרְפַּשׁ רַגְלֵיכֶם תִּשְׁתֶּינָה כְּמוֹ מִדְלָח" (מנחם, מחברת, רפש). "וּלְכָל כּוּשִׁי וַעֲרָבִי אֲנִי מִדְלָח" (נאגארה, 30). "מִדְלָח אַפְרוּרִי שֶׁסּוֹפוֹ מֻבְלָע בִּבְדָלְחָהּ שֶׁל מְצוּלַת הַיְאוֹר" (ליסיצקי, תולדות 270).
2. דְּלִיחוּת, עֲכִירוּת [...].
סֵאָבוֹן
זֻהֲמָה, לִכְלוּךְ, טֻמְאָה: "אַחֲרֵי נְטִילַת מַיִם בַּבֹּקֶר שָׁפְכוּ מִיָּד אֶת מֵי-הַסֵּאָבוֹן" (ברדיצ'בסקי, סיפורים רפה). "כְּחֶלְאַת סֵאָבוֹן עַל לָשׁוֹן חוֹלָה" (ביאליק, הבחור). "וְשׁוּב אֵין הוּא יוֹדֵעַ מָה עִמּוֹ – סֵאָבוֹן כִּלְאַחַר הַשִּׁכָּרוֹן" (בן ציון, נו).
_____________________________________
|
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
