07-03-2011, 22:56
|
|
|
חבר מתאריך: 07.01.05
הודעות: 5,929
|
|
הוא קורא יותר מדי תומס פרידמן
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי -TsAcHi - שמתחילה ב "אלון פנקס נותן את פרנשותו על ההפיכה במצרים והתנהלות ישראל וארה"ב בנידון"
והוא בעיקר מתבלבל בין תגובת ישראל הרשמית לבין כותרות העיתונים:
"התגובה הראשונית על אירועי מצרים היתה חיבוק אמיץ לבעל הברית מובארק. מיד אחר כך פנתה ישראל להתריע בפני העולם על "סכנת אי היציבות", וכמובן האפוקליפסה של הפיכת מצרים לאיראן דור 3.5. כשהתברר שהעולם לא קונה את הסחורה פנתה המדינה לבטא את תמצית מדיניות החוץ שלה: "חשש בישראל". לא מהסטטוס קוו, לא משנאת הערבים למנהיגיהם המושחתים והקלפטומנים, לא מהסיכוי הקטן ליתר פתיחות. חשש מהבלתי נודע, חשש מהחשש, חשש כמלמול חסר פשר שנועד לסחור בפחדים. כן, הכל אפשרי. וכן, הדאגה מוצדקת: אינטרסים ישראליים בסיסיים אכן יעמדו תחת איום בתרחישים מסוימים, ואפילו סבירים. אבל איפה הצניעות והתבונה המדינית שעיקרה להתבונן, לשקול, לחשוב ולא להגיב אחרי רבע שעה?"
זה בהחלט מסכם מה שכותבי טורים, פרשנים ושאר ארחי פרחי זמזמו ברדיו ובטלוויזיה ושרבטו בעיתון. אלא שתגובת הממשלה היתה שונה לחלוטין - דממת אלחוט חריגה מאד ואז התבטאויות שקולות למדי. יואיל נא הכותב לספק דוגמאות לטענותיו.
|